Рамбам

אהַמּוֹכֵר לְהֶקְדֵּשׁ, וְאָמַר לוֹ הַגִּזְבָּר 'בְּכַמָּה אַתָּה מוֹכֵר חֵפֶץ זֶה?' וְאָמַר 'בַּעֲשָׂרָה' - אַפִלּוּ הָיָה שָׁוֶה מֵאָה, כֵּיוָן שֶׁאָמַר 'בַּעֲשָׂרָה', אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ; שֶׁאֲמִירָה לְגָבוֹהַּ כִּמְסִירָה לְהֶדְיוֹט.

בהַגִּזְבָּר שֶׁקָּנָה לַהֶקְדֵּשׁ, אוֹ שֶׁמָּכַר - יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה. כֵּיצַד? נָתַן דָּמִים שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָשַׁךְ הַפֵּרוֹת: אִם הוּקְרוּ, קָנָה כְּדִין תּוֹרָה; וְאִם הוּזְלוּ הַפֵּרוֹת - חוֹזֵר, שֶׁהֲרֵי לֹא מָשַׁךְ, וְלֹא יִהְיֶה כּוֹחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מִכּוֹחַ הֶקְדֵּשׁ.

וְכֵן אִם מָכַר חֵפֶץ שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, וּמְשָׁכוֹ הַלּוֹקֵחַ וְלֹא נָתַן דָּמִים, וְהוּזַל הַחֵפֶץ - קָנָה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה כּוֹחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מִכּוֹחַ הֶקְדֵּשׁ.

וְאִם הוּקַר הַחֵפֶץ - חוֹזֵר בּוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא לָקַח הַגִּזְבָּר דָּמִים, וְהַהֶקְדֵּשׁ אֵינוֹ נִקְנֶה אֶלָא בְּכֶּסֶף, שֶׁנֶּאֱמָר "וְנָתַן אֶת הַכֶּסֶף וְקָם לוֹ” (ראה ויקרא כז, יט; ויקרא כז, כג). וְאֵין הַגִּזְבָּר חַיָּב לְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע.

גנִכְסֵי יְתוֹמִים קְטַנִּים, הֲרֵי הֵן כַּהֶקְדֵּשׁ. כֵּיצַד? יְתוֹמִים שֶׁמָּכְרוּ פֵּרוֹת וְנִמְשְׁכוּ מֵהֶן הַפֵּרוֹת, וַעֲדַיִן לֹא לָקְחוּ הַדָּמִים, וְהוּקְרוּ הַפֵּרוֹת - חוֹזְרִין בָּהֶן, שֶׁאֵין נִכְסֵי יְתוֹמִים נִקְנִין אֶלָא בְּכֶּסֶף כְּהֶקְדֵּשׁ. הוּזְלוּ הַפֵּרוֹת, לֹא יִהְיֶה כּוֹחַ הֶדְיוֹט יָתֵר מִכּוֹחָן.

דוְכֵן אִם לָקְחוּ הַדָּמִים, וַעֲדַיִן לֹא נִמְשְׁכוּ פֵּרוֹתֵיהֶן, וְהוּקְרוּ - חוֹזְרִין כִּשְׁאָר הַהֶדְיוֹטוֹת. אֲבָל אִם הוּזְלוּ הַפֵּרוֹת, וְרָצוּ הַלָּקוֹחוֹת לַחֲזֹר בָּהֶן - חוֹזְרִין, וּמְקַבְּלִין מִי שֶׁפָּרַע, כְּדִינָם עִם שְׁאָר הָעָם. שֶׁאִם נְחַיֵּב אוֹתָם לִקַּח הַפֵּרוֹת כְּדִין תּוֹרָה - הֲרֵי זוֹ רָעָה לַיְּתוֹמִים, שֶׁאִם יִהְיֶה דִּינָם כָּךְ, כְּשֶׁיִּצְטָרְכוּ לִמְכֹּר, לֹא יִמְצְאוּ מִי שֶׁיִּתֵּן לָהֶם דָּמִים.

הוְכֵן יְתוֹמִים שֶׁלָּקְחוּ פֵּרוֹת, וּמָשְׁכוּ הַפֵּרוֹת וְלֹא נָתְנוּ הַדָּמִים, וְהוּקְרוּ - לֹא יִהְיֶה כּוֹחַ הֶדְיוֹט גָּדוֹל מִכּוֹחָן.

וְאִם הוּזְלוּ הַפֵּרוֹת - אֵינָן חוֹזְרִין, שֶׁזּוֹ רָעָה לָהֶם, כְּשֶׁיִּצְטָרְכוּ לִקְנוֹת פֵּרוֹת לֹא יִמְצְאוּ מִי שֶׁיִּמְכֹּר לָהֶם.

ונָתְנוּ הַדָּמִים וְלֹא מָשְׁכוּ הַפֵּרוֹת, וְהוּזְלוּ הַפֵּרוֹת – חוֹזְרִין; לֹא יִהְיֶה כּוֹחַ הֶדְיוֹט גָּדוֹל מִכּוֹחָן. הוּקְרוּ - אִם רָצוּ הַמּוֹכְרִים לַחֲזֹר בָּהֶן, חוֹזְרִין וּמְקַבְּלִין מִי שֶׁפָּרַע. שֶׁאִם יִהְיֶה דִּינָם שֶׁיִּקְנוּ בִּנְתִינַת הַמָּעוֹת - יֹאמַר לָהֶם הַמּוֹכֵר 'נִשְׂרְפוּ הַפֵּרוֹת שֶׁלְּקַחְתֶּם' אוֹ 'אָבְדוּ בְּאֹנֶס', וּכְבָר נַעֲשׂוּ בִּרְשׁוּתְכֶם מִשְּׁעַת נְתִינַת הַמָּעוֹת.

זבְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים בַּשָּׁנָה, הֶעֱמִידוּ דִּבְרֵיהֶם עַל דִּין תּוֹרָה בַּבָּשָׂר, מִפְּנֵי שֶׁהָעָם כֻּלָּן צְרִיכִין לַבָּשָׂר, וְאֵלּוּ הֵן: עֶרֶב יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חָג, וְעֶרֶב יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, וְעֶרֶב הָעֲצֶרֶת, וְעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה. כֵּיצַד? הָיָה לַטַּבָּח שׁוֹר, אַפִלּוּ שָׁוֶה מֵאָה דִּינָר, וְלָקַח דִּינָר אֶחָד מִן הַלּוֹקֵחַ כְּדֵי לִתֵּן לוֹ בָּשָׂר כְּשֶׁיִּשְׁחֹט, וְלֹא נִתְקַבְּצוּ לוֹ כָּל דְּמֵי הַשּׁוֹר - אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, אֶלָא מַשְׁחִיטִין אֶת הַטַּבָּח בְּעַל כָּרְחוֹ, וְכוֹפִין אוֹתוֹ לִשְׁחֹט וְלִתֵּן הַבָּשָׂר לַלּוֹקֵחַ; לְפִיכָּךְ אִם מֵת הַשּׁוֹר, מֵת לַלּוֹקֵחַ.