Рамбам

אכָּל הַהוֹרֵג בִּשְׁגָגָה - גּוֹלֶה מִמְּדִינָה שֶׁהָרַג בָּהּ לְעָרֵי מִקְלָט. וּמִצְוַת עֲשֵׂה לְהַגְלוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיָשַׁב בָּהּ עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל" (במדבר לה, כה). וְהֻזְהֲרוּ בֵּית דִּין שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר מִן הָרוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה כְּדֵי לֵישֵׁב בְּעִירוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ" (במדבר לה, לב).

באֵין הָרוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה גּוֹלֶה, אֶלָא אִם כֵּן מֵת הַנֶּהֱרָג מִיָּד; אֲבָל אִם חָבַל בּוֹ בִּשְׁגָגָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה, וְחָלָה וּמֵת - אֵינוֹ גּוֹלֶה; שֶׁמָּא הוּא קֵרַב אֶת מִיתַת עַצְמוֹ, אוֹ הָרוּחַ נִכְנְסָה בְּחַבּוּרָה וַהֲרָגַתּוּ. אַפִלּוּ שָׁחַט בּוֹ כָּל שְׁנֵי הַסִּימָנִים, וְעָמַד מְעַט - אֵינוֹ גּוֹלֶה עַל יָדוֹ. לְפִיכָּךְ אִם לֹא פִרְכֵּס כְּלָל, אוֹ שֶׁשְּׁחָטוֹ בִּמְקוֹם שֶׁאֵין הָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ כְּגוֹן בַּיִת סָתוּם שֶׁל שַׁיִשׁ - הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה. וְכֵן כָּל כַיּוֹצֵא בְּזֶה.

גיִשְׂרָאֵל שֶׁהָרַג בִּשְׁגָגָה אֶת הָעֶבֶד אוֹ אֶת גֵּר תּוֹשָׁב - גּוֹלֶה. וְכֵן הָעֶבֶד שֶׁהָרַג בִּשְׁגָגָה אֶת יִשְׂרָאֵל אוֹ אֶת גֵּר תּוֹשָׁב; וְכֵן גֵּר תּוֹשָׁב שֶׁהָרַג אֶת גֵּר תּוֹשָׁב אוֹ אֶת הָעֶבֶד בִּשְׁגָגָה - גּוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר וְלַתּוֹשָׁב בְּתוֹכָם" (במדבר לה, טו).

דגֵּר תּוֹשָׁב שֶׁהָרַג אֶת יִשְׂרָאֵל בִּשְׁגָגָה - אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שׁוֹגֵג, הֲרֵי זֶה נֶהֱרָג. אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם. וְכֵן גֵּר תּוֹשָׁב שֶׁהָרַג גֵּר תּוֹשָׁב מִפְּנֵי שֶׁעָלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁמֻּתָּר לְהָרְגוֹ, הֲרֵי זֶה קָרוֹב לְמֵזִיד - וְנֶהֱרָג עָלָיו, הוֹאִיל וְנִתְכַוֵּן לְהָרְגוֹ. וְעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁהָרַג אֶת הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים בִּשְׁגָגָה - אֵין עָרֵי מִקְלָט קוֹלְטוֹת אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (ראה במדבר לה, טו).

ההַבֵּן שֶׁהָרַג אֶת אָבִיו בִּשְׁגָגָה, גּוֹלֶה. וְכֵן הָאָב שֶׁהָרַג אֶת בְּנוֹ בִּשְׁגָגָה, גּוֹלֶה עַל יָדוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהֲרָגוֹ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת לִמּוּד, אוֹ שֶׁהָיָה מְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת אַחֶרֶת שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָהּ. אֲבָל אִם יִסֵּר אֶת בְּנוֹ כְּדֵי לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה אוֹ חָכְמָה אוֹ אֻמָּנוּת, וָמֵת - פָּטוּר.

ווְכֵן הָרַב הַמַּכֶּה אֶת תַּלְמִידוֹ, אוֹ שְׁלִיחַ בֵּית דִּין שֶׁהִכָּה אֶת בַּעַל דִּין הַנִּמְנָע מִלָּבוֹא לַדִּין, וֶהֱמִיתוֹ בִּשְׁגָגָה - פְּטוּרִין מִן הַגָּלוּת. שֶׁנֶּאֱמַר "לַחְטֹב עֵצִים" (דברים יט, ה) - לְדִבְרֵי הָרְשׁוּת; יָצָא הָאָב הַמַּכֶּה אֶת בְּנוֹ, וְהָרַב הָרוֹדֶה אֶת תַּלְמִידוֹ, וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין - שֶׁהֲרֵי שָׁגְגוּ וְהָרְגוּ, בִּשְׁעַת עֲשׂוֹת הַמִּצְווֹת.

זבַּתְּחִלָּה, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד, מַקְדִּימִין לְעָרֵי מִקְלָט; וּבֵית דִּין שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר שֶׁהָרַג בָּהּ שׁוֹלְחִין וּמְבִיאִין אוֹתוֹ מִשָּׁם, וְדָנִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְשָׁלְחוּ זִקְנֵי עִירוֹ וְלָקְחוּ אֹתוֹ מִשָּׁם" (דברים יט, יב). מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב מִיתָה - מְמִיתִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתְנוּ אֹתוֹ בְּיַד גֹּאֵל הַדָּם" (שם); מִי שֶׁנִּפְטָר - פּוֹטְרִים אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת הָרֹצֵחַ מִיַּד גֹּאֵל הַדָּם" (במדבר לה, כה); מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב גָּלוּת - מַחְזִירִין אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטוֹ" (שם).

חכְּשֶׁמְּשִׁיבִין אוֹתוֹ, מוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים; שֶׁמָּא יַהַרְגֶנּוּ גּוֹאֵל הַדָּם בַּדֶּרֶךְ. וְאוֹמְרִין לָהֶם 'אַל תִּנְהֲגוּ בּוֹ מִנְהַג שׁוֹפְכֵי דָּמִים, בְּשׁוֹגֵג בָּא מַעֲשֶׂה לְיָדוֹ'.

טרוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה שֶׁהֲרָגוֹ גּוֹאֵל הַדָּם חוּץ לִתְחוּם עִיר מִקְלָטוֹ - פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלוֹ אֵין מִשְׁפַּט מָוֶת" (דברים יט, ו).

יאֶחָד הַהוֹרְגוֹ בַּדֶּרֶךְ קֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס לְעִיר מִקְלָטוֹ, אוֹ שֶׁהֲרָגוֹ בַּחֲזִירָתוֹ עִם הַשְּׁנַיִם שֶׁשּׁוֹמְרִין אוֹתוֹ. נִכְנַס לְעִיר מִקְלָטוֹ, וְיָצָא חוּץ לִתְחוּמָהּ בְּזָדוֹן - הֲרֵי זֶה הִתִּיר עַצְמוֹ לְמִיתָה, וּרְשׁוּת לְגוֹאֵל הַדָּם לְהָרְגוֹ; וְאִם הֲרָגוֹ כָּל אָדָם - אֵין חַיָּבִין עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "אֵין לוֹ דָּם" (במדבר לה, כז).

יאיָצָא חוּץ לִתְחוּם עִיר מִקְלָטוֹ בִּשְׁגָגָה - כָּל הַהוֹרְגוֹ, בֵּין גּוֹאֵל הַדָּם בֵּין שְׁאָר אָדָם, גּוֹלֶה עַל יָדוֹ. הֲרָגוֹ בְּתוֹךְ תְּחוּם עִיר מִקְלָטוֹ, אַפִלּוּ גּוֹאֵל הַדָּם - הֲרֵי זֶה נֶהֱרָג עָלָיו.

יבהַמִּזְבֵּחַ קוֹלֵט, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמָר בְּהוֹרֵג בְּזָדוֹן "מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת" (שמות כא, יד) - מִכְּלָל שֶׁהַהוֹרֵג בִּשְׁגָגָה אֵינוֹ נֶהֱרָג בַּמִּזְבֵּחַ. לְפִיכָּךְ הַהוֹרֵג בִּשְׁגָגָה, וּקְלָטוֹ מִזְבֵּחַ, וַהֲרָגוֹ שָׁם גּוֹאֵל הַדָּם - הֲרֵי זֶה נֶהֱרָג עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁהֲרָגוֹ בְּתוֹךְ עִיר מִקְלָטוֹ.

יגאֵין קוֹלֵט אֶלָא גַּגּוֹ שֶׁל מִזְבַּח בֵּית הָעוֹלָמִים בִּלְבָד; וְאֵינוֹ קוֹלֵט אֶלָא כּוֹהֵן, וַעֲבוֹדָה בְּיָדוֹ. אֲבָל זָר אוֹ כּוֹהֵן שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד עֲבוֹדָה בְּשָׁעָה שֶׁנֶּהֱרָג, אוֹ שֶׁהָיָה עוֹבֵד וְלֹא הָיָה עַל גַּגּוֹ אֶלָא סָמוּךְ לַמִּזְבֵּחַ, אוֹ אוֹחֵז בְּקַרְנוֹתָיו - אֵינוֹ נִקְלָט.

ידוְכָל מִי שֶׁקְּלָטוֹ הַמִּזְבֵּחַ, אֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ שָׁם; אֶלָא מוֹסְרִין לוֹ שׁוֹמְרִין, וּמַגְלִין אוֹתוֹ לְעִיר מִקְלָטוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּמְחֻיָּב גָּלוּת. אֲבָל מִי שֶׁפָּחַד מִן הַמֶּלֶךְ שֶׁלֹּא יַהַרְגֶנּוּ בְּדִין הַמַּלְכוּת, אוֹ מִבֵּית דִּין שֶׁלֹּא יַהַרְגוּהוּ בְּהוֹרָאַת שָׁעָה, וּבָרַח לַמִּזְבֵּחַ וְנִסְמַךְ לוֹ, וְאַפִלּוּ הָיָה זָר - הֲרֵי זֶה נִצּוֹל; וְאֵין לוֹקְחִין אוֹתוֹ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ לָמוּת לְעוֹלָם, אֶלָא אִם כֵּן נִתְחַיֵּב מִיתַת בֵּית דִּין בְּעֵדוּת גְּמוּרָה וְהַתְרָאָה, כִּשְׁאָר כָּל הֲרוּגֵי בֵּית דִּין תָּמִיד.