Рамбам

אהֲשָׁבַת אֲבֵדָה לְיִשְׂרָאֵל - מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם" (דברים כב, א).

וְהָרוֹאֶה אֲבֵדַת יִשְׂרָאֵל, וְנִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה וְהִנִּיחָהּ - עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ..." (שם); וּבִטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה. וְאִם הֱשִׁיבָהּ, קִיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה.

בלָקַח אֶת הָאֲבֵדָה, וְלֹא הֱשִׁיבָהּ - בִטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה, וְעָבַר עַל שְׁנֵי לָאוִין: עַל "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם" (דברים כב, ג), וְעַל "לֹא תִגְזֹל" (ויקרא יט, יג).

אַפִלּוּ הָיָה בַּעַל הָאֲבֵדָה רָשָׁע, וְאוֹכֵל נְבֵלָה לְתֵאָבוֹן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ - מִצְוָה לְהָשִׁיב אֲבֵדָתוֹ.

אֲבָל אוֹכֵל נְבֵלָה לְהַכְעִיס, הֲרֵי הוּא אֶפִּיקוֹרוֹס; וְהָאֶפִיקוֹרוֹסִים, וְעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וּמְחַלְּלֵי שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא - אָסוּר לְהַחֲזִיר לָהֶן אֲבֵדָה, כַּעוֹבֵד כּוֹכָבִים.

גאֲבֵדַת הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים - מֻתֶּרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲבֵדַת אָחִיךָ" (דברים כב, ג). וְהַמַחֲזִירָהּ - הֲרֵי זֶה עוֹבֵר עֲבֵרָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַחְזִיק יַד רִשְׁעֵי עוֹלָם.

וְאִם הֶחֱזִירָהּ לְקַדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם, כְּדֵי שֶׁיְּפָאֲרוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְיֵדְעוּ שֶׁהֵם בַּעֲלֵי אֱמוּנָה - הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וּבִמְקוֹם שֶׁיֵשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם - אֲבֵדָתוֹ אֲסוּרָה, וְחַיָּב לְהַחֲזִירהּ.

וּבְכָל מָקוֹם מַכְנִיסִין כְּלֵיהֶם מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים כִּכְלֵי יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.

דטָעוּת הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים, כַּאֲבֵדָתוֹ וּמֻתֶּרֶת. וְהוּא, שֶׁטָּעָה מֵעַצְמוֹ; אֲבָל לְהַטְעוֹתוֹ, אָסוּר.

הכֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁעָשָׂה הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים חֶשְׁבּוֹן וְטָעָה. וְצָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לוֹ יִשְׂרָאֵל 'רְאֵה שֶׁעַל חֶשְׁבּוֹנְךָ אֲנִי סוֹמֵךְ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֶלָא מַה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר אֲנִי נוֹתֵן לְךָ' - כְּגוֹן זֶה מֻתָּר.

אֲבָל אִם לֹא אָמַר כֵּן - אָסוּר, שֶׁמָּא יִתְכַּוֵּן הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים לְבָדְקוֹ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל.

ועִיר שֶׁיִּשְׂרָאֵלִים וְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים דָּרִין בָּהּ, וּמֶחְצָה עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמֶחְצָה יִשְׂרָאֵל, וּמָצָא בָּהּ אֲבֵדָה - נוֹטֵל וּמַכְרִיז; וְאִם בָּא יִשְׂרָאֵל וְנָתַן סִימָנֶיהָ, חַיָּב לְהַחֲזִיר.

זהָיָה רֹב הָעִיר עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים: אִם מָצָא בְּמָקוֹם מִן הָעִיר שֶׁרֹב הַמְּצוּיִים שָׁם יִשְׂרָאֵל, חַיָּב לְהַכְרִיז.

אֲבָל אִם מָצָא בִּסְרַטְיָא וּפְלַטְיָא גְּדוֹלָה, בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁהַעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מְצוּיִין שָׁם תָּמִיד, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהָרַבִּים מְצוּיִין שָׁם - הֲרֵי הַמְּצִיאָה שֶׁלּוֹ; וְאַפִלּוּ בָּא יִשְׂרָאֵל וְנָתַן סִימָנֶיהָ - שֶׁהֲרֵי נִתְיָאֵשׁ מִמֶּנָּה כְּשֶׁנָּפְלָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא אוֹמֵר עוֹבֵד כּוֹכָבִים מְצָאָהּ.

אַף עַל פִּי שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ - הָרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר, וְעוֹשֶׂה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, מַחֲזִיר אֶת הָאֲבֵדָה לְיִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁיִּתֵּן אֶת סִימָנֶיהָ.

חמָצָא בְּעִיר זוֹ שֶׁרֻבָּהּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים חָבִית שֶׁל יַיִן - יֵינָהּ אָסוּר בַּהֲנָאָה, וְקַנְקַנָּהּ מֻתָּר מִשּׁוּם אֲבֵדָה; וְאִם בָּא יִשְׂרָאֵל וְנָתַן סִימָנֶיהָ, מֻתֶּרֶת בִּשְׁתִיָּה לְזֶה יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּצָאָהּ.

טעוֹף שֶׁחָטַף בָּשָׂר וְהִשְׁלִיכוֹ בְּחָצֵר אַחֶרֶת, אַף עַל פִּי שֶׁרֹב הָעִיר יִשְׂרָאֵל - הֲרֵי זֶה מֻתָּר מִשּׁוּם אֲבֵדָה, שֶׁהֲרֵי נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנּוּ.

יהַמּוֹצֵא אֲבֵדָה בְּזוּטוֹ שֶׁל יָּם, וּבִשְׁלוּלִיתוֹ שֶׁל נָּהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק - אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סִימָן, הֲרֵי זוֹ שֶׁל מוֹצְאָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ" (דברים כב, ג) - מִי שֶׁאֲבוּדָה מִמֶּנּוּ וּמְצוּיָה אֵצֶל כָּל אָדָם; יָצָאת זוֹ שֶׁאֲבוּדָה מִמֶּנּוּ וּמִכָּל אָדָם, שֶׁזֶּה וַדַּאי נִתְיָאֵשׁ מִמֶּנָּה.

יאהַמְּאַבֵּד מָמוֹנוֹ לַדַּעַת, אֵין נִזְקָקִין לוֹ. כֵּיצַד? הִנִּיחַ פָּרָתוֹ בְּרֶפֶת שֶׁאֵין לָהּ פֶּתַח וְלֹא קְשָׁרָהּ וְהָלַךְ לוֹ, הִשְׁלִיךְ כִּיסוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהָלַךְ לוֹ, וְכָל כַּיּוֹצֵא בְּזֶה - הֲרֵי זֶה אִבֵּד מָמוֹנוֹ לְדַעְתּוֹ.

וְאַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לָרוֹאֶה דָּבָר זֶה לִטֹּל לְעַצְמוֹ, אֵינוֹ זָקוּק לְהַחֲזִיר, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר תֹּאבַד" (דברים כב, ג) - פְּרָט לַמְּאַבֵּד לְדַעְתּוֹ.

יבאֲבֵדָה שֶׁאֵין בָּהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה - אֵינוֹ חַיָּב לְהִטַּפֵּל בָּהּ וְלֹא לְהַחֲזִירהּ.

יגמָצָא שַׂק אוֹ קֻפָּה - אִם הָיָה חָכָם אוֹ זָקֵן מְכֻבָּד שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִטֹּל כֵּלִים אֵלּוּ בְּיָדוֹ, אֵינוֹ חַיָּב לְהִטַּפֵּל בָּהֶן; וְאוֹמֵד אֶת דַּעְתּוֹ אִלּוּ הָיוּ שֶׁלּוֹ - אִם הָיָה מַחֲזִירן לְעַצְמוֹ, כָּךְ חַיָּב לְהַחֲזִיר שֶׁל חֲבֵרוֹ; וְאִם לֹא הָיָה מוֹחֵל עַל כְּבוֹדוֹ אַפִלּוּ הָיוּ שֶׁלּוֹ - כָּךְ בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ, אֵינוֹ חַיָּב לְהַחֲזִיר.

הָיָה דַּרְכּוֹ לְהַחֲזִיר כֵּלִים כְּאֵלּוּ בַּשָּׂדֶה, וְאֵין דַּרְכּוֹ לְהַחֲזִירָן בָּעִיר, וּמְצָאָן בָּעִיר - אֵינוֹ חַיָּב לְהַחֲזִיר; מְצָאָן בַּשָּׂדֶה - חַיָּב לְהַחֲזִירן, עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לִרְשׁוּת הַבְּעָלִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֲרֵי נִכְנָס בָּהֶן לָעִיר וְאֵין דַּרְכּוֹ בְּכָּךְ.

ידוְכֵן אִם מָצָא בְּהֵמָה וְהִכִּישָׁהּ - נִתְחַיֵּב לְהִטַּפֵּל בָּהּ וּלְהַחֲזִירהּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ לְפִי כְּבוֹדוֹ; שֶׁהֲרֵי הִתְחִיל בַּמִּצְוָה. הֶחֱזִירהּ וּבָרְחָה, אַפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים - חַיָּב לְהַחֲזִיר, שֶׁנֶּאֱמַר "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם" (דברים כב, א) - "הָשֵׁב", אַפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים מַשְׁמָעוֹ.

לְעוֹלָם הוּא חַיָּב לְהִטַּפֵּל בָּהּ, עַד שֶׁיַּחֲזִירנָּה לִרְשׁוּת בְּעָלֶיהָ לְמָקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר; אֲבָל אִם הֶחֱזִירָהּ לִמְקוֹם שֶׁאֵין מִשְׁתַּמֵּר, כְּגוֹן גִּנָּה וְחָרְבָּה, וְאָבְדָה מִשָּׁם - חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ.

טוהֶחֱזִיר אֶת הָאֲבֵדָה בַּשַּׁחֲרִית לְמָקוֹם שֶׁהַבְּעָלִים נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין שָׁם בַּשַּׁחֲרִית - אֵינוֹ חַיָּב לְהִטַּפֵּל בָּהּ, שֶׁהֲרֵי הַבְּעָלִים רוֹאִין אוֹתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים; אֲבָל בְּבַעֲלֵי חַיִּים - לְעוֹלָם חַיָּב לְהִטַּפֵּל בָּהּ עַד שֶׁיַּכְנִיסֶנָּה לִרְשׁוּת הַבְּעָלִים הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת, וְאֵינוֹ צָרִיךְ דַּעַת בְּעָלִים.

טזרָאָה בְּהֵמָה שֶׁבָּרְחָה מִן הַדִּיר, וְהֶחֱזִירָהּ לִמְקוֹמָהּ - הֲרֵי זֶה קִיֵּם הַמִּצְוָה, וְאֵינוֹ צָרִיךְ דַּעַת הַבְּעָלִים.

יזהַהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר וְעוֹשֶׂה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין - מַחֲזִיר אֶת הָאֲבֵדָה בְּכָל מָקוֹם, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ לְפִי כְּבוֹדוֹ.

יחכֹּהֵן שֶׁרָאָה הָאֲבֵדָה בְּבֵית הַקְּבָרוֹת - אֵינוֹ מִטַּמָּא לְהַחֲזִירהּ, שֶׁבָּעֵת שֶׁמְּקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל הָשֵׁב אֲבֵדָה, מְבַטֵּל עֲשֵׂה שֶׁל "קְדֹשִׁים יִהְיוּ" (ויקרא כא, ו), וְעוֹבֵר עַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁל "לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו" (ויקרא כא, ד); וְאֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה.

יטרָאָה אֶת הָאֲבֵדָה, וְאָמַר לוֹ אָבִיו אַל תַּחֲזִירֶנָּה - יַחֲזִיר, וְלֹא יְקַבַּל מִמֶּנּוּ. שֶׁאִם קִבֵּל מֵאָבִיו, נִמְצָא בְּעֵת שֶׁקִיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "כַבֵּד אֶת אָבִיךָ" (שמות כ, יא; דברים ה, טו), בִטֵּל עֲשֵׂה שֶׁל "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם" (דברים כב, א), וְעָבַר עַל "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם" (דברים כב, ג).

כהָרוֹאֶה מַיִם שׁוֹטְפִין וּבָאִין לְהַשְׁחִית בִּנְיַן חֲבֵרוֹ, אוֹ לְהַשְׁחִית שָׂדֵהוּ - חַיָּב לִגְדֹּר בִּפְנֵיהֶם וּלְמָנְעָם: שֶׁנֶּאֱמַר "לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ" (דברים כב, ג), לְרַבּוֹת אֲבֵדַת קַרְקָעוֹ.