ב"ה
Рамбам
סנהדרין והעונשין המסורין להם - פרק כה
אאָסוּר לַדַּיָּן לִנְהֹג בִּשְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר וּבְגַסּוּת רוּחַ, אֶלָא בַּעֲנָוָה וְיִרְאָה. וְכָל פַּרְנָס הַמַּטִּיל אֵימָה יְתֵרָה עַל הַצִּבּוּר שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם - נֶעְנָשׁ, וְאֵינוֹ רוֹאֶה לוֹ בֵּן תַּלְמִיד חָכָם, שֶׁנֶּאֱמַר "לָכֵן יְרֵאוּהוּ אֲנָשִׁים לֹא יִרְאֶה כָּל חַכְמֵי לֵב" (איוב לז, כד).
בוְכֵן אָסוּר לוֹ לִנְהֹג בָּהֶן קַלּוּת רֹאשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן עַמֵּי הָאָרֶץ. וְלֹא יַפְסִּיע עַל רָאשֵׁי עַם הַקֹּדֶשׁ. אַף עַל פִּי שֶׁהֵן הֶדְיוֹטוֹת וּשְׁפָלִים - בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הֵם, וְצִבְאוֹת ה' שֶׁהוֹצִיא מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכוֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה. וְסוֹבֵל טֹרַח הַצִּבּוּר וּמַשָּׂאָן - כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק" (במדבר יא, יב). וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם" (דברים א, טז) - זוֹ אַזְהָרָה לַדַּיָּן, שֶׁיִּסְבֹּל אֶת הַצִּבּוּר "כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק".
צֵא וּלְמַד מִמֹּשֶׁה, רַבָּן שֶׁל כָל הַנְּבִיאִים. כֵּיוָן שֶׁשְּׁלָחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִצְרַיִם, וְנֶאֱמַר "וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות ו,יג) - אָמְרוּ מִפִּי הַקַּבָּלָה, שֶׁאָמַר לָהֶם לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרוֹן: עַל מְנָת שֶׁיִּהְיוּ מְקַלְּלִין אֶתְכֶם וְסוֹקְלִין אֶתְכֶם בַּאֲבָנִים.
גכְּדֶרֶךְ שֶׁנִּצְטַוָּה הַדַּיָּן לִנְהֹג בְּמִצְוָה זוֹ, כָּךְ נִצְטַוּוּ הַצִּבּוּר לִנְהֹג כָּבוֹד בַּדַּיָּן, שֶׁנֶּאֱמַר "וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם" (דברים א, יח) - זוֹ אַזְהָרָה לַצִּבּוּר שֶׁתִּהְיֶה אֵימַת הַדַּיָּן עֲלֵיהֶן. וְלֹא יִתְבַּזֶּה בִּפְנֵיהֶם, וְלֹא יִנְהַג קַלּוּת רֹאשׁ בְּעַצְמוֹ.
דכֵּיוָן שֶׁנִּתְמַנָּה אָדָם פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר, אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה בִּפְנֵי שְׁלוֹשָׁה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה בִּפְנֵיהֶם. אִם הַמְּלָאכָה בָּרַבִּים אֲסוּרָה עָלָיו - קַל וְחֹמֶר לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְהִשְׁתַּכֵּר בִּפְנֵי רַבִּים וּבִכְנֶסֶת עַמֵּי הָאָרֶץ וּבִסְעוּדַת מְרֵעוּת.
אוֹי לָהֶם לְאוֹתָן הַדַּיָּנִים, שֶׁנָּהֲגוּ בְּכָּךְ מֵעֶלְבּוֹן תּוֹרַת מֹשֶׁה, שֶׁבָּזוּ דִּינֶיהָ וְהִשְׁפִּילוּהָ עַד אֶרֶץ וְהִגִּיעוּהָ עַד עָפָר, וְגָרְמוּ רָעָה לָהֶן וְלִבְנֵי בְּנֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא.
האָסוּר לִנְהֹג קַלּוּת רֹאשׁ בִּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין, וַהֲרֵי הַשָּׁלִיחַ נֶאֱמָן כִּשְׁנַיִם לְעִנְיַן הַנִּדּוּי.
שֶׁאִם אָמַר פְּלוֹנִי הִקְלַּנִי, אוֹ הִקְלָה הַדַּיָּן, אוֹ לֹא רָצָה לָבוֹא לַדִּין - מְשַׁמְּתִין אוֹתוֹ עַל פִּיו. אֲבָל אֵין כּוֹתְבִין עָלָיו פִּתְחָא, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיָעִידוּ שֶׁנִּמְנָע לָבוֹא.
ואֵין שְׁלִיחַ בֵּית דִּין חַיָּב בַּאֲמִירַת דְּבָרִים אֵלּוּ מִשּׁוּם לָשׁוֹן הָרָע.
וְכָל הַמְּצַעֵר שְׁלִיחַ בֵּית דִּין - יֵשׁ לְבֵית דִּין רְשׁוּת לְהַכּוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.
זשְׁלִיחַ בֵּית דִּין שֶׁאָמַר 'פְּלוֹנִי שְׁלָחַנִי בְּשֵׁם אֶחָד מִן הַדַּיָּנִים', וְלֹא רָצָה בַּעַל דִּין לָבוֹא - אֵין כּוֹתְבִין עָלָיו פִּתְחָא שֶׁל שַׁמְתָּא, עַד שֶׁיֹּאמַר מִשֵּׁם שְׁלָשְׁתָּן.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁהָלַךְ הַשָּׁלִיחַ בְּיוֹם שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ לִישִׁיבַת הַדַּיָּנִים. אֲבָל בְּיוֹם הַיָּדוּעַ שֶׁהַדַּיָּנִים יֵשְׁבוּ בּוֹ לַדִּין, הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁכָּל הַדַּיָּנִים מְקֻבָּצִין בּוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁבָּא הַשָּׁלִיחַ בְּשֵׁם אֶחָד, כְּאִלּוּ בָּא בְּשֵׁם שְׁלָשְׁתָּן.
חמִי שֶׁשָּׁלְחוּ לוֹ בֵּית דִּין לָבוֹא, וְלֹא בָא לַדִּין - מְנַדִּין אוֹתוֹ, וְכוֹתְבִין עָלָיו פִּתְחָא וְנוֹתֵן שְׂכַר הַסּוֹפֵר. וּבָעֵת שֶׁיָּבוֹא קוֹרְעִין הַפִּתְחָא.
כָּתְבוּ עָלָיו פִּתְחָא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קִבֵּל הַדִּין - כֵּיוָן שֶׁאָמַר 'הֲרֵינִי מְקַבֵּל הַדִּין', קוֹרְעִין נִדּוּיוֹ.
קָבְעוּ לוֹ בֵּית דִּין זְמַן שֶׁיָּבוֹא הַיּוֹם, וְלֹא בָא כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם - כּוֹתְבִין עָלָיו פִּתְחָא לָעֶרֶב.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהָיָה בַּמְּדִינָה, וּמָרַד וְלֹא בָא. אֲבָל אִם הָיָה בַּכְּפָרִים וְיוֹצֵא וְנִכְנָס - קוֹבְעִין לוֹ זְמַן שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי. וְאִם שָׁלַם יוֹם שֵׁנִי וְלֹא בָא - אֵין כּוֹתְבִין עָלָיו פִּתְחָא, עַד לְמָחָר.
טאֵין קוֹבְעִין זְמַן לֹא בִּימֵי נִיסָן וְלֹא בִּימֵי תִּשְׁרֵי, מִפְּנֵי שֶׁהָעָם טְרוּדִין בַּמּוֹעֲדוֹת. וְלֹא בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב.
אֲבָל קוֹבְעִין בְּנִיסָן שֶׁיָּבוֹא אַחַר נִיסָן, וּבְתִשְׁרֵי שֶׁיָּבוֹא אַחַר תִּשְׁרֵי. אֲבָל אֵין קוֹבְעִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת שֶׁיָּבוֹא אַחַר הַשַּׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁהַכֹּל טְרוּדִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת.
ימִי שֶׁהוּא בַּמְּדִינָה, וְהָלַךְ שְׁלִיחַ בֵּית דִּין וְלֹא מְצָאוֹ - אֵין קוֹבְעִין לוֹ זְמַן עַד שֶׁיִּמְצָא אוֹתוֹ הַשָּׁלִיחַ וְיֹאמַר לוֹ.
הָיָה בִּכְפָר חוּץ לַמְּדִינָה, אִם דַּרְכּוֹ לָבוֹא בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם - אוֹמֵר הַשָּׁלִיחַ אַפִלּוּ לְאֶחָד מִן הַשְּׁכֵנִים, אַפִלּוּ לְאִשָּׁה, 'אִם יָבוֹא פְּלוֹנִי הוֹדִיעוּהוּ שֶׁבֵּית דִּין קָבְעוּ לוֹ זְמַן שֶׁיָּבוֹא הַיּוֹם לְבֵית דִּין'. וְאִם לֹא בָא, מְנַדִּין אוֹתוֹ לָעֶרֶב.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁאֵין הַדֶּרֶךְ שֶׁדַּרְכּוֹ לֵילֵךְ בָּהּ עַל מְקוֹם בֵּית דִּין.
אֲבָל אִם הָיָה דַּרְכּוֹ עֲלֵיהֶן - אֵין מְנַדִּין אוֹתוֹ, עַד שֶׁיּוֹדִיעוֹ הַשָּׁלִיחַ בְּעַצְמוֹ; שֶׁמָּא לֹא אָמְרוּ לוֹ הַשְּׁכֵנִים, שֶׁהֲרֵי הֵם אוֹמְרִין דַּרְכּוֹ עַל בֵּית דִּין וּכְבָר הָלַךְ לָהֶם, וְנִפְטַר.
וְכֵן אִם לֹא בָא לַמְּדִינָה עַד לְמָחָר - אֵין סוֹמְכִין עַל הַשְּׁכֵנִים, שֶׁמָּא שָׁכְחוּ הַשְּׁכֵנִים וְלֹא אָמְרוּ לוֹ.
יאמִי שֶׁבָּא לְבֵית דִּין וְקִבֵּל הַדִּין, וְאָמְרוּ לוֹ לְשַׁלֵּם, וְהָלַךְ וְלֹא שִׁלַּם - אֵין מְנַדִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַתְרוּ בּוֹ שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי, וְאַחַר כָּךְ מְנַדִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן מַה שֶׁהוּא חַיָּב.
וְאִם עָמַד שְׁלוֹשִׁים יוֹם וְלֹא תָבַע נִדּוּיוֹ - מַחֲרִימִין אוֹתוֹ.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
טקסט מנוקד באדיבות תורת אמת ברישיון CC 2.5.
Эта страница содержит священный текст. Пожалуйста, после распечатки обращайтесь с ним осторожно.
