Рамбам

אחַיָּבִין אָנוּ לְהִזָּהֵר בְּמִצְוַת צְדָקָה יָתֵר מִכָּל מִצְווֹת עֲשֵׂה. שֶׁהַצְּדָקָה סִימָן לְצַדִּיקֵי זֶרַע אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה..." (בראשית יח, יט). וְאֵין כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל מִתְכּוֹנֵן וְדַת הָאֱמֶת עוֹמֶדֶת אֶלָא בִּצְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר "בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי" (ישעיהו נד, יד); וְאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָא בִּזְכוּת הַצְּדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" (ישעיהו א, כז).

בלְעוֹלָם אֵין אָדָם מַעֲנִי מִן הַצְּדָקָה, וְאֵין דָּבָר רָע וְלֹא הֶזֵּק נִגְלָל בִּשְׁבִיל הַצְּדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם" (ישעיהו לב, יז).

כָּל הַמְּרַחֵם - מְרַחֲמִין עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ" (דברים יג, יח).

וְכָל מִי שֶׁהוּא אַכְזָרִי וְאֵינוֹ מְרַחֵם - יֵשׁ לָחוּשׁ לְיַחֲסוֹ, שֶׁאֵין הָאַכְזָרִיּוּת מְצוּיָה אֶלָא בַּגּוֹיִים, שֶׁנֶּאֱמַר "אַכְזָרִי הֵמָּה וְלֹא יְרַחֵמוּ" (ירמיהו נ, מב).

כָּל יִשְׂרָאֵל וְהַנִּלְוֶה אֲלֵיהֶם - כְּאַחִים הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א); אִם לֹא יְרַחֵם הָאָח עַל אָחִיו, מִי יְרַחֵם עָלָיו. וּלְמִי עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל נוֹשְׂאִין עֵינֵיהֶן? הֲלַגּוֹיִים שֶׁשּׂוֹנְאִין אוֹתָן וְרוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם?! הָא אֵין עֵינֵיהֶן תְּלוּיוֹת אֶלָא לַאֲחֵיהֶן.

גכָּל הַמַּעְלִים עֵינָיו מִן הַצְּדָקָה - הֲרֵי זֶה נִקְרָא 'בְּלִיַּעַל', כְּמוֹ שֶׁנִּקְרָא עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה 'בְּלִיַּעַל', וּבַעֲבוֹדָה זָרָה הוּא אוֹמֵר "יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל" (דברים יג, יד), וּבְמַעְלִים עֵינָיו מִן הַצְּדָקָה הוּא אוֹמֵר "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל" (דברים טו, ט).

וְנִקְרָא 'רָשָׁע', שֶׁנֶּאֱמַר "וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי" (משלי יב, י).

וְנִקְרָא 'חוֹטֵא', שֶׁנֶּאֱמַר "וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא" (דברים טו, ט).

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרוֹב לְשַׁוְעַת הָעֲנִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר "שַׁוְעַת עֲנִיִּים אַתָּה תִּשְׁמַע". לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מִצַּעֲקָתָן - שֶׁהֲרֵי בְּרִית כְּרוּתָה לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי" (שמות כב, כו).

דכָּל הַנּוֹתֵן צְדָקָה לְעָנִי בְּסֵבֶר פָּנִים רָעוֹת, וּפָנָיו כְּבוּשׁוֹת בַּקַרְקַע - אַפִלּוּ נָתַן לוֹ אֶלֶף זְהוּבִים, אִבֵּד זְכוּתוֹ וְהִפְסִידָהּ.

אֶלָא נוֹתֵן לוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּבְשִׂמְחָה, וּמִתְאוֹנֵן עִמּוֹ עַל צָרָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "אִם לֹא בָכִיתִי לִקְשֵׁה יוֹם עָגְמָה נַפְשִׁי לָאֶבְיוֹן" (איוב ל, כה); וּמְדַבֵּר לוֹ דִּבְרֵי תַּחֲנוּנִים וְנֶחָמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֵב אַלְמָנָה אַרְנִן" (איוב כט, יג).

השָׁאַל הֶעָנִי מִמְּךָ וְאֵין בְּיָדְךָ כְּלוּם לִתֵּן לוֹ - פַּיְּסֵהוּ בִּדְבָרִים.

וְאָסוּר לִגְעֹר בֶּעָנִי אוֹ לְהַגְבִּיהַּ הַקּוֹל עָלָיו בִּזְעָקָה - מִפְּנֵי שֶׁלִּבּוֹ נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה" (תהילים נא, יט), וְאוֹמֵר "לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים" (ישעיהו נז, טו).

וְאוֹי לְמִי שֶׁהִכְלִים אֶת הֶעָנִי, אוֹי לוֹ; אֶלָא יִהְיֶה לוֹ כְּאָב בֵּין בְּרַחֲמִים בֵּין בִּדְבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "אָב אָנֹכִי לָאֶבְיוֹנִים" (איוב כט, טז).

והַכּוֹפֶה אֲחֵרִים לִתֵּן צְדָקָה וּמְעַשֶּׂה אוֹתָן - שְׂכָרוֹ גָּדוֹל מִשְּׂכַר הַנּוֹתֵן. וְעַל גַּבָּאֵי צְדָקָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם נֶאֱמַר "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים" (דניאל יב, ג).

זשְׁמוֹנֶה מַעֲלוֹת יֵשׁ בַּצְּדָקָה, זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ: מַעֲלָה גְּדוֹלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה - זֶה הַמַּחְזִיק בְּיַד יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּךְ, וְנוֹתֵן לוֹ מַתָּנָה אוֹ הַלְוָאָה, אוֹ עוֹשֶׂה עִמּוֹ שֻׁתָּפוּת אוֹ מַמְצִיא לוֹ מְלָאכָה, כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת יָדוֹ עַד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת לִֹשְׁאֹל. וְעַל זֶה נֶאֱמַר "וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ" (ויקרא כה, לה) - כְּלוֹמַר הַחֲזֵק בּוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל וְיִצְטָרֵךְ.

חפָּחוּת מִזֶּה - הַנּוֹתֵן צְדָקָה לָעֲנִיִּים, וְלֹא יָדַע לְמִי נָתַן, וְלֹא יָדַע הֶעָנִי מִמִּי לָקַח, שֶׁהֲרֵי זוֹ מִצְוָה לִשְׁמָהּ.

כְּגוֹן לִשְׁכַּת חֲשָׁאִים שֶׁהָיְתָה בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁהָיוּ הַצַּדִּיקִים נוֹתְנִין בָּהּ בִּחְשַׁאי וְהָעֲנִיִּים בְּנֵי טוֹבִים מִתְפַּרְנְסִין מִמֶּנָּה בִּחְשַׁאי.

וְקָרוֹב לְזֶה - הַנּוֹתֵן לְתוֹךְ קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה. וְלֹא יִתֵּן אָדָם לְתוֹךְ קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה, אֶלָא אִם כֵּן יוֹדֵעַ שֶׁהַמְּמֻנֶּה נֶאֱמָן וְחָכָם וְיוֹדֵעַ לִנְהֹג בָּהּ כַּשּׁוּרָה כְּרַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן תְּרַדְיוֹן.

טפָּחוּת מִזֶּה - שֶׁיָּדַע הַנּוֹתֵן לְמִי יִתֵּן, וְלֹא יָדַע הֶעָנִי מִמִּי לָקַח. כְּגוֹן גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ הוֹלְכִין בַּסֵּתֶר וּמַשְׁלִיכִין הַמָּעוֹת בְּפִתְחֵי הָעֲנִיִּים.

וּכְזֶה רָאוּי לַעֲשׂוֹת, וּמַעֲלָה טוֹבָה הִיא, אִם אֵין הַמְּמֻנִּין בַּצְּדָקָה נוֹהֲגִין כַּשּׁוּרָה.

יפָּחוּת מִזֶּה - שֶׁיָּדַע הֶעָנִי מִמִּי נָטַל, וְלֹא יָדַע הַנּוֹתֵן. כְּגוֹן גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ צוֹרְרִים הַמָּעוֹת בִּסְדִינֵיהֶן וּמַפְשִׁילִין לַאֲחוֹרֵיהֶן, וּבָאִין הָעֲנִיִּים וְנוֹטְלִין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶן בּוּשָׁה.

יאפָּחוּת מִזֶּה - שֶׁיִּתֵּן לֶעָנִי בְּיָדוֹ קֹדֶם שֶׁיִּשְׁאַל.

יבפָּחוּת מִזֶּה - שֶׁיִּתֵּן לוֹ אַחַר שֶׁיִּשְׁאַל.

יגפָּחוּת מִזֶּה - שֶׁיִּתֵּן לוֹ פָּחוֹת מִן הָרָאוּי בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת.

ידפָּחוּת מִזֶּה - שֶׁיִּתֵּן לוֹ בְּעֶצֶב.

טוגְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים הָיוּ נוֹתְנִין פְּרוּטָה לֶעָנִי קֹדֶם כָּל תְּפִלָּה, וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלְּלִין, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ" (תהילים יז, טו).

טזהַנּוֹתֵן מְזוֹנוֹת לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו הַגְּדוֹלִים שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתָן, כְּדֵי לְלַמֵּד הַזְּכָרִים תּוֹרָה, וּלְהַנְהִיג הַבָּנוֹת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וְלֹא יִהְיוּ מְבֻזּוֹת, וְכֵן הַנּוֹתֵן מְזוֹנוֹת לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ - הֲרֵי זֶה בִּכְלַל הַצְּדָקָה. וּצְדָקָה גְּדוֹלָה הִיא, שֶׁהַקָּרוֹב קוֹדֵם. וְכָל הַמַּאֲכִיל וּמַשְׁקֶה עֲנִיִּים וִיתוֹמִים עַל שֻׁלְחָנוֹ - הֲרֵי זֶה קוֹרֵא אֶל ה' וְהוּא עוֹנֵהוּ וּמִתְעַנֵּג עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה..." (ישעיהו נח, ט).

יזצִוּוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם עֲנִיִּים וִיתוֹמִים, בִּמְקוֹם הָעֲבָדִים. מוּטָב לוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאֵלּוּ, וְיֵהָנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מִנְּכָסָיו, וְלֹא יֵהָנוּ בָּהֶם זֶרַע חָם. שֶׁכָּל הַמַּרְבֶּה עֲבָדִים, בְּכָל יוֹם וָיוֹם יוֹסִיף חֵטְא וְעָווֹן בָּעוֹלָם; וְאִם יִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵּיתוֹ, כָּל שָׁעָה וְשָׁעָה מוֹסִיף זְכֻיוֹת וּמִצְווֹת.

יחלְעוֹלָם יִדְחֹק אָדָם עַצְמוֹ וְיִתְגַּלְגֵּל בְּצַעַר וְאַל יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת, וְאַל יַשְׁלִיךְ אָדָם עַצְמוֹ עַל הַצִּבּוּר.

וְכֵן צִוּוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ: עֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ חֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת.

וְאַפִלּוּ הָיָה חָכָם וּמְכֻבָּד, וְהֱעֶנִי - יַעְסֹק בְּאֻמָּנוּת, וְאַפִלּוּ בְּאֻמָּנוּת מְנֻוֶּלֶת, וְלֹא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת. מוּטָב לְפַשֵּׁט עוֹרוֹת הַנְּבֵלוֹת בַּשּׁוּק, וְלֹא יֹאמַר לָעָם 'חָכָם אֲנִי וְגָדוֹל אֲנִי וְכוֹהֵן אֲנִי, פַּרְנְסוּנִי'. וּבְכָּךְ צִוּוּ חֲכָמִים. גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים - הָיוּ מֵהֶם חוֹטְבֵי עֵצִים, וְנוֹשְׂאֵי הַקּוֹרוֹת, וְשׁוֹאֲבֵי הַמַּיִם לַגִּנּוֹת, וְעוֹשִׁין הַבַּרְזֶל וְהַפֶּחָמִים; וְלֹא שָׁאֲלוּ מִן הַצִּבּוּר, וְלֹא קִבְּלוּ מֵהֶם כְּשֶׁנָּתְנוּ לָהֶם.

יטכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִטֹּל וּמְרַמֶּה אֶת הָעָם וְנוֹטֵל - אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּות, וַהֲרֵי הוּא בִּכְלַל "אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם" (ירמיהו יז, ה). וְכָל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִטֹּל, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת אֶלָא אִם כֵּן נוֹטֵל, כְּגוֹן זָקֵן אוֹ חוֹלֶה אוֹ בַּעַל יִסּוּרִין, וּמֵגִּיס דַּעְתּוֹ וְאֵינוֹ נוֹטֵל - הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים, וּמִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ; וְאֵין לוֹ בְּצַעְרוֹ, אֶלָא עֲווֹנוֹת וְחַטָּאוֹת.

וְכָל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִטֹּל, וְצִעֵר עַצְמוֹ וְדָחַק אֶת הַשָּׁעָה, וְחָיָה חַיֵּי צַעַר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ עַל הַצִּבּוּר - אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶׁיְּפַרְנֵס אֲחֵרִים מִשֶּׁלּוֹ, וְעָלָיו וְעַל כַּיוֹצֵא בּוֹ נֶאֱמַר "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה'" (ירמיהו יז, ז).

בְּרִיךְ רַחְמָנָא דְּסַיְּיעָן.