Рамбам

אכְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה, וְאָמַר 'כָּךְ וְכָּךְ אֲנִי מִשְׂתַּכֵּר' - אֵין לוֹ הוֹנָיָה. אַפִלּוּ אָמַר 'זֶה לָקַחְתִּי בְּסֶלַע וּבְעֶשֶׂר אֲנִי מוֹכֵר', מֻתָּר.

אֲבָל בֵּית דִּין חַיָּבִין לִפְסֹק הַשְּׁעָרִים, וּלְהַעַמִיד שׁוֹטְרִין לְכָּךְ; וְלֹא יִהְיֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִשְׂתַּכֵּר כָּל מַה שֶׁיִּרְצֶה, אֶלָא שְׁתוּת בִּלְבַד יִפְסְקוּ לָהֶם בִּשְׂכָרָם, וְלֹא יִשְׂתַּכֵּר הַמּוֹכֵר יָתֵר עַל שְׁתוּת.

בבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חַיֵּי נֶפֶשׁ כְּגוֹן יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת.

אֲבָל הָעִיקָרִין, כְּגוֹן הַקֹּשְׁטְ וְהַלְּבוֹנָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - אֵין פּוֹסְקִין לָהֶם שַׁעַר, אֶלָא יִשְׂתַּכֵּר הַמִּשְׂתַּכֵּר כָּל מַה שֶׁיִּרְצֶה.

גוְאֵין מִשְׂתַּכְּרִין פַּעֲמַיִם בַּבֵּיצִים; אֶלָא הַתַּגָּר הָרִאשׁוֹן הוּא מוֹכְרָן בְּשָׂכָר, וְהַלּוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ מוֹכְרָן בַּקֶּרֶן בִּלְבָד.

דאָסוּר לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חַיֵּי נֶפֶשׁ.

אֶלָא זֶה מֵבִיא מִגָּרְנוֹ וּמוֹכֵר וְזֶה מֵבִיא מִגָּרְנוֹ וּמוֹכֵר, כְּדֵי שֶׁיִּמְכְּרוּ בְּזוֹל.

וּבְמְקוֹם שֶׁהַשֶּׁמֶן מְרֻבֶּה, מֻתָּר לְהִשְׂתַּכֵּר בְּשֶּׁמֶן.

האֵין אוֹצְרִין פֵּרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חַיֵּי נֶפֶשׁ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁרֻבּוֹ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי מַגִּיעַ מִדָּבָר זֶה צַעַר לְיִשְׂרָאֵל.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּלּוֹקֵחַ מִן הַשּׁוּק; אֲבָל הַמַּכְנִיס מִשֶּׁלּוֹ, מֻתָּר לוֹ לַעֲשׂוֹת קַבּוֹ אוֹצָר.

ומֻתָּר לֶאֱצֹר פֵּרוֹת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, עֶרֶב שְׁבִיעִית וּשְׁבִיעִית וּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית.

וּבִשְׁנֵי בַּצֹּרֶת - אַפִלּוּ קַב חָרּוּבִין לֹא יֶאֱצֹר, מִפְּנֵי שֶׁמַּכְנִיס מְאֵרָה בַּשְּׁעָרִים.

וְכָל הַמַּפְקִיעַ שְׁעָרִים, אוֹ שֶׁאָצַר פֵּרוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹ בְּמָקוֹם שֶׁרֻבּוֹ יִשְׂרָאֵל - הֲרֵי זֶה כַּמַּלְוֶה בְּרִבִּית.

זבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּפֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חַיֵּי נֶפֶשׁ.

אֲבָל הַתְּבָלִין, כְּגוֹן כַּמּוֹן וּפִלְפְּלִין - מֻתָּר לֶאֱצֹר אוֹתָן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְהוֹצִיא אוֹתָן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כִּשְׁאָר הָעִיקָרִין.

חאֵין מוֹצִיאִין פֵּרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חַיֵּי נֶפֶשׁ, כְּגוֹן יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת, מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּצָה לָאָרֶץ וְלֹא לְסוּרְיָא, וְלֹא מֵרְשׁוּת מֶלֶךְ זֶה לִרְשׁוּת מֶלֶךְ אַחֵר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

טרַשָּׁאִין בְּנֵי הָעִיר לָקֹץ לָהֶם שַׁעַר לְכָל דָּבָר שֶׁיִּרְצוּ, וְאַפִלּוּ לַבָּשָׂר וְלַלֶּחֶם, וּלְהַתְנוֹת בֵּינֵיהֶם כָּל מִי שֶׁיַּעֲבֹר עַל הַתְּנַאי, יַעַנְשׁוּ אוֹתוֹ כָּךְ וְכָּךְ.

ירַשָּׁאִין אַנְשֵׁי אֻמָּנִיּוֹת לִפְסֹק בֵּינֵיהֶם שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אֶחָד בַּיּוֹם שֶׁיַּעֲשֶׂה חֲבֵרוֹ, וְכַיּוֹצֵא בְּזֶה, וְכָל מִי שֶׁיַּעֲבֹר עַל הַתְּנַאי, יַעַנְשׁוּ אוֹתוֹ כָּךְ וְכָּךְ.

יאבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּמְדִינָה שֶׁאֵין בָּהּ חָכָם חָשׁוּב לְתַקַּן מַעֲשֵׂה הַמְּדִינָה וּלְהַצְלִיחַ דַּרְכֵי יוֹשְׁבֶיהָ. אֲבָל אִם יֵשׁ בָּהּ חָכָם חָשׁוּב, אֵין הַתְּנַאי שֶׁלָּהֶן מוֹעִיל כְּלוּם.

וְאֵינָן יְכוֹלִין לַעֲנֹשׁ וּלְהַפְסִיד עַל מִי שֶׁלֹּא קִבֵּל הַתְּנַאי, אֶלָא אִם כֵּן הִתְנָה עִמָּהֶם וְעָשׂוּ מִדַּעַת הֶחָכָם.

וְכָל מִי שֶׁהִפְסִיד לְפִי הַתְּנַאי שֶׁאֵינוֹ מִדַּעַת הֶחָכָם, מְשַׁלֵּם.

יבכְּשֵׁם שֶׁהוֹנָיָה בְּמִקָּח וּמִמְכָּר, כָּךְ הוֹנָיָה בִּדְבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ... אֲנִי ה'" (ויקרא כה, יז) - זוֹ הוֹנָיַת דְּבָרִים.

יגכֵּיצַד? הָיָה בַּעַל תְּשׁוּבָה, לֹא יֹאמַר לוֹ 'זְכֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים'. וְאִם הָיָה בֶּן גֵּרִים, לֹא יֹאמַר לוֹ 'זְכֹר מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֶיךָ'.

הָיָה גֵּר וּבָא לִלְמֹד תּוֹרָה, לֹא יֹאמַר לוֹ 'פֶּה שֶׁאָכַל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת יָבוֹא וְיִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מִפִּי הַגְּבוּרָה'.

הָיוּ חֳלָאִים וְיִסּוּרִים בָּאִין עָלָיו, אוֹ שֶׁהָיָה מְקַבֵּר אֶת בָּנָיו, לֹא יֹאמַר לוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ חֲבֵרָיו שֶׁל אִיּוֹב "הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ... זְכָר נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד" (איוב ד, ו-ז).

ידהָיוּ חַמָּרִין מְבַקְּשִׁין תְּבוּאָה, לֹא יֹאמַר לָהֶם 'לְכוּ אֵצֶל פְּלוֹנִי שֶׁמּוֹכֵר תְּבוּאָה', וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁלֹא מָכַר תְּבוּאָה מֵעוֹלָם.

נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה שֶׁל דְבַר חָכְמָה, לֹא יֹאמַר לְמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אוֹתָהּ חָכְמָה 'מַה תָּשִׁיב בְּדָבָר זֶה?' אוֹ 'מַה דַּעְתְּךָ בְּדָבָר זֶה?' וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים.

טוכָּל הַמְּאַנֶה אֶת הַגֵּר, בֵּין בְּמָמוֹן בֵּין בִּדְבָרִים, עוֹבֵר בִּשְׁלוֹשָׁה לָאוִין: שֶׁנֶּאֱמַר "וְגֵר לֹא תוֹנֶה" (שמות כב, כ) - זוֹ הוֹנָיַת דְּבָרִים; "וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ" (שם) - זוֹ הוֹנָיַת מָמוֹן. הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל הַמְּאַנֶה אֶת הַגֵּר, עוֹבֵר בִּשְׁלוֹשָׁה לָאוִין - מִשּׁוּם "לֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ" (ויקרא כה, יז), וּמִשּׁוּם "אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו" (ויקרא כה, יד), וּמִשּׁוּם "וְגֵר לֹא תוֹנֶה”.

טזוְכֵן אִם לְחָצוֹ וְהוֹנָהוּ בְּמָמוֹן, עוֹבֵר בִּשְׁלוֹשָׁה: מִשּׁוּם "אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו" (ויקרא כה, יד), וּמִשּׁוּם "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ" (ויקרא כה, יז), וּמִשּׁוּם "וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ" (שמות כב, כ).

יזוּמִפְּנֵי מַה עוֹבֵר בְּגֵּר עַל לָאו שֶׁל הוֹנָיַת דְּבָרִים אַף בְּהוֹנָיַת מָמוֹן, וְעַל לָאו שֶׁל הוֹנָיַת מָמוֹן אַף בְּהוֹנָיַת דְּבָרִים? מִפְּנֵי שֶׁהוֹצִיא הַכָּתוּב אֶת שְׁנֵיהֶם בְּלָשׁוֹן הוֹנָיָה סְתָם, וְכָפַל לָּאוִין בְּגֵּר בִּשְׁנֵי הַדְּבָרִים בַּפֵּרוּשׁ: "לֹא תוֹנֶה", וְ"לֹא תִלְחָץ".

יחגְּדוֹלָה הוֹנָיַת דְּבָרִים מֵהוֹנָיַת מָמוֹן - שֶׁזֶּה נִתָּן לְהִשָּׁבוֹן וְזֶּה לֹא נִתָּן לְהִשָּׁבוֹן, וְזֶה בְּמָמוֹנוֹ וְזֶה בְּגוּפוֹ. וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּהוֹנָיַת דְּבָרִים "וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ" (ויקרא כה, יז) - לְפִי שֶׁהַדָּבָר מָסוּר לַלֵּב. הָא לָמַדְתָּ: כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מָסוּר לַלֵּב, נֶאֱמָר בּוֹ "וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ" (שם; וגם ויקרא יט, יד). וְכָל הַצּוֹעֵק מֵהוֹנָיַת דְּבָרִים - נַעֲנֶה מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אֲנִי ה'" (ויקרא כה, יז).