ב"ה
Рамбам
סנהדרין והעונשין המסורין להם - פרק יד
אאַרְבַּע מִיתוֹת נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין: סְקִילָה, וּשְׂרֵפָה, וַהֲרִיגָה בְּסַיִף, וְחֶנֶק.
סְקִילָה וּשְׂרֵפָה, מְפֹרָשִׁין הֵן בַּתּוֹרָה. וּמִפִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לָמְדוּ, שֶׁכָּל מִיתָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה סְתָם, חֶנֶק. וְהַהוֹרֵג אֶת חֲבֵרוֹ, מִיתָתוֹ בְּסַיִף. וְכֵן אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת, מִיתָתָן בְּסַיִף.
בכָּל מִיתָה מֵהֶם - מִצְוַת עֲשֵׂה הִיא לְבֵית דִּין לַהֲרֹג בָּהּ מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב בָּהּ. וְאֵין רְשׁוּת לַמֶּלֶךְ לַהֲרֹג בְּאַחַת מֵהֶן, אֶלָא בְּסַיִף בִּלְבַד.
גכָּל מְחֻיָּב מִיתַת בֵּית דִּין שֶׁלֹּא הֵמִיתוּ אוֹתוֹ בֵּית דִּין - בִּטְּלוּ מִצְוַת עֲשֵׂה, וְלֹא עָבְרוּ עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. חוּץ מִן הַמְּכַשֵּׁף, שֶׁאִם לֹא הֵמִיתוּ אוֹתוֹ - עָבְרוּ עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה" (שמות כב, יז).
דסְקִילָה חֲמוּרָה מִן הַשְּׂרֵפָה, וּשְׂרֵפָה חֲמוּרָה מִן הַסַּיִף, וְהַסַּיִף חָמוּר מִן הֶחֶנֶק.
וְכָל מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב בִּשְׁתֵּי מִיתוֹת, נִדּוֹן בַּחֲמוּרָה. בֵּין שֶׁעָבַר שְׁתֵּי עֲבֵרוֹת זוֹ אַחַר זוֹ, בֵּין שֶׁעָבַר עֲבֵרָה אַחַת שֶׁחַיָּב עָלֶיהָ שְׁתֵּי מִיתוֹת.
אַפִלּוּ נִגְמַר דִּינוֹ לַקַּלָּה, וְאַחַר כָּךְ עָבַר עַל הַחֲמוּרָה וְנִגְמַר דִּינוֹ - נִדּוֹן בַּחֲמוּרָה.
הוְאֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה, דָּנִין אוֹתָן בְּאַרְבַּע הַמִּיתוֹת.
וכָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ זֶה בְּזֶה, יִדּוֹן כָּל אֶחָד מֵהֶן בַּקַּלָּה שֶׁבָּהֶן.
זמִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ שֶׁנִּתְעָרֵב עִם שְׁאָר הָעָם וְלֹא נוֹדַע מִי הוּא מֵאֵלּוּ, אוֹ מִי שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ וְלֹא נוֹדַע מִי הוּא - כֻּלָּן פְּטוּרִין, לְפִי שֶׁאֵין גּוֹמְרִין דִּינוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָא בְּפָנָיו.
חמִי שֶׁעָמַד עַל נַפְשׁוֹ, וְלֹא יָכְלוּ בֵּית דִּין לֶאֱסֹר אוֹתוֹ עַד שֶׁיְּמִיתוּהוּ בַּמִּיתָה שֶׁהוּא חַיָּב בָּהּ - הוֹרְגִין אוֹתוֹ עֵדָיו בְּכָל מִיתָה שֶׁיְּכוֹלִין לְהָמִית אוֹתוֹ בָּהּ, מֵאַחַר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ. וְאֵין רְשׁוּת לִשְׁאָר הָעָם לְהָמִית אוֹתוֹ תְּחִלָּה.
לְפִיכָךְ אִם נִקְטְעָה יַד הָעֵדִים, פָּטוּר.
וְאִם הָיוּ הָעֵדִים גִּדְּמִין מִתְּחִלָּה, יֵהָרֵג בְּיַד אֲחֵרִים.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁאָר מְחֻיְּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין, חוּץ מִן הָרוֹצֵחַ.
אֲבָל הוֹרֵג נֶפֶשׁ שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ - רוֹדְפִין אַחֲרָיו בְּכָל דָּבָר וּבְיַד כָּל אָדָם, עַד שֶׁמְּמִיתִין אוֹתוֹ.
טכָּל הֲרוּגֵי בֵּית דִּין - אֵין קוֹבְרִין אוֹתָם בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתֵיהֶם בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל, אֶלָא שְׁתֵּי קְבָרוֹת מְתַקְּנִין לָהֶן בֵּית דִּין: אַחַת לַנִּסְקָלִין וְלַנִּשְׂרָפִין, וְאַחַת לַנֶּהֱרָגִין וְלַנֶּחְנָקִין. וְדָבָר זֶה, הֲלָכָה מִפִּי הַשְּׁמוּעָה.
נִתְאַכֵּל הַבָּשָׂר - הָיוּ מְלַקְּטִין אֶת הָעֲצָמוֹת, וְקוֹבְרִין אוֹתָן בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתֵיהֶם. וְיֵשׁ לִקְרוֹבֵיהֶן לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֲרוֹן וְתַכְרִיכִין.
יצְרִיכִין בֵּית דִּין לְהִתְיַשֵּׁב בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת וּלְהַמְתִּין, וְלֹא יָאִיצוּ. וְכָל בֵּית דִּין שֶׁהָרְגוּ נֶפֶשׁ בְּשֶׁבַע שָׁנִים, הֲרֵי אֵלּוּ חַבְלָנִין. וְאַף עַל פִּי כֵן, אִם אֵרַע לָהֶם לַהֲרֹג בְּכָל יוֹם וָיוֹם - הוֹרְגִין.
אֲבָל אֵין דָּנִין לְעוֹלָם שְׁנַיִם בְּיוֹם אֶחָד, אֶלָא דָּנִין זֶה הַיּוֹם וְהַשֵּׁנִי לְמָחָר.
הָיוּ שְׁנֵיהֶם בַּעֲבֵרָה אַחַת וּמִיתָה אַחַת, כְּגוֹן נוֹאֵף עִם נוֹאֶפֶת - דָּנִין שְׁנֵיהֶן בְּיוֹם אֶחָד. לְפִיכָךְ אִם הָיָה הַנּוֹאֵף בּוֹעֵל בַּת כֹּהֵן - הוֹאִיל וְהוּא בְּחֶנֶק וְהִיא בִּשְׂרֵפָה, אֵין הוֹרְגִין שְׁנֵיהֶן בְּיוֹם אֶחָד.
יאאֵין דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת אֶלָא בִּפְנֵי הַבַּיִת - וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שָׁם בַּלִּשְׁכָּה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ.
שֶׁנֶּאֱמַר בְּזָקֵן מַמְרֵא "לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן...” (דברים יז, יב) - מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁבִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ כֹּהֵן מַקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, יֵשׁ דִּינֵי נְפָשׁוֹת, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בֵּית דִּין הַגָּדוֹל בִּמְקוֹמוֹ.
יבבַּתְּחִלָּה כְּשֶׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הָיוּ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל יוֹשְׁבִין בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית שֶׁהָיְתָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל. וְהַמָּקוֹם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בּוֹ חֹל הָיָה, שֶׁאֵין יְשִׁיבָה בָּעֲזָרָה אֶלָא לְמַלְכֵי בֵּית דָּוִד. וּכְשֶׁנִּתְקַלְקְלָה הַשּׁוּרָה, גָּלוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.
וְלַעֲשָׂרָה מְקוֹמוֹת גָּלוּ, וְסוֹפָן לִטְבֶרְיָא, וּמִשָּׁם לֹא עָמַד בֵּית דִּין גָּדוֹל עַד עַתָּה. וְקַבָּלָה הִיא שֶׁבִּטְבֶרְיָא עֲתִידִין לַחֲזֹר תְּחִלָּה, וּמִשָּׁם נֶעְתָּקִין לַמִּקְדָּשׁ.
יגאַרְבָּעִים שָׁנָה קֹדֶם חֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי בָּטְלוּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, מִפְּנֵי שֶׁגָּלוּ הַסַּנְהֶדְּרִין, וְלֹא הָיוּ שָׁם בִּמְקוֹמָן בַּמִּקְדָּשׁ.
ידבִּזְמַן שֶׁדָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת בְּחוּצָה לָאָרֶץ - וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ הַסַּנְהֶדְּרִין סְמוּכִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. שֶׁהַסַּנְהֶדְּרִין נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
טקסט מנוקד באדיבות תורת אמת ברישיון CC 2.5.
Эта страница содержит священный текст. Пожалуйста, после распечатки обращайтесь с ним осторожно.
