Рамбам

אכָּל הַמְּקַלֵּל דַּיָּן מִדַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל - עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל" (שמות כב, כז). וְכֵן אִם קִלֵּל הַנָּשִׂיא - אֶחָד רֹאשׁ הַסַּנְהֶדְּרִין הַגְּדוֹלָה אוֹ הַמֶּלֶךְ - הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר" (שם).

וְלֹא דַּיָּן וְנָשִׂיא בִּלְבַד, אֶלָא כָּל הַמְּקַלֵּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל - לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ" (ויקרא יט, יד). וְלָמָּה נֶאֱמַר "חֵרֵשׁ"? שֶׁאַפִלּוּ זֶה שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְלֹא נִצְטַעֵר בִּקְלָלָה זוֹ - לוֹקֶה עַל קִלְלָתוֹ. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁהַמְּקַלֵּל אֶת הַקָּטָן הַנִכְלָם, לוֹקֶה - הֲרֵי הוּא כְּחֵרֵשׁ.

בהַמְּקַלֵּל אֶת הַמֵּת, פָּטוּר.

הוֹאִיל וּמְקַלֵּל כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל חַיָּב, לָמָּה יִחֵד לָאו עַל דַּיָּן וְלָאו עַל נָּשִׂיא? לְחַיְּבוֹ שְׁתַּיִם. נִמְצֵאתָ לָמֵד: שֶׁהַמְּקַלֵּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל - בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה, בֵּין גָּדוֹל בֵּין קָטָן - לוֹקֶה אַחַת. וְאִם קִלֵּל דַּיָּן, לוֹקֶה שְׁתַּיִם; וְאִם קִלֵּל נָשִׂיא, לוֹקֶה שָׁלוֹשׁ. וּבֶן נָשִׂיא שֶׁקִלֵּל אָבִיו, חַיָּב מִשּׁוּם אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת - שְׁלוֹשָׁה שֶׁל כָל אָדָם, וְאַחַת מִשּׁוּם הָאָב.

גהַמְּקַלֵּל עַצְמוֹ - לוֹקֶה כְּמִי שֶׁקִלֵּל אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ" (דברים ד, ט).

וְאֶחָד הַמְּקַלֵּל עַצְמוֹ אוֹ חֲבֵרוֹ אוֹ דַּיָּן אוֹ נָשִׂיא - אֵינוֹ לוֹקֶה עַד שֶׁיְּקַלֵּל בְּשֵׁם מִן הַשֵּׁמוֹת, כְּגוֹן יָהּ אוֹ אלֹהִים וֵשַׁדַּי וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אוֹ בְּכִנּוּי מִן הַכִּנּוּיִין, כְּגוֹן חַנּוּן וְקַנָּא וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וְהוֹאִיל וְהוּא חַיָּב אִם קִלֵּל בְּכָל הַכִּנּוּיִין, כָּךְ אִם קִלֵּל בְּכָל לָשׁוֹן - חַיָּב: שֶׁהַשֵּׁמוֹת שֶׁקּוֹרְאִין בָּהֶן הַגוֹיִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי הֵן כְּכָל הַכִּנּוּיִין.

וְאָרוּר - בּוֹ שְׁבוּעָה, וּבוֹ קְלָלָה, וּבוֹ נִדּוּי.

דאֵינוֹ לוֹקֶה עַד שֶׁיַּתְרוּ בּוֹ בִּפְנֵי עֵדִים, כִּשְׁאָר כָּל חַיָּבֵי לָאוִין. אֲבָל אִם לֹא הָיְתָה שָׁם הַתְרָאָה, אוֹ שֶׁקִלֵּל בְּלֹא שֵׁם וְלֹא כִּנּוּי כְּגוֹן אָרוּר פְּלוֹנִי, אוֹ שֶׁהָיְתָה הַקְּלָלָה בָּאָה מִכְּלַל הַדְּבָרִים כְּגוֹן שֶׁאָמַר אַל יְהִי פְּלוֹנִי בָּרוּךְ לַה', אוֹ אַל יְבָרְכֵהוּ ה', וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ - אֵינוֹ לוֹקֶה.

האַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה - אִם חֵרֵף תַּלְמִיד חָכָם, מְנַדִּין אוֹתוֹ. וְאִם רָצוּ הַדַּיָּנִים לְהַכּוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת, מַכִּין; וְעוֹנְשִׁין אוֹתוֹ כְּפִי מַה שֶׁיִּרְאוּ, שֶׁהֲרֵי בִּזָּה אֶת הַזָּקֵן. וְאִם חֵרֵף עַם הָאָרֶץ - עוֹנְשִׁין הַדַּיָּנִים בַּדָּבָר כְּפִי מַה שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לוֹ, לְפִי הַמְּחָרֵף וּלְפִי זֶה שֶׁנִּתְחָרֵף.

ואַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לַדַּיָּן אוֹ לַנָּשִׂיא לִמְחֹל עַל כְּבוֹדוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לִמְחֹל עַל קִלְלָתוֹ.

וְכֵן שְׁאָר הָעָם, אַף עַל פִּי שֶׁמָּחַל עַל קִלְלָתוֹ - מַכִּין אֶת הַמְּקַלֵּל, שֶׁכְּבָר חָטָא וְנִתְחַיֵּב.

אֲבָל מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב נִדּוּי מִפְּנֵי שֶׁהִפְקִיר בְּבֵית דִּין, וְרָצוּ בֵּית דִּין לִמְחֹל עַל כְּבוֹדָן, וְלֹא נִדּוּהוּ - הָרְשׁוּת בְּיָדָם. וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה בַּדָּבָר הֶפְסֵד בִּכְבוֹד הַבּוֹרֵא - כְּגוֹן שֶׁהָיוּ הָעָם מְבַעֲטִין בְּדִינֵי תּוֹרָה וּבַדַּיָּנִים, הוֹאִיל וּפָקְרוּ הָעָם בַּדָּבָר - צְרִיכִין לְחַזֵּק וְלַעֲנֹשׁ כְּפִי מַה שֶׁיֵּרָאֶה לָהֶם.

זכָּל הַדָּן בְּדַיָנֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּבָעַרְכָּאוֹת שֶׁלָּהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ דִּינֵיהֶם כְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל - הֲרֵי זֶה רָשָׁע, וּכְאִלּוּ חֵרֵף וְגִדֵף וְהֵרִים יָד בְּתוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (שמות כא, א) – 'לִפְנֵיהֶם' וְלֹא לִפְנֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, 'לִפְנֵיהֶם' וְלֹא לִפְנֵי הֶדְיוֹטוֹת.

הָיְתָה יַד הַעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים תַּקִּיפָה, וּבַעַל דִּינוֹ אַלָּם וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל - יִתְבְּעֶנּוּ לְדִינֵי יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה. אִם לֹא רָצָה לָבוֹא - נוֹטֵל רְשׁוּת מִבֵּית דִּין, וּמַצִּיל בְּדַיָנֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מִיַּד בַּעַל דִּינוֹ.

בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְסַיְיעָן