Рамбам

אמִי שֶׁהֵעִיד בְּשֶׁקֶר, וְנוֹדַע בְּעֵדִים שֶׁהֵעִיד בְּשֶׁקֶר - זֶה הוּא הַנִּקְרָא 'עֵד זוֹמֵם'. וּמִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת לוֹ כְּמוֹ שֶׁרָצָה לַעֲשׂוֹת בְּעֵדוּתוֹ לַחֲבֵרוֹ.

אִם בַּעֲבֵרָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ סְקִילָה הֵעִידוּ וְהוּזַמוּ, נִסְקָלִין כֻּלָּן; וְאִם בִּשְׂרֵפָה, נִשְׂרָפִין; וְכֵן שְׁאָר הַמִּיתוֹת.

וְאִם הֵעִידוּ בְּמַלְקוּת - לוֹקֶה כָּל אֶחָד מֵהֶן כִּשְׁאָר מְחֻיְּבֵי מַלְקוּת. וְאוֹמְדִין כּוֹחוֹ, וּמַלְקִין אוֹתוֹ.

וְאִם הֵעִידוּ עָלָיו לְחַיְּבוֹ מָמוֹן - מְשַׁלְּשִׁין הַמָּמוֹן בֵּינֵיהֶן לְפִי מִנְיַן הָעֵדִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד חֵלֶק הַמַּגִּיעַ לוֹ. וְאֵינָן לוֹקִין בִּמְקוֹם תַּשְׁלוּמִין.

בבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּעֵדִים שֶׁהוּזַמוּ. אֲבָל שְׁתֵּי כִּתֵּי עֵדִים הַמַּכְחִישׁוֹת זוֹ אֶת זוֹ, אֵין כָּאן עֵדוּת, וְאֵין עוֹנְשִׁין אֶת אַחַת מֵהֶן, לְפִי שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מִי הִיא הַכַּת הַשַּׁקְרָנִית.

וּמַה בֵּין הַכְחָשָׁה לַהֲזָמָה? הַהַכְחָשָׁה - בְּעֵדוּת עַצְמָהּ, זֹאת אוֹמֶרֶת 'הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה', וְזֹאת אוֹמֶרֶת 'לֹא הָיָה', אוֹ יָבוֹא מִכְּלַל דְּבָרֶיהָ שֶׁלֹּא הָיָה. וְהַהֲזָמָה - בָּעֵדִים עַצְמָן, וְאֵלּוּ הָעֵדִים שֶׁהֱזִימוּם אֵינָן יוֹדְעִים אִם נִהְיָה הַדָּבָר אוֹ לֹא נִהְיָה.

כֵּיצַד? עֵדִים שֶׁבָּאוּ וְאָמְרוּ 'רָאִינוּ זֶה שֶׁהָרַג אֶת הַנֶפֶש', אוֹ 'הִלְּוָה מָנֶה לִפְּלוֹנִי, בְּיוֹם פְּלוֹנִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי', וְאַחַר שֶׁהֵעִידוּ וְנִבְדְּקוּ, בָּאוּ שְׁנַיִם עֵדִים אֲחֵרִים וְאָמְרוּ 'בְּיוֹם זֶה וּבְמָקוֹם זֶה הָיִינוּ עִמָּכֶם וְעִם אֵלּוּ כָּל הַיּוֹם, וְלֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם, לֹא זֶה הָרַג אֶת זֶה וְלֹא זֶה הִלְוָה אֶת זֶה' - הֲרֵי זוֹ הַכְחָשָׁה.

וְכֵן אִם אָמְרוּ לָהֶם 'הֵיאַךְ אַתֶּם מְעִידִים כָּךְ, וְזֶה הַהוֹרֵג' אוֹ 'הַנֶּהֱרָג' אוֹ 'הַלּוֹוָה' אוֹ 'הַמַּלְוֶה, הָיָה עִמָּנוּ בְּיוֹם זֶה בִּמְדִינָה אַחֶרֶת' - הֲרֵי זוֹ עֵדוּת מֻכְחֶשֶׁת; שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁאָמַר 'לֹא הָרַג זֶה אֶת זֶה, וְלֹא זֶה הִלְוָה זֶה - שֶׁהֲרֵי עִמָּנוּ הָיוּ וְלֹא נִהְיָה דָּבָר זֶה. וְכֵן כָּל כַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ.

אֲבָל אִם אָמְרוּ לָהֶם 'אָנוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם זֶה הָרַג זֶה בְּיוֹם זֶה בִּירוּשָׁלַיִם כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִין אוֹ לֹא הֲרָגוֹ, וְאָנוּ מְעִידִים שֶׁאַתֶּם עַצְמְכֶם הֱיִיתֶם עִמָּנוּ בְּיוֹם זֶה בְּבָבֶל' - הֲרֵי אֵלּוּ זוֹמְמִין, וְנֶהֱרָגִין אוֹ מְשַׁלְּמִין. הוֹאִיל וְהָעֵדִים שֶׁהֵזִימוּם לֹא הִשְׁגִּיחוּ עַל עַצְמָהּ שֶׁל עֵדוּת כְּלָל, אִם הִיא אֱמֶת אוֹ שֶׁקֶר.

גוְזוֹ שֶׁהֶאֱמִינָה תּוֹרָה עֵדִים הָאַחֲרוֹנִים עַל הָעֵדִים הָרִאשׁוֹנִים, גְּזֵרַת הַכָּתוּב הִיא. אַפִלּוּ הָיוּ הָעֵדִים הָרִאשׁוֹנִים מֵאָה, וּבָאוּ שְׁנַיִם וֶהֱזִימוּם וְאָמְרוּ לָהֶם 'אָנוּ מְעִידִים שֶׁאַתֶּם הַמֵּאָה כֻּלְּכֶם עִמָּנוּ הֱיִיתֶם בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי' - הֲרֵי אֵלּוּ נֶעְנָשִׁין עַל פִּיהֶם. שֶׁהַשְּׁנַיִם כְּמֵאָה, וּמֵאָה כִּשְׁנַיִם. וְכֵן בִּשְׁתֵּי כִּתֵּי עֵדִים הַמַּכְחִישׁוֹת זוֹ אֶת זוֹ - אֵין הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב, אֶלָא דּוֹחִין אֶת שְׁתֵּיהֶן.

דעֵדִים זוֹמְמִין אֵינָן צְרִיכִין הַתְרָאָה. וְעֵדִים שֶׁהֻכְחֲשׁוּ וּלְבַסּוֹף הוּזַמוּ - הֲרֵי אֵלּוּ נֶהֱרָגִין אוֹ לוֹקִין אוֹ מְשַׁלְּמִין; מִפְּנֵי שֶׁהַהַכְחָשָׁה תְּחִלַּת הֲזָמָה הִיא, אֶלָא שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמְרָה.

האֵין מְזִימִין אֶת הָעֵדִים אֶלָא בִּפְנֵיהֶם, וּמַכְחִישִׁין אֶת הָעֵדִים שֶׁלֹּא בִּפְנֵיהֶם. וְעֵדִים שֶׁהוּזַמוּ שֶׁלֹּא בִּפְנֵיהֶם, הֲרֵי הֻכְחֲשׁוּ. לְפִיכָךְ, אִם מֵתוּ הָעֵדִים שֶׁהֱזִימוּם קֹדֶם שֶׁיָּזִימוּ אוֹתָם בִּפְנֵיהֶם - אֵין כָּאן עֵדוּת, שֶׁהֲרֵי הִכְחִישׁוּ זוֹ אֶת זוֹ.

ועֵדֵי נְפָשׁוֹת שֶׁהֻכְחֲשׁוּ וְלֹא הוּזַמוּ - אַפִלּוּ בָּא הַנֶּהֱרָג בְּרַגְלָיו, אֵינָן לוֹקִין; מִפְּנֵי שֶׁהוּא לָאו שֶׁנִּתַּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִּין, וְאֵין לוֹקִין עָלָיו. אֲבָל בֵּית דִּין מַכִּין אוֹתָן מַכַּת מַרְדּוּת, כְּפִי מַה שֶׁיִּרְאוּ.

זעֵדִים זוֹמְמִין צְרִיכִין הַכְרָזָה. וְהֵיאַךְ הִיא הַהַכְרָזָה שֶׁלָּהֶן? כּוֹתְבִין וְשׁוֹלְחִין לְכָל עִיר וְעִיר: פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי הֵעִידוּ בְּכָּךְ וְכָּךְ וְהוּזַמוּ, וַהֲרַגְנוּם, אוֹ לָקוּ, בְּפָנֵינוּ, אוֹ עָנַשְׁנוּ אוֹתָם כָּךְ וְכָּךְ דִּינָרִין, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַנִּשְׁאָרִים יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ" (דברים יט, כ).

חחִיּוּב הָעֵדִים הַזּוֹמְמִין לְשַׁלֵּם בִּמְקוֹם שֶׁחַיָּבִין לְשַׁלֵּם - קְנָס הוּא, וּלְפִיכָךְ אֵין מְשַׁלְּמִין עַל פִּי עַצְמָן.

כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁהֵעִידוּ, וְנֶחְקְרָה עֵדוּתָן בְּבֵית דִּין, וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם 'עֵדוּת שֶׁקֶר הֵעַדְנוּ, וְאֵין לְזֶה אֵצֶל זֶה כְּלוּם', אוֹ שֶׁאָמְרוּ 'הֵעַדְנוּ עַל זֶה בְּכָּךְ וְכָּךְ וְהוּזַמְנוּ' - אֵין מְשַׁלְּמִין עַל פִּיהֶם.

אֲבָל אִם אָמְרוּ 'הֵעַדְנוּ עַל זֶה, וְהוּזַמְנוּ בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל פְלוֹנִי, וְנִתְחַיֵּבנוּ לִתֵּן לוֹ כָּךְ וְכָּךְ' - הֲרֵי אֵלּוּ מְשַׁלְּמִין, שֶׁזּוֹ הוֹדָאָה בְּמָמוֹן שֶׁנִּגְמַר דִּינָם לִתֵּן אוֹתוֹ. וְאִם אָמַר הָאֶחָד כָּךְ, מְשַׁלֵּם חֶלְקוֹ.