Глава 123

1ПЕСНЬ СТУПЕНЕЙ. К ТЕБЕ Я ВОЗВЕЛ ГЛАЗА МОИ, ВОССЕДАЮЩИЙ В НЕБЕСАХ!   אשִׁ֗יר הַֽמַּֽ֫עֲל֥וֹת אֵ֖לֶיךָ נָשָׂ֣אתִי אֶת־עֵינַ֑י הַ֜יֹּֽשְׁבִ֗י בַּשָּׁמָֽיִם:
    שיר וגו' היושבי.  יו"ד יתירה:
2ВОТ: КАК ГЛАЗА РАБОВ устремлены К РУКЕ ИХ ГОСПОД, КАК ГЛАЗА РАБЫНИ – К РУКЕ ЕЕ ГОСПОЖИ, ТАК НАШИ ГЛАЗА – К БОГУ, ВСЕСИЛЬНОМУ НАШЕМУ, ПОКА ОН НАС НЕ ПОМИЛУЕТ…   בהִנֵּ֨ה כְעֵינֵ֪י עֲבָדִ֡ים אֶל־יַ֚ד אֲדֽוֹנֵיהֶ֗ם כְּעֵינֵ֣י שִׁפְחָה֘ אֶל־יַ֪ד גְּבִ֫רְתָּ֥הּ כֵּ֣ן עֵ֖ינֵינוּ אֶל־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ עַ֜֗ד שֶׁיְּחָנֵּֽנוּ:
3ПОМИЛУЙ НАС, БОГ, ПОМИЛУЙ, ИБО ВДОВОЛЬ НАСЫТИЛИСЬ МЫ ПРЕЗРЕНИЕМ!   גחָנֵּ֣נוּ יְהֹוָ֣ה חָנֵּ֑נוּ כִּי־רַ֜֗ב שָׂבַ֥עְנוּ בֽוּז:
4ВДОВОЛЬ, ВДОВОЛЬ НАСЫТИЛАСЬ НАША ДУША ГЛУМЛЕНИЕМ НИ О ЧЕМ НЕ ЗАБОТЯЩИХСЯ, ПРЕЗРЕНИЕМ К «ГОЛУБИНОЙ ЛОЩИНЕ» [ИЕРУСАЛИМУ]…   דרַבַּת֘ שָֽׂבְעָה־לָּ֪הּ נַ֫פְשֵׁ֥נוּ הַלַּ֥עַג הַשַּֽׁאֲנַנִּ֑ים הַ֜בּ֗וּז לִגְאֵ֥י יוֹנִֽים (כתיב לִגְאֵ֥יוֹנִֽים) :
    הלעג השאננים.  לעג הגוים השאננים שבענו:
    הבוז.  שבזו את גיא היונים היא ירושלים:
    לגאיונים.  כתיב חד וקרינן תרין: