Глава 16

1И ДОСТАВИЛИ КОВЧЕГ ВСЕСИЛЬНОГО, И УСТАНОВИЛИ ВНУТРИ ШАТРА, КОТОРЫЙ РАСКИНУЛ ДЛЯ НЕГО ДАВИД, И СОВЕР- ШИЛИ ВСЕСОЖЖЕНИЯ И МИРНЫЕ ЖЕРТВЫ ПЕРЕД ВСЕСИЛЬНЫМ.   אוַיָּבִ֙יאוּ֙ אֶת־אֲר֣וֹן הָֽאֱלֹהִ֔ים וַיַּצִּ֣יגוּ אֹת֔וֹ בְּת֣וֹךְ הָאֹ֔הֶל אֲשֶׁ֥ר נָֽטָה־ל֖וֹ דָּוִ֑יד וַיַּקְרִ֛יבוּ עֹל֥וֹת וּשְׁלָמִ֖ים לִפְנֵ֥י הָֽאֱלֹהִֽים:
2И ЗАКОНЧИЛ ДАВИД ВОЗНОСИТЬ ВСЕСОЖЖЕНИЕ И приносить МИРНЫЕ ЖЕРТВЫ, И БЛАГОСЛОВИЛ НАРОД ИМЕНЕМ БОГА,   בוַיְכַ֣ל דָּוִ֔יד מֵהַֽעֲל֥וֹת הָֽעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִ֑ים וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־הָעָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָֽה:
    ויברך את העם בשם ה'.  שנקרא על הארון כדכתיב למעלה את ארון האלהים ה' יושב הכרובים אשר נקרא שם:
3И РАЗДАЛ ВСЕМ ЛЮДЯМ ИЗРАИЛЯ – И МУЖЧИНАМ, И ЖЕНЩИНАМ, – КАЖДОМУ ПО КАРАВАЮ ХЛЕБА И ПО ОГРОМНОМУ КУСКУ ГОВЯДИНЫ, И также СО- СУД С ВИНОМ.   גוַיְחַלֵּק֙ לְכָל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאִ֖ישׁ וְעַד־אִשָּׁ֑ה לְאִישׁ֙ כִּכַּר־לֶ֔חֶם וְאֶשְׁפָּ֖ר וַֽאֲשִׁישָֽׁה:
    ואשפר.  אחד מששה בפר:
    ואשישה.  אחד מששה בהין, ואשישה דוגמת אשישי ענבים (הושע ג׳:א׳) צלוחית:
4И НАЗНАЧИЛ ОН некоторых ИЗ ЛЕВИТОВ быть ПРИ- СЛУЖНИКАМИ ПЕРЕД КОВЧЕГОМ БОГА, И также УПОМИНАТЬ, БЛАГО- ДАРИТЬ И ВОСХВАЛЯТЬ БОГА, ВСЕСИЛЬНОГО ИЗРАИЛЯ:   דוַיִּתֵּ֞ן לִפְנֵ֨י אֲר֧וֹן יְהֹוָ֛ה מִן־הַֽלְוִיִּ֖ם מְשָֽׁרְתִ֑ים וּלְהַזְכִּיר֙ וּלְהוֹד֣וֹת וּלְהַלֵּ֔ל לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
    ולהזכיר ולהודות ולהלל.  להזכיר לומר אותן שני מזמורים שכתוב בהם מזמור לדוד להזכיר (תהילים ל״ח:א׳) ולהודות הודו לה' קראו בשמו (שם ק"ה) ולהלל. ואותן מזמורים שמתחילין הללויה:
5АСАФ – ГЛАВА, А ВТОРОЙ ЗА НИМ – ЗХАРЬЯ; ЙЕИЭЛЬ, И ШМИ- РАМОТ, И ЙЕХИЭЛЬ, И МАТАТЬЯ, И ЭЛИАВ, И БНАЯЃУ, И ОВЕД-ЭДОМ, И ЙЕИЭЛЬ – играют НА АРФАХ И ЛИРАХ, А АСАФ – НА КИМВАЛАХ, ИЗ- ДАЮЩИХ громкий звон;   האָסָ֥ף הָרֹ֖אשׁ וּמִשְׁנֵ֣הוּ זְכַרְיָ֑ה יְעִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִֽיחִיאֵ֡ל וּמַתִּתְיָ֡ה וֶֽאֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָהוּ֩ וְעֹבֵ֨ד אֱדֹ֜ם וִֽיעִיאֵ֗ל בִּכְלֵ֚י נְבָלִים֙ וּבְכִנֹּר֔וֹת וְאָסָ֖ף בַּֽמְצִלְתַּ֥יִם מַשְׁמִֽיעַ:
6И БНАЯЃУ И ЯХАЗИЭЛЬ, СВЯЩЕННОСЛУЖИ- ТЕЛИ, – играют НА ТРУБАХ ЕЖЕДНЕВНО ПЕРЕД КОВЧЕГОМ СОЮЗА ВСЕСИЛЬНОГО.   ווּבְנָיָ֥הוּ וְיַֽחֲזִיאֵ֖ל הַכֹּֽהֲנִ֑ים בַּֽחֲצֹֽצְר֣וֹת תָּמִ֔יד לִפְנֵ֖י אֲר֥וֹן בְּרִֽית־הָֽאֱלֹהִֽים:
    ובניהו ויחזיאל הכהנים בחצצרות תמיד.  חצוצרות כלי שיר של כהנים הוא דוגמא למעלה (ט"ו) ושבניהו וגו' ובניהו ואליעזר הכהנים מחצצרים בחצוצרות:
7В ТОТ ДЕНЬ, ТОГДА ЖЕ, НАЗНАЧИЛ ДАВИД АСАФА ГЛАВОЙ ЕГО БРАТЬЕВ-левитов, отдав их в его РАСПОРЯЖЕНИЕ, ЧТОБЫ ВОЗНОСИТЬ БЛАГОДАРЕНИЕ БОГУ:   זבַּיּ֣וֹם הַה֗וּא אָ֣ז נָתַ֚ן דָּוִיד֙ בָּרֹ֔אשׁ לְהֹד֖וֹת לַֽיהֹוָ֑ה בְּיַד־אָסָ֖ף וְאֶחָֽיו:
    להודות לה' ביד אסף ואחיו.  שאסף היה מתחיל הודו לה' קראו בשמו ואחרי כן כל אחיו עונים אחריו ודוגמא בעזרא (נחמיה י"א) ומתניה בן מיכא בן זבדי בן אסף ראש התהלה יהודה לתפלה, לכלי שיר הידות שמו כדכתיב בעזרא (שם י"ב) הלוים ישוע בנוי קדמיאל שרביה יהודה מתניה על הידות:
8БЛАГОДАРИТЕ БОГА, ВЗЫВАЙТЕ ВО ИМЯ ЕГО, ВОЗВЕЩАЙТЕ В НАРОДАХ ДЕЯНИЯ ЕГО!   חהוֹד֚וּ לַֽיהֹוָה֙ קִרְא֣וּ בִשְׁמ֔וֹ הוֹדִ֥יעוּ בָֽעַמִּ֖ים עֲלִילֹתָֽיו:
    . 
    . 
    קראו בשמו.  קראו ה' (ה') יעזר לארונו דוגמא (מלכים א' י"ח) וקראתם בשם אלהיכם ואני אקרא בשם ה' אצל ה' נופל לומר ל' קריאה שנפלאות עשה:
    הודיעו בעמים עלילותיו.  מעשה גבורותיו ונפלאותיו שפעל עם הארון:
9ПОЙТЕ ЕМУ, ВОСПЕВАЙТЕ ЕГО, ВЕДИТЕ РЕЧЬ ОБО ВСЕХ ЧУДЕСАХ ЕГО!   טשִׁ֚ירוּ לוֹ֙ זַמְּרוּ־ל֔וֹ שִׂ֖יחוּ בְּכָל־נִפְלְאֹתָֽיו:
10ХВАЛИТЕСЬ ИМЕНЕМ ЕГО СВЯТЫМ – ВОЗВЕСЕЛИТСЯ СЕРДЦЕ СТРЕМЯЩИХСЯ К БОГУ!   יהִתְהַֽלְלוּ֙ בְּשֵׁ֣ם קָדְשׁ֔וֹ יִשְׂמַ֕ח לֵ֖ב מְבַקְשֵׁ֥י יְהֹוָֽה:
    התהללו בשם קדשו.  לומר כל מי שמאמין באלהינו הוא יעזרנו דוגמא ובקדוש ישראל תתהלל (ישעיהו מ״א:ט״ז):
    בשם קדשו.  שיש לך אלוה קדוש וכן כה' אלהינו בכל קראנו אליו (דברים ד׳:ז׳):
    ישמח לב מבקשי ה'.  ובהיטיב יכול לשמוח לבו מי שמבקש לה' בלב שלם לכך:
11ИССЛЕДУЙТЕ проявления БОГА И МОЩИ ЕГО, СТРЕМИТЕСЬ ПОСТОЯННО узреть ЕГО ЛИК!   יאדִּרְשׁ֚וּ יְהֹוָה֙ וְעֻזּ֔וֹ בַּקְּשׁ֥וּ פָנָ֖יו תָּמִֽיד:
    דרשו ה' ועזו.  מקדש וארון נקראו עזו דכתיב ויתן לשבי עזו (תהילים ע״ח:ס״א) שנתן ארונו להביאו בשבי וכתיב קומה ה' למנוחתך אתה וארון עוזך (שם קלב) ועל כן נקרא אלעזר השומרו עזא על שם ששמר הארון שנקרא עז דוגמא על שם ד' מאות שקל כסף והוא חשבון גמטריא של עפרן וכן הרבה דן ידין עמו (בראשית כ״ג:ט״ז) יהודה יודוך אחיך (שם):
12ПОМНИТЕ О ЧУДЕСАХ, ЧТО СОВЕРШИЛ ОН, О ЗНАМЕНИЯХ И ВЕЛЕНИЯХ УСТ ЕГО,   יבזִכְר֗וּ נִפְלְאֹתָיו֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה מֹֽפְתָ֖יו וּמִשְׁפְּטֵי־פִֽיהוּ:
    זכרו נפלאותיו.  מכת עכברים ושלקחו פרות עלות ובניהם כלו בבית וישרנה הפרות (שמואל א ו׳:י״ב) ולא חזרו לאחוריהם ופרץ בעזא וכל השיר נעשה על הארון (שם) והיו אומרים אותו על תמיד של שחר ושירו לה' על תמיד של בין הערבים ולמי אני אומר שיזכירו נפלאותיו של תמים דעים:
13ПОТОМКИ ИЗРАИЛЯ, РАБА ЕГО, СЫНЫ ЯАКОВА, ЕГО ИЗБРАННИКА!   יגזֶרַע יִשְׂרָאֵ֣ל עַבְדּ֔וֹ בְּנֵ֥י יַֽעֲקֹ֖ב בְּחִירָֽיו:
    זרע ישראל עבדו וגו'. 
14ОН – БОГ, ВСЕСИЛЬНЫЙ НАШ, ДЛЯ ВСЕЙ ЗЕМЛИ – ВЕЛЕНИЯ ЕГО,   ידהוּא יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ בְּכָל־הָאָ֖רֶץ מִשְׁפָּטָֽיו:
    הוא ה' אלהינו וגו'. 
15ПОМНИТЕ ВЕЧНО О СОЮЗЕ ЕГО – О ТОМ, ЧТО ЗАПОВЕДАЛ ОН НА ТЫСЯЧУ ПОКОЛЕНИЙ,   טוזִכְר֚וּ לְעוֹלָם֙ בְּרִית֔וֹ דָּבָ֥ר צִוָּ֖ה לְאֶ֥לֶף דּֽוֹר:
    זכרו לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור.  התורה אשר צוה להודיע בעולם אחר אלף דור וראה שאין העולם מתקיים בלא תורה והעביר מהם תשע מאות ושבעים וד' דורות ועתה מספר מה הוא:
16КОТОРЫЙ ЗАКЛЮЧИЛ ОН С АВРАЃАМОМ И о чем ПОКЛЯЛСЯ ИЦХАКУ:   טזאֲשֶׁ֚ר כָּרַת֙ אֶת־אַבְרָהָ֔ם וּשְׁבֽוּעָת֖וֹ לְיִצְחָֽק:
17ВОЗДВИГ ДЛЯ ЯАКОВА КАК ЗАКОН, ДЛЯ ИЗРАИЛЯ – ВЕЧНЫЙ СОЮЗ,   יזוַיַּֽעֲמִידֶ֚הָ לְיַֽעֲקֹב֙ לְחֹ֔ק לְיִשְׂרָאֵ֖ל בְּרִ֥ית עוֹלָֽם:
18СКАЗАВ: «ТЕБЕ ОТДАМ Я ЗЕМЛЮ КНААНА – ВАШ НАСЛЕДНЫЙ УДЕЛ», –   יחלֵאמֹ֗ר לְךָ֙ אֶתֵּ֣ן אֶֽרֶץ־כְּנָ֔עַן חֶ֖בֶל נַֽחֲלַתְכֶֽם:
    לאמר לך אתן ארץ כנען.  שעם כל אחד ואחד כרת ברית לתת להם את ארץ כנען:
19еще тогда, КОГДА БЫЛИ ВЫ МАЛОЧИСЛЕННЫ, И НЕМНОГО ПОЖИЛИ НА НЕЙ.   יטבִּֽהְיֽוֹתְכֶם֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר כִּמְעַ֖ט וְגָרִ֥ים בָּֽהּ:
