Глава 15

1МИЗМОР ДАВИДА. БОГ, КТО БУДЕТ ЖИТЬ В ШАТРЕ ТВОЕМ, КТО ПРЕБУДЕТ НА СВЯТОЙ ГОРЕ ТВОЕЙ?   אמִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד יְ֖הֹוָה מִי־יָג֣וּר בְּאָֽהֳלֶ֑ךָ מִֽי־יִ֜שְׁכֹּ֗ן בְּהַ֣ר קָדְשֶֽׁךָ:
2ИДУЩИЙ путем СОВЕРШЕНСТВА, И СПРАВЕДЛИВОСТЬ ТВОРЯЩИЙ, и всегда ГОВОРЯЩИЙ ПРАВДУ В СЕРДЦЕ СВОЕМ.   בהוֹלֵ֣ךְ תָּ֖מִים וּפֹעֵ֥ל צֶ֑דֶק וְדֹבֵ֥ר אֱ֜מֶ֗ת בִּלְבָבֽוֹ:
3СПЛЕТНЯ НЕ БЫВАЛА НА ЕГО ЯЗЫКЕ, НЕ ДЕЛАЛ ОН СВОЕМУ БЛИЖНЕМУ ЗЛА И НЕ ПРИЧИНЯЛ ПОНОШЕНИЯ ДРУГУ.   גלֹֽא־רָגַ֨ל | עַל־לְשֹׁנ֗וֹ לֹֽא־עָשָׂ֣ה לְרֵעֵ֣הוּ רָעָ֑ה וְ֜חֶרְפָּ֗ה לֹֽא־נָשָׂ֥א עַל־קְרֹֽבוֹ:
    לא רגל על לשונו.  אנקוש"א בלעז כמו וירגל בעבדך (שמואל ב י״ט:כ״ח) מזמור זה להודיע מדת חסידות:
    ודובר אמת בלבבו.  הטוב שהוא אומר בלבבו הוא אמת ואינו אחד בפה ואחד בלב (סא"א):
    וחרפה לא נשא.  רפורט"א בלעז:
    על קרובו.  אם עבר קרובו עבירה שיש בה עונש ענשו במשפט ולא נשא עליו חרפתו שיהא פתחון פה למחרף לומר כך עבר פלוני קרובך וחפית עליו:
4ПРЕЗРЕНЕН МЕРЗКИЙ В ЕГО ГЛАЗАХ, А БОЯЩИХСЯ БОГА ОН ЧТИТ, ПОКЛЯЛСЯ даже ВО ВРЕД СЕБЕ – НО НЕ ИЗМЕНИТ!   דנִבְזֶ֚ה בְֽעֵינָ֨יו נִמְאָ֗ס וְאֶת־יִרְאֵ֣י יְהֹוָ֣ה יְכַבֵּ֑ד נִשְׁבַּ֥ע לְ֜הָרַ֗ע וְלֹ֣א יָמִֽר:
    נבזה בעיניו נמאס.  מי שהוא נבזה ברשעתו נמאס בעיניו של צדיק כגון חזקיהו שגירר עצמות אביו בבזיון:
    נשבע להרע.  לעצמו:
    ולא ימיר.  שבועתו ק"ו שאינה ממירה בדבר שאינה לרעתו:
5ДЕНЕГ СВОИХ В РОСТ ОН НЕ ДАВАЛ И ВЗЯТКИ, чтобы навредить НЕВИННОМУ, НЕ БРАЛ; ПОСТУПАЮЩИЙ ТАК НЕ СПОТКНЕТСЯ ВОВЕКИ!   הכַּסְפּ֚וֹ | לֹֽא־נָתַ֤ן בְּנֶ֗שֶׁךְ וְשֹׁ֥חַד עַל־נָקִ֗י לֹֽא־לָ֫קָ֥ח עֹ֥שֵׂה אֵ֑לֶּה לֹ֖א יִמּ֣וֹט לְעוֹלָֽם:
    ושוחד לא לקח.  על עני להרשיעו בדין להטות משפטו ועוד פירשוהו רבותינו לא לקח שוחד על נקי לנקותו בדינו ק"ו שאינו לוקח שוחד להטות המשפט:
    לא ימוט.  והוא ראוי לגור באהליך (סא"א):
    לא ימוט לעולם.  אם ימוט אין מוטתו מוטה לעולם אלא מתמוטט ועולה: