Рамбам

אאָסוּר לְאָדָם לַחְבֹּל, בֵּין בְּעַצְמוֹ בֵּין בַּחֲבֵרוֹ.

וְלֹא הַחוֹבֵל בִּלְבָד, אֶלָא כָּל הַמַּכֶּה אָדָם כָּשֵׁר מִיִּשְׂרָאֵל - בֵּין קָטָן בֵּין גָּדוֹל, בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה, דֶּרֶךְ נִצָּיוֹן - הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יֹסִיף... לְהַכֹּתוֹ" (דברים כה, ג) - אִם הִזְהִירָה תּוֹרָה שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף בְּהַכָּאַת הַחוֹטֵא, קַל וְחֹמֶר לְמַכֶּה אֶת הַצַּדִּיק.

באַפִלּוּ לְהַגְבִּיהַּ יָדוֹ עַל חֲבֵרוֹ, אָסוּר. וְכָל הַמַּגְבִּיהַּ יָדוֹ עַל חֲבֵרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ - הֲרֵי זֶה רָשָׁע.

גהַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ הַכָּאָה שֶׁאֵין בָּהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה - לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי אֵין כָּאן תַּשְׁלוּמִין כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָאו זֶה נִתָּן לְתַשְׁלוּמִין. וְאַפִלּוּ הִכָּה עֶבֶד חֲבֵרוֹ הַכָּאָה שֶׁאֵין בָּהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה - לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי יֶשְׁנוֹ בְּמִקְצַת מִצְווֹת.

וְגוֹי שֶׁהִכָּה אֶת יִשְׂרָאֵל - חַיָּב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי" (שמות ב, יב).

דקְנָס קָנְסוּ חֲכָמִים לְאֵלּוּ הַשּׁוֹטִים בַּעֲלֵי זְרוֹעַ, שֶׁיִּהְיֶה הַנֶּחְבָּל נֶאֱמָן, וְנִשְׁבָּע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ שֶׁזֶּה חָבַל בּוֹ חָבָל זֶה, וְנוֹטֵל מַה שֶׁרָאוּי לוֹ. וָהוּא, שֶׁיִּהְיוּ שָׁם עֵדִים.

כֵּיצַד? הָיוּ שְׁנֵי עֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁנִּכְנַס לְתוֹךְ יָדוֹ שָׁלֵם, וְיָצָא חָבוּל, וְלֹא רָאוּהוּ בְּעֵת שֶׁחָבַל בּוֹ, וְהוּא אוֹמֵר 'לֹא חָבַלְתִּי', וְהַלָּה אוֹמֵר 'אַתָּה חָבַלְתָּ בִּי' - הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל.

הבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיְתָה הַמַּכָּה בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְהַכּוֹתָהּ לְעַצְמוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה עִמָּהֶם שְׁלִישִׁי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁזֶּה הַנֶּחְבָּל אָמַר לוֹ לַחְבֹּל בּוֹ, וּלְהִתְרַעֵם עַל אַחֵר.

אֲבָל אִם אֵין עִמָּהֶם אַחֵר, וְהָיְתָה הַמַּכָּה בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹתָהּ בְּעַצְמוֹ, כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה נְשִׁיכָה בֵּין כְּתֵפָיו וְכַיּוֹצֵא בְּזֶה - הֲרֵי זֶה נוֹטֵל בְּלֹא שְׁבוּעָה.

והוֹדָה הַחוֹבֵל שֶׁהוּא חָבַל, מְשַׁלֵּם חֲמִשָּׁה דְּבָרִים, שֶׁהֲרֵי הָעֵדִים הָיוּ שָׁם שֶׁנִּכְנַס לְתוֹךְ יָדוֹ שָׁלֵם בִּשְׁעַת הַמְּרִיבָה, וְיָצָא חָבוּל.

אֲבָל אִם לֹא הָיוּ שָׁם עֵדִים כְּלָל, הוּא אוֹמֵר 'חָבַלְתָּ בִּי', וְהוֹדָה מֵעַצְמוֹ - פָּטוּר מִן הַנֶּזֶק וּמִן הַצַּעַר, וְחַיָּב בַּשֶּׁבֶת וּבֹשֶׁת וְרִפּוּי עַל פִּי עַצְמוֹ. לְפִיכָךְ אִם כָּפַר וְאָמַר 'לֹא חָבַלְתִּי', נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הֶסֵּת.

זוְלָמָּה מְשַׁלֵּם אָדָם שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ עַל פִּי עַצְמוֹ? שֶׁהַשֶּׁבֶת וְהָרִפּוּי מָמוֹן הוּא, וְלֹא קְנָס - שֶׁאִם לֹא יִתֵּן לוֹ, הֲרֵי חִסְּרוֹ מָמוֹן שֶׁהוּא מִתְרַפֵּא בּוֹ וּבָטֵל מִמְּלַאכְתּוֹ. וְהַבֹּשֶׁת לֹא הִגִּיעָה לוֹ אֶלָא בְּשָׁעָה שֶׁהוֹדָה בְּפָנֵינוּ שֶׁהוּא חָבַל בּוֹ - שֶׁהַנֶּחְבָּל שֶׁלֹּא חָבַל בּוֹ אָדָם, אֵין לוֹ בֹּשֶׁת, וְהוֹדָאָתוֹ בְּבֵית דִּין, הִיא שֶׁבִּיְּשָׁה אוֹתוֹ.

חנִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁאֵין הֶפְרֵשׁ בְּבֹשֶׁת, בֵּין בֹּשֶׁת הַמַּגִּיעָה לוֹ אִם חָבַל בּוֹ בִּפְנֵי אֲחֵרִים, וּבֵין בֹּשֶׁת הַמַּגִּיעָה לוֹ בְּעֵת שֶׁהוֹדָה בִּפְנֵי אֲחֵרִים שֶׁחָבַל בּוֹ; לְפִיכָךְ מְשַׁלֵּם אָדָם בֹּשֶׁת, עַל פִּי עַצְמוֹ.

טאֵינוֹ דּוֹמֶה מַזִּיק חֲבֵרוֹ בְּגוּפוֹ לְמַזִּיק מָמוֹנוֹ: שֶׁהַמַּזִּיק מָמוֹן חֲבֵרוֹ - כֵּיוָן שֶׁשִּׁלֵּם מַה שֶׁהוּא חַיָּב לְשַׁלֵּם, נִתְכַּפֵּר לוֹ.

אֲבָל חוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לוֹ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים - אֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ.

וְאַפִלּוּ הִקְרִיב כָּל אֵילֵי נְבָיוֹת, אֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ וְלֹא נִמְחַל עֲווֹנוֹ, עַד שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִן הַנֶּחְבָּל וְיִמְחֹל לוֹ.

יוְאָסוּר לַנֶּחְבָּל לִהְיוֹת אַכְזָרִי, וְלֹא יִמְחַל. אֵין זוֹ דֶּרֶךְ זֶרַע יִשְׂרָאֵל. אֶלָא כֵּיוָן שֶׁבִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הַחוֹבֵל וְנִתְחַנֵּן לוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה, וְיָדַע שֶׁהוּא שָׁב מֵחֶטְאוֹ, וְנִחַם עַל רָעָתוֹ - יִמְחֹל לוֹ.

וְכָל הַמְּמַהֵר לִמְחֹל - הֲרֵי הוּא מְשֻׁבָּח, וְרוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הִמֶּנּוּ.

יאוְעוֹד יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין נִזְקֵי גּוּפוֹ לְנִזְקֵי מָמוֹנוֹ: שֶׁהָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'סַמֵּא אֶת עֵינִי', 'קְטַּע אֶת יָדִי, עַל מְנַת שֶׁאַתָּה פָּטוּר' - הֲרֵי זֶה חַיָּב בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים; שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ, שֶׁאֵין אָדָם רוֹצֶה בְּכָּךְ.

אֲבָל הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'קְרַע אֶת כְּסוּתִי', 'שַׁבֵּר אֶת כַּדִּי, עַל מְנַת שֶׁאַתָּה פָּטוּר' - הֲרֵי זֶה פָּטוּר.

וְאִם לֹא אָמַר לוֹ 'עַל מְנַת שֶׁאַתָּה פָּטוּר' - הֲרֵי זֶה חַיָּב לְשַׁלֵּם, אַף עַל פִּי שֶׁהִרְשָׁהוּ לְהַשְׁחִית.

יבבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁבָּאוּ הַכֵּלִים לְיָדוֹ תְּחִלָּה בְּתוֹרַת שְׁמִירָה, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ שְׁאוּלִין אוֹ מֻפְקָדִין אֶצְלוֹ, וְאָמַר לוֹ 'שַׁבֵּר וּקְרַע', וְעָשָׂה כֵּן - חַיָּב לְשַׁלֵּם, עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ 'עַל מְנַת שֶׁאַתָּה פָּטוּר'.

אֲבָל אִם אָמַר לוֹ 'קַח כְּלִי זֶה וְשַׁבְּרוֹ', 'בֶּגֶד זֶה וּקְרָעו'ֹ, וְעָשָׂה כֵּן - הֲרֵי זֶה פָּטוּר.

יגהָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'שַׁבֵּר כֵּלָיו שֶׁל פְלוֹנִי עַל מְנַת שֶׁאַתָּה פָּטוּר', וְעָשָׂה - הֲרֵי זֶה חַיָּב לְשַׁלֵּם, וּכְאִלּוּ אָמַר לוֹ 'סַמֵּא עֵינוֹ שֶׁל פְלוֹנִי עַל מְנַת שֶׁאַתָּה פָּטוּר'.

וְאַף עַל פִּי שֶׁהָעוֹשֶׂה הוּא הַחַיָּב לְשַׁלֵּם - הֲרֵי זֶה הָאוֹמֵר לוֹ שֻׁתָּפוֹ בֶּעָווֹן וְרָשָׁע הוּא, שֶׁהֲרֵי הִכְשִׁיל עִוֵּר וְחִזֵּק יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה.