ב"ה
Рамбам
שכנים - פרק ד
אמִי שֶׁהָיְתָה לוֹ עֲלִיָּה לְמַעְלָה מִבֵּיתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְנָפַל כּוֹתֶל מִכָּתְלֵי הַבַּיִת - אֵין בַּעַל הָעֲלִיָּה נוֹתֵן לוֹ כְּלוּם בִּיצִיאוֹתָיו, וְכוֹפֶה אֶת בַּעַל הַבַּיִת לִבְנוֹתוֹ כְּשֶׁהָיָה.
אֲבָל אֵין בַּעַל הַבַּיִת כּוֹפֶה לְבַעַל הָעֲלִיָּה לִבְנוֹת כּוֹתֶל עֲלִיָּה שֶׁנָּפַל.
וְהַתִּקְרָה שֶׁל בַּיִת, הֲרֵי הִיא שֶׁל בַעַל הַבַּיִת; וְהַמַּעְזִיבָה שֶׁעַל הַתִּקְרָה, הֲרֵי הִיא שֶׁל בַעַל הָעֲלִיָּה.
בנָפְלוּ שְׁתֵּיהֶן, הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה - הֲרֵי שְׁנֵיהֶם חוֹלְקִין בָּעֵצִים וּבָאֲבָנִים וּבֶעָפָר.
וְאִם נִשְׁתַּבְּרוּ מִקְצַת הָאֲבָנִים, רוֹאִין אֵיזוֹ רְאוּיוֹת לְהִשְׁתַּבֵּר, אִם אַבְנֵי הַבַּיִת אוֹ אַבְנֵי הָעֲלִיָּה - וְדָבָר זֶה יִוָּדַע מִדֶּרֶךְ הַנְּפִילָה: אִם נָפַל הָעֶלְיוֹן עַל הַתַּחְתּוֹן וַהֲרָסוֹ, אוֹ נִשְׁמַט הַתַּחְתּוֹן וְנָפַל הָעֶלְיוֹן וְנֶהְרַס.
וְאִם אֵינָן יוֹדְעִין כֵּיצַד נָפַל, חוֹלְקִין הָאֲבָנִים הַשְּׁלֵמוֹת וְהַשְּׁבוּרוֹת.
גאָמַר בַּעַל הָעֲלִיָּה לְבַעַל הַבַּיִת לִבְנוֹת הַבַּיִת כְּדֵי שֶׁיִּבְנֶה עֲלִיָּתוֹ עַל גַּבָּיו, וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה - הֲרֵי בַּעַל הָעֲלִיָּה בּוֹנֶה אֶת הַבַּיִת כְּשֶׁהָיָה, וְיוֹשֵׁב וְדָר בְּתוֹכוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת כָּל יְצִיאוֹתָיו; וְאַחַר כָּךְ יֵצֵא וְיִבְנֶה עֲלִיָּתוֹ, אִם רָצָה.
דוְאִם אֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לִבְנוֹת - בַּעַל הָעֲלִיָּה נוֹטֵל שְׁלִישׁ הַקַרְקַע, וּבַעַל הַבַּיִת שְׁנֵי שְׁלִישִׁים.
הרָצָה בַּעַל הַבַּיִת לִבְנוֹת בֵּיתוֹ, בּוֹנֶה אוֹתוֹ כְּשֶׁהָיָה.
וְאִם בָּא לְשַׁנּוֹת בַּכְּתָלִים: אִם חִזֵּק אוֹתָן וְהִרְבָּה בְּרָחְבָּן יָתֵר מִמַּה שֶׁהָיוּ, שׁוֹמְעִין לוֹ.
רָצָה לְמַעֵט בְּרָחְבָּן אוֹ לִפְחֹת מֵחָזְקָן, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ אֲבָנִים וּבִקֵּשׁ לְהַחֲזִירן לְבֵנִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה - אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.
בָּא לְשַׁנּוֹת הַתִּקְרָה לְקוֹרוֹת כְּבֵדִין וַחֲזָקִין, שׁוֹמְעִין לוֹ; פָחוֹת מִמַּה שֶׁהָיוּ, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.
הִרְבָּה בַּחַלּוֹנוֹת אוֹ שֶׁהוֹסִיף בְּגֹבַהּ הַבַּיִת, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ; מִעֵט בַּחַלּוֹנוֹת אוֹ שֶׁמִּעֵט בְּגֹבַהּ הַבַּיִת, שׁוֹמְעִין לוֹ.
וְכֵן בַּעַל הָעֲלִיָּה בּוֹנֶה אוֹתָהּ, אִם רָצָה, כְּשֶׁהָיְתָה.
וְאִם בָּא לְשַׁנּוֹת אֶת הַכְּתָלִים לְהַרְחִיב וּלְחַזֵּק - אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַכְבִּיד עַל כָּתְלֵי הַתַּחְתּוֹן; אֲבָל לְמַעֵט מֵהֶן, שׁוֹמְעִין לוֹ.
וְכֵן בְּקוֹרוֹת תִּקְרָה הָעֲלִיָּה: אִם שִׁנָּה אוֹתָם לְקַלִּים מִמַּה שֶׁהָיוּ, שׁוֹמְעִין לוֹ; לִכְבֵדִים מֵהֶן, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.
הִרְבָּה בַּחַלּוֹנוֹת אוֹ שֶׁמִּעֵט בְּגֹבַהּ הָעֲלִיָּה, שׁוֹמְעִין לוֹ; אֲבָל אִם מַעֵט בַּחַלּוֹנוֹת אוֹ הִרְבָּה בְּגָבְהָהּ, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.
ונִדַּלְדְּלוּ קוֹרוֹת הַבַּיִת, וְיָרְדוּ לְאַוִּיר הַבַּיִת: אִם הִגִּיעוּ לְתוֹךְ עֲשָׂרָה טְפָחִים, סוֹתֵר וּבוֹנֶה; וְאִם לֹא הִגִּיעוּ, יָכוֹל בַּעַל הָעֲלִיָּה לְעַכֵּב עָלָיו.
וְאַפִלּוּ אָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת 'אֲנִי אֶשְׂכֹּר לְךָ מָקוֹם כְּדֵי שֶׁתָּדוּר בּוֹ עַד שֶׁאֲתַקֵּן הַתִּקְרָה' - אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ 'אֵין מֵרְצוֹנִי שֶׁאֶטְרַח מִמָּקוֹם לְמָקוֹם כְּדֵי שֶׁתְּתַקֵּן אֶת בֵּיתְךָ'.
זהִתְנוּ בֵּינֵיהֶם דָּבָר זֶה: אִם נִשְׁאָר בְּגֹבַהּ הַבַּיִת כְּדֵי שֶׁיִּקַּח אָדָם חֲבִלָּה בֵּינוֹנִית עַל רֹאשׁוֹ, וְיִכָּנֵס בָּהּ תַּחַת קוֹרוֹת אֵלּוּ שֶׁנֶּעֶקְמוּ - אֵינוֹ סוֹתֵר.
וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהִכָּנֵס בָּהּ, עַד שֶׁיָּכֹף אֶת רֹאשׁוֹ - סוֹתֵר וּמְתַקֵּן וּבוֹנֶה; וְאֵין בַּעַל הָעֲלִיָּה יָכוֹל לְעַכֵּב, שֶׁהֲרֵי הִתְנוּ בֵּינֵיהֶם תְּחִלָּה.
חבֵּית הַבַּד שֶׁהוּא בָּנוּי בְּעֹבִי הָהָר, וְגִנָּה אַחַת עַל גַּבָּיו, וְנִפְחֲתוּ שְׁמֵי בֵּית הַבַּד כְּאַרְבָּעָה טְפָחִים אוֹ יָתֵר - הֲרֵי בַּעַל הַגִּנָּה יוֹרֵד וְזוֹרֵעַ לְמַטָּה, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה זֶה לְבֵית בַּדּוֹ כִּיפִין, וִיתַקֵּן הָעֶלְיוֹן קַרְקַע גִּנָּתוֹ, וְיִזְרַע כָּל גִּנָּתוֹ.
טשְׁתֵּי גִּנּוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ, וְהַיָּרָק בֵּנְתַּיִם בְּגֹבַהּ עֹבִי הָאָרֶץ שֶׁבֵּינֵיהֶם - כָּל שֶׁהָעֶלְיוֹן יָכוֹל לִפְשֹׁט אֶת יָדוֹ וְלִטֹּל אוֹתוֹ מֵעִיקָרוֹ, הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ. וּבִלְבָד, שֶׁלֹּא יֶאֱנֹס עַצְמוֹ; וְהַשְּׁאָר, שֶׁל תַּחְתּוֹן.
הָיָה מַגִּיעַ לְנוֹפוֹ, וְאֵינוֹ מַגִּיעַ לְעִיקָרוֹ - לֹא יִטֹּל הָעֶלְיוֹן; וְאִם נָטַל, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ.
אֲבָל הָאִילָן הָעוֹמֵד עַל הַמֶּצֶר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹטֶה לְתוֹךְ שָׂדֶה אֶחָד מֵהֶן - הֲרֵי שְׁנֵיהֶם חוֹלְקִין בְּפֵרוֹתָיו.
ישָׁטַף נָהָר זֵיתָיו, וּשְׁתָלָם בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ, וְאָמַר הַלָּה 'זֵיתַי אֲנִי נוֹטֵל' - אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, מִשּׁוּם יִשּׁוּב הָאָרֶץ; אֶלָא יַעַמְדוּ בִּמְקוֹמָן.
וְאִם עֲקָרָן הַנָּהָר בְּגוּשֵׁיהֶן כְּשֶׁשְּׁתָלָן - יְחַלְּקוּ הַפֵּרוֹת בַּעַל הַשָּׂדֶה עִם בַּעַל הַזֵּיתִים, כָּל שָׁלוֹשׁ שָׁנִים; וּלְאַחַר שָׁלוֹשׁ, הַכֹּל לְבַעַל הַשָּׂדֶה. וְאִם לֹא נֶעֶקְרוּ בְּגוּשֵׁיהֶן, הַכֹּל לְבַעַל הַקַרְקַע מִיָּד.
יאכַּיּוֹצֵא בּוֹ הַמּוֹכֵר זֵיתָיו לְעֵצִים: אִם פָּסַק עִמּוֹ לָקֹץ מִיָּד - כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁיַּעֲשׂוּ, הֲרֵי הֵן לְבַעַל הַקַרְקַע; וְאִם הִתְנָה עִמּוֹ שָׁיָּקֹץ כָּל זְמָן שֶׁיִּרְצֶה - הֲרֵי כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁיּוֹצִיאוּ, לְבַעַל הָעֵצִים.
מָכַר סְתָם: אִם עָשׂוּ פָחוֹת מֵרְבִיעִית לִסְאָה חוּץ מִן הַהוֹצָאָה, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַעַל הַזֵּיתִים; עָשׂוּ רְבִיעִית לִסְאָה חוּץ מִן הַהוֹצָאָה, הֲרֵי אֵלּוּ יַחְלֹקוּ.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
טקסט מנוקד באדיבות תורת אמת ברישיון CC 2.5.
Эта страница содержит священный текст. Пожалуйста, после распечатки обращайтесь с ним осторожно.
