Рамбам

אמִצְוַת עֲשֵׂה לִשְׁפֹּט הַשּׁוֹפֵט בְּצֶדֶק, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, טו).

אֵי זֶהוּ צֶדֶק הַמִּשְׁפָּט? זֶה הַשְׁוָיַת שְׁנֵי בַּעֲלֵי דִּינִין בְּכָל דָּבָר. לֹא יִהְיֶה אֶחָד מְדַבֵּר כָּל צָרְכּוֹ, וְאֶחָד אוֹמֵר לוֹ 'קַצֵּר דְּבָרֶיךָ'. וְלֹא יַסְבִּיר פָּנִים לְאֶחָד וִידַבֵּר לוֹ רַכּוֹת, וְיָרֵעַ פָּנָיו לְאֶחָד וִידַבֵּר לוֹ קָשׁוֹת.

בשְׁנֵי בַּעֲלֵי דִּינִין שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם מְלֻבָּשׁ בְּגָדִים יְקָרִים, וְהַשֵּׁנִי בְּגָדִים בְּזוּיִים - אוֹמֵר לַמְּכֻבָּד: אוֹ הַלְבִּישֵׁהוּ כְּמוֹתְךָ עַד שֶׁתִּדּוֹן עִמּוֹ אוֹ לְבֹשׁ כְּמוֹתוֹ עַד שֶׁתִּהְיוּ שָׁוִין, וְאַחַר כָּךְ תַּעַמְדוּ בַּדִּין.

גלֹא יִהְיֶה אֶחָד יוֹשֵׁב וְאֶחָד עוֹמֵד, אֶלָא שְׁנֵיהֶם עוֹמְדִין. וְאִם רָצוּ בֵּית דִּין לְהוֹשִׁיב אֶת שְׁנֵיהֶם, מוֹשִׁיבִין. וְלֹא יֵשֵׁב אֶחָד לְמַעְלָה וְאֶחָד לְמַטָּה, אֶלָא זֶה בְּצַד זֶה.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁעַת מַשָּׂא וּמַתָּן; אֲבָל בִּשְׁעַת גְּמַר דִּין - הַכֹּל בַּעֲמִידָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה" (שמות יח,יג). וְאֵיזֶה הוּא גְּמַר דִּין? אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה חַיָּב, אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה זַכַּאי.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּבַעֲלֵי דִּינִין; אֲבָל הָעֵדִים - לְעוֹלָם בַּעֲמִידָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים" (דברים יט, יז).

דתַּלְמִיד חָכָם וְעַם הָאָרֶץ שֶׁבָּאוּ לַדִּין - מוֹשִׁיבִין אֶת הֶחָכָם, וְאוֹמְרִין לְעַם הָאָרֶץ 'שֵׁב'. אִם לֹא יָשַׁב, אֵין מַקְפִּידִין עַל כָּךְ.

וְלֹא יַקְדִּים הַתַּלְמִיד כְּשֶׁיָּבוֹא לַדִּין וְיֵשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ שֶׁרוֹצֶה לָדוּן לְפָנָיו.

וְאִם הָיָה קָבוּעַ לוֹ זְמַן לִקְרוֹת, וּבָא בִּזְמַנּוֹ - מֻתָּר.

הכְּבָר נָהֲגוּ כָּל בָּתֵּי דִּינֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַחַר הַתַּלְמוּד, בְּכָל הַיְּשִׁיבוֹת, שֶׁמּוֹשִׁיבִין בַּעֲלֵי דִּינִין וּמוֹשִׁיבִין הָעֵדִים, כְּדֵי לְסַלֵּק הַמַחֲלֹקֶת. שֶׁאֵין בָּנוּ כּוֹחַ לְהַעֲמִיד מִשְׁפְּטֵי הַדָּת עַל תִּלָּם.

והָיוּ לִפְנֵי הַדַּיָּנִים בַּעֲלֵי דִּין הַרְבֵּה - מַקְדִּימִין אֶת דִּין הַיָּתוֹם לְדִין הָאַלְמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר "שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה" (ישעיהו א, יז).

וְדִין הָאַלְמָנָה קוֹדֵם לְדִין תַּלְמִיד חָכָם, וְדִין תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְדִין עַם הָאָרֶץ.

וְדִין הָאִשָּׁה קוֹדֵם לְדִין הָאִישׁ, שֶׁבֹּשֶׁת הָאִשָּׁה מְרֻבָּה.

זאָסוּר לַדַּיָּן לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי אֶחָד מִבַּעֲלֵי דִּינִין קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא חֲבֵרוֹ אוֹ שֶׁלֹּא בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ, אַפִלּוּ דָּבָר אֶחָד אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר "שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם" (דברים א, טז).

וְכָל הַשּׁוֹמֵעַ מֵאֶחָד - עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא" (שמות כג ,א).

וּבִכְלַל לָאו זֶה, אַזְהָרָה לִמְקַבֵּל לְשׁוֹן הָרַע, וּמְסַפֵּר לְשׁוֹן הָרַע, וּמֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר.

וְכֵן בַּעַל דִּין מֻזְהָר שֶׁלֹּא יַשְׁמִיעַ דְּבָרָיו לַדַּיָּנִים קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא חֲבֵרוֹ. וְגַם עַל זֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ נֶאֱמַר "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות כג, ז).

חלֹא יִהְיֶה הַדַּיָּן שׁוֹמֵעַ מִפִּי הַתֻּרְגְּמָן, אֶלָא אִם כֵּן הָיָה מַכִּיר לְשׁוֹן בַּעֲלֵי דִּינִין, וְשׁוֹמֵעַ טְעָנוֹתֵיהֶן, וְאֵינוֹ מָהִיר בִּלְשׁוֹנָם כְּדֵי לְהָשִׁיב לָהֶם - יַעֲמוֹד הַתֻּרְגְּמָן לְהוֹדִיעַ אוֹתָם פְּסַק הַדִּין, וּמֵאֵיזֶה טַעַם חִיֵּב זֶה וְזִכָּה זֶה.

טצָרִיךְ הַדַּיָּן לִשְׁמֹעַ טְעָנוֹת בַּעֲלֵי דִּינִין, וְלִשְׁנוֹת טְעָנוֹתֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ זֹאת אֹמֶרֶת, זֶה בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת" (מלכים א ג, כג).

וּמְצַדֵּק אֶת הַדִּין בְּלִבּוֹ וְאַחַר כָּךְ יַחְתְּכֵהוּ.

ימְנַיִן לַדַּיָּן שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מֵלִיץ לִדְבָרָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות כג, ז).

אֶלָא יֹאמַר מַה שֶׁנִּרְאֶה לוֹ, וְיִשְׁתֹּק. וְלֹא יְלַמֵּד אֶחָד מִבַּעֲלֵי דִּינִין טַעֲנָה כְּלָל.

אַפִלּוּ הֵבִיא בַּעַל דִּין עֵד אֶחָד - לֹא יֹאמַר לוֹ 'אֵין מְקַבְּלִין עֵד אֶחָד!' אֶלָא יֹאמַר לַנִּטְעָן 'הֲרֵי זֶה הֵעִיד עָלֶיךָ', הַלְוַאי שֶׁיּוֹדֶה וְיֹאמַר 'אֱמֶת הֵעִיד', עַד שֶׁיִּטְעֹן הוּא וְיֹאמַר 'עֵד אֶחָד הוּא וְאֵינוֹ נֶאֱמָן עָלַי'. וְכֵן כֹּל כַיּוֹצֵא בְּזֶה.

יארָאָה הַדַּיָּן זְכוּת לְאֶחָד מֵהֶן, וּבַעַל דִּין מְבַקֵּשׁ לְאָמְרָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְחַבֵּר הַדְּבָרִים, אוֹ שֶׁרָאָה אוֹתוֹ מִצְטַעֵר לְהַצִּיל עַצְמוֹ בִּטַעֲנַת אֱמֶת, וּמִפְּנֵי הַחֵמָה וְהַכַּעַס נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ, אוֹ נִשְׁתַּבֵּשׁ מִפְּנֵי הַסִּכְלוּת - הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְסַעֲדוֹ מְעַט, וּלְהָבִינוֹ תְּחִלַּת הַדָּבָר מִשּׁוֹם "פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם" (משלי לא, ח). וְצָרִיךְ לְהִתְיַשֵּׁב בְּדָבָר זֶה הַרְבֵּה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִים.