Глава 127

1ПЕСНЬ СТУПЕНЕЙ ШЛОМО. ЕСЛИ БОГ НЕ ПОСТРОИТ ДОМА – ТЩЕТНО ТРУДИЛИСЬ СТРОИТЕЛИ В НЕМ, ЕСЛИ БОГ НЕ ОХРАНИТ ГОРОД – ТЩЕТНО УСЕРДСТВОВАЛ СТРАЖ.   אשִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לִשְׁלֹ֫מֹ֥ה אִם־יְהֹוָ֚ה | לֹֽא־יִבְנֶ֬ה בַ֗יִת שָׁ֚וְא | עָֽמְל֣וּ בוֹנָ֣יו בּ֑וֹ אִם־יְהֹוָ֥ה לֹֽא־יִשְׁמָר־עִ֜֗יר שָׁ֚וְא | שָׁקַ֬ד שׁוֹמֵֽר:
    שיר המעלות לשלמה.  שיר זה אמר דוד על שלמה בנו שצפה ברוח הקודש שעתיד לבנות בית המקדש ובו ביום ישא שלמה את בת פרעה ועל זה נאמר (ירמיהו ל״ב:ל״א) כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה לכך אמר המזמור הזה למה לך בני לבנות בית ולסור מאחרי המקום מאחר שאינו חפץ בה לשוא עמלו בוניו בו:
    שוא שקד שומר.  על חנם צופה בה השומר:
2ТЩЕТНО ВАМ, ВСТАЮЩИЕ РАНО, ПРОСИЖИВАЮЩИЕ ДОПОЗДНА, СЪЕДАЮЩИЕ ХЛЕБ свой В ПЕЧАЛЯХ: ТО ЖЕ САМОЕ ОН ДАСТ ЛЮБИМЦУ ЕГО… когда тот СПИТ!   בשָׁ֚וְא לָכֶ֨ם | מַשְׁכִּ֪ימֵי ק֡וּם מְאַֽחֲרֵי־שֶׁ֗בֶת אֹֽ֖כְלֵי לֶ֣חֶם הָֽעֲצָבִ֑ים כֵּ֚ן יִתֵּ֖ן לִֽידִיד֣וֹ שֵׁנָֽא:
    שוא לכם.  בעלי האומניות המשכימים ומאחרים למלאכתם ומתפרנסים בעצבון וביגיעה בלחם העצבים של טורח:
    כן יתן.  הקב"ה פרנסה למי שמנדד שנת מעיניו בשביל לעסוק בתורה:
    לידידו שנא.  למנדד מעיניו שינה:
3ВОТ, НАСЛЕДСТВО БОГА – СЫНЫ, ПЛАТА ПЛОДАМИ УТРОБЫ:   גהִנֵּ֚ה נַֽחֲלַ֣ת יְהֹוָ֣ה בָּנִ֑ים שָֹ֜כָ֗ר פְּרִ֣י הַבָּֽטֶן:
    הנה נחלת ה'.  לאותו האיש:
    בנים.  אלו התלמידים שהוא מעמיד שהם לו כבנים:
    שכר פרי הבטן.  שכר פרי התורה שבלב שנאמר (משלי כ״ב:י״ח) כי נעים כי תשמרם בבטנך:
4СЛОВНО СТРЕЛЫ В РУКЕ ГЕРОЯ – ТАКОВЫ ЮНОСТИ СЫНЫ!   דכְּחִצִּ֥ים בְּיַד־גִּבּ֑וֹר כֵּ֜֗ן בְּנֵ֣י הַנְּעוּרִֽים:
    כחצים ביד גבור.  להלחם בם את אויביו:
    כן בני הנעורים.  התלמידים שאדם מעמיד מנעוריו:
5СЧАСТЛИВ МУЖ, КОТОРЫЙ НАПОЛНИТ КОЛЧАН СВОЙ ИМИ: НЕ ОСРАМЯТСЯ, КОГДА УНИЧТОЖАТ ВРАГОВ В ВОРОТАХ!   האַשְׁרֵ֚י הַגֶּ֗בֶר אֲשֶׁ֚ר מִלֵּ֥א אֶת־אַשְׁפָּת֗וֹ מֵ֫הֶ֥ם לֹ֥א יֵבֹ֑שׁוּ כִּֽי־יְדַבְּר֖וּ אֶת־אֽוֹיְבִ֣ים בַּשָּֽׁעַר:
    אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו.  מאותם חצים, אשפה תיק החיצים שקורין קויכרי"ן בלע"ז:
    לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער.  תלמידי חכמים שמנצחין זה את זה בהלכה ונראים כאויבים זה לזה (תוספות):