Рамбам

אאֵין חוֹתְכִין דִּין מִן הַדִּינִין עַל פִּי עֵד אֶחָד, לֹא דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְלֹא דִּינֵי נְפָשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת" (דברים יט, טו).

וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁקָּם הוּא לִשְׁבוּעָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת טוֹעֵן.

בבִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת הֶאֱמִינָה תּוֹרָה עֵד אֶחָד - בְּסּוֹטָה שֶׁלֹּא תִשְׁתֶּה מֵי הַמָּרִים, וּבְעֶגְלָה עֲרוּפָה שֶׁלֹּא תֵּעָרֵף, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּמְקוֹמָן.

וְכֵן מִדִּבְרֵיהֶן, בְּעֵדוּת אִשָּׁה שֶׁיָּעִיד לָהּ שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ.

גוְכֵן כָּל מָקוֹם שֶׁעֵד אֶחָד מוֹעִיל, אִשָּׁה וּפָסוּל כְּמוֹ כֵּן מְעִידִין - חוּץ מֵעֵד אֶחָד שֶׁל שְׁבוּעָה, שֶׁאֵין מְחַיְּבִין שְׁבוּעָה אֶלָא בְּעֵדוּת עֵד כָּשֵׁר הָרָאוּי לְהִצְטָרֵף עִם אַחֵר, וְיִתְחַיֵּב זֶה הַנִּשְׁבָּע מָמוֹן עַל פִּיו.

"עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים" (דברים יט, טו) - לַעֲשׂוֹת שְׁלוֹשָׁה כִּשְׁנַיִם: מַה שְּׁנַיִם, אִם נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל, בָּטְלָה הָעֵדוּת - אַף הַשְּׁלוֹשָׁה. וְהוּא הַדִּין לְמֵאָה, אִם נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל - בָּטְלָה הָעֵדוּת, בֵּין בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת בֵּין בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת.

דבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ כֻּלָּם לְהָעִיד. אֲבָל אִם לֹא נִתְכַּוְּנוּ כֻּלָּם לְהָעִיד - מַה יַעֲשׂוּ שְׁנֵי אַחִים בִּכְלַל הָעָם וְרָאוּ כְּשֶׁהָרַג זֶה אֶת זֶה, אוֹ כְּשֶׁחָבַל בּוֹ, אוֹ כְּשֶׁחָטַף חֵפֶץ מִיָּדוֹ.

הוְכֵיצַד בּוֹדְקִין הַדָּבָר? כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לְבֵית דִּין עֵדִים מְרֻבִּין כַּת אַחַת, אוֹמְרִין לָהֶם 'כְּשֶׁרְאִיתֶם זֶה שֶׁהָרַג אוֹ חָבַל, לְהָעִיד בָּאתֶם אוֹ לִרְאוֹת'? כָּל מִי שֶׁאָמַר 'לֹא לְהָעִיד עָלָיו אֶלָא לִרְאוֹת מַה הַדָּבָר, וּבִכְלַל הָעָם בָּאתִי' - מַפְרִישִׁין אוֹתוֹ. וְכָל מִי שֶׁאָמַר 'לֹא הָיִיתִי עוֹמֵד אֶלָא לְהָעִיד וּלְכַוֵּן הָעֵדוּת' - מַפְרִישִׁין אוֹתוֹ. אִם נִמְצָא בְּאֵלּוּ שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְהָעִיד קָרוֹב אוֹ פָּסוּל - עֵדוּת כֻּלָּם בְּטֵלָה.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהָיָה בָּהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל. אֲבָל אִם הָיוּ כֻּלָּם כְּשֵׁרִים, אֶחָד הַמִּתְכַּוֵּן לְהָעִיד וְאֶחָד שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְהָעִיד - הוֹאִיל וְרָאָה הַדָּבָר וְכִוֵּן עֵדוּתוֹ, וְהָיְתָה שָׁם הַתְרָאָה, חוֹתְכִין הַדִּין עַל פִּיו, בֵּין בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת בֵּין בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת.

ושְׁטָר שֶׁהָיוּ עֵדָיו מְרֻבִּין, וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן פָּסוּל, אוֹ שֶׁהָיוּ בָּהֶם שְׁנַיִם קְרוֹבִים זֶה לְזֶה, וַהֲרֵי אֵין הָעֵדִים קַיָּמִין כְּדֵי לִשְׁאֹל אוֹתָן: אִם יֵשׁ שָׁם עֵדוּת בְּרוּרָה שֶׁכֻּלָּם יָשְׁבוּ לַחְתֹּם, שֶׁהֲרֵי נִתְכַּוְּנוּ כֻּלָּם לְהָעִיד - הֲרֵי זֶה בָּטֵל; וְאִם לָאו, תִּתְקַיֵּם הָעֵדוּת בַּשְּׁאָר.

וְלָמָּה מְקַיְּמִין הָעֵדוּת בַּשְּׁאָר? שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁחָתְמוּ הַכְּשֵׁרִים, וְהִנִּיחוּ מָקוֹם לַגָּדוֹל לַחְתֹּם, וּבָא זֶה הַקָּרוֹב אוֹ הַפָּסוּל, וְחָתַם שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּם.

זאַף עַל פִּי שֶׁהָעֵד שֶׁחָתַם תְּחִלָּה בַּשְּׁטָר הוּא הַפָּסוּל - הֲרֵי הַשְּׁטָר כָּשֵׁר.

חכָּל עֵד שֶׁהֵעִיד בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת, אֵינוֹ מוֹרֶה בְּדִין זֶה הַנֶּהֱרָג, וְלֹא יְלַמֵּד עָלָיו לֹא זְכוּת וְלֹא חוֹבָה.

וְאִם אָמַר 'יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת' - מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ לָמוּת" (במדבר לה, ל) - בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה.

וּמַהוּ זֶה שֶׁנֶּאֱמַר "לָמוּת"? כְּלוֹמַר עֵד שֶׁהֵעִיד בְּנֶפֶשׁ לָמוּת - לֹא יַעֲנֶה דָּבָר, אֶלָא יָעִיד וְיִשְׁתֹּק.

אֲבָל בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, יֵשׁ לָעֵד לְלַמֵּד זְכוּת וְחוֹבָה. אֲבָל לֹא יִמָּנֶה מִן הַדַּיָּנִים, וְלֹא יֵעָשֶׂה דַּיָּן, שֶׁאֵין עֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּן אַפִלּוּ בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת.

טבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּדָבָר שֶׁצָּרִיךְ עֵדִים מִן הַתּוֹרָה, וְצָרִיךְ דַּיָּנִים לָדוּן בְּאוֹתוֹ הַדָּבָר מִן הַתּוֹרָה. אֲבָל בְּשֶׁל דִבְרֵיהֶם, עֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּן.

כֵּיצַד? אֶחָד שֶׁהֵבִיא אֶת הַגֶּט וְאָמַר 'בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם' - הוּא וּשְׁנַיִם נוֹתְנִין אוֹתוֹ לָהּ, וְנִמְצָא כְּאִלּוּ נְטָלַתּוּ בְּבֵית דִּין. וְכֵן כֹּל כַיּוֹצֵא בְּזֶה.