ב"ה
Рамбам - 3 Chapters
סנהדרין והעונשין המסורין להם - פרק כב, סנהדרין והעונשין המסורין להם - פרק כג, סנהדרין והעונשין המסורין להם - פרק כד
אשְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ לְפָנֶיךָ לַדִּין, אֶחָד רַךְ וְאֶחָד קָשֶׁה: עַד שֶׁלֹּא תִשְׁמַע אֶת דִּבְרֵיהֶם, אוֹ מִשֶּׁתִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵיהֶם וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה - אַתָּה רַשָּׁאי לוֹמַר לָהֶם 'אֵינִי נִזְקָק לָכֶם!' שֶׁמָּא יִתְחַיֵּב הֶחָזָק וְנִמְצָא רוֹדֵף אַחַר הַדַּיָּן.
אֲבָל מִשֶּׁתִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵיהֶם, וְתֵדַע לְהֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה - אֵין אַתָּה רַשָּׁאי לוֹמַר 'אֵינִי נִזְקָק לָכֶם', שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ" (דברים א, יז) - שֶׁלֹּא תֹאמַר 'אִישׁ פְּלוֹנִי רָשָׁע הוּא, שֶׁמָּא יַהֲרֹג אֶת בְּנִי, שֶׁמָּא יַדְלִיק אֶת גְּדִישִׁי, שֶׁמָּא יִקְצֹץ נְטִיעוֹתַי'. וְאִם הָיָה מְמֻנֶּה לָרַבִּים, חַיָּב לְהִזָּקֵק לָהֶם.
בוְכֵן תַּלְמִיד ׁשֶהָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ, וְרָאָה זְכוּת לֶעָנִי וְחוֹבָה לֶעָשִׁיר, אִם שָׁתַק - הֲרֵי זֶה עוֹבֵר מִשּׁוֹם "לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ" (דברים א, יז), וְעַל "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות כג, ז). וּמְנַיִן לַדַּיָּן, שֶׁלֹּא יוֹשִׁיב תַּלְמִיד בּוּר לְפָנָיו? תַלְמוּד לוֹמַר "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות כג, ז).
גוּמְנַיִן לַתַּלְמִיד שֶׁרָאָה אֶת רַבּוֹ שֶׁטָּעָה בַּדִּין, שֶׁלֹּא יֹאמַר 'אַמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיִּגְמֹר הַדִּין וְאֶסְתְּרֶנּוּ וְאֶבְנֶנּוּ, כְּדֵי שֶׁיִּקָּרֵא הַדִּין עַל שְׁמִי?' תַלְמוּד לוֹמַר "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק”.
דמִצְוָה לוֹמַר לְבַעֲלֵי דִּינִין בַּתְּחִלָּה 'בַּדִּין אַתֶּם רוֹצִים אוֹ בִּפְשָׁרָה?' אִם רָצוּ בִּפְשָׁרָה, עוֹשִׂין בֵּינֵיהֶן פְּשָׁרָה. וְכָל בֵּית דִּין שֶׁעוֹשֶׂה פְּשָׁרָה תָּמִיד - הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, וְעָלָיו נֶאֱמַר "מִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" (זכריה ח, טז) - אֵיזֶה הוּא מִשְׁפָּט שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ שָׁלוֹם? הֱוֵי אוֹמֵר זֶה בִּצּוּעַ. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר "וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה" (שמואל ב ח, טו) - אֵיזֶה הוּא מִשְׁפָּט שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ צְדָקָה? הֱוֵי אוֹמֵר זֶה בִּצּוּעַ, וְהִיא הַפְּשָׁרָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? קֹדֶם גְּמַר דִּין. אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמַע דִּבְרֵיהֶם וְיָדַע לְהֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה - מִצְוָה לִבְצֹעַ. אֲבָל אַחַר שֶׁגָּמַר הַדִּין וְאָמַר 'אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה חַיָּב, אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה זַכַּאי' - אֵינוֹ רַשָּׁאי לַעֲשׂוֹת פְּשָׁרָה בֵּינֵיהֶן, אֶלָא יִקֹּב הַדִּין אֶת הָהָר.
האַף עַל פִּי שֶׁרָצוּ בַּעֲלֵי הַדִּין בִּפְשָׁרָה בְּבֵית דִּין - יֵשׁ לָהֶם לַחֲזֹר וְלִתְבֹּעַ הַדִּין, עַד שֶׁיִּקְנוּ מִיַּד שְׁנֵיהֶם.
ויָפֶה כּוֹחַ פְּשָׁרָה מִכּוֹחַ הַדִּין. שֶׁשְּׁנֵי הֶדְיוֹטוֹת שֶׁדָּנוּ - אֵין דִּינֵיהֶן דִּין, וְיֵשׁ לְבַעֲלֵי דִּין לַחֲזֹר בָּהֶן; וְאִם עָשׂוּ פְּשָׁרָה וְקָנוּ מִיָּדָן - אֵינָן יְכוֹלִין לַחֲזֹר בָּהֶן.
זאָסוּר לְאֶחָד מִן הַדַּיָּנִים כְּשֶׁיָּצָא מִבֵּית דִּין לוֹמַר 'אֲנִי הוּא הַמְּזַכֶּה אוֹ הַמְּחַיֵּב וַחֲבֵרַי חוֹלְקִין עָלַי, וּמַה אֶעֱשֶׂה וְהֵם רַבּוּ עָלַי'. וְאִם אָמַר, הֲרֵי הוּא בִּכְלַל "הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד" (משלי יא, יג).
וּמַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁהוֹצִיא דְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ לְאַחַר שְׁתַּיִם וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְהוֹצִיאוּהוּ בֵּית דִּין מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְהִכְרִיזוּ עָלָיו: זֶה "מְגַלֶּה סּוֹד" הוּא.
חשָׁאַל אֶחָד מִבַּעֲלֵי דִּינִין לִכְתֹּב לוֹ פְּסַק דִּין - כּוֹתְבִין לוֹ כָּךְ: 'בָּא פְּלוֹנִי לְבֵית דִּין שֶׁל פְלוֹנִי עִם פְּלוֹנִי בַּעַל דִּינוֹ שֶׁטְּעָנוֹ בְּכָּךְ, וְיָצָא זַכַּאי, אוֹ חַיָּב'. וְנוֹתְנִין לוֹ. וְאֵין מַזְכִּירִין שֵׁם הַמְּזַכִּים וְלֹא שֵׁם הַמְּחַיְּבִין, אֶלָא בֵּית דִּינוֹ שֶׁל פְלוֹנִי, מִדִּבְרֵיהֶם נִזְכָּה פְּלוֹנִי.
טכָּךְ הָיָה מִנְהָגָם שֶׁל אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם: מַכְנִיסִין בַּעֲלֵי דִּינִין וְשׁוֹמְעִין דִּבְרֵיהֶם וּטְעָנוֹתֵיהֶן, וּמַכְנִיסִין הָעֵדִים וְשׁוֹמְעִין דִּבְרֵיהֶם. וּמוֹצִיאִין כָּל אָדָם לָחוּץ, וְנוֹשְׂאִין הַדַּיָּנִים וְנוֹתְנִין בֵּינֵיהֶם בַּדָּבָר, וְגוֹמְרִין אֶת הַדָּבָר. וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִין בַּעֲלֵי דִּינִין, וְגָדוֹל שֶׁבַּדַּיָּנִים אוֹמֵר 'אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה זַכַּאי, אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה חַיָּב' - כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵדַע אֶחָד מִבַּעֲלֵי דִּינִין אֵיזֶה דַּיָּן הוּא שֶׁזִּכָּה אוֹתוֹ, וְלֹא אֵיזֶה דַּיָּן הוּא שֶׁחִיְּבוֹ.
ידַּיָּן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בַּחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא גַּזְלָן אוֹ רָשָׁע - אָסוּר לְהִצְטָרֵף עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות כג, ז). וְכַךְ הָיוּ בְּקִיאֵי הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עוֹשִׂין: אֵין יוֹשְׁבִין בְּדִּין עַד שֶׁיֵּדְעוּ עִם מִי יוֹשְׁבִים, וְלֹא חוֹתְמִים עַל הַשְּׁטָר עַד שֶׁיֵּדְעוּ מִי חוֹתֵם עִמָּהֶם, וְלֹא נִכְנָסִים לִסְעוּדָה עַד שֶׁיֵּדְעוּ מִי מֵסֶב עִמָּהֶן.
א"לֹא תִקַּח שֹׁחַד" (דברים טז, יט). אֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְעַוֵּת אֶת הַדִּין; אֶלָא אַפִלּוּ לְזַכּוֹת אֶת הַזַּכַּאי וּלְחַיֵּב אֶת הַחַיָּב - אָסוּר, וְעוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. וַהֲרֵי הוּא בִּכְלַל "אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד" (דברים כז, כה).
וְחַיָּב לְהַחֲזִיר הַשֹּׁחַד כְּשֶׁיִּתְבְּעֶנּוּ הַנּוֹתֵן.
בוּכְשֵׁם שֶׁהַלּוֹקֵחַ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, כַּךְ הַנּוֹתֵן, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא יט, יד).
גכָּל דַּיָּן שֶׁיּוֹשֵׁב וּמְגַדֵּל מַעֲלָתוֹ, כְּדֵי לְהַרְבּוֹת שָׂכָר לְחַזָּנָיו וּלְסוֹפְרָיו - הֲרֵי הוּא בִּכְלַל הַנּוֹטִים אַחֲרֵי הַבֶּצַע. וְכֵן עָשׂוּ בְּנֵי שְׁמוּאֵל. וּלְכַּךְ נֶאֱמַר בָּהֶם "וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ שֹׁחַד" (שמואל א ח, ג).
וְלֹא שֹׁחַד מָמוֹן בִּלְבַד, אֶלָא אַפִלּוּ שֹׁחַד דְּבָרִים.
וּמַעֲשֶׂה בְּדַיָּן שֶׁהָיָה עוֹלֶה בְּדוּגִית קְטַנָּה לַעֲבֹר בַּנָּהָר, וּפָשַׁט אֶחָד יָדוֹ וְסִיְּעוֹ בַּעֲלִיָּתוֹ, וְהָיָה לוֹ דִּין, וְאָמַר לוֹ הַדַּיָּן 'הֲרֵינִי פָּסוּל לְךָ לַדִּין'.
וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהֶעֱבִיר אֶבְרָה שֶׁל עוֹף מֵעַל רְדִיד הַדַּיָּן, וְאַחֵר כִּסָּה רֹק מִלִּפְנֵי הַדַּיָּן, וְאָמַר לוֹ 'הֲרֵינִי פָּסוּל לְךָ לַדִּין'.
וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהֵבִיא מַתָּנָה מִמַּתְּנוֹת כְּהֻנָּה לְדַיָּן כֹּהֵן, וְאָמַר לוֹ 'פָּסוּל אֲנִי לְךָ לַדִּין'.
וּמַעֲשֶׂה בְּאָרִיס אֶחָד שֶׁל דַיָּן שֶׁהָיָה מֵבִיא לוֹ תְּאֵנִים מִתּוֹךְ שָׂדֵהוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. פַּעַם אַחַת הִקְדִּים וְהֵבִיא בַּחֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לוֹ דִּין. וְאָמַר לוֹ הַדַּיָּן 'הֲרֵינִי פָּסוּל לְךָ לַדִּין'.
אַף עַל פִּי שֶׁהַתְּאֵנִים מִשֶׁל דַיָּן, הוֹאִיל וֶהֱבִיאָן שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ, נִפְסַל לוֹ לַדִּין.
דכָּל דַּיָּן שֶׁשּׁוֹאֵל שְׁאֵלָה, פָּסוּל לָדוּן לְזֶה שֶׁהִשְׁאִילוֹ.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁלֹּא הָיָה לַדַּיָּן לְהַשְׁאִיל. אֲבָל הָיָה לוֹ לְהַשְׁאִיל - כָּשֵׁר, שֶׁהֲרֵי גַּם זֶה שׁוֹאֵל מִמֶּנּוּ.
הכָּל דַּיָּן שֶׁנָּטַל שְׂכָרוֹ לָדוּן - דִּינָיו בְּטֵלִים. וְהוּא, שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׂכָר הַנִּכָּר.
אֲבָל אִם הָיָה עוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ וּבָאוּ לְפָנָיו שְׁנַיִם לַדִּין, וְאָמַר לָהֶן 'תְּנוּ לִי מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה תַּחְתָּי עַד שֶׁאָדוּן לָכֶם, אוֹ תְּנוּ לִי שְׂכַר בַּטָּלָתִי' - הֲרֵי זֶה מֻתָּר.
וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר נִכָּר שֶׁהוּא שְׂכַר הַבַּטָּלָה בִּלְבַד וְלֹא יוֹתֵר, וְיִטֹּל מִשְּׁנֵיהֶם בְּשָׁוֶה זֶה בִּפְנֵי זֶה - כְּגוֹן זֶה מֻתָּר.
ואָסוּר לַדַּיָּן לָדוּן לְמִי שֶׁהוּא אוֹהֲבוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹשְׁבִינוֹ וְלֹא רֵעוֹ אֲשֶׁר כְּנַפְשׁוֹ.
וְלֹא לְמִי שֶׁשּׂוֹנְאֵהוּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אוֹיֵב לוֹ וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ. אֶלָא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי בַּעֲלֵי דִּינִין שָׁוִין בְּעֵינֵי הַדַּיָּנִים, וּבְלִבָּם.
וְאִם לֹא הָיָה מַכִּיר אֶת אֶחָד מֵהֶם, וְלֹא מַעֲשָׂיו - אֵין לְךָ דִּין צֶדֶק כָּמוֹהוּ.
זכָל שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁשּׂוֹנְאִים זֶה אֶת זֶה - אֲסוּרִין לֵישֵׁב בַּדִּין זֶה עִם זֶה, שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לִיצִיאַת מִּשְׁפָּט מְעֻקָּל, מִפְּנֵי הַשִּׂנְאָה שֶׁבֵּינֵיהֶן דַּעַת כָּל אֶחָד נוֹטָה לִסְתֹּר דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ.
חלְעוֹלָם יִרְאֶה הַדַּיָּן עַצְמוֹ כְּאִלּוּ חֶרֶב מֻנַּחַת לוֹ עַל צַוָּארוֹ, וְגֵיהִנָּם פְּתוּחָה לוֹ מִתַּחְתָּיו.
וְיֵדַע אֶת מִי הוּא דָּן, וְלִפְנֵי מִי הוּא דָּן, וּמִי עָתִיד לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ אִם נָטָה מִקַּו הָאֱמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר "אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל" (תהילים פב, א), וְאוֹמֵר "רְאוּ מָה אַתֶּם עֹשִׂים כִּי לֹא לְאָדָם תִּשְׁפְּטוּ כִּי אִם לַה'" (ראה דברי הימים ב יט, ו).
טכָּל דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ דָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ - גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל.
וְכָל דַּיָּן שֶׁנּוֹטֵל מָמוֹן מִזֶּה וְנוֹתְנוֹ לְזֶה שֶׁלֹּא כַּדִּין - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹבֶה מִמֶּנּוּ נְפָשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ" (משלי כב, כג).
וְכָל דַּיָּן שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אַפִלּוּ שָׁעָה אַחַת - כְּאִלּוּ תִּקֵּן אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְגוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּשְׁרֶה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל" (תהילים פב, א).
וְשֶׁמָּא יֹאמַר הַדַּיָּן 'מַה לִי וְלַצָּרָה הַזֹּאת'? תַלְמוּד לוֹמַר "וְעִמָּכֶם בִּדְבַר מִשְׁפָּט" (דברי הימים ב יט,ו) - אֵין לַדַּיָּן אֶלָא מַה שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת.
ילְעוֹלָם יִהְיוּ בַּעֲלֵי הַדִּין לְפָנֶיךָ כִּרְשָׁעִים, וּבְחֶזְקַת שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן טוֹעֵן שֶׁקֶר, וְדוּן לְפִי מַה שֶׁתִּרְאֶה מִן הַדְּבָרִים.
וּכְשֶׁיִּפָּטְרוּ מִלְּפָנֶיךָ, יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כְּצַדִּיקִים שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין, וְדוּן כָּל אֶחָד מֵהֶם לְכַף זְכוּת.
איֵשׁ לַדַּיָּן לָדוּן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, עַל פִּי הַדְּבָרִים שֶׁדַּעְתּוֹ נוֹטָה לָהֶן שֶׁהֵן אֱמֶת, וְהַדָּבָר חָזָק בְּלִבּוֹ שֶׁהוּא כֵּן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם רְאָיָה בְּרוּרָה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, אִם הָיָה הוּא יוֹדֵעַ בַּוַּדַּאי שֶׁהַדָּבָר כֵּן, שֶׁהוּא דָּן כְּפִי מַה שֶׁיֵּדַע.
כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁנִּתְחַיֵּב אָדָם שְׁבוּעָה בְּבֵית דִּין, וְאָמַר לַדַּיָּן אָדָם נֶאֱמָן אֶצְלוֹ וְשֶׁדַּעְתּוֹ סוֹמֶכֶת עַל דְּבָרָיו, שֶׁזֶּה הָאִישׁ חָשׁוּד הוּא עַל הַשְּׁבוּעָה - יֵשׁ לַדַּיָּן לַהֲפֹּךְ הַשְּׁבוּעָה עַל שֶׁכְּנֶגְדוֹ, וְיִשָּׁבַע וְיִטֹּל, הוֹאִיל וְסָמְכָה דַּעְתּוֹ שֶׁל דַּיָּן עַל דִּבְרֵי זֶה.
אַפִלּוּ הָיְתָה אִשָּׁה אוֹ עֶבֶד נֶאֱמָנִים אֶצְלוֹ - הוֹאִיל וּמָצָא הַדָּבָר חָזָק וְנָכוֹן בְּלִבּוֹ, סוֹמֵךְ עָלָיו וְדָן. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, אִם יָדַע הוּא עַצְמוֹ שֶׁזֶּה חָשׁוּד.
וְכֵן אִם יָצָא שְׁטָר חוֹב לְפָנָיו, וְאָמַר לוֹ אָדָם שֶׁסּוֹמֵךְ עָלָיו, אַפִלּוּ אִשָּׁה אוֹ קָרוֹב 'זֶה פָּרוּעַ הוּא', אִם סָמְכָה דַּעְתּוֹ עַל דְּבָרָיו - יֵשׁ לוֹ לוֹמַר לְזֶה 'לֹא תִפָּרַע אֶלָא בִּשְׁבוּעָה'.
אוֹ אִם הָיָה עָלָיו שְׁטַר חוֹב לְאַחֵר, יִתֵּן לְזֶה שֶׁלֹּא נִפְגַם שְׁטָרוֹ כְּלָל, וְיַנִּיחַ זֶה שֶׁנִּפְגַם שְׁטָרוֹ בְּדִבְרֵי הָאֶחָד, אוֹ יַשְׁלִיךְ הַשְּׁטָר בְּפָנָיו וְלֹא יָדוּן בּוֹ. כְּפִי מַה שֶׁיִּרְאֶה.
וְכֵן מִי שֶׁבָּא וְטָעַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ פִּקָּדוֹן אֵצֶל פְּלוֹנִי שֶׁמֵּת בְּלֹא צַוָּאָה, וְנָתַן סִימָנִין מֻבְהָקִין, וְלֹא הָיָה זֶה הַטּוֹעֵן רָגִיל לְהִכָּנֵס לְבֵית זֶה שֶׁמֵּת, אִם יָדַע הַדַּיָּן שֶׁזֶּה הַמֵּת אֵינוֹ אָמוּד לִהְיוֹת לוֹ חֵפֶץ זֶה, וְסָמְכָה דַּעְתּוֹ שֶׁאֵין זֶה הַחֵפֶץ שֶׁל מֵּת - מוֹצִיאוֹ מִן הַיּוֹרְשִׁין וְנוֹתְנוֹ לְזֶה הָאָמוּד בּוֹ שֶׁנָּתַן סִימָנִין. וְכֵן כֹּל כַיּוֹצֵא בְּזֶה.
שֶׁאֵין הַדָּבָר מָסוּר אֶלָא לְלִבּוֹ שֶׁל דַּיָּן, שֶׁיָּדוּן כְּפִי מַה שֶׁיֵּרָאֶה לוֹ שֶׁהוּא דִּין אֱמֶת. אִם כֵּן, לָמָּה הִצְרִיכָה תּוֹרָה שְׁנֵי עֵדִים? שֶׁבִּזְמַן שֶׁיָּבוֹאוּ לִפְנֵי הַדַּיָּן שְׁנֵי עֵדִים - יָדוּן עַל פִּי עֵדוּתָן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם בֶּאֱמֶת הֵעִידוּ אוֹ בְּשֶׁקֶר.
בכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים, הֵן עִיקַר הַדִּין. אֲבָל מִשֶּׁרַבּוּ בָּתֵּי דִּינִין שֶׁאֵינָן הֲגוּנִין, וְאַפִלּוּ יִהְיוּ הֲגוּנִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם, אֵינָן חֲכָמִים כָּרָאוּי וּבַעֲלֵי בִּינָה - הִסְכִּימוּ רֹב בָּתֵּי דִּינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יַהַפְכוּ שְׁבוּעָה אֶלָא בִּרְאָיָה בְּרוּרָה, וְלֹא יַפְגִימוּ שְׁטָר וְיַפְסִידוּ חֶזְקָתוֹ בְּעֵדוּת אִשָּׁה אוֹ פָּסוּל. וְכֵן בִּשְׁאָר כָּל הַדִּינִין. וְלֹא יָדוּן הַדַּיָּן בִּסְמִיכַת דַּעְתּוֹ וְלֹא בִּידִיעָתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמַר כָּל הֶדְיוֹט 'לִבִּי מַאֲמִין לְדִבְרֵי זֶה', וְ'דַעְתִּי סוֹמֶכֶת עַל זֶה'.
וְכֵן אֵין מוֹצִיאִין מִן הַיְּתוֹמִים אֶלָא בִּרְאָיָה בְּרוּרָה - לֹא בְּדַעַת הַדַּיָּן, וְלֹא בְּאֻמְדַּן הַמֵּת אוֹ הַטּוֹעֵן. וְאַף עַל פִּי כֵן, אִם הֵעִיד אָדָם נֶאֱמָן בְּדָבָר מִכָּל הַדְּבָרִים, וְנָטְתָה דַּעַת הַדַּיָּן שֶׁאֱמֶת הוּא אוֹמֵר - מַמְתִּין בַּדִּין, וְאֵינוֹ דּוֹחֶה עֵדוּתוֹ; וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן עִם בַּעֲלֵי דִּינִין עַד שֶׁיּוֹדוּ לְדִבְרֵי הָעֵד, אוֹ יַעֲשׂוּ פְּשָׁרָה, אוֹ יִסְתַּלֵּק מִן הַדִּין.
גוּמְנַיִן לַדַּיָּן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בַּדִּין שֶׁהוּא מְרֻמֶּה, שֶׁלֹּא יֹאמַר 'אֶחְתְּכֶנּוּ, וְיִהְיֶה הַקּוֹלָּר תָּלוּי בְּצַוְּארֵי הָעֵדִים?' תַּלְמוּד לוֹמַר "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות כג, ז).
כֵּיצַד יַעֲשֶׂה בּוֹ? יִדְרֹשׁ וְיַחְקֹר הַרְבֵּה, בִּדְרִישָׁה וַחֲקִירָה שֶׁל דִינֵי נְפָשׁוֹת: אִם נִרְאֶה לוֹ לְפִי דַּעְתּוֹ שֶׁאֵין בּוֹ רַמָּאוּת, חוֹתֵךְ הַדִּין עַל פִּי הָעֵדוּת. אֲבָל אִם הָיָה לִבּוֹ נוֹקְפוֹ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רַמָּאוּת; אוֹ שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ סוֹמֶכֶת עַל דִּבְרֵי הָעֵדִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְפָסְלָן; אוֹ שֶׁדַּעְתּוֹ נּוֹטָה שֶׁבַּעַל דִּין זֶה רַמַּאי וּבַעַל עָרְמָה וְהֵשִּׁיא אֶת הָעֵדִים, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן כְּשֵׁרִים וּלְפִי תֻּמָּם הֵעִידוּ, וְזֶה הִטְעָם; אוֹ שֶׁנִּרְאֶה לוֹ מִכְּלַל הַדְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם דְּבָרִים אֲחֵרִים מְסֻתָּרִין, וְאֵינָן רוֹצִים לְגַלּוֹתָם - כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אָסוּר לוֹ לַחְתֹּךְ אוֹתוֹ הַדִּין, אֶלָא יְסַלֵּק עַצְמוֹ מִדִּין זֶה, וִידִינֶנּוּ מִי שֶׁלִּבּוֹ שָׁלֵם בַּדָּבָר.
וַהֲרֵי הַדְּבָרִים מְסוּרִים לַלֵּב, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר "כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא" (דברים א, יז).
דיֵשׁ לְבֵית דִּין לְהַלְקוֹת מִי שֶׁאֵינוֹ מְחֻיָּב מַלְקוּת, וְלַהֲרֹג מִי שֶׁאֵינוֹ מְחֻיָּב מִיתָה, לֹא לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, אֶלָא לַעֲשׂוֹת סְיָג לַתּוֹרָה.
וְכֵיוָן שֶׁרוֹאִין בֵּית דִּין שֶׁפָּרְצוּ הָעָם בַּדָּבָר - יֵשׁ לָהֶן לִגְדֹּר וּלְחַזֵּק הַדָּבָר כְּפִי מַה שֶׁיֵּרָאֶה לָהֶם. הַכֹּל הוֹרָאַת שָׁעָה, לֹא שֶׁיִּקָּבַע הֲלָכָה לַדּוֹרוֹת.
מַעֲשֶׂה וְהִלְקוּ אָדָם שֶׁבָּעַל אִשְׁתּוֹ תַּחַת אִילָן.
וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁרָכַב עַל הַסּוּס בַּשַּׁבָּת בִּימֵי יְוָנִים, וֶהֱבִיאוּהוּ לְבֵית דִּין וּסְקָלוּהוּ.
וּמַעֲשֶׂה וְתָלָה שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח שְׁמוֹנִים בְּיוֹם אֶחָד בְּאַשְׁקְלוֹן, וְלֹא הָיוּ שָׁם כָּל דַּרְכֵי הַדְּרִישָׁה וְהַחֲקִירָה וְהַהַתְרָאָה, וְלֹא עֵדוּת בְּרוּרָה, אֶלָא הוֹרָאַת שָׁעָה כְּפִי מַה שֶׁרָאָה.
הוְכֵן יֵשׁ לְבֵית דִּין בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן לְהַלְקוֹת לָאָדָם שֶׁשְּׁמוּעָתוֹ רָעָה, וְהָעָם מְרַנְּנִין אַחֲרָיו שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל הָעֲרָיוֹת.
וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה קוֹל שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְלֹא יִהְיוּ לוֹ אוֹיְבִים יְדוּעִים שֶׁמּוֹצִיאִין עָלָיו שְׁמוּעָה רָעָה.
וְכֵן מְבַזִּין אֶת זֶה שֶׁשְּׁמוּעָתוֹ רָעָה, וּמְחָרְפִין אֶת יוֹלַדְתּוֹ בְּפָנָיו.
ווְכֵן יֵשׁ לַדַּיָּן תָּמִיד לְהַפְקִיר מָמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעָלִים, וּמְאַבֵּד וְנוֹתֵן כְּפִי מַה שֶׁיִּרְאֶה לִגְדֹּר פִּרְצוֹת הַדָּת וּלְחַזֵּק הַבֶּדֶק, אוֹ לִקְנֹס אַלָּם זֶה. וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּעֶזְרָא "וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים כַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים יָחֳרַם כָּל רְכוּשׁוֹ" (עזרא י, ח) - מִכָּאן שֶׁהֶפְקֵר בֵּית דִּין הֶפְקֵר.
זוְכֵן יֵשׁ לַדַּיָּן לְנַדּוֹת וּלְהַחֲרִים מִי שֶׁאֵינוֹ בֶּן נִדּוּי, כְּדֵי לִגְדֹר פֶּרֶץ, כְּפִי מַה שֶׁיֵּרָאֶה לוֹ שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָּךְ. וְיֹאמַר, שֶׁנִּדָּהוּ וְהֶחֲרִימָהוּ עַל דַּעְתּוֹ, וִיפַרְסֵם חֶטְאוֹ בָּרַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר "אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ ה', אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ, כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה'" (שופטים ה, כג).
חוְכֵן יֵשׁ לַדַּיָּן לַעֲשׂוֹת מְרִיבָה עִם הָרָאוּי לָרִיב עִמּוֹ, וּלְקַלְּלוֹ וּלְהַכּוֹתוֹ וְלִתְלֹשׁ שְׂעָרוֹ, וּלְהַשְׁבִּיעוֹ בֵּאלֹהִים עַל כָּרְחוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אוֹ שֶׁלֹּא עָשָׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "וָאָרִיב עִמָּם וָאֲקַלְלֵם וָאַכֶּה מֵהֶם אֲנָשִׁים וָאֶמְרְטֵם וָאַשְׁבִּיעֵם בֵּאלֹהִים" (נחמיה יג, כה).
טוְכֵן יֵשׁ לוֹ לִכְפּוֹת יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וְלֶאֱסֹר בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְלִדְחֹף וְלִסְחֹב עַל הָאָרֶץ. שֶׁנֶּאֱמַר "הֵן לְמוֹת הֵן לִשְׁרֹשִׁי, הֵן לַעֲנָשׁ נִכְסִין וְלֶאֱסוּרִין" (עזרא ז, כו).
יכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים, כְּפִי מַה שֶׁיִּרְאֶה הַדַּיָּן שֶׁזֶּה רָאוּי לְכָּךְ, וְשֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָּךְ.
וּבַכֹּל יִהְיוּ מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְאַל יְהִי כָּבוֹד הַבְּרִיּוֹת קַל בְּעֵינָיו, שֶׁהֲרֵי הוּא דּוֹחֶה לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁל דִבְרֵיהֶם, וְכָל שֶׁכֵּן כְּבוֹד בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הַמַחֲזִיקִים בְּדַת הָאֱמֶת - שֶׁיִּהְיֶה זָהִיר שֶׁלֹּא יַהֲרֹס כְּבוֹדָם, אֶלָא לְהוֹסִיף בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם בִּלְבַד.
שֶׁכָּל הַמְּבַזֶּה אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְחֻלָּל עַל הַבְּרִיּוֹת; וְהַמְּכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת. וְאֵין כְּבוֹד הַתּוֹרָה אֶלָא לַעֲשׂוֹת עַל פִּי חֻקֶּיהָ וּמִשְׁפָּטֶיהָ.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
טקסט מנוקד באדיבות תורת אמת ברישיון CC 2.5.
Эта страница содержит священный текст. Пожалуйста, после распечатки обращайтесь с ним осторожно.
Недельная глава Торы