ב"ה

Рамбам - 3 Chapters

אבל - פרק ט, אבל - פרק י, אבל - פרק יא

רמב"ם הלכות אבל - הקדמה

הלכות אבל. יש בכללן ארבע מצות, אחת מצות עשה, ושלש מצות לא תעשה. וזה הוא פרטן:

(א) להתאבל על הקרובים ואפילו כהן מתטמא ומתאבל על הקרובים, ואין אדם מתאבל על הרוגי בית דין, ולפי זה כללתי הלכות אלו בספר זה שהן מעין קבורה ביום מיתה שהיא מצות עשה.
(ב) שלא יטמא כהן גדול לקרובים.
(ג) שלא יכנס עם המת באהל.
(ד) שלא יטמא כהן הדיוט לנפש אדם אלא לקרובים בלבד.

וביאור מצות אלו בפרקים אלו.

אכָּל הַקְּרָעִים שֶׁקּוֹרֵעַ אָדָם עַל שְׁאָר קְרוֹבָיו - שׁוֹלֵל הַקֶּרַע לְאַחַר שִׁבְעָה, וּמְאַחֶה לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ - שׁוֹלֵל לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים, וְאֵינוֹ מְאַחֶה לְעוֹלָם.
וְהָאִשָּׁה קוֹרַעַת וְשׁוֹלֶלֶת מִיָּד, אַפִלּוּ עַל אָבִיהָ וְעַל אִמָּהּ, מִפְּנֵי הַצְּנִיעוּת.
בכְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹרֵעַ אָדָם עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ - כָּךְ הוּא חַיָּב לִקְרֹעַ עַל רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה, וְעַל הַנָּשִׂיא, וְעַל אָב בֵּית דִּין, וְעַל רֹב הַצִּבּוּר שֶׁנֶּהֱרַג, וְעַל בִּרְכַת הַשֵּׁם, וְעַל סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרַף, וְעַל עָרֵי יְהוּדָה, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם, וְעַל הַמִּקְדָּשׁ.
גכָּל אֵלּוּ הַקְּרָעִים קוֹרֵעַ עַד שֶׁמְּגַלֶּה אֶת לִבּוֹ, וְאֵינוֹ מְאַחֶה לְעוֹלָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִתְאַחִין, מֻתָּר לְשָׁלְלָן, לְמָלְלָן, וּלְלָקְּטָן, וְלַעֲשׂוֹתָן כְּמִין סֻלָּמוֹת - לֹא אָסְרוּ אֶלָא בְּאִחוּי אֲלֶכְסַנְדְּרִי בִּלְבַד.
וְכָל הַקּוֹרֵעַ מִתּוֹךְ הַשְּׁלָל אוֹ הַמְּלָל אוֹ הַלִּקּוּט, לֹא עָשָׂה כְּלוּם; אֲבָל קוֹרֵעַ הוּא מִתּוֹךְ הָאִחוּי הָאֲלֶכְסַנְדְּרִי.
אַפִלּוּ הָפַךְ הַכְּלִי וְנַעֲשָׂת שְׂפָתוֹ לְמַטָּה - לֹא יְאַחֶה.
דוּכְשֵׁם שֶׁהַמּוֹכֵר אָסוּר לְאַחוֹתוֹ, כָּךְ הַלּוֹקֵחַ. לְפִיכָךְ, הַמּוֹכֵר צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לַלּוֹקֵחַ שֶׁקֶּרַע זֶה אֵינוֹ מִתְאַחֶה.
הוּמִנַיִן שֶׁקּוֹרֵעַ עַל רַבּוֹ כְּדֶרֶךְ קֶרַע אָבִיו? שֶׁנֶּאֱמַר "וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו וְלֹא רָאָהוּ עוֹד, וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים" (מלכים ב ב, יב) - מִכָּאן שֶׁחַיָּב לְהַבְדִּיל הַשָּׂפָה.
ווּמִנַיִן שֶׁקּוֹרְעִין עַל הַנָּשִׂיא וְעַל אָב בֵּית דִּין וְעַל שְׁמוּעָה שֶׁבָּאָה שֶׁנֶּהֱרַג רֹב הַצִּבּוּר? שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּחֲזֵק דָּוִד בִּבְגָדָו וַיִּקְרָעֵם וְגַם כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ. וַיִּסְפְּדוּ וַיִּבְכּוּ וַיָּצֻמוּ עַד הָעָרֶב" (שמואל ב א, יא-יב) - "עַל שָׁאוּל" (שמואל ב א ,יב) - זֶה נָשִׂיא, "וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ" (שם)- זֶה אָב בֵּית דִּין, "וְעַל עַם ה' וְעַל בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָפְלוּ בֶּחָרֶב" (שם) - זוֹ שְׁמוּעָה הָרָעָה.
זוּמִנַיִן שֶׁקּוֹרְעִין עַל בִּרְכַת הַשֵּׁם? שֶׁנֶּאֱמַר "וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּה אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר אֶל חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְגָדִים" (מלכים ב יח, לז).
אֶחָד הַשּׁוֹמֵעַ וְאֶחָד הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַשּׁוֹמֵעַ - חַיָּבִין לִקְרֹעַ.
חוְהָעֵדִים אֵין חַיָּבִין לִקְרֹעַ כְּשֶׁיָּעִידוּ בְּבֵית דִּין, שֶׁכְּבָר קָרְעוּ בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעוּ.
טוּמִנַיִן שֶׁקּוֹרְעִין עַל סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרַף? שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה... עַד תֹּם כָּל הַמְּגִלָּה עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הָאָח, וְלֹא פָחֲדוּ וְלֹא קָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם הַמֶּלֶךְ וְכָל עֲבָדָיו" (ירמיהו לו, כג-כד), מִכְּלַל שֶׁחַיָּבִין לִקְרֹעַ.
וְאֵין חַיָּבִין קְרִיעָה אֶלָא עַל סֵפֶר שֶׁנִּשְׂרַף בִּזְרוֹעַ, כְּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. וְחַיָּב לִקְרֹעַ שְׁתֵּי קְרִיעוֹת - אַחַת עַל הַגָּוִיל וְאַחַת עַל הַכְּתָב, שֶׁנֶּאֱמַר "אַחֲרֵי שְׂרֹף הַמֶּלֶךְ אֶת הַמְּגִלָּה וְאֶת הַדְּבָרִים" (ירמיהו לו, כז).
יוּמִנַיִן שֶׁקּוֹרְעִין עַל עָרֵי יְהוּדָה וְעַל יְרוּשָׁלַיִם וְעַל הַמִּקְדָּשׁ שֶׁחָרְבוּ? שֶׁנֶּאֱמַר "וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם וּמִשִּׁלוֹ וּמִשֹּׁמְרוֹן שְׁמֹנִים אִישׁ מְגֻלְּחֵי זָקָן וּקְרֻעֵי בְגָדִים" (ראה ירמיהו מא, ה).
יאכָּל מִי שֶׁעָמַד עִם הַמֵּת בִּשְׁעַת יְצִיאַת נִשְׁמָתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ קְרוֹבוֹ - חַיָּב לִקְרֹעַ.
וְכֵן אָדָם כָּשֵׁר שֶׁמֵּת - הַכֹּל חַיָּבִין לִקְרֹעַ עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חָכָם. וְקוֹרְעִין טֶפַח, כִּשְׁאָר הָאֲבֵלִים.
אֲבָל חָכָם שֶׁמֵּת - הַכֹּל קְרוֹבָיו, וְהַכֹּל קוֹרְעִין עָלָיו עַד שֶׁמְּגַלִּין אֶת לִבָּם, וְחוֹלְצִין מִיָּמִין. וּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ חָכָם, בָּטֵל כָּל שִׁבְעָה.
וּכְבָר נָהֲגוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּכָל מָקוֹם לִקְרֹעַ זֶה עַל זֶה טֶפַח, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן שָׁוִין, וְאֵין אֶחָד מֵהֶם מְלַמֵּד אֶת חֲבֵרוֹ.
יבכָּל הַקּוֹרְעִין עַל הֶחָכָם שֶׁמֵּת, כֵּיוָן שֶׁהֶחֱזִירוּ פְּנֵיהֶם מֵאֲחוֹרֵי הַמִּטָּה, שׁוֹלְלִין.
וְיֵרָאֶה לִי שֶׁהַקּוֹרֵעַ עַל הֶחָכָם, מְאַחֶה לְמָחָר; שֶׁאַפִלּוּ רַבּוֹ שֶׁמֵּת - אֵין מִתְאַבֵּל עָלָיו אֶלָא יוֹם אֶחָד בִּלְבַד, אוֹ יוֹם מִיתָה אוֹ יוֹם שְׁמוּעָה.
וְכֵן יֵרָאֶה לִי שֶׁאַפִלּוּ הַקּוֹרֵעַ עַל הַנָּשִׂיא וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, שׁוֹלֵל לְמָחָר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְאַחֶה לְעוֹלָם.
יגחָכָם שֶׁבָּאָה שְׁמוּעָתוֹ שֶׁמֵּת - אֵין קוֹרְעִין עָלָיו אֶלָא בִּשְׁעַת הֶסְפֵּדוֹ, וְזֶה הוּא כְּבוֹדוֹ. וְשׁוֹלֵל בּוֹ בַּיּוֹם, וּמְאַחֶה לְמָחָר.
ידאַב בֵּית דִּין שֶׁמֵּת - הַכֹּל קוֹרְעִין עָלָיו, וְחוֹלְצִין מִשְּׂמֹאל. וְכָל בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁבְּעִירוֹ בְּטֵלִין. וּבְנֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת נִכְנָסִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וּמְשַׁנִּין אֶת מְקוֹמָן - הַיּוֹשְׁבִין בַּדָּרוֹם יֵשְׁבוּ בַּצָּפוֹן, וְהַיּוֹשְׁבִים בַּצָּפוֹן יֵשְׁבוּ בַּדָּרוֹם.
טונָשִׂיא שֶׁמֵּת - הַכֹּל קוֹרְעִין עָלָיו, וְחוֹלְצִין שְׁתֵּי הַיָּדַיִם מִכָּאן וּמִכָּאן, וְכָל בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת בְּטֵלִין. וּבְנֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת נִכְנָסִין בַּשַּׁבָּת לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְקוֹרְאִין שִׁבְעָה וְיוֹצְאִין. וְלֹא יִטַּיְּלוּ בַּשּׁוּק, אֶלָא יוֹשְׁבִין מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת דָּוִים כָּל הַיּוֹם.

רמב"ם הלכות אבל - הקדמה

הלכות אבל. יש בכללן ארבע מצות, אחת מצות עשה, ושלש מצות לא תעשה. וזה הוא פרטן:

(א) להתאבל על הקרובים ואפילו כהן מתטמא ומתאבל על הקרובים, ואין אדם מתאבל על הרוגי בית דין, ולפי זה כללתי הלכות אלו בספר זה שהן מעין קבורה ביום מיתה שהיא מצות עשה.
(ב) שלא יטמא כהן גדול לקרובים.
(ג) שלא יכנס עם המת באהל.
(ד) שלא יטמא כהן הדיוט לנפש אדם אלא לקרובים בלבד.

וביאור מצות אלו בפרקים אלו.

אהַשַּׁבָּת עוֹלָה לְמִנְיַן אֲבֵלוּת. וְאֵין אֲבֵלוּת בַּשַּׁבָּת אֶלָא בִּדְבָרִים שֶׁבְּצִנְעָה, כְּגוֹן עֲטִיפַת הָרֹאשׁ וְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה וּרְחִיצָה בְּחַמִּין.
אֲבָל דְּבָרִים שֶׁבַּגָּלוּי, אֵינוֹ נוֹהֵג בָּהֶן אֲבֵלוּת, אֶלָא לוֹבֵשׁ מַנְעָלָיו, וְזוֹקֵף אֶת הַמִּטָּה, וְנוֹתֵן שָׁלוֹם לְכָל אָדָם.
וְאִם יֵשׁ לוֹ בֶּגֶד - מַחֲלִיף, וְלֹא יִלְבֹּשׁ בֶּגֶד קָרוּעַ בַּשַּׁבָּת, אַפִלּוּ עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ. וְאִם אֵין לוֹ לְהַחֲלִיף, מַחֲזִיר אֶת הַקֶּרַע לְאֲחוֹרָיו.
במֵאֵימָתַי זוֹקְפִין אֶת הַמִּטּוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת? מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה. וְאַף עַל פִּי כֵן, לֹא יֵשֵׁב עָלֶיהָ עַד שֶׁתֶּחְשָׁךְ.
וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיֵּר לוֹ אֶלָא יוֹם אֶחָד, חוֹזֵר וְכוֹפֶה אוֹתָהּ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת.
גהָרְגָלִים, וְכֵן רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים - אֵין דָּבָר מִדִּבְרֵי אֲבֵלוּת נוֹהֵג בָּהֶן.
וְכָל הַקּוֹבֵר אֶת מֵתוֹ אַפִלּוּ שָׁעָה אַחַת קֹדֶם הָרֶגֶל אוֹ קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים - בָּטְלָה מִמֶּנּוּ גְּזֵרַת שִׁבְעָה.
נִמְצָא מוֹנֶה לְאַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים שְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם. וּלְאַחַר הַפֶּסַח, מוֹנֶה שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם; שֶׁהֲרֵי בָּטְלָה מִמֶּנּוּ גְּזֵרַת שִׁבְעָה, וְשִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג - הֲרֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר. וְכֵן אִם קָבַר קוֹדֵם עֲצֶרֶת, מוֹנֶה אַחֲרֶיהָ שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם; אַף עַל פִּי שֶׁהִיא יוֹם אֶחָד, הֲרֵי הִיא רֶגֶל וְעוֹלָה לְשִׁבְעַת יָמִים.
דקָבַר אֶת מֵתוֹ קֹדֶם חַג הַסֻּכּוֹת, מוֹנֶה אַחַר הֶחָג תִּשְׁעָה יָמִים בִּלְבַד; שֶׁהֲרֵי שְׁמִינִי רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְנִמְצָא יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן מַפְסִיק שִׁבְעָה, וְשִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג, וּשְׁמִינִי שֶׁל חָג רֶגֶל אֶחָד - הֲרֵי אֶחָד וְעֶשְׂרִים יוֹם.
ההַקּוֹבֵר אֶת מֵתוֹ שִׁבְעַת יָמִים קֹדֶם רֶגֶל מִן הָרְגָלִים אוֹ קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים - בָּטְלָה מִמֶּנּוּ גְּזֵרַת שְׁלוֹשִׁים. וּמֻתָּר לְסַפֵּר וּלְכַבֵּס בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב אוֹ בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁמִּקְצַת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ, וְאֵינוֹ מוֹנֶה לְאַחֲרֵיהֶם כְּלוּם.
וְאִם עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ הוּא מִתְאַבֵּל, אַפִלּוּ מֵתוּ קֹדֶם הָרֶגֶל בִּשְׁלוֹשִׁים יוֹם - אֵינוֹ מְגַלֵּחַ עַד שֶׁיִּשְׁלַח פֶּרַע אוֹ עַד שֶׁיִּגְעֲרוּ בּוֹ חֲבֵרָיו, וְאֵין הָרְגָלִים מַפְסִיקִין דָּבָר זֶה.
וחָל שִׁשִּׁי שֶׁלּוֹ בְּעֶרֶב הָרֶגֶל, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר חֲמִישִׁי אוֹ שְׁלִישִׁי - אֵינוֹ מְגַלֵּחַ, וְלֹא בָטְלָה מִמֶּנּוּ אֶלָא גְּזֵרַת שִׁבְעָה בִּלְבַד.
וְאֵינוֹ מֻתָּר לִרְחֹץ וְלָסוּךְ, וְלֹא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה, עַד שֶׁיִּכָּנֵס יוֹם טוֹב.
וְיוֹם טוֹב מַפְסִיק שְׁאָר הַשִּׁבְעָה.
וּלְאַחַר יוֹם טוֹב, מַשְׁלִים שְׁלוֹשִׁים מִיּוֹם הַמִּיתָה, וְאָסוּר בָּהֶן בְּכָל הַחֲמִשָּׁה דְּבָרִים.
זחָל שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת בְּעֶרֶב הָרֶגֶל, וַהֲרֵי הוּא שַׁבָּת - בָּטְלָה מִמֶּנּוּ גְּזֵרַת שְׁלוֹשִׁים. וּמֻתָּר לְגַלֵּחַ בְּתוֹךְ הַמּוֹעֵד; שֶׁהֲרֵי אָנוּס הָיָה, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְגַלֵּחַ בַּשַּׁבָּת.
וְכֵן מְגַלֵּחַ אַחַר עֲצֶרֶת אוֹ אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהֲרֵי בָּטְלָה גְּזֵרַת שְׁלוֹשִׁים, וְיֵשׁ לוֹ לְגַלֵּחַ בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה.
חהַקּוֹבֵר אֶת מֵתוֹ בְּתוֹךְ הָרֶגֶל - לֹא חָלָה עָלָיו אֲבֵלוּת כְּלָל, וְאֵינוֹ נוֹהֵג אֲבֵלוּת בָּרֶגֶל.
אֶלָא לְאַחַר הָרֶגֶל מַתְחִיל לִמְנוֹת שִׁבְעָה, וְנוֹהֵג בָּהֶן כָּל דִּבְרֵי אֲבֵלוּת, וּמוֹנֶה שְׁלוֹשִׁים מִיּוֹם הַקְּבוּרָה, וְנוֹהֵג בִּשְׁאָר הַשְּׁלוֹשִׁים בְּכָל גְּזֵרַת שְׁלוֹשִׁים.
טהַמְּקוֹמוֹת שֶׁעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, מוֹנֶה הַשִּׁבְעָה מִיּוֹם טוֹב שֵׁנִי הָאַחֲרוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נוֹהֵג בּוֹ אֲבֵלוּת. הוֹאִיל וּמִדִּבְרֵיהֶם הוּא, עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן, וּמוֹנֶה מֵאַחֲרָיו שִׁשָּׁה יָמִים בִּלְבַד. וּמוֹנֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם מִיּוֹם הַקְּבוּרָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
יהַקּוֹבֵר אֶת מֵתוֹ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁהוּא יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן, אוֹ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל עֲצֶרֶת - נוֹהֵג בּוֹ אֲבֵלוּת. הוֹאִיל וְיוֹם טוֹב שֵׁנִי מִדִּבְרֵיהֶם, וַאֲבֵלוּת יוֹם רִאשׁוֹן מִן הַתּוֹרָה - יִדָּחֶה עֲשֵׂה שֶׁל דִבְרֵיהֶם מִפְּנֵי עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה.
אֲבָל אִם קָבַר בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה - אֵינוֹ נוֹהֵג בּוֹ אֲבֵלוּת, שֶׁשְּׁנֵיהֶן כְּיוֹם אֶחָד אָרוֹךְ הֵן מֵהַטַּעַם שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ.

