Рамбам

אכְּשֵׁם שֶׁמֻּתָּר לַמּוֹכֵר לִפְסֹק עַל שַׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק - כָּךְ מֻתָּר לִלְווֹת הַפֵּרוֹת סְתָם, וּפוֹרְעִין אוֹתָן סְתָם בְּלֹא קְבִיעַת זְמַן עַל שַׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק.

כֵּיצַד? הָיָה הַשַּׁעַר קָבוּעַ וְיָדוּעַ לִשְׁנֵיהֶם, וְלָוָה מֵחֲבֵרוֹ עֶשֶׂר סְאִין - חַיָּב לְהַחֲזִיר לוֹ עֶשֶׂר סְאִין, אַף עַל פִּי שֶׁהוּקְרוּ הַחִטִּים; שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁלָּוָה מִמֶּנּוּ הָיָה הַשַּׁעַר יָדוּעַ, וְאִלּוּ רָצָה - הָיָה קוֹנֶה וּמַחֲזִיר לוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא קָבַע לוֹ זְמַן.

בהָיָה לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין שֶׁלָּוָה - הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִלְווֹת סְתָם בְּלֹא קְבִיעַת זְמַן וּפוֹרֵעַ סְתָם, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא יָצָא הַשַּׁעַר. וְאַפִלּוּ הָיְתָה לוֹ סְאָה בִּלְבַד - לֹוֶה עָלֶיהָ כַּמָּה סְאִין.

הָיְתָה לוֹ טִפָּה אַחַת שֶׁל שֶׁמֶן אוֹ יַיִן, לֹוֶה עָלֶיהָ כַּמָּה גִּרְבֵּי יַיִן וְשֶׁמֶן. לֹא הָיָה לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין כְּלוּם, וְלֹא נִקְבַּע שַׁעַר הַשּׁוּק עֲדַיִן, אוֹ שֶׁלֹּא יָדְעוּ שַּׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק - הֲרֵי זֶה אָסוּר לִלְווֹת סְאָה בִּסְאָה.

וְכֵן בִּשְׁאָר הַפֵּרוֹת - לֹא יִלְוֶה אוֹתָן, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתָן דָּמִים.

וְאִם לָוָה, וְלֹא עָשָׂה אוֹתָן דָּמִים, וְהוּזְלוּ - מַחֲזִיר לוֹ פֵּרוֹת בַּמִּדָּה שֶׁלָּוָה מִמֶּנּוּ אוֹ כַּמִּשְׁקָל.

וְאִם הוּקְרוּ, נוֹטֵל דָּמִים שֶׁהָיוּ שָׁוִין בִּשְׁעַת הַהַלְוָאָה.

אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין אוֹ שֶׁהָיָה הַשַּׁעַר קָבוּעַ בַּשּׁוּק - הֲרֵי זֶה אָסוּר לִלְווֹת פֵּרוֹת בְּפֵרוֹת, עַד זְמַן קָבוּעַ; אֶלָא לֹוֶה סְתָם, וּפוֹרֵעַ בְּאֵיזֶה זְמַן שֶׁיִּפְרַע.

גלֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ 'הַלְוֵנִי כּוֹר חִטִּים וַאֲנִי מַחֲזִיר לְךָ כּוֹר לַגֹּרֶן'; אֶלָא אוֹמֵר לוֹ 'הַלְוֵנִי עַד שֶׁיָּבוֹא בְּנִי אוֹ עַד שֶׁאֶמְצָא הַמַּפְתֵּחַ'.

דלָוָה פֵּרוֹת עַד זְמַן קָבוּעַ: אִם הוּזְלוּ, מַחֲזִיר לוֹ פֵּרוֹת בַּזְמַן שֶׁקָּבַע; וְאִם הוּקְרוּ, נוֹתֵן לוֹ דָּמִים שֶׁהָיוּ שָׁוִין בִּשְׁעַת הַהַלְוָאָה.

המַלְוֶה אָדָם אֶת אֲרִיסָיו חִטִּים בְּחִטִּים לְזֶרַע, בֵּין קֹדֶם שֶׁיָּרַד הָאָרִיס לַשָּׂדֶה בֵּין אַחַר שֶׁיָּרַד.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁיִּתֵּן הָאָרִיס אֶת הַזֶּרַע, שֶׁהֲרֵי בְּיַד בַּעַל הַקַּרְקַע לְסַלְּקוֹ, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נָתַן.

אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁדֶּרֶךְ בַּעַל הַקַּרְקַע לִתֵּן אֶת הַזֶּרַע - אִם עֲדַיִן לֹא יָרַד הָאָרִיס, הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְהַלְווֹתוֹ חִטִּים בְּחִטִּים; שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ לְסַלְּקוֹ, נִמְצָא בְּעֵת שֶׁיָּרַד לַשָּׂדֶה יָרַד עַל דַּעַת שֶׁיַחֲזִיר לוֹ חִטִּים שֶׁהִלְוָהוּ.

אֲבָל אַחַר שֶׁיָּרַד לַשָּׂדֶה, הוֹאִיל וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלְּקוֹ - הֲרֵי הוּא כְּכָל אָדָם, וְאָסוּר לְהַלְווֹתוֹ חִטִּים בְּחִטִּים לְזֶרַע, אֲבָל מַלְוֵהוּ סְתָם עַל שַׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק.

ומִי שֶׁהָיָה נוֹשֶׁה בַּחֲבֵרוֹ מָעוֹת, וְאָמַר לוֹ 'תֶּן לִי מָעוֹתַי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִקַּח בָּהֶן חִטִּים'. אָמַר לוֹ 'צֵא וַעֲשֵׂה אוֹתָן עָלַי כַּשַּׁעַר שֶׁל עַכְשָׁו, וְיִהְיֶה לְךָ אֶצְלִי חִטִּים בְּהַלְוָאָה': אִם יֵשׁ לוֹ חִטִּים כְּשִׁעוּר מְעוֹתָיו, מֻתָּר; וְאִם אֵין לוֹ אוֹתוֹ הַמִּין, הֲרֵי זֶה אָסוּר.

שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁמֻּתָּר לִפְסֹק עַל שַׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ כְּלוּם מֵאוֹתוֹ הַמִּין, אֶלָא בְּנוֹתֵן מְעוֹתָיו לִקְנוֹת בָּהֶן; אֲבָל הָרוֹצֶה לְהַעֲמִיד הַלְוָאָתוֹ עַל גַּב הַפֵּרוֹת - אָסוּר, עַד שֶׁיִּהְיוּ לוֹ פֵּרוֹת.

הָיָה לַלֹוֶה חִטִּים, וְעָשָׂה הַלְוָאָתוֹ עָלָיו חִטִּים, וּבָא אַחַר זְמַן וְאָמַר לוֹ 'תֶּן לִי חִטַּי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְמָכְרָן וְלִקַּח בִּדְמֵיהֶן יַיִן', אָמַר לוֹ 'צֵא וַעֲשֵׂה אוֹתָן עָלַי יַיִן כַּשַּׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק עַתָּה': אִם יֵשׁ לוֹ יַיִן, הֲרֵי זֶה מֻתָּר וְנַעֲשָׂת הַלְוָאָתוֹ אֶצְלוֹ יַיִן; וְאִם אֵין לוֹ יַיִן, אָסוּר.

הֲרֵי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ, וְעָבַר וְהֶחֱזִיר הַהַלְוָאָה פֵּרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁקָּנָה פֵּרוֹת אַחַר כָּךְ - אֵינוֹ חַיָּב לִתֵּן לוֹ פֵּרוֹת, אֶלָא נוֹתֵן לוֹ מָעוֹת שֶׁהִלְוָהוּ.