Рамбам

אהָאוֹמֵר לְאִשָּׁה 'הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּכוֹס זֶה שֶׁל יַיִן', וְנִמְצָא שֶׁל דְבַשׁ; 'שֶׁל דְבַשׁ', וְנִמְצָא שֶׁל יַיִן; 'בְּדִינָר שֶׁל כֶסֶף', וְנִמְצָא שֶׁל זָהָב; 'שֶׁל זָהָב', וְנִמְצָא שֶׁל כֶסֶף; 'עַל מְנָת שֶׁאֲנִי כּוֹהֵן', וְנִמְצָא לֵוִי; 'לֵוִי', וְנִמְצָא כּוֹהֵן; 'נָתִין', וְנִמְצָא מַמְזֵר; 'מַמְזֵר', וְנִמְצָא נָתִין; 'בֶּן עִיר', וְנִמְצָא בֶּן כְּרָךְ; 'בֶּן כְּרָךְ', וְנִמְצָא בֶּן עִיר; 'עַל מְנָת שֶׁאֲנִי עָשִׁיר', וְנִמְצָא עָנִי; 'עָנִי', וְנִמְצָא עָשִׁיר; 'עַל מְנָת שֶׁבֵּיתִי קָרוֹב לַמֶּרְחָץ', וְנִמְצָא רָחוֹק; 'רָחוֹק', וְנִמְצָא קָרוֹב; 'עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי שִׁפְחָה' אוֹ 'בַּת גּוֹדֶלֶת' אוֹ 'אוֹפָה', וְאֵין לוֹ; 'עַל מְנָת שֶׁאֵין לוֹ', וְיֵשׁ לוֹ; 'עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי אִשָּׁה וּבָנִים', וְאֵין לוֹ; 'עַל מְנָת שֶׁאֵין לוֹ', וְיֵשׁ לוֹ - בְּכָל אֵלּוּ וְהַדּוֹמִין לָהֶן, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת.

וְכֵן הִיא שֶׁהִטְעַתּוּ.

בוּבְכֻלָּם, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרָה 'בְּלִבִּי הָיָה לְהִתְקַדֵּשׁ לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהִטְעַנִי, וְאֵין הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁאָמַר', וְכֵן אִם אָמַר הוּא 'בְּלִבִּי הָיָה לְקַדְּשָׁהּ אַף עַל פִּי שֶׁהִטְעַתְנִי' - אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. דְּבָרִים שֶׁבַּלֵּב אֵינָם דְּבָרִים.

ג'הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֲנִי בַּסָּם', וְנִמְצָא בַּסָּם וּבֻרְסִי; 'עַל מְנָת שֶׁאֲנִי בֶּן עִיר', וְנִמְצָא בֶּן עִיר וּבֶן כְּרָךְ; 'עַל מְנָת שֶׁשְּׁמִי יוֹסֵף', וְנִמְצָא שְׁמוֹ יוֹסֵף וְשִׁמְעוֹן - הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת.

אֲבָל אִם אָמַר לָהּ 'עַל מְנָת שֶׁאֵין שְׁמִי אֶלָא יוֹסֵף', וְנִמְצָא שְׁמוֹ יוֹסֵף וְשִׁמְעוֹן; 'שֶׁאֵינִי אֶלָא בַּסָּם', וְנִמְצָא בַּסָּם וּבֻרְסִי; 'שֶׁאֵינִי אֶלָא בֶּן עִיר', וְנִמְצָא בֶּן כְּרָךְ וּבֶן עִיר - אֵין זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת.

דהָאוֹמֵר לְאִשָּׁה 'הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּזֶה עַל מְנָת שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ לִקְרוֹת' - צָרִיךְ שֶׁיִּקְרָא הַתּוֹרָה וִיתַרְגֵּם אוֹתָהּ תַּרְגּוּם אֻנְקֳלוֹס הַגֵּר.

'עַל מְנָת שֶׁאֲנִי קָרָאָה' - צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹדֵעַ לִקְרוֹת תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים, בְּדִקְדּוּק יָפֶה. 'עַל מְנָת שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ לִשְׁנוֹת' - צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹדֵעַ לִקְרוֹת הַמִּשְׁנָה.

'עַל מְנָת שֶׁאֲנִי תַּנָּאָה' - צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹדֵעַ לִקְרוֹת הַמִּשְׁנָה וְסִפְרָא וְסִפְרֵי וְתוֹסֶפְתָּא שֶׁל רַבִּי חִיָּא.

ה'עַל מְנָת שֶׁאֲנִי תַּלְמִיד' - אֵין אוֹמְרִין כְּבֶן עַזַּאי וּכְבֶן זוֹמָא, אֶלָא כָּל שֶׁשּׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ דָּבָר אֶחָד בְּתַלְמוּדוֹ וְאוֹמְרוֹ, וְאַפִלּוּ בְּהִלְכוֹת הֶחָג שֶׁמְּלַמְּדִין אוֹתָן בָּרַבִּים מִדְּבָרִים הַקַּלִּים סָמוּךְ לֶחָג, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כָּל הָעָם בְּקִיאֵין בָּהֶן.

'עַל מְנָת שֶׁאֲנִי חָכָם' - אֵין אוֹמְרִין כְּרַבִּי עֲקִיבָה וַחֲבֵרָיו, אֶלָא כָּל שֶׁשּׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ דְּבַר חָכְמָה בְּכָל מָקוֹם וְאוֹמֵר.

'עַל מְנָת שֶׁאֲנִי גִּבּוֹר' - אֵין אוֹמְרִין כְּאַבְנֵר בֶּן נֵר וּכְיוֹאָב, אֶלָא כָּל שֶׁחֲבֵרָיו מִתְיָרְאִים מִמֶּנּוּ מִפְּנֵי גְּבוּרָתוֹ.

'עַל מְנָת שֶׁאֲנִי עָשִׁיר' - אֵין אוֹמְרִין כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, אֶלָא כָּל שֶׁבְּנֵי עִירוֹ מְכַבְּדִין אוֹתוֹ מִפְּנֵי עָשְׁרוֹ.

'עַל מְנָת שֶׁאֲנִי צַדִּיק' - אַפִלּוּ רָשָׁע גָּמוּר, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת מִסָּפֵק, שֶׁמָּא הִרְהֵר בִּתְשׁוּבָה בְּלִבּוֹ.

'עַל מְנָת שֶׁאֲנִי רָשָׁע' - אַפִלּוּ צַדִּיק גָּמוּר, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת מִסָּפֵק, שֶׁמָּא הִרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה בְּלִבּוֹ; שֶׁעֲווֹן עֲבוֹדָה זָרָה גָּדוֹל הוּא, וּמִשֶּׁיְּהַרְהֵר לַעֲבֹד בְּלִבּוֹ נַעֲשָׂה רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר "פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם" (דברים יא, טז), וְכָתוּב "לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם" (יחזקאל יד, ה).

והַמְּקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה וְאָמַר 'סָבוּר הָיִיתִי שֶׁהִיא כּוֹהֶנֶת וַהֲרֵי הִיא לְוִיָּה', 'לְוִיָּה וַהֲרֵי הִיא כּוֹהֶנֶת', 'עֲנִיָּה וַהֲרֵי הִיא עֲשִׁירָה', 'עֲשִׁירָה וַהֲרֵי הִיא עֲנִיָּה' - הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִטְעַתּוּ.

וְכֵן הִיא שֶׁאָמְרָה 'סְבוּרָה הָיִיתִי שֶׁהוּא כּוֹהֵן וַהֲרֵי הוּא לֵוִי', 'לֵוִי וַהֲרֵי הוּא כּוֹהֵן', 'עָשִׁיר וַהֲרֵי הוּא עָנִי', 'עָנִי וַהֲרֵי הוּא עָשִׁיר' - הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִטְעָה אוֹתָהּ.