Глава 131

1ПЕСНЬ СТУПЕНЕЙ ДАВИДА. БОГ, НЕ держало себя ВЫСОКО СЕРДЦЕ МОЕ, НЕ глядели ЗАНОСЧИВО МОИ ГЛАЗА, И НЕ пытался я ДОСТИЧЬ ВЕЛИКОГО И НЕПОСТИЖИМОГО ДЛЯ МЕНЯ.   אשִׁ֥יר הַֽמַּֽעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד יְהֹוָ֚ה | לֹֽא־גָבַ֣הּ לִ֖בִּי וְלֹֽא־רָ֣מוּ עֵינַ֑י וְלֹֽא־הִלַּ֓כְתִּי | בִּגְדֹל֖וֹת וּבְנִפְלָא֣וֹת מִמֶּֽנִּי:
    ה' לא גבה לבי וגו'.  לא נהגתי שררה, לא עשיתי גדולות תענוגות בנינים ונטיעות כעין שעשה בני הנני עליך כמי שאין לו ידים ורגלים כגולם מוטל לנגדך (סא"א):
2Клянусь, ЧТО принизил я ВРОВЕНЬ со всеми И СДЕЛАЛ НЕМОЙ МОЮ ДУШУ: КАК младенец, только что ОТЛУЧЕННЫЙ ОТ ГРУДИ, У ЕГО МАТЕРИ, КАК младенец, только что ОТЛУЧЕННЫЙ ОТ ГРУДИ, – У МЕНЯ ДУША МОЯ!   באִם־לֹ֚א שִׁוִּ֨יתִי | וְדוֹמַ֗מְתִּי נַפְשִׁ֗י כְּ֖גָמֻל עֲלֵ֣י אִמּ֑וֹ כַּגָּמֻ֖ל עָלַ֣י נַפְשִֽׁי:
    שויתי ודוממתי.  עליך נפשי כגמול שהוא נתון עלי אמו, גמול יונק שדים:
    כגמול עלי נפשי.  נפשי בקרבי לנגדך כיונק שדי אמו:
3УПОВАЙ, ИЗРАИЛЬ, НА БОГА ОТНЫНЕ И ВОВЕК!   גיַחֵ֣ל יִ֖שְׂרָאֵל אֶל־יְהֹוָ֑ה מֵֽ֜עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם: