Рамбам

אדִּין תּוֹרָה שֶׁבִּזְמַן שֶׁיִּתְבַּע הַמַּלְוֶה אֶת חוֹבוֹ: אִם נִמְצְאוּ לַלֹוֶה נְכָסִים - מְסַדְּרִין לוֹ, וְנוֹתְנִין לְבַעַל חוֹב אֶת הַשְּׁאָר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

וְאִם לֹא נִמְצָא לַלֹוֶה כְּלוּם, אוֹ נִמְצָא לוֹ דְּבָרִים שֶׁמְּסַדְּרִין לוֹ בִּלְבָד - יֵלֵךְ הַלֹוֶה לְדַרְכּוֹ, וְאֵין אוֹסְרִין אוֹתוֹ, וְאֵין אוֹמְרִים לוֹ 'הָבֵא רְאָיָה שֶׁאַתָּה עָנִי', וְלֹא מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁדָּנִין הַעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה" (שמות כב, כד); אֶלָא אוֹמְרִים לַמַּלְוֶה 'אִם אַתָּה יוֹדֵעַ נְכָסִים לְזֶה הַמְּחֻיָּב לָךְ, לֵךְ וּתְפֹס אוֹתָן'.

בטָעַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִטַּלְטְלִין וְהֶחְבִּיא אוֹתָן וַהֲרֵי הֵן בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ - אֵין מִן הַדִּין שֶׁיִּכָּנֵס לְבֵיתוֹ, לֹא הוּא וְלֹא שְׁלִיחַ בֵּית דִּין, שֶׁהַתּוֹרָה הִקְפִּידָה עַל זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "בַּחוּץ תַּעֲמֹד" (דברים כד, יא).

אֲבָל מַחֲרִימִין עַל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְלֹא יִתֵּן לְבַעַל חוֹבוֹ.

כְּשֶׁרָאוּ הַגְּאוֹנִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁעָמְדוּ אַחַר חִבּוּר הַתַּלְמוּד, שֶׁרַבּוּ הָרַמָּאִים וְנִנְעֲלָה דֶּלֶת בִּפְנֵי לוֹוִין, הִתְקִינוּ שֶׁמַּשְׁבִּיעִין אֶת הַלֹוֶה שְׁבוּעָה חֲמוּרָה כְּעֵין שֶׁל תּוֹרָה בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, שֶׁאֵין לוֹ כְּלוּם יָתֵר עַל דְּבָרִים שֶׁמְּסַדְּרִין לוֹ, וְשֶׁלֹּא הֶחְבִּיאָן בְּיַד אֲחֵרִים, וְשֶׁלֹּא נָתַן מַתָּנָה עַל מְנָת לְהַחֲזִיר.

וְכוֹלֵל בִּשְׁבוּעָה זוֹ שֶׁכָּל שֶׁיַּרְוִיחַ, וְכָל שֶׁיָּבוֹא לְיָדוֹ אוֹ לִרְשׁוּתוֹ מֵאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ - לֹא יַאֲכִיל מִמֶּנּוּ כְּלוּם, לֹא לְאִשְׁתּוֹ וְלֹא לְבָנָיו, וְלֹא יַלְבִּישׁ אוֹתָן, וְלֹא יִטַּפֵּל בָּהֶן וְלֹא יִתֵּן מַתָּנָה לָאָדָם בָּעוֹלָם.

אֶלָא יוֹצִיא מִכָּל אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ מְזוֹן שְׁלוֹשִׁים יוֹם וּכְסוּת שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, מָזוֹן הָרָאוּי לוֹ וּכְסוּת הָרְאוּיָה לוֹ - לֹא אֲכִילַת הַזּוֹלְלִים וְהַסּוֹבְאִין אוֹ בְּנֵי מְלָכִים וְלֹא מַלְבּוּשֵׁי הַפַּחוֹת וְהַסְּגָנִים, אֶלָא כְּדַרְכּוֹ.

וְכָל הַיָּתֵר עַל צָרְכּוֹ - יִתֵּן לְבַעַל חוֹבוֹ רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, עַד שֶׁיִּגְבֶּנּוּ כָּל חוֹבוֹ. וּמַחֲרִימִין תְּחִלָּה עַל מִי שֶׁיָּדַע לִפְלוֹנִי נְכָסִים גְּלוּיִין אוֹ טְמוּנִין, וְלֹא יוֹדִיעַ לְבֵית דִּין.

גַּם אַחַר הַתַּקָּנָה הַזֹּאת, אֵין בַּעַל חוֹב יָכוֹל לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל לֹוֶה, לֹא הוּא וְלֹא שְׁלִיחַ בֵּית דִּין; שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ לַעֲקֹר גּוּף הַתּוֹרָה.

אֶלָא הַלֹוֶה עַצְמוֹ יוֹצִיא כֵּלָיו, אוֹ יֹאמַר 'כָּךְ וְכָּךְ הוּא שֶׁיֵּשׁ לִי' - מַנִּיחִין הָרָאוּי לוֹ, וְיוֹצִיא הַשְּׁאָר, וְיִשָּׁבַע בְּתַקָּנָה זוֹ. וּכְזֶה דָּנִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל מְקוֹמוֹתָן.

נִרְאָה לוֹ מָמוֹן אַחַר שֶׁנִּשְׁבַּע שְׁבוּעָה זוֹ, וְאָמַר 'שֶׁל אֲחֵרִים הוּא', אוֹ 'עֲסָק הוּא בְּיָדִי' - אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה. וְכֵן הוֹרוּ רַבּוֹתַי.

גמִי שֶׁנִּשְׁבַּע שְׁבוּעָה זוֹ, שֶׁאֵין לוֹ כְּלוּם וְכָל מַה שֶׁיַּרְוִיחַ יִתֵּן לְבַעֲלֵי חוֹבוֹ - אֵין כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִבַּעֲלֵי חוֹבוֹת בָּא וּמַשְׁבִּיעוֹ, שֶׁשְּׁבוּעָה אַחַת כּוֹלֶלֶת כָּל בַּעֲלֵי הַחוֹבוֹת. וְתַקָּנַת אַחֲרוֹנִים הִיא, וְאֵין מְדַקְדְּקִין בָּהּ לְהַחְמִיר אֶלָא לְהָקֵל.

דמִי שֶׁהֻחְזַק שֶׁהוּא עָנִי וְכָשֵׁר וְהוֹלֵךְ בְּתֹם, וְהַדָּבָר גָּלוּי וְיָדוּעַ לַדַּיָּן וּלְרֹב הָעָם, וּבָא בַּעַל חוֹבוֹ לְהַשְׁבִּיעוֹ בְּתַקָּנָה זוֹ, וְהֻחְזַק הַתּוֹבֵעַ שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּפֵּק בַּעֲנִיּוּת זֶה, אֶלָא רוֹצֶה לְצַעֲרוֹ בִּשְׁבוּעָה זוֹ וּלְהָצֵר לוֹ וּלְבַיְּשׁוֹ בָּרַבִּים כְּדֵי לְהִנָּקֵם מִמֶּנּוּ, אוֹ כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ וְיִלְוֶה מִן הַעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בְּרִבִּית אוֹ יִקַּח נִכְסֵי אִשְׁתּוֹ וְיִתֵּן לְזֶה, עַד שֶׁיִּנָּצֵל מִשְּׁבוּעָה זוֹ - יֵרָאֶה לִי שֶׁאָסוּר לְדַּיָּן יְרֵא שָׁמַיִם לְהַשְׁבִּיעוֹ שְׁבוּעָה זוֹ.

וְאִם הִשְׁבִּיעוֹ - בִּטֵּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁל תּוֹרָה, "לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה" (שמות כב, כד). וְלֹא עוֹד, אֶלָא רָאוּי לַדַּיָּן לִגְעֹר בַּתּוֹבֵעַ וּלְטָרְדוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עִוֵּר וְהוֹלֵךְ בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ.

שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ הַגְּאוֹנִים תַּקָּנָה זוֹ אֶלָא מִפְּנֵי הָרַמָּאִין, וַהֲרֵי נֶאֱמַר "עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ" (דברים כב, ב) - עַד שֶׁתִּדְרֹשׁ אֶת אָחִיךָ אִם רַמַּאי הוּא אוֹ אֵינוֹ רַמַּאי. וּמֵאַחַר שֶׁהֻחְזַק זֶה שֶׁהוּא עָנִי וּשֶׁאֵינוֹ רַמַּאי - אָסוּר לְהַשְׁבִּיעוֹ.

וְכֵן אֲנִי אוֹמֵר, שֶׁמִּי שֶׁהֻחְזַק רַמַּאי וּדְרָכָיו מְקֻלְקָלִין בְּמַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ, וַהֲרֵי הוּא אָמוּד שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן, וְטָעַן שֶׁאֵין לוֹ כְּלוּם וַהֲרֵי הוּא רָץ לְהִשָּׁבַע בְּתַקָּנָה זוֹ - שֶׁאֵין רָאוּי לְהַשְׁבִּיעוֹ, אֶלָא אִם יֵשׁ כּוֹחַ בַּדַּיָּן לַעֲשׂוֹתוֹ עַד שֶׁיִּפְרַע בַּעַל חוֹבוֹ, אוֹ לְנַדּוֹתוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן - יַעֲשֶׂה, מֵאַחַר שֶׁהוּא אָמוּד, שֶׁפְּרִיעַת בַּעַל חוֹב מִצְוָה.

כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כָּל שֶׁיַּעֲשֶׂה הַדַּיָּן מִדְּבָרִים אֵלּוּ, וְכַוָּנָתוֹ לִרְדֹּף הַצֶּדֶק בִּלְבַד, שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לְרָדְפוֹ, וְלֹא לַעֲבֹר הַדִּין עַל אֶחָד מִבַּעֲלֵי דִּינִין - הֲרֵי זֶה מֻרְשֶׁה לַעֲשׂוֹת וּמְקַבֵּל שָׂכָר. וְהוּא, שֶׁיִּהְיוּ מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם.

המִי שֶׁנִּתְחַיֵּב בִּשְׁבוּעָה זוֹ, מִפְּנֵי שְׁטָר חוֹב שֶׁעָלָיו, וְהוֹדָה לַאֲחֵרִים בְּחוֹבוֹת אֲחֵרִים, וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ יָתֵר עַל הָרָאוּי לוֹ - לֹא יִטֹּל הַיָּתֵר אֶלָא בַּעֲלֵי הַשְּׁטָרוֹת בִּלְבָד, שֶׁמָּא קְנוּנְיָא עָשָׂה בְּהוֹדָאָתוֹ עַל נְכָסָיו שֶׁל זֶה.

ורְאוּבֵן שֶׁהָיָה חַיָּב לְשִׁמְעוֹן מֵאָה, וְלֵוִי חַיָּב לִרְאוּבֵן מֵאָה - מוֹצִיאִין מִלֵּוִי וְנוֹתְנִין לְשִׁמְעוֹן.

לְפִיכָךְ אִם אֵין לִרְאוּבֵן נְכָסִים, וְהָיָה לוֹ שְׁטָר חוֹב עַל לֵוִי, וְאָמַר לֵוִי 'שְׁטָר אֲמָנָה הוּא', 'פָּרוּעַ הוּא', וְהוֹדָה לוֹ רְאוּבֵן - אֵין מַשְׁגִּיחִין עַל הוֹדָאָתוֹ, שֶׁמָּא קְנוּנְיָא הֵם עוֹשִׂין לְאַבֵּד זְכוּתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן; אֶלָא יִשָּׁבַע שִׁמְעוֹן, וְיִטֹּל מִלֵּוִי, כְּדִין כָּל טוֹרֵף, שֶׁאֵינוֹ נִפְרַע אֶלָא בִּשְׁבוּעָה.

וְכֵן כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו שְׁטָר חוֹב, וְהוֹדָה לְאַחֵר מֵעַצְמוֹ בְּחוֹב אַחֵר - אִם אֵין לוֹ נְכָסִים כְּדֵי שֶׁיִּגְבּוּ שְׁנֵיהֶם, גּוֹבֶה בַּעַל הַשְּׁטָר בִּלְבָד; שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ קְנוּנְיָא עַל שְׁטָרוֹ שֶׁל זֶה.

זאָסוּר לָאָדָם לְהַלְווֹת מָעוֹתָיו בְּלֹא עֵדִים, וְאַפִלּוּ לְתַלְמִיד חָכָם, אֶלָא אִם כֵּן הִלְוָהוּ עַל הַמַּשְׁכּוֹן; וְהַמַּלְוֶה בִּשְּׁטָר, מְשֻׁבָּח יָתֵר.

וְכָל הַמַּלְוֶה בְּלֹא עֵדִים - עוֹבֵר מִשּׁוּם "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא יט, יד), וְגוֹרֵם קְלָלָה לְעַצְמוֹ.

חהָרַב שֶׁלָּוָה מֵעַבְדּוֹ וְאַחַר כָּךְ שִׁחְרְרוֹ, אוֹ לָוָה מֵאִשְׁתּוֹ וְאַחַר כָּךְ גֵּרְשָׁהּ - אֵין לָהֶן עָלָיו כְּלוּם; שֶׁכָּל מַה שֶׁקָּנָה עֶבֶד, קָנָה רַבּוֹ; וְכָל הַמָּעוֹת שֶׁבְּיַד הָאִשָּׁה - בְּחֶזְקַת בַּעְלָהּ, אֶלָא אִם כֵּן הֵבִיאָה רְאָיָה שֶׁהֵן מִנְּדוּנְיָתָהּ.