ב"ה
Рамбам
גזילה ואבידה - פרק יז
אכָּל מְצִיאָה שֶׁאָמַרְנוּ בָּהּ שֶׁהִיא שֶׁל מוֹצְאָהּ - אֵינוֹ זוֹכֶה בָּהּ, עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְיָדוֹ אוֹ לִרְשׁוּתוֹ.
אֲבָל אִם רָאָה אֶת הַמְּצִיאָה, אַפִלּוּ נָפַל לוֹ עָלֶיהָ, וּבָא אַחֵר, וְהֶחֱזִיק בָּהּ – הַרֵי זֶה שֶׁהֶחֱזִיק בָּהּ, זָכָה בָּהּ.
בהָיָה רוֹכֵב עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, וְרָאָה אֶת הַמְּצִיאָה, וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ 'זְכֵה לִי בָּהּ' - כֵּיוָן שֶׁהִגְבִּיהָהּ לוֹ קָנָה הָרוֹכֵב, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְיָדוֹ.
וְאִם אָמַר לוֹ 'תְּנֶהָ לִי', וּנְטָלָהּ וְאָמַר 'אֲנִי זָכִיתִי בָּהּ' - זָכָה בָּהּ הַנּוֹטֵל; וְאִם מִשֶּׁנְּתָנָהּ לָרוֹכֵב אָמַר 'אֲנִי זָכִיתִי בָּהּ תְּחִלָּה', לֹא אָמַר כְּלוּם.
גהַמַּגְבִּיהַּ מְצִיאָה לַחֲבֵרוֹ - קָנָה חֲבֵרוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ כְּלוּם. הִגְבִּיהוּ הַמְּצִיאָה שְׁנַיִם, קָנוּ שְׁנֵיהֶם.
דהִגְבִּיהָהּ לוֹ חֵרֵשׁ אוֹ שׁוֹטֶה אוֹ קָטָן - לֹא קָנָה הַפִּקֵּחַ, לְפִי שֶׁאֵין לָהֶן דַּעַת.
הִגְבִּיהָהּ חֵרֵשׁ וּפִקֵּחַ כְּאֶחָד - מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא קָנָה פִּקֵּחַ, לֹא קָנָה חֵרֵשׁ; הָיוּ שְׁנֵיהֶם חֵרְשִׁים, קָנוּ שְׁנֵיהֶם - תִּקְּנוּ לָהֶם חֲכָמִים שֶׁיִּקְנוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לְהִנָּצוֹת.
השְׁנַיִם שֶׁרָאוּ גָּמָל אוֹ חֲמוֹר שֶׁל מְצִיאָה, וְקָדְמוּ שְׁנֵיהֶם וְהִנְהִיגוּהוּ, אוֹ מְשָׁכוּהוּ, אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מַנְהִיג וְאֶחָד מוֹשֵׁךְ - קָנוּ שְׁנֵיהֶם.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּחֲמוֹר. אֲבָל בַּגָּמָל - אִם הָיָה אֶחָד מַנְהִיג וְאֶחָד מוֹשֵׁךְ - הַמּוֹשֵׁךְ קָנָה, אֲבָל לֹא הַמַּנְהִיג.
ובֶּהֱמַת מְצִיאָה שֶׁקָּדַם אֶחָד וְאָחַז בַּמּוֹסֵרָה - לֹא קָנָה, עַד שֶׁיִּמְשֹׁךְ אוֹ יַנְהִיג; וְכֵן בְּנִכְסֵי הַגֵּר. אֲבָל קָנָה הַמּוֹסֵרָה לְבַדָּהּ.
זהָיָה אֶחָד רוֹכֵב, וְאֶחָד אוֹחֵז בַּמּוֹסֵרָה: הָרוֹכֵב קָנָה הַבְּהֵמָה, וְהַמּוֹסֵרָה שֶׁעַל לְחָיֵי הַבְּהֵמָה בִּלְבָד; וְזֶה שֶׁאָחַז הַמּוֹסֵרָה, קָנָה מִמֶּנָּה מַה שֶׁאָחַז בְּיָדוֹ. וּשְׁאָר הַמּוֹסֵרָה, לֹא קָנָהוּ אֶחָד מֵהֶן.
חחֲצֵרוֹ שֶׁל אָדָם קוֹנָה לוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ; וְאִם נָפְלָה בָּהּ מְצִיאָה, הֲרֵי הִיא שֶׁל בַעַל הֶחָצֵר.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בֶּחָצֶר הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת. אֲבָל בְּשָׂדֶה וְגִנָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן: אִם הָיָה עוֹמֵד בְּצַד שָׂדֵהוּ וְאָמַר 'זָכְתָה לִי שָׂדִי', זָכָה בָּהּ; וְאִם אֵינוֹ עוֹמֵד שָׁם, אוֹ שֶׁהָיָה עוֹמֵד וְלֹא אָמַר 'זָכְתָה לִי שָׂדִי' - כָּל הַקּוֹדֵם זָכָה.
וְכֵן אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל אָדָם שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּצִדּוֹ, הֲרֵי אֵלּוּ קוֹנִים לוֹ; וְאִם הִגִּיעָה הַמְּצִיאָה לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלּוֹ, זָכָה בָּהּ.
טחֲכָמִים תִּקְּנוּ דָּבָר זֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָרִיבוּ הַמּוֹצְאִין זֶה עִם זֶה.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּסִמְטָא אוֹ בְּצִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים, שֶׁאֵין הָרַבִּים דּוֹחֲקִין בָּהֶן, אוֹ בְּשָׂדֶה שֶׁאֵין לָהּ בְּעָלִים.
אֲבָל הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ - אֵין אַרְבַּע אַמּוֹת קוֹנוֹת לוֹ, וְאֵינוֹ קוֹנֶה שָׁם עַד שֶׁתַּגִּיעַ מְצִיאָה לְיָדוֹ.
יקְטַנָּה - יֵשׁ לָהּ חָצֵר וְיֵשׁ לָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת; וְקָטָן - אֵין לוֹ חָצֵר וְאֵין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת.
מִפְּנֵי שֶׁחָצֵר שֶׁל קְּטַנָּה, מִיָּדָהּ לְמַדְנוּהָ: שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהִיא מִתְגָּרֶשֶׁת בְּגֵט הַמַּגִּיעַ לְיָדָהּ, כָּךְ מִתְגָּרֶשֶׁת בְּגֵט הַמַּגִּיעַ לַחֲצֵרָהּ; וּכְשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לָהּ חָצֵר לְעִנְיַן הַגֵּט, כָּךְ יֵשׁ לָהּ לְעִנְיַן מְצִיאָה. וְאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל אָדָם, כַּחֲצֵרוֹ לְעִנְיַן מְצִיאָה. אֲבָל הָאִישׁ, לָמַדְנוּ שֶׁחֲצֵרוֹ קוֹנֶה לוֹ מִשְּׁלוּחוֹ:
כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹנֶה לוֹ שְׁלוּחוֹ, כָּךְ תִּקְנֶה לוֹ חֲצֵרוֹ. וְהַקָּטָן - הוֹאִיל וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ, כָּךְ אֵין חֲצֵרוֹ וְלֹא אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלּוֹ קוֹנִין לוֹ, עַד שֶׁתַּגִּיעַ מְצִיאָה לְיָדוֹ.
יאמִי שֶׁרָאָה אֲחֵרִים רָצִים אַחַר הַמְּצִיאָה, וַהֲרֵי הִיא צְבִי שָׁבוּר אוֹ גּוֹזָלוֹת שֶׁלֹּא פָרְחוּ: אִם הָיָה עוֹמֵד בְּצַד שָׂדֵהוּ שֶׁהֵן בְּתוֹכָהּ, וְאִלּוּ הָיָה רָץ הָיָה מַגִּיעָן, וְאָמַר זָכְתָה לִי שָׂדִי - זָכְתָה לוֹ שָׂדֵהוּ. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיעָן - הֲרֵי אֵלּוּ כִּצְבִי שֶׁהוּא רָץ כְּדַרְכּוֹ וּכְגוֹזָלוֹת הַמַּפְרִיחִים, וְלֹא אָמַר כְּלוּם; אֶלָא כָּל הַקּוֹדֵם בָּהֶן, זָכָה.
וְאִם נָתְנוּ לוֹ בְּמַתָּנָה - הוֹאִיל וְאַחֵר הִקְנָם לוֹ וַהֲרֵי הֵן מִתְגַּלְגְּלִין בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ, קָנְתָה שָׂדֵהוּ; וְאִם הָיָה צְבִי רָץ כְּדַרְכּוֹ וְגוֹזָלוֹת מַפְרִיחִין, לֹא קָנְתָה לוֹ שָׂדֵהוּ.
יבמְצִיאַת חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן - יֵשׁ בָּהּ גָּזֵל, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.
לפִיכָךְ אִם עָבַר אַחֵר וּגְזָלָהּ מִיָּדָן, אֵינָהּ יוֹצְאָה בַּדַּיָּנִים; וְאִם כָּפַר בָּהּ וְנִשְׁבַּע, אֵינוֹ חַיָּב בְּחֹמֶשׁ.
יגמְצִיאַת בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַסְּמוּכִים עַל שֻׁלְחָנוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן גְּדוֹלִים, וּמְצִיאַת בְּתּוֹ הַנַּעֲרָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ סוֹמֶכֶת עַל שֻׁלְחָנוֹ וְאַפִלּוּ הָיְתָה מְכוּרָה אָמָה, וּמְצִיאַת עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים, וּמְצִיאַת אִשְׁתּוֹ - הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.
אֲבָל מְצִיאַת בְּנוֹ שֶׁאֵינוֹ סוֹמֵךְ עַל שֻׁלְחָנוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא קָטָן, וּמְצִיאַת עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים, וּמְצִיאַת אִשְׁתּוֹ שֶׁהִיא מְגֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת - כָּל אֵלּוּ הַמְּצִיאוֹת אֵינָן שֶׁלּוֹ.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
טקסט מנוקד באדיבות תורת אמת ברישיון CC 2.5.
Эта страница содержит священный текст. Пожалуйста, после распечатки обращайтесь с ним осторожно.
