Рамбам

אנֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית אֶחָד הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר "אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ, וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ" (ויקרא כה, לז), וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ" (דברים כג, כ). וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ 'נֶשֶׁךְ'? מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּנוֹשֵׁךְ, שֶׁמְּצַעֵר חֲבֵרוֹ וְאוֹכֵל בְּשָׂרוֹ. וְלָמָּה חֲלָקָן הַכָּתוּב? לַעֲבֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין.

בכְּדֶרֶךְ שֶׁאָסוּר לַנּוֹתֵן לְהַלְווֹת בְּרִבִּית, כָּךְ אָסוּר לַלּוֹקֵחַ לִלְווֹת בְּרִבִּית, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ" (דברים כג, כ) - מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לַלֹוֶה, כְּלוֹמַר לֹא תִנָּשֵׁךְ לְאָחִיךָ. וְכֵן אָסוּר לְהִתְעַסֵּק בֵּין לֹוֶה וּמַלְוֶה בְּרִבִּית. וְכָל מִי שֶׁהָיָה עָרֵּב אוֹ סוֹפֵר אוֹ עֵד בֵּינֵיהֶן - הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ" (שמות כב, כד) - זוֹ אַזְהָרָה אַף לָעֵדִים וְלָעָרֵּב וְלַסּוֹפֵר.

הָא לָמַדְתָּ, שֶׁהַמַּלְוֶה בְּרִבִּית עוֹבֵר עַל שִׁשָּׁה לָאוִין: "לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה" (שמות כב, כד), "אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ" (ויקרא כה, לז), "וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ" (שם), "אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית" (ויקרא כה, לו), "לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ" (שמות כב, כד), "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא יט, יד).

וְהַלֹוֶה עוֹבֵר בִּשְׁנַיִם - "לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ" (דברים כג, כ), "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל". עָרֵּב וְעֵדִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - אֵין עוֹבְרִין אֶלָא מִשּׁוּם "לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ" (שמות כב, כד). וְכָל מִי שֶׁהָיָה סַרְסוּר בֵּין שְׁנֵיהֶם, אוֹ שֶׁסִּיַּע אֶחָד מֵהֶן, אוֹ הוֹרָהוּ - עוֹבֵר מִשּׁוּם "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא יט, יד).

גאַף עַל פִּי שֶׁהַמַּלְוֶה וְהַלֹוֶה עוֹבְרִין עַל כָּל אֵלּוּ הַלָּאוִין, אֵין לוֹקִין עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁנִּתַּן לְהִשָּׁבוֹן. שֶׁכָּל הַמַּלְוֶה בְּרִבִּית, אִם הָיְתָה רִבִּית קְצוּצָה, שֶׁהִיא אֲסוּרָה מִן הַתּוֹרָה - הֲרֵי זוֹ יוֹצְאָה בַּדַּיָּנִין, וּמוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִן הַמַּלְוֶה וּמַחֲזִירין לַלֹוֶה. וְאִם מֵת הַמַּלְוֶה, אֵין מוֹצִיאִין מִיַּד הַבָּנִים.

דהִנִּיחַ לָהֶם אֲבִיהֶם מָעוֹת שֶׁל רִבִּית, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן יוֹדְעִין שֶׁהֵן שֶׁל רִבִּית - אֵינָן חַיָּבִים לְהַחֲזִיר. הִנִּיחַ לָהֶם פָּרָה וּטַלִית שֶׁל רִבִּית, וְכָל דָּבָר הַמְּסֻיָּם - חַיָּבִים לְהַחֲזִיר, מִפְּנֵי כְּבוֹד אֲבִיהֶן.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה וְלֹא הִסְפִּיק לְהַחֲזִיר עַד שֶׁמֵּת. אֲבָל אִם לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה, אֵין חוֹשְׁשִׁין לִכְבוֹדוֹ; וְאַפִלּוּ דָּבָר הַמְּסֻיָּם, אֵין מַחֲזִירין.

ההַגַּזְלָנִין וּמַלְוֵי בְּרִבִּית שֶׁהֶחֱזִירוּ - אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן, כְּדֵי לִפְתֹּחַ לָהֶן דֶּרֶךְ לַתְּשׁוּבָה. וְכָל הַמְּקַבֵּל מֵהֶן, אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הִמֶּנּוּ. וְאִם הָיְתָה הַגְּזֵלָה קַיֶּמֶת, וְהָרִבִּית דָּבָר מְסֻיָּם, וַהֲרֵי הוּא בְּעַצְמוֹ - מְקַבְּלִין מֵהֶן.

ושְׁטָר שֶׁכָּתוּב בּוֹ רִבִּית, בֵּין קְצוּצָה בֵּין שֶׁל דִבְרֵיהֶם - גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן, וְאֵינוֹ גּוֹבֶה אֶת הָרִבִּית. קָדַם וְגָבָה הַכֹּל, מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ הָרִבִּית הַקְּצוּצָה. אֲבָל אֲבַק רִבִּית, שֶׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶם - אֵינוֹ גּוֹבֶה מִן הַלֹוֶה לַמַּלְוֶה, וְאֵין מַחֲזִירין אוֹתוֹ מִן הַמַּלְוֶה לַלֹוֶה.

זכָּל הַכּוֹתֵב שְׁטָר רִבִּית, הֲרֵי זֶה כְּכוֹתֵב וּמֵעִיד עָלָיו עֵדִים שֶׁכָּפַר בַּה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וְכֵן כָּל הַלֹוֶה וּמַלְוֶה בְּרִבִּית בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן - שְׁנֵיהֶן כְּכוֹפְרִים בַּה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְכָפְרוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ... אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא כה, לז-לח).

חאָסוּר לָאָדָם לְהַלְווֹת בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ בְּרִבִּית, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד, וּמַתָּנָה הוּא שֶׁנּוֹתֵן לָהֶן - הֲרֵי זֶה אָסוּר, שֶׁמָּא יַרְגִּילֵם בְּדָבָר זֶה.

טתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהִלְווּ זֶה אֶת זֶה, וְנָתַן לוֹ יָתֵר עַל מַה שֶׁלָּוָה מִמֶּנּוּ - הֲרֵי זֶה מֻתָּר, שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ אֶלָא מַתָּנָה, שֶׁהֲרֵי הֵן יוֹדְעִין חֹמֶר אִסּוּר הָרִבִּית.

יהַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ, וּמָצָא הַלֹוֶה יוֹתֵר, אוֹ שֶׁהֶחֱזִיר לוֹ חוֹבוֹ וּמָצָא הַמַלְוֶה יוֹתֵר: אִם בִּכְדֵי שֶׁהַדַּעַת טוֹעָה - חַיָּב לְהַחֲזִיר; וְאִם לָאו - מַתָּנָה הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ, אוֹ גְּזֵלָה הָיְתָה לוֹ בְּיָדוֹ וְהִבְלִיעַ לוֹ בְּחֶשְׁבּוֹן, אוֹ אַחֵר צִוָּה לוֹ לְהַבְלִיעַ לוֹ.

בְּכַמָּה הַדַּעַת טוֹעָה? - בְּאַחַת וּבִשְׁתַּיִם אוֹ בַּחֲמִשָּׁה אוֹ בַּעֲשָׂרָה, שֶׁמָּא חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה מָנָה אוֹ עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה.

וְכֵן אִם מָצָא יָתֵר מִנְיַן הַחֲמִישִׁיּוֹת אוֹ מִנְיַן הָעֲשָׂרוֹת אֶחָד אֶחָד - חַיָּב לְהַחֲזִיר לוֹ, שֶׁמָּא הָאֲחָדִים שֶׁהָיָה מוֹנֶה בָּהֶן הַחֲמִישִׁיּוֹת אוֹ הָעֲשָׂרוֹת נִתְעָרְבוּ עִם הַעֲשָׂרוֹת.

יאהַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַל הַמַּטְבֵּעַ, וְכֵן הַכּוֹתֵב לְאִשְׁתּוֹ בִּכְתֻבָּתָהּ מַטְבֵּעַ יָדוּעַ, וּפֵרֵשׁ מִשְׁקָלוֹ, וְהוֹסִיפוּ עַל מִשְׁקָלוֹ: אִם הוּזְלוּ הַפֵּרוֹת מֵחֲמַת הַתּוֹסֶפֶת - מְנַכֶּה לוֹ שֵׁעוּר הַתּוֹסֶפֶת, וְאַפִלּוּ הוֹסִיפוּ עָלָיו כָּל שֶׁהוּא; וְאִם לֹא הוּזְלוּ מֵחֲמַת הַתּוֹסֶפֶת - אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ, אֶלָא נוֹתֵן לוֹ מִמַּטְבֵּעַ הַיוֹצֵא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהוֹסִיפוּ עָלָיו עַד חֲמִישִׁיתוֹ, כְּגוֹן שֶׁהָיָה מִשְׁקָלוֹ אַרְבָּעָה וְעָשׂוּהוּ חֲמִשָּׁה. אֲבָל אִם הוֹסִיפוּ עָלָיו יָתֵר עַל חֲמִישִׁיתוֹ - מְנַכֶּה לוֹ כָּל הַתּוֹסֶפֶת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוּזְלוּ הַפֵּרוֹת. וְהוּא הַדִּין לַמַּלְוֶה עַל הַמַּטְבֵּעַ, וּפִחֲתוּ מִמֶּנּוּ.

יבהַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַל הַמַּטְבֵּעַ, וְנִפְסַל: אִם יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ בִּמְדִינָה אַחֶרֶת, וְיֵשׁ לוֹ דֶּרֶךְ לְאוֹתָהּ מְדִינָה - נוֹתֵן לוֹ מִמַּטְבֵּעַ שֶׁהִלְוָהוּ, וְאוֹמֵר לוֹ 'לֵךְ וְהוֹצִיאוֹ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי'; וְאִם אֵין לוֹ דֶּרֶךְ לְשָׁם - נוֹתֵן לוֹ מִמַּטְבֵּעַ הַיוֹצֵא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. וְכֵן בִּכְתֻבָּה.

יגהוֹרוּ מִקְצַת הַגְּאוֹנִים, שֶׁהַלֹוֶה שֶׁמָּחַל לַמַּלְוֶה בְּרִבִּית שֶׁלָּקַח מִמֶּנּוּ אוֹ שֶׁעָתִיד לִקַּח - אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ שֶׁמָּחַל אוֹ נָתַן מַתָּנָה, אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלוּם; שֶׁכָּל רִבִּית שֶׁבָּעוֹלָם מְחִילָה הִיא, אֲבָל הַתּוֹרָה לֹא מָחֲלָה, וְאָסְרָה מְחִילָה זוֹ. וּלְפִיכָךְ אֵין הַמְּחִילָה מוֹעֶלֶת בְּרִבִּית, אַפִלּוּ בְּרִבִּית שֶׁל דִבְרֵיהֶם.

יֵרָאֶה לִי, שֶׁאֵין הוֹרָאָה זוֹ נְכוֹנָה. אֶלָא מֵאַחַר שֶׁאוֹמְרִים לַמַּלְוֶה 'הַחְזֵר לוֹ', וְיָדַע הַלֹוֶה שֶׁדָּבָר אָסוּר עָשָׂה, וְשֶׁיֵּשׁ לוֹ לִטֹּל מִמֶּנּוּ - אִם רָצָה לִמְחֹל, מוֹחֵל כְּדֶרֶךְ שֶׁמּוֹחֵל הַגָּזֵל. וּבְפֵרוּשׁ אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁהַגַּזְלָנִין וּמַלְוֵי בְּרִבִּית שֶׁהֶחֱזִירוּ - אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן, מִכְּלָל שֶׁהַמְּחִילָה לָהֶם מוֹעֶלֶת.

ידנִכְסֵי יְתוֹמִים - מֻתָּר לִתֵּן אוֹתָם לָאָדָם נֶאֱמָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְכָסִים טוֹבִים רַבִּים, קָרוֹב לְשָׂכָר וְרָחוֹק לְהֶפְסֵד. כֵּיצַד? אוֹמְרִים לוֹ 'תִּהְיֶה נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּהֶן - אִם יֵשׁ שָׁם רֶוַח, תֵּן לָהֶם חֶלְקָן מִן הָרֶוַח, וְאִם יֵשׁ שָׁם הֶפְסֵד, תַּפְסִיד אַתָּה לְבַדְּךָ'. שֶׁזֶּה אֲבַק רִבִּית הוּא, וְכָל אֲבַק רִבִּית אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָא מִדִּבְרֵיהֶם, וּבְנִכְסֵי יְתוֹמִים לֹא גָזְרוּ.