Глава 131
| 1ПЕСНЬ СТУПЕНЕЙ ДАВИДА. БОГ, НЕ держало себя ВЫСОКО СЕРДЦЕ МОЕ, НЕ глядели ЗАНОСЧИВО МОИ ГЛАЗА, И НЕ пытался я ДОСТИЧЬ ВЕЛИКОГО И НЕПОСТИЖИМОГО ДЛЯ МЕНЯ. | אשִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד יְהֹוָ֚ה | לֹֽא־גָבַ֣הּ לִ֖בִּי וְלֹֽא־רָ֣מוּ עֵינַ֑י וְלֹֽא־הִלַּ֓כְתִּי | בִּגְדֹל֖וֹת וּבְנִפְלָא֣וֹת מִמֶּֽנִּי: | |
| 2Клянусь, ЧТО принизил я ВРОВЕНЬ со всеми И СДЕЛАЛ НЕМОЙ МОЮ ДУШУ: КАК младенец, только что ОТЛУЧЕННЫЙ ОТ ГРУДИ, У ЕГО МАТЕРИ, КАК младенец, только что ОТЛУЧЕННЫЙ ОТ ГРУДИ, – У МЕНЯ ДУША МОЯ! | באִם־לֹ֚א שִׁוִּ֨יתִי | וְדוֹמַ֗מְתִּי נַפְשִׁ֗י כְּ֖גָמֻל עֲלֵ֣י אִמּ֑וֹ כַּגָּמֻ֖ל עָלַ֣י נַפְשִֽׁי: | |
| 3УПОВАЙ, ИЗРАИЛЬ, НА БОГА ОТНЫНЕ И ВОВЕК! | גיַחֵ֣ל יִ֖שְׂרָאֵל אֶל־יְהֹוָ֑ה מֵֽ֜עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם: |