רמב"ם הלכות אבל - הקדמה

הלכות אבל. יש בכללן ארבע מצות, אחת מצות עשה, ושלש מצות לא תעשה. וזה הוא פרטן:

(א) להתאבל על הקרובים ואפילו כהן מתטמא ומתאבל על הקרובים, ואין אדם מתאבל על הרוגי בית דין, ולפי זה כללתי הלכות אלו בספר זה שהן מעין קבורה ביום מיתה שהיא מצות עשה.
(ב) שלא יטמא כהן גדול לקרובים.
(ג) שלא יכנס עם המת באהל.
(ד) שלא יטמא כהן הדיוט לנפש אדם אלא לקרובים בלבד.

וביאור מצות אלו בפרקים אלו.

אאַף עַל פִּי שֶׁאֵין אֲבֵלוּת בַּמּוֹעֵד, קוֹרֵעַ עַל מֵתוֹ בַּמּוֹעֵד וְחוֹלֵץ כְּתֵפוֹ, וּמַבְרִין אֶת הָאֲבֵלִים לֶחֶם בַּמּוֹעֵד.
כָּל אֵלּוּ בְּחֻלּוֹ שֶׁל מּוֹעֵד; אֲבָל בְּיוֹם טוֹב, אַפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי - אֵין קוֹרְעִין, וְלֹא חוֹלְצִין, וְלֹא מַבְרִין.
באֵין קוֹרְעִין בַּמּוֹעֵד וְלֹא חוֹלְצִין, אֶלָא הַקְּרוֹבִים שֶׁחַיָּבִין בָּאֵבֶל, אוֹ הַקּוֹרֵעַ וְחוֹלֵץ עַל הֶחָכָם אוֹ עַל אָדָם כָּשֵׁר, אוֹ מִי שֶׁהָיָה עוֹמֵד בִּשְׁעַת יְצִיאַת נְשָׁמָה.
וּמַבְרִין הַכֹּל עַל הֶחָכָם בַּמּוֹעֵד בְּתוֹךְ הָרְחָבָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּבְרִין אֶת הָאֲבֵלִים - שֶׁהַכֹּל אֲבֵלִים עָלָיו.
גכְּשֶׁמַּבְרִין אֶת הָאֲבֵלִים בַּמּוֹעֵד, אֵין מַבְרִין אֶלָא עַל מִטּוֹת זְקוּפוֹת, וְאֵין אוֹמְרִין בִּרְכַת אֲבֵלִים בַּמּוֹעֵד. אֲבָל עוֹמְדִין בַּשּׁוּרָה וּמְנַחֲמִין וּפוֹטְרִין. וְאֵין מַנִּיחִין אֶת הַמִּטָּה בָּרְחוֹב, שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיל אֶת הַהֶסְּפֵד - שֶׁהַמּוֹעֵד אָסוּר בְּהֶסְּפֵד וְתַעֲנִית.
וְכֵן אֵין מְלַקֵּט עַצְמוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ בַּמּוֹעֵד, שֶׁאֵבֶל הוּא לוֹ; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁאָר קְרוֹבִים.
וְכֵן אֵין מַסְפִּידִין אֶת הַמֵּת בַּחֲנֻכָּה וּפוּרִים, וְלֹא בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, אֲבָל נוֹהֲגִין בָּהֶן כָּל דִּבְרֵי אֲבֵלוּת.
וּמֻתָּר לִסְפֹּד לִפְנֵי חֲנֻכָּה וּפוּרִים וּלְאַחֲרֵיהֶן.
דהַנָּשִׁים בַּמּוֹעֵד, מְעַנּוֹת אֲבָל לֹא מְטַפְּחוֹת; וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וַחֲנֻכָּה וּפוּרִים, מְעַנּוֹת וּמְטַפְּחוֹת. אֲבָל אֵין מְקוֹנְנוֹת, לֹא בְּזֶה וְלֹא בְּזֶה.
נִקְבַּר הַמֵּת, לֹא מְעַנּוֹת וְלֹא מְטַפְּחוֹת.
האֵי זֶהוּ עִנּוּי? שֶׁכֻּלָּן עוֹנוֹת כְּאַחַת. קִינָה? שֶׁאַחַת אוֹמֶרֶת וְכֻלָּן עוֹנוֹת אַחֲרֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלַמֵּדְנָה בְנוֹתֵיכֶם נֶהִי וְאִשָּׁה רְעוּתָהּ קִינָה" (ירמיהו ט, יט).
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁאָר הָעָם שֶׁמֵּתוּ. אֲבָל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמֵּת - סוֹפְדִין אוֹתוֹ בַּמּוֹעֵד, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּחֲנֻכָּה וּפוּרִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, אֲבָל לֹא בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי.
וְאֵין סוֹפְדִין אוֹתוֹ בְּיָמִים אֵלּוּ, אֶלָא בְּפָנָיו. נִקְבַּר, אֲסוּרִין בְּהֶסְּפֵד. וְיוֹם שְׁמוּעָתוֹ - כְּפָנָיו הוּא, וְסוֹפְדִין אוֹתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא רְחוֹקָה.
ולֹא תְּעוֹרֵר אִשָּׁה עַל מֵת שֶׁלָּהּ שְׁלוֹשִׁים יוֹם קֹדֶם לֶחָג, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא הֶחָג, וְהֵם דָּוִין; שֶׁאֵין הַמֵּת מִשְׁתַּכֵּחַ מִן הַלֵּב שְׁלוֹשִׁים יוֹם.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמֵת יָשָׁן; אֲבָל אִם מֵת בְּתוֹךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם סָמוּךְ לֶחָג - מְעוֹרֶרֶת.
זשִׁבְעַת יְמֵי הַחַתְנוּת, הֲרֵי הֵן כְּרֶגֶל. וּמִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בְּתוֹךְ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, אַפִלּוּ אָבִיו וְאִמּוֹ - מַשְׁלִים יְמֵי הַשִּׂמְחָה, וְאַחַר כָּךְ נוֹהֵג שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת. וּמוֹנֶה הַשְּׁלוֹשִׁים מֵאַחַר יְמֵי הַשִּׂמְחָה.
חהֵכִין כָּל צָרְכֵּי הַסְעוּדָה וְאָפָה פִּתּוֹ וְטָבַח טִבְחוֹ כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ לַשִּׂמְחָה, וּמֵת לוֹ מֵת קֹדֶם שֶׁיִּכָּנְסוּ לַשִּׂמְחָה: אִם לֹא נָתַן מַיִם עַל גַּבֵּי בָּשָׂר - מוֹכֵר הַבָּשָׂר וְהַפַּת, וְנוֹהֵג שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת; וְאַחַר כָּךְ נוֹהֵג שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה.
וְאִם נָתַן מַיִם עַל גַּבֵּי בָּשָׂר, שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לִמְכֹּר אוֹתוֹ - מַכְנִיסִין אֶת הַמֵּת לַחֶדֶר, וְאֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָּה לַחֻפָּה, וּבוֹעֵל בְּעִילַת מִצְוָה וּפוֹרֵשׁ. וְנוֹהֵג שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וְאַחַר כָּךְ נוֹהֵג שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת.
וְכָל אוֹתָן הַיָּמִים, נוֹהֵג בִּדְבָרִים שֶׁבְּצִנְעָה כַּשַּׁבָּת. לְפִיכָךְ הוּא יָשֵׁן בֵּין הָאֲנָשִׁים וְהִיא יְשֵׁנָה בֵּין הַנָּשִׁים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ. וְאֵין מוֹנְעִין תַּכְשִׁיטִין מִן הַכַּלָּה כָּל שְׁלוֹשִׁים יוֹם.
הָיוּ בִּמְקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לִמְכֹּר הַבָּשָׂר, אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן עָלָיו מַיִם - מוֹכֵר, וְנוֹהֵג אֲבֵלוּת תְּחִלָּה. הָיוּ בְּמָקוֹם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְכֹּר הַבָּשָׂר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן עָלָיו מַיִם - נוֹהֵג שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה תְּחִלָּה.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁמֵּת אָבִיו שֶׁל חָתָן אוֹ אִמָּהּ שֶׁל כַּלָּה, שֶׁאִם יַפְסִידוּ סְעוּדָה זוֹ אֵין לָהֶם מִי שֶׁיִּטְרַח לָהֶם. אֲבָל אִם מֵת אָבִיהָ שֶׁל כַּלָּה אוֹ אִמּוֹ שֶׁל חָתָן, אוֹ שְׁאָר קְרוֹבֵיהֶם - נוֹהֲגִין שִׁבְעַת יְמֵי הָאֵבֶל תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ תִּכָּנֵס לַחֻפָּה וְיִנְהֲגוּ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה.
Загрузить расписание ежедневного изучения - Рамбам: 3 главы
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
טקסט מנוקד באדיבות תורת אמת ברישיון CC 2.5.
Эта страница содержит священный текст. Пожалуйста, после распечатки обращайтесь с ним осторожно.
Эта страница на других языках