Рамбам

אהַשּׂוֹכֵר אֶת הַבְּהֵמָה, וְחָלְתָה אוֹ נִשְׁתַּטָּת, אוֹ נִלְקְחָה לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין סוֹפָהּ לַחֲזֹר, אִם נִלְקְחָה דֶּרֶךְ הֲלִיכָהּ - הֲרֵי הַמַּשְׂכִּיר אוֹמֵר לַשּׂוֹכֵר 'הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ', וְחַיָּב לִתֵּן לוֹ שְׂכָרוֹ מִשָּׁלֵם.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁשְּׂכָרָהּ לָשֵׂאת עָלֶיהָ מַשּׂוֹי שֶׁאֶפְשָׁר לְהַשְׁלִיכוֹ בְּלֹא הַקְפָּדָה. אֲבָל אִם שְׂכָרָהּ לִרְכֹּב עָלֶיהָ, אוֹ לָשֵׂאת עָלֶיהָ כְּלֵי זְכוֹכִית וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר, אִם שָׂכַר מִמֶּנּוּ חֲמוֹר; וְאִם לֹא הֶעֱמִיד - יַחֲזִיר הַשָּׂכָר, וִיחַשֵּׁב עִמּוֹ עַל שָׂכָר מַה שֶׁהָלַךְ בָּהּ.

במֵתָה הַבְּהֵמָה אוֹ נִשְׁבְּרָה, בֵּין שֶׁשְּׂכָרָהּ לָשֵׂאת בֵּין שֶׁשְּׂכָרָהּ לִרְכֹּב - אִם אָמַר לוֹ 'חֲמוֹר סְתָם אֲנִי מַשְׂכִּיר לָךְ', חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר מִכָּל מָקוֹם; וְאִם לֹא הֶעֱמִיד - יֵשׁ לַשּׂוֹכֵר לִמְכֹּר הַבְּהֵמָה וְלִקַּח בָּהּ בְּהֵמָה אַחֶרֶת, אוֹ שׂוֹכֵר בְּדָמֶיהָ אִם אֵין בַּדָּמִים לִקַּח, עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַמָקוֹם שֶׁפָּסַק עִמּוֹ.

אָמַר לוֹ 'חֲמוֹר זֶה אֲנִי מַשְׂכִּיר לָךְ': אִם שְׂכָרָהּ לִרְכֹּב עָלֶיהָ, אוֹ לִכְלֵי זְכוֹכִית, וּמֵתָה בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ: אִם יֵשׁ בְּדָמֶיהָ לִקַּח בְּהֵמָה אַחֶרֶת - יִקַּח; וְאִם אֵין בְּדָמֶיהָ לִקַּח - שׂוֹכֵר אַפִלּוּ בִּדְמֵי כֻּלָּהּ, עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַמָקוֹם שֶׁפָּסַק עִמּוֹ; וְאִם אֵין בְּדָמֶיהָ, לֹא לִקַּח וְלֹא לִשְׂכֹּר - נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ שֶׁל חֲצִי הַדֶּרֶךְ, וְאֵין לוֹ עָלָיו אֶלָא תַּרְעֹמֶת.

שְׂכָרָהּ לְמַשָּׂא - הוֹאִיל וְאָמַר לוֹ חֲמוֹר זֶה, וּמֵת בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ, אֵינוֹ חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ אַחֵר, אֶלָא נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ שֶׁל חֲצִי הַדֶּרֶךְ וּמַנִּיחַ לוֹ נְבֵלָתוֹ.

גהַשּׂוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה, וְטָבְעָה לָהּ בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ - אִם אָמַר לוֹ 'סְפִינָה זוֹ אֲנִי מַשְׂכִּיר לָךְ', וּשְׂכָרָהּ הַשּׂוֹכֵר לְהוֹלִיךְ בָּהּ יַיִן סְתָם - אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לוֹ הַשָּׂכָר, יַחֲזִיר כָּל הַשָּׂכָר; שֶׁהֲרֵי זֶה אוֹמֵר לוֹ 'הָבֵא לִי הַסְּפִינָה עַצְמָהּ שֶׁשָּׂכַרְתִּי, שֶׁהַקְפָּדָה גְּדוֹלָה יֵשׁ בִּסְפִינָה זוֹ, וַאֲנִי אָבִיא יַיִן מִכָּל מָקוֹם וְאוֹלִיךְ בָּהּ'.

אָמַר לוֹ 'סְפִינָה סְתָם אֲנִי מַשְׂכִּיר לָךְ', וּשְׂכָרָהּ הַשּׂוֹכֵר לְהוֹלִיךְ בָּהּ יַיִן זֶה - אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ מִן הַשָּׂכָר כְּלוּם, חַיָּב לִתֵּן כָּל הַשָּׂכָר; שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ 'הָבֵא לִי הַיַּיִן עַצְמוֹ וַאֲנִי אָבִיא לָךְ סְפִינָה מִכָּל מָקוֹם וְאוֹלִיכוֹ'.

אֲבָל צָרִיךְ לְנַכּוֹת לוֹ כְּדֵי הַטֹּרַח שֶׁל חֲצִי הַדֶּרֶךְ, שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה הַמִּטַּפֵּל בְּהוֹלָכַת הַסְּפִינָה לְיוֹשֵׁב וּבָטֵל.

אָמַר לוֹ 'סְפִינָה זוֹ אֲנִי מַשְׂכִּיר לָךְ', וּשְׂכָרָהּ הַשּׂוֹכֵר לְהוֹלִיךְ בָּהּ יַיִן זֶה: אִם נָתַן הַשָּׂכָר - אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִירוֹ; וְאִם לֹא נָתַן - לֹא יִתֵּן, שֶׁאֵין זֶה יָכוֹל לְהָבִיא הַסְּפִינָה עַצְמָהּ, וְלֹא זֶה יָכוֹל לְהָבִיא יַּיִן עַצְמוֹ.

שָׂכַר סְפִינָה סְתָם, לְיַיִן סְתָם - הֲרֵי אֵלּוּ חוֹלְקִין הַשָּׂכָר.

דהַשּׂוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה, וּפְרָקָהּ בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ - נוֹתֵן לוֹ שָׂכַר כָּל הַדֶּרֶךְ. וְאִם מָצָא הַשּׂוֹכֵר מִי שֶׁיַּשְׂכִּיר אוֹתָהּ לוֹ עַד הַמָּקוֹם שֶׁפָּסַק, שׂוֹכֵר; וְיֵשׁ לְבַעַל הַסְּפִינָה עָלָיו תַּרְעֹמֶת.

וְכֵן אִם מָכַר כָּל הַסְּחוֹרָה שֶׁבַּסְּפִינָה לְאִישׁ אַחֵר בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ, וְיָרַד הוּא, וְעָלָה הַלּוֹקֵחַ - נוֹטֵל שְׂכַר חֲצִי הַדֶּרֶךְ מִן הָרִאשׁוֹן, וּשְׂכַר הַחֵצִי מִזֶּה הָאַחֲרוֹן; וְיֵשׁ לְבַעַל הַסְּפִינָה עָלָיו תַּרְעֹמֶת, מִפְּנֵי שֶׁגּוֹרֵם לוֹ לִסְבֹּל דַּעַת אִישׁ אַחֵר שֶׁעֲדַיִן לֹא הֻרְגַּל בּוֹ. וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה.

המִכָּאן אֲנִי אוֹמֵר: שֶׁהַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ עַד זְמַן קָצוּב, וְרָצָה הַשּׂוֹכֵר לְהַשְׂכִּיר הַבַּיִת לְאַחֵר עַד סוֹף זְמַנּוֹ – מַשְׂכִּיר לַאֲחֵרִים, אִם יֵשׁ בְּנֵי בַּית כְּמִנְיַן בְּנֵי בֵּיתוֹ; אִם הָיוּ אַרְבָּעָה, לֹא יִשְׂכֹּר לַחֲמִשָּׁה.

שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין הַשּׂוֹכֵר רַשַּׁאי לְהַשְׂכִּיר - אֶלָא מִּטַּלְטְלִין, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ 'אֵין רְצוֹנִי שֶׁיְּהֵא פִּקְדוֹנִי בְּיַד אַחֵר'. אֲבָל בַּקַּרְקַע אוֹ בַּסְּפִינָה, שֶׁהֲרֵי בַּעְלָהּ עִמָּהּ, אֵין אוֹמֵר כֵּן.

וְכֵן אֲנִי אוֹמֵר: אִם אָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת לַשּׂוֹכֵר 'לָמָּה תִּטְרַח וְתַשְׂכִּיר בֵּיתִי לַאֲחֵרִים? אִם לֹא תִרְצֶה לַעֲמֹד בּוֹ, צֵא וְהַנִּיחוֹ וְאַתָּה פָּטוּר מִשְּׂכִירוּתוֹ' - אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׂכִּירוֹ לְאַחֵר, שֶׁזֶּה בְּ"אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו" (משלי ג, כז) - עַד שֶׁאַתָּה מַשְׂכִּירוֹ לְאַחֵר, הַנַּח לְזֶה בֵּיתוֹ.

וְיֵשׁ מִי שֶׁהוֹרָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׂכִּירוֹ לְאַחֵר כְּלָל, וְיִתֵּן שְׂכָרוֹ עַד סוֹף זְמַנּוֹ. וְלֹא יֵרָאֶה לִי שֶׁזֶּה דִּין אֱמֶת.

ו'בַּיִת זֶה אֲנִי מַשְׂכִּיר לָךְ', וְאַחַר שֶׁהִשְׂכִּירוֹ לוֹ, נָפַל - אֵינוֹ חַיָּב לִבְנוֹתוֹ; אֶלָא מְחַשֵּׁב עִמּוֹ עַל מַה שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, וּמַחֲזִיר לוֹ שְׁאָר הַשְּׂכִירוּת. אֲבָל אִם סְתָרוֹ - חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ בַּיִת אַחֵר, אוֹ יִשְׂכֹּר לוֹ כְּמוֹתוֹ.

וְכֵן אִם חָזַר אַחַר שֶׁהִשְׂכִּירוֹ לְזֶה, וְהִשְׂכִּירוֹ אוֹ מְכָרוֹ לְגוֹי אוֹ אַנָס, שֶׁהִפְקִיעַ שְׂכִירוּת הָרִאשׁוֹן - הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהַשְׂכִּיר לוֹ בַּיִת אַחֵר כְּמוֹתוֹ. וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה.

זהִשְׂכִּיר לוֹ בַּיִת סְתָם, וְאַחַר שֶׁנָּתַן לוֹ בַּיִת, נָפַל - חַיָּב לִבְנוֹתוֹ, אוֹ יִתֵּן לוֹ בַּיִת אַחֵר; וְאִם הָיָה קָטָן מִן הַבַּיִת שֶׁנָּפַל, אֵין הַשּׂוֹכֵר יָכוֹל לְעַכֵּב עָלָיו. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה קָרוּי בַּיִת, שֶׁלֹּא הִשְׂכִּיר לוֹ אֶלָא בַּיִת סְתָם.

אֲבָל אִם אָמַר לוֹ 'בַּיִת כְּזֶה אֲנִי מַשְׂכִּיר לָךְ' - חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ בַּיִת כְּמִדַּת אָרְכּוֹ וּמִדַּת רָחְבּוֹ שֶׁל בַיִת זֶה שֶׁהֶרְאָהוּ; וְאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ 'לֹא הָיָה עִנְיַן דְּבָרַי אֶלָא שֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לַנָּהָר' אוֹ 'לַשּׁוּק' אוֹ 'לַמֶּרְחָץ כְּזֶה', אֶלָא חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ בַּיִת כְּמִדָּתוֹ וּכְצוּרָתוֹ.

לְפִיכָךְ אִם הָיָה קָטָן, לֹא יַעֲשֶׂנּוּ גָּדוֹל; גָּדוֹל, לֹא יַעֲשֶׂנּוּ קָטָן; אֶחָד, לֹא יַעֲשֶׂנּוּ שְׁנַיִם; שְׁנַיִם, לֹא יַעֲשֶׂנּוּ אֶחָד.

וְלֹא יִפְחֹת מִן הַחַלּוֹנוֹת שֶׁהָיוּ בּוֹ, וְלֹא יוֹסִיף עֲלֵיהֶן, אֶלָא מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם.

חהַמַּשְׂכִּיר עֲלִיָּה סְתָם, חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ עֲלִיָּה.

אָמַר לוֹ 'עֲלִיָּה זוֹ שֶׁעַל גַּבֵּי בַּיִת זֶה אֲנִי מַשְׂכִּיר לָךְ', הֲרֵי שִׁעְבֵּד הַבַּיִת לָעֲלִיָּה. לְפִיכָךְ אִם נִפְחֲתָה הָעֲלִיָּה בְּאַרְבָּעָה טְפָחִים אוֹ יָתֵר, חַיָּב הַמַּשְׂכִּיר לְתַקֵּן; וְאִם לֹא תִקֵּן - הֲרֵי הַשּׂוֹכֵר יוֹרֵד וְדָר בַּבַּיִת עִם בַּעַל הַבַּיִת, עַד שֶׁיְּתַקֵּן.

הָיוּ שְׁתֵּי עֲלִיּוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ, וְנִפְחֲתָה הָעֶלְיוֹנָה - דָּר בַּתַּחְתּוֹנָה. נִפְחֲתָה הַתַּחְתּוֹנָה - הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם יָדוּר בָּעֶלְיוֹנָה אוֹ בַּבַּיִת; לְפִיכָךְ לֹא יָדוּר. וְאִם דָּר, אֵין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִשָּׁם.

מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ 'דָּלִית זוֹ שֶׁעַל גַּבֵּי הַפַּרְסֵק הַזֶּה אֲנִי מַשְׂכִּיר לָךְ', וְנֶעְקַר אִילַן הַפַּרְסֵק מִמְּקוֹמוֹ. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָמְרוּ לוֹ 'חַיָּב אַתָּה לְהַעֲמִיד הַפַּרְסֵק כָּל זְמַן שֶׁהַדָּלִית קַיֶּמֶת'. וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה.