1В ТУ НОЧЬ БЕЖАЛ СОН ОТ ЦАРЯ, И ВЕЛЕЛ ОН ПРИНЕСТИ ПА- МЯТНУЮ КНИГУ – «СОБЫТИЯ ДНЕЙ», И ЧИТАЛИ ее ПЕРЕД ЦАРЕМ. |
|
אבַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא נָֽדְדָ֖ה שְׁנַ֣ת הַמֶּ֑לֶךְ וַ֠יֹּ֠אמֶר לְהָבִ֞יא אֶת־סֵ֤פֶר הַזִּכְרֹנוֹת֙ דִּבְרֵ֣י הַיָּמִ֔ים וַיִּֽהְי֥וּ נִקְרָאִ֖ים לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ: |
|
|
נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ.
נֵס הָיָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שָׂם אֶת לִבּוֹ עַל שֶׁזִּמְּנָה אֶסְתֵּר אֶת הָמָן שֶׁמָּא נָתְנָה עֵינֶיהָ בּוֹ וְיַהַרְגֵהוּ:
|
|
|
לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת.
דֶּרֶךְ הַמְּלָכִים, כְּשֶׁשְּׁנָתָן נוֹדֶדֶת, אוֹמְרִים לִפְנֵיהֶם מְשָׁלִים וְשִׂיחוֹת עַד שֶׁשְּׁנָתָם חוֹזֶרֶת עֲלֵיהֶם. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: מִתּוֹךְ שֶׁנָּתַן לִבּוֹ עַל הָמָן וְאֶסְתֵּר, אָמַר: "אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יֵדַע אָדָם שֶׁהוּא אוֹהֲבִי עֲצָתָם, וִיגַלֶּה לִי". וְחָזַר וְאָמַר: "שֶׁמָּא עָשָׂה לִי אָדָם טוֹבָה וְלֹא גְמַלְתִּיו, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין עוֹד לִי". לְפִיכָךְ, "וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת":
|
2И ОКАЗАЛОСЬ ЗАПИСАННЫМ там, ЧТО МОРДЕХАЙ СООБЩИЛ О БИГТАНЕ И ТЕРЕШЕ, ДВУХ ЦАРСКИХ ЕВНУХАХ – ИЗ «ХРАНИТЕЛЕЙ ПОРОГА», – ЧТО ОНИ ВОЗНАМЕРИЛИСЬ ПРИЛОЖИТЬ РУКУ К умерщвлению ЦАРЯ АХАШВЕРОША. |
|
בוַיִּמָּצֵ֣א כָת֗וּב אֲשֶׁר֩ הִגִּ֨יד מָרְדֳּכַ֜י עַל־בִּגְתָ֣נָא וָתֶ֗רֶשׁ שְׁנֵי֙ סָֽרִיסֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ מִשֹּֽׁמְרֵ֖י הַסַּ֑ף אֲשֶׁ֤ר בִּקְשׁוּ֙ לִשְׁלֹ֣חַ יָ֔ד בַּמֶּ֖לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֽוֹשׁ: |
3И СПРОСИЛ ЦАРЬ: «ЧТО СДЕЛАНО ЗА ЭТО МОРДЕ- ХАЮ ЦЕННОГО И ВЕЛИКОГО?». И ОТВЕТИЛИ ЦАРСКИЕ ОТРОКИ, ПРИ- СЛУЖНИКИ ЕГО: «НЕ СДЕЛАНО ЕМУ НИЧЕГО». |
|
גוַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ מַֽה־נַּֽעֲשָׂ֞ה יְקָ֧ר וּגְדוּלָּ֛ה לְמָרְדֳּכַ֖י עַל־זֶ֑ה וַיֹּ֨אמְר֜וּ נַֽעֲרֵ֤י הַמֶּ֨לֶךְ֙ מְשָׁ֣רְתָ֔יו לֹא־נַֽעֲשָׂ֥ה עִמּ֖וֹ דָּבָֽר: |
4И СПРОСИЛ ЦАРЬ: «КТО ВО ДВОРЕ?». А ЃАМАН как раз ВХОДИТ ВО ВНЕШНИЙ ДВОР ДОМА ЦАРЯ, ЧТОБЫ СКАЗАТЬ ЦАРЮ ПОВЕСИТЬ МОРДЕХАЯ – НА том СТОЛБЕ, ЧТО ПРИГОТОВИЛ ОН. |
|
דוַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ מִ֣י בֶֽחָצֵ֑ר וְהָמָ֣ן בָּ֗א לַֽחֲצַ֤ר בֵּֽית־הַמֶּ֨לֶךְ֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה לֵאמֹ֣ר לַמֶּ֔לֶךְ לִתְלוֹת֙ אֶֽת־מָרְדֳּכַ֔י עַל־הָעֵ֖ץ אֲשֶׁר־הֵכִ֥ין לֽוֹ: |
5И ОТВЕТИЛИ ЕМУ ЦАРСКИЕ ОТРОКИ: «ВОТ ЃАМАН СТОИТ ВО ДВОРЕ». И СКАЗАЛ ЦАРЬ: «ПУСТЬ ВОЙДЕТ!». |
|
הוַיֹּ֨אמְר֜וּ נַֽעֲרֵ֤י הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֵלָ֔יו הִנֵּ֥ה הָמָ֖ן עֹמֵ֣ד בֶּֽחָצֵ֑ר וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ יָבֽוֹא: |
6И ВОШЕЛ ЃАМАН, И СПРОСИЛ ЕГО ЦАРЬ: «ЧТО СДЕЛАТЬ С ЧЕЛОВЕКОМ, КОТОРОМУ ЦАРЬ ЖЕЛАЕТ воздать ЧЕСТЬ?». И СКАЗАЛ ЃАМАН В СЕРДЦЕ СВОЕМ: «КОМУ ПОЖЕЛАЕТ ЦАРЬ ВОЗДАТЬ ЧЕСТЬ БОЛЬШЕ, ЧЕМ МНЕ?..». |
|
ווַיָּבוֹא֘ הָמָן֒ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הַמֶּ֔לֶךְ מַֽה־לַּֽעֲשׂ֕וֹת בָּאִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֣ץ בִּֽיקָר֑וֹ וַיֹּ֤אמֶר הָמָן֙ בְּלִבּ֔וֹ לְמִ֞י יַחְפֹּ֥ץ הַמֶּ֛לֶךְ לַֽעֲשׂ֥וֹת יְקָ֖ר יוֹתֵ֥ר מִמֶּֽנִּי: |
7И ОТВЕТИЛ ЃАМАН ЦАРЮ: «ЧЕЛОВЕКУ, КОТОРОМУ ЖЕ- ЛАЕТ ЦАРЬ воздать ЧЕСТЬ… |
|
זוַיֹּ֥אמֶר הָמָ֖ן אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֥ץ בִּֽיקָרֽוֹ: |
8Пусть ДОСТАВЯТ ЦАРСКОЕ ОДЕЯНИЕ, В КОТОРОЕ ОБЛАЧАЛСЯ сам ЦАРЬ, И КОНЯ, НА КОТОРОМ СИДЕЛ ВЕРХОМ ЦАРЬ, И… КОГДА БЫЛ ВОЗЛОЖЕН ЦАРСКИЙ ВЕНЕЦ НА ЕГО ГОЛОВУ, |
|
חיָבִ֨יאוּ֙ לְב֣וּשׁ מַלְכ֔וּת אֲשֶׁ֥ר לָֽבַשׁ־בּ֖וֹ הַמֶּ֑לֶךְ וְס֗וּס אֲשֶׁ֨ר רָכַ֤ב עָלָיו֙ הַמֶּ֔לֶךְ וַֽאֲשֶׁ֥ר נִתַּ֛ן כֶּ֥תֶר מַלְכ֖וּת בְּרֹאשֽׁוֹ: |
9И ОТДАТЬ следует то ОДЕЯНИЕ И того КОНЯ В РУКИ ОДНОГО ИЗ ЦАР- СКИХ КНЯЗЕЙ, ПАРТЕМОВ, И пусть ОДЕНУТ ТОГО ЧЕЛОВЕКА, КОТО- РОМУ ЖЕЛАЕТ ЦАРЬ воздать ЧЕСТЬ, И ПОВЕДУТ ВЕРХОМ НА ТОМ КОНЕ ПО ГОРОДСКОЙ ПЛОЩАДИ, И пусть КРИЧАТ ПЕРЕД НИМ: "ВОТ ТАК ДЕ- ЛАЕТСЯ ДЛЯ ЧЕЛОВЕКА, КОТОРОМУ ЦАРЬ ЖЕЛАЕТ воздать ЧЕСТЬ!"». |
|
טוְנָת֨וֹן הַלְּב֜וּשׁ וְהַסּ֗וּס עַל־יַד־אִ֞ישׁ מִָשָׂרֵ֤י הַמֶּ֨לֶךְ֙ הַֽפַּרְתְּמִ֔ים וְהִלְבִּ֨שׁוּ֙ אֶת־הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֣ץ בִּֽיקָר֑וֹ וְהִרְכִּיבֻ֤הוּ עַל־הַסּוּס֙ בִּרְח֣וֹב הָעִ֔יר וְקָֽרְא֣וּ לְפָנָ֔יו כָּ֚כָה יֵֽעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֥ץ בִּֽיקָרֽוֹ: |
|
|
וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס עַל יַד אִישׁ.
וְאֶת הַכֶּתֶר לֹא הִזְכִּיר, שֶׁרָאָה עֵינוֹ שֶׁל מֶלֶךְ רָעָה עַל שֶׁאָמַר שֶׁיִּתְּנוּ הַכֶּתֶר בְּרֹאשׁ אָדָם:
|
10И СКАЗАЛ ЦАРЬ: «БЫСТРО, БЕРИ ТО ОДЕЯНИЕ И ТОГО КОНЯ, КАК СКАЗАЛ ТЫ, И СДЕЛАЙ ТАК ДЛЯ МОРДЕХАЯ-ЕВРЕЯ, ЗАСЕДАЮЩЕГО В "ЦАРСКИХ ВРАТАХ", – НЕ УПУСТИ НИЧЕГО ИЗ ВСЕГО, ЧТО ТЫ ГОВО- РИЛ!». |
|
יוַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ לְהָמָ֗ן מַ֠הֵ֠ר קַ֣ח אֶת־הַלְּב֤וּשׁ וְאֶת־הַסּוּס֙ כַּֽאֲשֶׁ֣ר דִּבַּ֔רְתָּ וַֽעֲשֵׂה־כֵן֙ לְמָרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֔י הַיּוֹשֵׁ֖ב בְּשַׁ֣עַר הַמֶּ֑לֶךְ אַל־תַּפֵּ֣ל דָּבָ֔ר מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ: |
11И ВЗЯЛ ЃАМАН ТО ОДЕЯНИЕ И ТОГО КОНЯ, И ОДЕЛ МОРДЕ- ХАЯ, И ПОВЕЛ ЕГО ВЕРХОМ ПО ГОРОДСКОЙ ПЛОЩАДИ, И СТАЛ КРИ- ЧАТЬ ПЕРЕД НИМ: «ВОТ ТАК ДЕЛАЕТСЯ ДЛЯ ЧЕЛОВЕКА, КОТОРОМУ ЖЕЛАЕТ ЦАРЬ воздать ЧЕСТЬ!». |
|
יאוַיִּקַּ֤ח הָמָן֙ אֶת־הַלְּב֣וּשׁ וְאֶת־הַסּ֔וּס וַיַּלְבֵּ֖שׁ אֶֽת־מָרְדֳּכָ֑י וַיַּרְכִּיבֵ֨הוּ֙ בִּרְח֣וֹב הָעִ֔יר וַיִּקְרָ֣א לְפָנָ֔יו כָּ֚כָה יֵֽעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֥ץ בִּֽיקָרֽוֹ: |
12И ВОЗВРАТИЛСЯ МОРДЕХАЙ В «ЦАР- СКИЕ ВРАТА», А ЃАМАН устремился, словно ПОДГОНЯЛИ его, В СВОЙ ДОМ – В СКОРБИ И С ЗАКУТАННОЙ от стыда ГОЛОВОЙ. |
|
יבוַיָּ֥שָׁב מָרְדֳּכַ֖י אֶל־שַׁ֣עַר הַמֶּ֑לֶךְ וְהָמָן֙ נִדְחַ֣ף אֶל־בֵּית֔וֹ אָבֵ֖ל וַֽחֲפ֥וּי רֹֽאשׁ: |
|
|
וַיָּשָׁב מָרְדְּכַי.
לְשַׂקּוֹ וּלְתַעֲנִיתוֹ:
|
|
|
אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ.
רַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ הַדָּבָר בְּמַסֶּכֶת מְגִילָּה:
|
13И РАССКА- ЗАЛ ЃАМАН ЗЕРЕШ, СВОЕЙ ЖЕНЕ, И ВСЕМ ЛЮБЯЩИМ ЕГО друзьям ВСЕ ТО, ЧТО ПОСТИГЛО ЕГО. И СКАЗАЛИ ЕМУ МУДРЕЦЫ ЕГО И ЗЕРЕШ, ЖЕНА ЕГО: «ЕСЛИ ИЗ СЕМЕНИ ЕВРЕЕВ МОРДЕХАЙ, ПРЕД КОТОРЫМ ТЫ НАЧАЛ ПАДАТЬ, ТО НЕ ОДОЛЕЕШЬ ЕГО, НО ПАДЕШЬ ОКОНЧАТЕЛЬНО ПЕРЕД НИМ!..». |
|
יגוַיְסַפֵּ֨ר הָמָ֜ן לְזֶ֤רֶשׁ אִשְׁתּוֹ֙ וּלְכָל־אֹ֣הֲבָ֔יו אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר קָרָ֑הוּ וַיֹּֽאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָ֜יו וְזֶ֣רֶשׁ אִשְׁתּ֗וֹ אִ֣ם מִזֶּ֣רַע הַיְּהוּדִ֡ים מָרְדֳּכַ֞י אֲשֶׁר֩ הַֽחִלּ֨וֹתָ לִנְפֹּ֤ל לְפָנָיו֙ לֹֽא־תוּכַ֣ל ל֔וֹ כִּֽי־נָפ֥וֹל תִּפּ֖וֹל לְפָנָיו: |
|
|
אֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל וגו'.
אָמְרָה: אֻמָּה זוּ נִמְשְׁלוּ לְכוֹכָבִים וּלְעָפָר. כְּשֶׁהֵם יוֹרְדִים יוֹרְדִים עַד לֶעָפָר, וּכְשֶׁהֵם עוֹלִים עוֹלִים עַד לָרָקִיעַ וְעַד הַכּוֹכָבִים:
|
14ЕЩЕ НЕ ЗАКОНЧИЛИ ОНИ СВОИХ СЛОВ, А ЦАРСКИЕ ЕВНУХИ ПРИБЫЛИ, И очень ПОТОРОПИЛИСЬ ОНИ ПРИВЕСТИ ЃАМАНА НА ПИР, КОТОРЫЙ ПРИГОТОВИЛА ЭСТЕР. |
|
ידעוֹדָם֙ מְדַבְּרִ֣ים עִמּ֔וֹ וְסָֽרִיסֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ הִגִּ֑יעוּ וַיַּבְהִ֨לוּ֙ לְהָבִ֣יא אֶת־הָמָ֔ן אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֖ה אֲשֶׁר־עָֽשְׂתָ֥ה אֶסְתֵּֽר: |