ב"ה
Рамбам
מלווה ולווה - פרק ט
אאֵין פּוֹסְקִין עַל הַפֵּרוֹת עַד שֶׁיֵּצֵּא הַשַּׁעַר.
יָצָא הַשַּׁעַר, פּוֹסְקִין - אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָזֶה, יֵשׁ לָזֶה.
כֵּיצַד? הָיָה הַשַּׁעַר לְחִטִּים קָבוּעַ לַּשּׁוּק אַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע - הֲרֵי זֶה פּוֹסֵק עִמּוֹ עַל מֵאָה סְאִין, וְנוֹתֵן לוֹ חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים סְלָעִים.
וְאִם יִתֵּן לוֹ מֵאָה סְאָה שֶׁל חִטִּים אַחַר זְמַן, בְּעֵת שֶׁיִּהְיוּ הַחִטִּים סְאָה בְּסֶלַע - אֵין בְּזֶה רִבִּית כְּלָל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה לַמּוֹכֵר חִטִּים כְּלָל בְּעֵת שֶׁפָּסַק.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁלֹּא הָיָה לוֹ כְּלוּם מֵאוֹתוֹ הַמִּין שֶׁפָּסַק עָלָיו. אֲבָל אִם הָיָה לַמּוֹכֵר מֵאוֹתוֹ הַמִּין כְּלוּם, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ - הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִפְסֹק עָלָיו אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא יָצָא הַשַּׁעַר.
כֵּיצַד? הָיָה הוּא תְּחִלָּה לַקּוֹצְרִים - הֲרֵי זֶה פּוֹסֵק עַל הַחִטִּים אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן הֵן גָּדִישׁ.
וּפוֹסֵק עַל הַיַּיִן מִשֶּׁיִּבְצֹר הָעֲנָבִים וְיִתְּנֵם בֶּעָבִיט; וְעַל הַשֶּׁמֶן, מִשֶּׁנָּתַן זֵּיתִים בַּמַּעֲטָן; וְעַל הַסִּיד, מִשֶּׁיְּשַׁקְּעֶנּוּ בַּכִּבְשָׁן. וְכֵן פּוֹסֵק עַל כְּלֵי חֶרֶס מִשֶּׁיַּעֲשֶׂה הַיּוֹצֵר בֵּיצִים שֶׁלָּהֶן.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה עֲפָרָן לָבָן. אֲבָל עָפָר שָׁחוֹר - פּוֹסֵק עַל כֵּלִים הַנַּעֲשִׂין מִמֶּנּוּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מָצוּי לַכֹּל, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָזֶה, יֵשׁ לָזֶה.
וְכֵן פּוֹסֵק עַל הַזֶּבֶל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ זֵבֶל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מָצוּי תָּמִיד.
בכָּל דָּבָר שֶׁהוּא מְחֻסָּר מְלָאכָה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, פּוֹסֵק עִמּוֹ עָלָיו.
הָיָה מְחֻסָּר שָׁלוֹשׁ מְלָאכוֹת - אֵינוֹ פּוֹסֵק אֶלָא אִם כֵּן יָצָא הַשַּׁעַר; שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא מְחֻסָּר שָׁלוֹשׁ מְלָאכוֹת, הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין כְּלוּם, וּכְאִלּוּ לֹא בָא לָעוֹלָם עֲדַיִן.
כֵּיצַד? גָּדִישׁ שֶׁהָיָה מְחֻסָּר הַנָּחָה בַּשֶּׁמֶשׁ שֶׁיִּיבַשׁ וְדִישָׁה וּזְרִיָּה - אֵינוֹ פּוֹסֵק עָלָיו אֶלָא אִם כֵּן עַד שֶׁיֵּצֵא הַשַּׁעַר.
הָיָה יָבֵשׁ, וְאֵינוֹ מְחֻסָּר אֶלָא דִּישָׁה וּזְרִיָּה - פּוֹסֵק עָלָיו.
בֵּיצִים שֶׁל יּוֹצֵר שֶׁהָיוּ מְחֻסָּרִין לְפִיפָה, וְיִבּוּשׁ, וְהוֹלָכָה לַכִּבְשָׁן, וּשְׂרֵפָה, וְהוֹצָאָה - אֵינוֹ פּוֹסֵק עֲלֵיהֶן.
הָיוּ יְבֵשִׁין, וְאֵינָן מְחֻסָּרִין אֶלָא הוֹלָכָה לַכִּבְשָׁן וּשְׂרֵפָה - פּוֹסֵק עֲלֵיהֶן.
וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה דֶּרֶךְ הַלּוֹקֵחַ, לְהוֹצִיא אוֹתוֹ מִן הַכִּבְשָׁן.
אֲבָל אִם הָיָה הַמּוֹכֵר הוּא שֶׁמּוֹצִיא - הֲרֵי אֵלּוּ מְחֻסָּרִין שָׁלוֹשׁ, וְאֵינוֹ פּוֹסֵק עֲלֵיהֶן עַד שֶׁיֵּצֵּא הַשַּׁעַר. וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה.
גהַהוֹלֵךְ לַחֲלֹב אֶת עִזָּיו, וְלִגְזֹז אֶת רְחֵלָיו, וְלִרְדּוֹת אֶת כַּוַּרְתּוֹ, וּמְצָאוֹ חֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ 'מַה שֶׁעִזַּי חוֹלְבוֹת מָכוּר לָךְ', מַה שֶׁרְחֵלַי גּוֹזְזוֹת מָכוּר לָךְ' ,'מַה שֶׁכַּוַּרְתִּי רוֹדָה מָכוּר לָךְ' - הֲרֵי זֶה מֻתָּר.
אֲבָל אָמַר לוֹ 'מַה שֶׁעִזַּי חוֹלְבוֹת כָּךְ וְכָּךְ מָכוּר לְךָ בְּכָּךְ וְכָּךְ' ,'מַה שֶׁרְחֵלַי גּוֹזְזוֹת כָּךְ וְכָּךְ מָכוּר לְךָ בְּכָּךְ וְכָּךְ', 'מַה שֶׁכַּוַּרְתִּי רוֹדָה כָּךְ וְכָּךְ מָכוּר לְךָ בְּכָּךְ וְכָּךְ' - אָסוּר, אֶלָא אִם כֵּן פָּסַק עִמּוֹ כַּשַּׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק. וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה.
דאֵין פּוֹסְקִין עַל שַׁעַר שֶׁל עֲיָרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין הַשַּׁעַר קָבוּעַ, אֶלָא עַל שַׁעַר שֶׁבַמְּדִינָה.
הָיוּ הַחִטִּים הַחֲדָשׁוֹת בַּמְּדִינָה אַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע, וִישָׁנוֹת שָׁלוֹשׁ בְּסֶלַע - אֵין פּוֹסְקִין, עַד שֶׁיֵּצֵא הַשַּׁעַר לֶחָדָשׁ וְלַיָּשָׁן.
הָיוּ חִטִּים שֶׁל לָּקוֹטוֹת אַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע, וְשֶׁל בַעַל הַבַּיִת שָׁלוֹשׁ - פּוֹסֵק לַלָּקוֹטוֹת כְּשַׁעַר לָקוֹטוֹת, וְלֹא יִפְסֹק לְבַעַל הַבַּיִת, עַד שֶׁיִּקָּבַע הַשַּׁעַר לְבַעַל הַבַּיִת.
הכֵּיוָן שֶׁנִּקְבַּע הַשַּׁעַר, מֻתָּר לוֹ לִפְסֹק עַל שַׁעַר הַגָּבוֹהַּ.
כֵּיצַד? הָיוּ הַחִטִּים נִמְכָּרוֹת אַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע, וּפָסַק עִמּוֹ שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַחִטִּים כַּשַּׁעַר הַזּוֹל, אִם עָמְדוּ אַחַר כֵן עֶשֶׂר סְאִין בְּסֶלַע - נוֹתֵן לוֹ עֶשֶׂר סְאִין, כַּשַּׁעַר שֶׁהָיָה בַּשּׁוּק, שֶׁהֲרֵי פָּסַק עִמּוֹ כַּשַּׁעַר הַגָּבוֹהַּ.
נָתַן לוֹ הַמָּעוֹת סְתָם, וְלֹא פָסַק עִמּוֹ בַּשַּׁעַר הַגָּבוֹהַּ, וְהוּזְלוּ - נוֹתֵן לוֹ כַּשַּׁעַר שֶׁהָיוּ שָׁוִין כְּשֶׁנָּתַן לוֹ הַמָּעוֹת.
וּמִי שֶׁחָזַר - מְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּפּוֹסֵק עַל דַּעַת עַצְמוֹ. אֲבָל אִם הָיָה שָׁלִיחַ לַאֲחֵרִים, בֵּין הַמּוֹכֵר בֵּין הַלּוֹקֵחַ - אֵינוֹ נוֹטֵל אֶלָא כַּשַּׁעַר הַזּוֹל אוֹ מַחֲזִיר אֶת הַדָּמִים, וְאֵינוֹ מְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע בְּשָּׁלִיחַ, שֶׁהֲרֵי הַמְּשַׁלֵּחַ אוֹמֵר 'לְתַקֵּן שְׁלַחְתִּיךָ וְלֹא לְעַוֵּת', כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
והָיוּ הַחִטִּים נִמְכָּרוֹת אַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע, וְנָטַל אֶת הַדָּמִים, וְנָתַן לוֹ חָמֵשׁ בְּסֶלַע, אִם יֵשׁ לוֹ חִטִּים - מֻתָּר.
הָיוּ לוֹ חִטִּים חוֹב אֵצֶל אֲחֵרִים, וְנָטַל הַמָּעוֹת עַד שֶׁיִּגְבֶּה חִטָּיו וְיִתֵּן לוֹ – אָסוּר; שֶׁהֲרֵי הֵן מְחֻסָּרִין גְּבִיָּה, וּכְאִלּוּ אֵינָם, וַהֲרֵי זֶה כְּקוֹבֵעַ לוֹ זְמַן, וְהוֹזִיל לוֹ מִפְּנֵי שֶׁמַּקִּיפוֹ.
זהָיוּ הַחִטִּים בַּמְּדִינָה אַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע, וּבַכְּפָרִים שֵׁשׁ בְּסֶלַע - הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִתֵּן סֶלַע לַתַּגָּר, כְּדֵי שֶׁיָּבִיא לוֹ שֵׁשׁ סְאִין מִן הַכְּפָר. וְהוּא, שֶׁיִּהְיוּ בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ.
אִם אָבְדוּ בַּדֶּרֶךְ אוֹ נִגְנְבוּ - אָבְדוּ לוֹ. וְאָדָם חָשׁוּב אָסוּר לַעֲשׂוֹת זֶה.
וּבְמִינֵי סְחוֹרָה - אָסוּר לְכָל אָדָם, לְפִי שֶׁאֵין מִינֵי סְחוֹרָה מְצוּיִין תָּמִיד כַּפֵּרוֹת.
חהַחַמָּרִין שֶׁנִּכְנְסוּ לָעִיר, וַהֲרֵי הַחִטִּים אַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע, הוֹזִילוּ וּמָכְרוּ לְמַכִּירֵיהֶן אוֹ לְסַפְסְרֵיהֶן חָמֵשׁ בְּסֶלַע, בְּמָּעוֹת שֶׁנָּתְנוּ לָהֶן תְּחִלָּה כְּשֶׁיִּכָּנְסוּ לָעִיר עַד שֶׁיִּפְתְּחוּ שַׂקֵּיהֶן וְיִמְכְּרוּ לְכָל אָדָם - הֲרֵי זֶה מֻתָּר. שֶׁאֵין אֵלּוּ מוֹכְרִין לָהֶם בְּזוֹל מִפְּנֵי שֶׁנָּתְנוּ הַמָּעוֹת עַתָּה וְלֹא יִקְּחוּ אֶלָא לְאַחַר זְמַן, אֶלָא מִפְּנֵי שֶׁמּוֹדִיעִין לָהֶם אֶת הַשַּׁעַר, וּמְסַעֲדִין אוֹתָן.
טהַמּוֹלִיךְ פֵּרוֹת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם - מְצָאוֹ חֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ 'תְּנָם לִי, וַאֲנִי אַעֲלֶה לְךָ פֵּרוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּאוֹתוֹ מָקוֹם': אִם יֵשׁ לוֹ שָׁם, מֻתָּר; וְאִם לָאו, אָסוּר.
הָיָה מוֹלִיךְ סְחוֹרָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם - אָמַר לוֹ: 'תְּנָהּ לִי, וַאֲנִי אַעֲלֶה לְךָ דָּמֶיהָ כְּמוֹ שֶׁשָׁוָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם': אִם הָיְתָה בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְשָׁם, מֻתָּר; וְאִם הָיְתָה בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ, אָסוּר.
יהַנּוֹתֵן לְבַעַל הַגִּנָּה דְּמֵי עֶשֶׂר קִשּׁוּאִין אֵלּוּ, דְּמֵי עֲשָׂרָה אֲבַטִּיחִים אֵלּוּ, וַהֲרֵי הֵן קְטַנִּים, וְהִתְנָה עִמּוֹ שֶׁיִּתְּנֵם לוֹ כְּשֶׁיַּגְדִילוּ - הֲרֵי זֶה מֻתָּר, שֶׁהֲרֵי הוּא מַנִּיחָן וְהֵם גְּדֵלִים מֵאֵלֵיהֶן; וְאִלּוּ קְצָצָן עַתָּה כִּשֶׁהֵן קְטַנִּים, לֹא הָיוּ בָּאִים אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן. וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה, מִדָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ הֶפְסֵד וְלֹא חִסָרוֹן עַל הַמּוֹכֵר.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
טקסט מנוקד באדיבות תורת אמת ברישיון CC 2.5.
Эта страница содержит священный текст. Пожалуйста, после распечатки обращайтесь с ним осторожно.
