Рамбам

אאַלְמָנָה, בֵּין שֶׁהִיא עֲנִיָּה בֵּין שֶׁהִיא עֲשִׁירָה - אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ, לֹא בִּשְׁעַת הַלְוָאָה וְלֹא שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַלְוָאָה, וְלֹא עַל פִּי בֵּית דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה" (דברים כד, יז). וְאִם חָבַל, מַחֲזִירין מִמֶּנּוּ בְּעַל כָּרְחוֹ. וְאִם תּוֹדֶה לוֹ, תְּשַׁלֵּם; וְאִם תִּכְפֹּר, תִּשָּׁבַע. אָבַד הַמַּשְׁכּוֹן אוֹ נִשְׂרַף קֹדֶם שֶׁיַחֲזִיר - לוֹקֶה.

בוְכֵן הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ - בֵּין שֶׁהִלְוָהוּ עַל הַמַּשְׁכּוֹן בֵּין שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ אַחַר הַלְוָאָה, בְּיָדוֹ אוֹ עַל פִּי בֵּית דִּין - לֹא יַחֲבֹּל כֵּלִים שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶם אֹכֶל נֶפֶשׁ, כְּגוֹן הָרֵחַיִם, וְהָעֲרֵבוֹת שֶׁל עֵץ, וְהַיּוֹרוֹת שֶׁמְּבַשְּׁלִין בָּהֶם, וְסַכִּין שֶׁל שְׁחִיטָה, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל" (דברים כד, ו). וְאִם חָבַל, מַחֲזִיר בְּעַל כָּרְחוֹ; וְאִם אָבַד הַמַּשְׁכּוֹן אוֹ נִשְׂרַף קֹדֶם שֶׁיַחֲזִיר - לוֹקֶה.

גחָבַל כֵּלִים הַרְבֵּה שֶׁל אֹכֶל נֶפֶשׁ, כְּגוֹן שֶׁחָבַל עֲרֵבָה וְיוֹרָה וְסַכִּין - חַיָּב עַל כָּל כְּלִי וּכְלִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אַפִלּוּ שְׁנֵי כֵּלִים שֶׁהֵן עוֹשִׂין מְלָאכָה אַחַת - חַיָּב עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם שְׁנֵי כֵּלִים, וְלוֹקֶה שְׁתַּיִם עַל שְׁנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב" (דברים כד, ו) - לְחַיֵּב עַל הָרֶכֶב בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל הָרֵחַיִם בִּפְנֵי עַצְמוֹ. כְּשֵׁם שֶׁהָרֶכֶב וְהָרֵחַיִם מְיֻחָדִין, שְׁנֵי כֵּלִים וּמְשַׁמְּשִׁין מְלָאכָה אַחַת, וְחַיָּב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ - כָּךְ כָּל שְׁנֵי כֵּלִים, אַף עַל פִּי שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין מְלָאכָה אַחַת, חַיָּב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְכֵן אִם חָבַל צֶמֶד בָּקָר הַחוֹרֵשׁ, לוֹקֶה שְׁתַּיִם.

דהַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ, אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר - לֹא יְמַשְׁכְּנֶנּוּ אֶלָא בְּבֵית דִּין. וְאַפִלּוּ שְׁלִיחַ בֵּית דִּין שֶׁבָּא לְמַשְׁכֵּן - לֹא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ וִימַשְׁכְּנֶנּוּ, אֶלָא עוֹמֵד בַּחוּץ, וְהַלֹוֶה נִכְנָס לְבֵיתוֹ וּמוֹצִיא לוֹ הַמַּשְׁכּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "בַּחוּץ תַּעֲמֹד" (דברים כד, יא). אִם כֵּן, מַה בֵּין בַּעַל חוֹב לְשְׁלִיחַ בֵּית דִּין? שֶׁשְׁלִיחַ בֵּית דִּין - יֵשׁ לוֹ לִקַּח הַמַּשְׁכּוֹן מִיַּד הַלֹוֶה בִּזְרוֹעַ וְנוֹתְנוֹ לַמַּלְוֶה; וּבַעַל חוֹב - אֵין לוֹ לִקַּח הַמַּשְׁכּוֹן, עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַלֹוֶה מִדַּעְתּוֹ.

עָבַר בַּעַל חוֹב, וְנִכְנַס לְבֵית הַלֹוֶה וּמִשְׁכְּנוֹ, אוֹ שֶׁחָטַף הַמַּשְׁכּוֹן מִיָּדוֹ בִּזְרוֹעַ - אֵינוֹ לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי נִתַּק לַעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט" (דברים כד, יג). וְאִם לֹא קִיֵּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ, כְּגוֹן שֶׁאָבַד הַמַּשְׁכּוֹן אוֹ נִשְׂרַף - לוֹקֶה. וּמְחַשֵּׁב דְּמֵי הַמַּשְׁכּוֹן לִבְעָלָיו, וְתוֹבֵעַ הַשְּׁאָר בַּדִּין.

האֶחָד הַמְּמַשְׁכֵּן אֶת חֲבֵרוֹ בְּבֵית דִּין, אוֹ שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ בְּיָדוֹ בִּזְרוֹעַ, אוֹ מִדַּעַת הַלֹוֶה, אִם אִישׁ עָנִי הוּא, וּמִשְׁכְּנוֹ דָּבָר שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ - הֲרֵי זֶה מְצֻוֶּה לְהַחֲזִיר לוֹ הָעֲבוֹט בְּעֵת שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ: מַחֲזִיר לוֹ אֶת הַכַּר בַּלַּיְלָה כְּדֵי לִישַׁן עָלָיו, וְאֶת הַמַּחֲרֵשָׁה בַּיּוֹם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בָּהּ מְלַאכְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט" (דברים כד, יג).

עָבַר וְלֹא הֵשִׁיב לוֹ כְּלִי הַיּוֹם בַּיּוֹם, וּכְלִי הַלַּיְלָה בַּלַּיְלָה - עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבֹטוֹ" (דברים כד, יב) - לֹא תִשְׁכַּב וַעֲבוֹטוֹ אֶצְלְךָ, זוֹ כְּסוּת לַיְלָה.

וּבַכֵּלִים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בָּהֶן מְלַאכְתּוֹ בַּיּוֹם אוֹ לוֹבְשָׁן הוּא אוֹמֵר "עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ" (שמות כב, כה) - מְלַמֵּד שֶׁיַחֲזִירוֹ כָּל הַיּוֹם.

אִם כֵּן הוּא, שֶׁמַחֲזִיר לוֹ הַמַּשְׁכּוֹן בְּעֵת שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ, וְלוֹקֵחַ אוֹתוֹ בְּעֵת שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ - מַה יוֹעִיל הַמַּשְׁכּוֹן? כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁמֵט הַחוֹב בַּשְּׁבִיעִית; וְלֹא יֵעָשֶׂה מִטַּלְטְלִין אֵצֶל בָּנָיו, אֶלָא יִפָּרַע מִן הַמַּשְׁכּוֹן אַחַר שֶׁמֵּת הַלֹוֶה.

הָא לָמַדְתָּ, שֶׁהַמְּמַשְׁכֵּן אֶת הֶעָנִי דָּבָר שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ, וְלֹא הֶחֱזִירוֹ לוֹ בִּזְמַנּוֹ - עוֹבֵר מִשּׁוּם שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת: מִשּׁוּם "לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ" (דברים כד, י), וּמִשּׁוּם "הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט" (דברים כד, יג), וּמִשּׁוּם "לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבֹטוֹ" (דברים כד, יב). בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַלְוָאָתוֹ. אֲבָל אִם מִשְׁכְּנוֹ בִּשְׁעַת הַלְוָאָתוֹ - אֵינוֹ חַיָּב לְהַחֲזִיר לוֹ כְּלָל, וְאֵינוֹ עוֹבֵר בְּשֵׁם מִן הַשֵּׁמוֹת הָאֵלּוּ.

ושְׁלִיחַ בֵּית דִּין שֶׁבָּא לְמַשְׁכֵּן - לֹא יְמַשְׁכֵּן דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לִתֵּן אוֹתָם מַשְׁכּוֹן, כְּגוֹן בֶּגֶד שֶׁעָלָיו, וּכְלִי שֶׁאוֹכֵל בּוֹ, וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ. וּמַנִּיחַ מִטָּה וּמַצָּע לֶעָשִׁיר, וּמִטָּה וּמַפָּץ לֶעָנִי. וְכָל הַנִּמְצָא בְּיָדוֹ חוּץ מֵאֵלּוּ, יֵשׁ לוֹ לְמַשְׁכְּנוֹ. וְיַחֲזִיר לוֹ כְּלִי הַיּוֹם בַּיּוֹם, וּכְלִי הַלַּיְלָה בַּלַּיְלָה.

הָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי כֵּלִים - נוֹטֵל אֶחָד, וּמַחֲזִיר אֶחָד.

עַד מָתַי הוּא חַיָּב לְהַחֲזִיר וְלִקַּח? עַד לְעוֹלָם. וְאִם הָיָה הַמַּשְׁכּוֹן מִדְּבָרִים שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָהֶם, וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתָן לַלֹוֶה - הֲרֵי זֶה מַנִּיחָן אֶצְלוֹ עַד שְׁלוֹשִׁים יוֹם, וּמִשְּׁלוֹשִׁים יוֹם וּלְהַלָּן, מוֹכֵר הַמַּשְׁכּוֹן בְּבֵית דִּין. מֵת הַלֹוֶה, אֵינוֹ מַחֲזִיר לְבָנָיו. מֵת הַלֹוֶה אַחַר שֶׁהוּשַׁב לוֹ הַמַּשְׁכּוֹן - שׁוֹמְטוֹ הַמַּלְוֶה מֵעַל בָּנָיו, וְאֵינוֹ מַחֲזִיר.

זהֶעָרֵּב מֻתָּר לְמַשְׁכְּנוֹ בִּזְרוֹעַ, וּלְהִכָּנֵס לְבֵיתוֹ וְלִטֹּל הַמַּשְׁכּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "לְקַח בִּגְדוֹ כִּי עָרַב זָר" (משלי כ, טז). וְכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׂכָר אֵצֶל חֲבֵרוֹ - בֵּין שְׂכַר מְלַאכְתּוֹ, בֵּין שְׂכַר בְּהֶמְתּוֹ וְכֵלָיו, בֵּין שְׂכַר בֵּיתוֹ - הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְמַשְׁכְּנוֹ, שֶׁלֹּא עַל פִּי בֵּית דִּין, וְנִכְנָס לְבֵיתוֹ, וְנוֹטֵל הַמַּשְׁכּוֹן בִּשְׂכָרוֹ. וְאִם זָקַף הַשָּׂכָר עָלָיו בְּמַלְוָה - אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ מַשַּׁאת מְאוּמָה..." (דברים כד, י).

חמִי שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ מַשְׁכּוֹנוֹ שֶׁל עָנִי - אִם הָיָה שְׂכָרוֹ יָתֵר עַל פְּחָתוֹ, כְּגוֹן קַרְדֹּם וּמַסָּר גָּדוֹל וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְהַשְׂכִּירוֹ, וּמְנַכֶּה שְׂכָרוֹ מֵחוֹבוֹ תָּמִיד, מִפְּנֵי שֶׁזֶּה כְּמֵשִׁיב אֲבֵדָה, וְאֵינוֹ צָרִיךְ רְשׁוּת בְּעָלִים.