    בהיותכם מתי מספר.  אז נשבע לתת להם את ארץ כנען חבל נתלתכם וזהו דבר גדול שאין לומר מרוב עם שהייתם תפשתם ארץ כנען אלא בהיותכם מתי מספר וא"ת אפי' לאלף ויותר יש מספר ומהו שכתוב בה בהיותכם מתי מספר לכך נאמר כמעט וגרים בה פתרון אם למיושב אחד הייתי אומר לאברהם לבד ליצחק בלבד ליעקב בלבד לאחד מהם היה אומר לך אתן ארץ כנען לא היה תימה שהרי מיושבים בה היו אלא הוא נשבע לתת להם את הארץ, בשעה שהיו אבותיכם גרים בה דכתיב היא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק ועוד אם לגר תושב היה אומר לך ולזרעך אתן את הארץ הזאת לא היה פלא כל כך בזה שאפילו גרים ותושבים לא היו אלא:
20И ПОШЛИ скитаться ОТ ПЛЕМЕНИ К ПЛЕМЕНИ И ОТ одного ЦАРСТВА К ДРУГОМУ НАРОДУ –   כוַיִּתְהַלְּכוּ֙ מִגּ֣וֹי אֶל־גּ֔וֹי וּמִמַּמְלָכָ֖ה אֶל־עַ֥ם אַחֵֽר:
    ויתהלכו מגוי אל גוי.  אברהם הלך למצרים ולגרר וכן יצחק וכן יעקב היה בבית לבן עשרים שנה וגם עתה כי וילכו לא נאמר אלא ויתהלכו פולאיט"ר בלע"ז:
21НЕ ДАЛ НИКОМУ ПРИЧИНИТЬ ИМ УЩЕРБ И НАСТАВЛЯЛ О НИХ ЦАРЕЙ:   כאלֹֽא־הִנִּ֚יחַ לְאִישׁ֙ לְעָשְׁקָ֔ם וַיּ֥וֹכַח עֲלֵיהֶ֖ם מְלָכִֽים:
    לא הניח לאיש לעשקם.  אע"פ כן שהלכו ממקום למקום ומנהג להזיק עוברי דרכים כשבאין למלון מוצאין עליהן עלילות אבל אלו לא הניח הקב"ה להזיקם ולעשקם דוגמא או עשק את עמיתו (ויקרא ה׳:כ״א) ואם תאמר מה שלא עשקום חומסי דרכים ושאר הארצות שעברו אלו בתוכן לפי שלא הרגישו בם אבל אם היו מרגישים בם היו עושקים אותם לכך נאמר ויוכח עליהם מלכים כלומר ודאי עשקום כגון פרעה לאברהם ואבימלך ליצחק ולבן ושכם ליעקב ואמר להם הקדוש ברוך הוא:
22«НЕ ПРИКАСАЙТЕСЬ К ПОМАЗАННИКАМ МОИМ И НЕ ДЕЛАЙТЕ ЗЛА ПРОРОКАМ МОИМ!».   כבאַל־תִּגְּעוּ֙ בִּמְשִׁיחָ֔י וּבִנְבִיאַ֖י אַל־תָּרֵֽעוּ:
    אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו.  באברהם כתיב (בראשית י״ב:י״ז) וינגע ה' את פרעה וכתיב (שם כ') ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת וגו' ביעקב כתיב ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה (שם ל"ח) ויאמר לו השמר לך וגו' ועוד ביעקב שבאו אליו להרגו על שהרגו שכם וחמור וכתיב (שם ל"ה) ויסעו ויהי חתת אלהים ובספר (תהילים ק״ה:ט״ז) מפורש יותר כי המזמור אינו מסוים כאן כדכתיב התם ויקרא רעב על הארץ וגו' כדי להגלותם למצרים:
23ПОЙТЕ БОГУ, ВСЕ обитатели ЗЕМЛИ, ВОЗВЕЩАЙТЕ ИЗО ДНЯ В ДЕНЬ О ПОМОЩИ, что ОН посылает!   כגשִׁ֚ירוּ לַֽיהֹוָה֙ כָּל־הָאָ֔רֶץ בַּשְּׂר֥וּ מִיּֽוֹם־אֶל־י֖וֹם יְשֽׁוּעָתֽוֹ:
24РАССКАЗЫВАЙТЕ В ПЛЕМЕНАХ О СЛАВЕ ЕГО, ВО ВСЕХ НАРОДАХ – О ЧУДЕСАХ ЕГО!   כדסַפְּר֚וּ בַגּוֹיִם֙ אֶת־כְּבוֹד֔וֹ בְּכָל־הָֽעַמִּ֖ים נִפְלְאֹתָֽיו:
    ספרו.  ישועה שעשה לנו כשגלה הארון אל ארץ פלשתים:
    בכל העמים נפלאותיו.  שעשה עם הארון:
25ИБО БОГ ВЕЛИК И ПРОСЛАВЛЕН НЕСРАВНЕННО, И ГРОЗЕН ОН, внушая страх ВСЕМ БОЖЕСТВАМ:   כהכִּי֩ גָד֨וֹל יְהֹוָ֚ה וּמְהֻלָּל֙ מְאֹ֔ד וְנוֹרָ֥א ה֖וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים:
26ИБО ВСЕ БОЖЕСТВА НАРОДОВ – БОЖКИ, А БОГ – СОЗДАЛ НЕБЕСА!   כוכִּ֠י כָּל־אֱלֹהֵ֚י הָעַמִּים֙ אֱלִילִ֔ים וַֽיהֹוָ֖ה שָׁמַ֥יִם עָשָֽׂה:
    כי כל אלהי העמים אלילים.  תהו מעשה ידי אדם ודוגמתו בנבואת (חבקוק ב׳:י״ח) מה הועיל פסל כי פסלו יצרו וגו' עד לעשות אלילים אלמים:
    וה' שמים עשה.  באלילים כתיב לעשות אבל הקב"ה עושה שמים וארץ וכל צבאם:
27БЛЕСК И КРАСА ПЕРЕД ЛИКОМ ЕГО, МОЩЬ И ВЕСЕЛЬЕ – ТАМ, ГДЕ ОН!   כזה֚וֹד וְהָדָר֙ לְפָנָ֔יו עֹ֥ז וְחֶדְוָ֖ה בִּמְקֹמֽוֹ:
    הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו.  אבל האחרים כמת מוטלים במקום שמשימין אותם שם מונחים לפי שאלהינו הוא אלהים אמת:
28ВОЗДАВАЙТЕ БОГУ, СЕМЬИ НАРОДОВ, ВОЗДАВАЙТЕ БОГУ хвалу за СЛАВУ ЕГО И МОЩЬ!   כחהָב֚וּ לַֽיהֹוָה֙ מִשְׁפְּח֣וֹת עַמִּ֔ים הָב֥וּ לַֽיהֹוָ֖ה כָּב֥וֹד וָעֹֽז:
    הבו לה' משפחות עמים.  ומה יתנו לו מפרש כבוד ועוז:
29ВОЗДАВАЙТЕ БОГУ хвалу, ЕГО ИМЕНИ – СЛАВУ, ВОЗЬМИТЕ ДАРЫ И ЯВИТЕСЬ ПРЕД НИМ, ПАДИТЕ НИЦ ПРЕД БОГОМ В БЛАГОГОВЕНИИ ПЕРЕД СВЯТОСТЬЮ!   כטהָב֥וּ לַֽיהֹוָ֖ה כְּב֣וֹד שְׁמ֑וֹ שְׂא֚וּ מִנְחָה֙ וּבֹ֣אוּ לְפָנָ֔יו הִשְׁתַּֽחֲו֥וּ לַיהֹוָ֖ה בְּהַדְרַת־קֹֽדֶשׁ:
    הבו לה' כבוד שמו.  שמו אדני והוא אדון לכל וזהו הבו לה' כבוד שמו כי כשמו כן תהלתו:
    השתחוו לה' בהדרת קודש.  כי כן אמרנו הוד והדר לפניו:
30ТРЕПЕЩИТЕ ПРЕД НИМ, обитатели ВСЕЙ ЗЕМЛИ, И ДА УКРЕПИТСЯ ВЕСЬ МИР – НЕ ПОШАТНЕТСЯ!   לחִ֚ילוּ מִלְּפָנָיו֙ כָּל־הָאָ֔רֶץ אַף־תִּכּ֥וֹן תֵּבֵ֖ל בַּל־תִּמּֽוֹט:
    חילו מלפניו כל הארץ אף תכון תבל בל תמוט.  מלך כשרואה שדואגים ויראים ממנו אז הוא מטיל עליהם יותר אימה והם דואגים ממנו יותר שלא יחריב כל בתיהם ומדת הקב"ה אינו עושה כן כשהעולם יראים ממנו אז תכון תבל בל תמוט שהוא עושה נקמה והישרים מתקיימים והארץ מתקיימת ואינה מתמוטטת לכן חילו מלפניו כל הארץ אך אל תדאגו כי לא יבא הקב"ה כי אם לתקן העולם לישבו אבל כשאין הבריות דואגים ממנו וחוטאים אז יהפכם ויאבדם:
31ВОЗРАДУЮТСЯ НЕБЕСА, И ВОЗЛИКУЕТ ЗЕМЛЯ, И СКАЖУТ ВО всех ПЛЕМЕНАХ: «ВОЦАРИЛСЯ БОГ!».   לאיִשְׂמְח֚וּ הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְתָגֵ֣ל הָאָ֔רֶץ וְיֹֽאמְר֥וּ בַגּוֹיִ֖ם יְהֹוָ֥ה מָלָֽךְ:
    ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים ה' מלך.  כשאדם מולך הכל עצבים שאינן יודעים אם יש שטף בדינו אבל כשימלוך הקב"ה ישמחו השמים והארץ וכל הישרים יאמרו עתה מלך ה' שהחזיר לנו את הארון:
32ЗАГРЕМИТ МОРЕ И все, что НАПОЛНЯЕТ ЕГО, РАЗВЕСЕЛИТСЯ ПОЛЕ СО ВСЕМ, ЧТО есть В НЕМ,   לביִרְעַ֚ם הַיָּם֙ וּמְלוֹא֔וֹ יַֽעֲלֹ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה וְכָל־אֲשֶׁר־בּֽוֹ:
    ירעם הים ומלואו.  כל בריות שבים דוגמא רנו שמים כי עשה ה' על שהחזיר לנו את הארון ושלח מלאכי חבלה לעשות משפט בפלשתים:
33ТОГДА ВОЗЛИКУЮТ ДЕРЕВЬЯ ЛЕСНЫЕ ПЕРЕД БОГОМ, ЧТО ПРИШЕЛ СУДИТЬ ЗЕМЛЮ:   לגאָ֥ז יְרַנְּנ֖וּ עֲצֵ֣י הַיָּ֑עַר מִלִּפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה כִּֽי־בָ֖א לִשְׁפּ֥וֹט אֶת־הָאָֽרֶץ:
34«БЛАГОДАРИТЕ БОГА, ИБО ДОБР ОН, ИБО НАВЕКИ МИЛОСТЬ ЕГО!».   לדהוֹד֚וּ לַֽיהֹוָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּֽוֹ:
    הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.  זה אינו סיום המזמור בפסוק זה אלא מזמור הודו לה' קראו בשמו וגם אמרו הושיענו אלהי ישענו מאותו מזמור ואף המזמור (תהילים ק״ו:מ״ז) הוא מתחיל בפסוק זה כי היאך נופל כאן ואמרו הושיענו וקבצנו מן הגוים כי היכן גלו בימי דוד שאומר קבצנו מן הגוים וכך סדר בתהלים המזמור מתחיל הודו לה' קראו בשמו ואינו מסיים כי אם עד ברוך ה' אלהי ישראל וגו' (שם) עד אמן הללויה שהכל מענין אחד ולפי שהוא מזמור גדול חלקו ומתחיל הודו לה' כי טוב וכן איוב, (איוב כ״ז:א׳) כשהוצרך להאריך המענה קצרו וחלקו לשנים ואומר ויוסף איוב שאת משלו כי בשירה מחמת גיעגועי שמחתו לא יכול להאריך וחלקו לשנים וכן לענין קינה מחמת רוב צערו אינו יכול להאריך וחלקו לשנים כי גם שירה וגם קינה כאחת נאמרים שהרי חנה כשבאה להתפלל בעזרה (ש"א ח) חשבה עלי לשכורה שהיה סבור שמחמת יין עשתה והיא אמרה ויין ושכר לא שתיתי וגו' כי מרוב שיחי וכעסי מכלל שבענין אחד שכור וצער הם מתנהגים:
35И СКАЖИТЕ: «ПОМОГИ НАМ, БОГ СПАСЕНИЯ НАШЕГО, И СОБЕРИ НАС, И СПАСИ НАС ИЗ чуждых ПЛЕМЕН, ЧТОБЫ БЛАГОДАРИТЬ нам ИМЯ ТВОЕ СВЯТОЕ, ПРОСЛАВЛЯТЬСЯ ТВОЕЙ ХВАЛОЮ!   להוְאִמְר֕וּ הֽוֹשִׁיעֵ֙נוּ֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֔נוּ וְקַבְּצֵ֥נוּ וְהַצִּילֵ֖נוּ מִן־הַגּוֹיִ֑ם לְהוֹדוֹת֙ לְשֵׁ֣ם קָדְשֶׁ֔ךָ לְהִשְׁתַּבֵּ֖חַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ:
    ואמרו הושיענו.  בסוף המזמור (תהלים קה) שמדבר למעלה בשביה וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם וכתיב אחריו ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם ועכשיו נופל לומר הושיענו ה' אלהינו וקבצנו מן הגוים כאשר עשית להם ובתהלים אין כתיב ואמרו כ"א הושיענו כי כן נופל לומר ולכך אמר דוד כשהביא הארון ב' מזמורים הללו ומפורש בב"ר לפי שהפרות כששרו אמרו שני מזמורים הללו (עיין מסכת ע"א כד) רבי שמואל בר נחמני אמר וישרנה הפרות מה שירה אמרו הודו לה' קראו בשמו רבי אליעזר אמר שירו לה' כל הארץ וגו' לפיכך תקנם דוד לאמרם לפני הארון מזמור אחד שחרית ומזמור אחד ערבית, מפי רבינו אלעזר בר משולם ז"ל:
36БЛАГОСЛОВЕН БОГ, ВСЕСИЛЬНЫЙ ИЗРАИЛЯ, ВОВЕКИ ВЕКОВ!». И СКАЗАЛ ВЕСЬ НАРОД: «АМЕН! И ХВАЛА БОГУ!».   לובָּר֚וּךְ יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִן־הָֽעוֹלָ֖ם וְעַ֣ד הָֽעֹלָ֑ם וַיֹּֽאמְר֚וּ כָל־הָעָם֙ אָמֵ֔ן וְהַלֵּ֖ל לַֽיהֹוָֽה:
37И ОСТАВИЛ Давид ТАМ, ПЕРЕД КОВЧЕГОМ СОЮЗА БОГА, АСАФА И ЕГО БРАТЬЕВ, ЧТОБЫ ПОСТОЯННО ПРИСЛУЖИВАТЬ ПЕРЕД КОВЧЕ- ГОМ во всем, ЧТО требуется ИЗО ДНЯ В ДЕНЬ,   לזוַיַּֽעֲזָב־שָׁ֗ם לִפְנֵי֙ אֲר֣וֹן בְּרִֽית־יְהֹוָ֔ה לְאָסָ֖ף וּלְאֶחָ֑יו לְשָׁרֵ֞ת לִפְנֵ֧י הָֽאָר֛וֹן תָּמִ֖יד לִדְבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ:
    לשרת לפני הארון תמיד.  בשיר:
    לדבר יום ביומו.  ערב ובוקר:
38И ОВЕД-ЭДОМА И ЕГО БРАТЬЕВ ШЕСТЬДЕСЯТ ВОСЕМЬ, И ОВЕД-ЭДОМА, СЫНА ЙЕДУТУНА, И ХОСУ – КАК ПРИВРАТНИКОВ,   לחוְעֹבֵ֥ד אֱדֹ֛ם וַֽאֲחֵיהֶ֖ם שִׁשִּׁ֣ים וּשְׁמוֹנָ֑ה וְעֹבֵ֨ד אֱדֹ֧ם בֶּן־יְדִית֛וּן וְחֹסָ֖ה לְשֹֽׁעֲרִֽים:
    ועובד אדום ואחיהם.  עזב עם אסף לשורר:
    ועובד אדום בן ידיתון.  הניח לשוערים לארון:
39А ЦАДОКА, СВЯЩЕННОСЛУЖИТЕЛЯ, И ЕГО БРАТЬЕВ-СВЯЩЕННОСЛУЖИТЕЛЕЙ – ПЕРЕД ОБИТЕЛЬЮ БОГА, НА ВОЗВЫШЕНИИ, КОТОРОЕ В ГИВОНЕ,   לטוְאֵ֣ת| צָד֣וֹק הַכֹּהֵ֗ן וְאֶחָיו֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים לִפְנֵ֖י מִשְׁכַּ֣ן יְהֹוָ֑ה בַּבָּמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בְּגִבְעֽוֹן:
    ואת צדוק הכהן.  היה ראש ואחיו הכהנים עמו נתן דוד לפני משכן ה' אשר בגבעון ולא עזב שום כהן עם הארון כי לא הוצרכו לעבוד עבודת זבח לקרבן:
40ЧТОБЫ НА ЖЕРТВЕННИКЕ ИЗО ДНЯ В ДЕНЬ, УТРОМ И ПОСЛЕ ПОЛУДНЯ, ВОЗНОСИТЬ ВСЕСОЖЖЕ- НИЯ БОГУ И ДЛЯ совершения ВСЕГО НАПИСАННОГО В ТОРЕ БОГА: всего, ЧТО ПОВЕЛЕЛ Бог ИЗРАИЛЮ.   מלְהַֽעֲלוֹת֩ עֹל֨וֹת לַיהֹוָ֜ה עַל־מִזְבַּ֧ח הָֽעֹלָ֛ה תָּמִ֖יד לַבֹּ֣קֶר וְלָעָ֑רֶב וּלְכָל־הַכָּתוּב֙ בְּתוֹרַ֣ת יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵֽל:
41И С НИМИ – ЃЕЙМАН И ЙЕДУТУН И ОСТАЛЬНЫЕ ИЗБРАННЫЕ, КОТОРЫЕ БЫЛИ НАЗВАНЫ ПО ИМЕНАМ: ЧТОБЫ БЛАГОДАРИТЬ БОГА в песнях, ИБО НАВЕКИ МИЛОСТЬ ЕГО,   מאוְעִמָּהֶם֙ הֵימָ֣ן וִֽידוּת֔וּן וּשְׁאָר֙ הַבְּרוּרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נִקְּב֖וּ בְּשֵׁמ֑וֹת לְהוֹדוֹת֙ לַֽיהֹוָ֔ה כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּֽוֹ:
    ושאר הברורים.  המובחרים:
    אשר נקבו בשמות.  אנשים גדולים קרויים בשם לשורר לפני המזבח בשעת הקרבת הקרבנות:
42И С НИМИ – ЃЕЙМАН И ЙЕДУТУН: ТРУБЫ И КИМВАЛЫ, сделанные, ЧТОБЫ ИЗДАВАТЬ громкий звон, И МУЗЫКАЛЬНЫЕ ИНСТРУМЕНТЫ, сопровож- дающие ПЕНИЕ в честь ВСЕСИЛЬНОГО; А СЫНОВЬЯ ЙЕДУТУНА – ПРИ ВОРОТАХ.   מבוְעִמָּהֶם֩ הֵימָ֨ן וִֽידוּת֜וּן חֲצֹֽצְר֚וֹת וּמְצִלְתַּ֙יִם֙ לְמַשְׁמִיעִ֔ים וּכְלֵ֖י שִׁ֣יר הָֽאֱלֹהִ֑ים וּבְנֵ֥י יְדוּת֖וּן לַשָּֽׁעַר:
    ובני ידותון לשער.  כמו לשוערים ובשנת הארבעים למלכות בית דוד שמו אותם ראש למשוררים כדכתיב (לקמן כ"ה) לידותון בני ידותון וגו' ששה על ידי אביהם הנביא על הודות והלל לה':
43И РАЗОШЕЛСЯ НАРОД – КАЖДЫЙ В СВОЙ ДОМ, И ВОЗ- ВРАТИЛСЯ ДАВИД домой, ЧТОБЫ БЛАГОСЛОВИТЬ ДОМ СВОЙ.   מגוַיֵּֽלְכ֥וּ כָל־הָעָ֖ם אִ֣ישׁ לְבֵית֑וֹ וַיִּסֹּ֥ב דָּוִ֖יד לְבָרֵ֥ךְ אֶת־בֵּיתֽוֹ: