Рамбам

אמֵעִיד קָּרוֹב עַל כְּתַב יְדֵי קְרוֹבוֹ.

כֵּיצַד? שְׁטָר שֶׁעֵדָיו רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן, וּמֵתוּ אוֹ הָלְכוּ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָא בְּנוֹ שֶׁל רְאוּבֵן וְאָמַר 'זֶה כְּתַב יָדוֹ שֶׁל אָבִי', וּבָא בְּנוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן וְאָמַר 'זֶה כְּתַב יָדוֹ שֶׁל אָבִי' - הֲרֵי אֵלּוּ כִּשְׁנֵי עֵדִים שֶׁאֵינָן קְרוֹבִים.

וְאִם יִצְטָרֵף עִמָּהֶם שְׁלִישִׁי, וְהֵעִיד עַל כְּתַב יְדֵי שְׁנֵיהֶן - הֲרֵי נִתְקַיֵּם הַשְּׁטָר.

בוְאֵלּוּ מִדְּבָרִים שֶׁנֶּאֱמָנִין הַגְּדוֹלִים לְהָעִיד בְּגָדְלָן מַה שֶׁרָאוּ בְּקָטְנָן: נֶאֱמָן אָדָם לוֹמַר כִּשֶׁהוּא גָּדוֹל 'זֶהוּ כְּתַב יָדוֹ שֶׁל אַבָּא' וְ'זֶה כְּתַב יָדוֹ שֶׁל רַבִּי', וְ'זֶה כְּתַב יָדוֹ שֶׁל אָחִי, שֶׁהָיִיתִי מַכִּיר בִּכְתַב יָדָם כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן'.

וְהוּא שֶׁיִּצְטָרֵף עִמּוֹ אַחֵר שֶׁמַּכִּיר כְתַב יָדָם כִּשֶׁהוּא גָּדוֹל.

גשְׁטָר שֶׁעֵדָיו רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן, וּבָאוּ שְׁנַיִם וְהֵעִידוּ שְׁנֵיהֶם שֶׁזֶּה כְּתַב יָדוֹ שֶׁל רְאוּבֵן וְזֶה כְּתַב יָדוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן - נִתְקַיֵּם הַשְּׁטָר.

אֲבָל אִם הֵעִיד זֶה עַל כְּתַב יְדֵי רְאוּבֵן, וְהַשֵּׁנִי הֵעִיד עַל כְּתַב יְדֵי שִׁמְעוֹן - לֹא נִתְקַיֵּם הַשְּׁטָר, לְפִי שֶׁצָּרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים עַל כְּתַב כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם.

וְאִם יֵשׁ שְׁלִישִׁי מֵעִיד עַל כְּתַב רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן כְּאֶחָד, נִתְקַיֵּם.

דאָמַר הָרִאשׁוֹן 'זֶה כְּתַב יָדִי', וְהֵעִיד הוּא וְאַחֵר עַל כְּתַב יְדֵי הַשֵּׁנִי - לֹא נִתְקַיֵּם הַשְּׁטָר, לְפִי שֶׁנִּמְצָא שְׁלֹשֶׁת רִבְעֵי הַמָּמוֹן שֶׁבַּשְּׁטָר תָּלוּי בְּעֵדוּת הָאֶחָד.

וְכֵן אִם הֵעִיד אָחִיו אוֹ בְּנוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן עִם אַחֵר, עַל כְּתַב יְדֵי הַשֵּׁנִי - לֹא נִתְקַיֵּם, שֶׁהֲרֵי שְׁלֹשֶׁת רִבְעֵי הַמָּמוֹן תָּלוּי בְּעֵדוּת הַקְּרוֹבִים.

השְׁנַיִם הַחוֹתְמִין עַל הַשְּׁטָר, וּמֵת אֶחָד מֵהֶן - צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים לְהָעִיד עַל כְּתַב יָדוֹ שֶׁל מֵּת.

וְאִם לֹא נִמְצָא אֶלָא עֵד אֶחָד עִם זֶה הָעֵד הַחַי - הֲרֵי זֶה הַחַי כּוֹתֵב חֲתִימַת יָדוֹ בִּפְנֵי עֵדִים אַפִלּוּ עַל הַחֶרֶס, וּמַשְׁלִיכוֹ בְּבֵית דִּין, עַד שֶׁתֻּחְזַק כְּתַב יָדוֹ בְּבֵית דִּין, וְלֹא יְהֶא צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁזֶּה כְּתָב יָדוֹ, וְיָעִיד הוּא וְהָאַחֵר עַל כְּתַב יְדֵי הַמֵּת, וְיִתְקַיֵּם כְּתַב יָדוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו.

ושְׁלוֹשָׁה שֶׁיָּשְׁבוּ לְקַיֵּם אֶת הַשְּׁטָר, שְׁנַיִם מֵהֶן מַכִּירִין חֲתִימוֹת יְדֵי עֵדִים וְאֶחָד אֵינוֹ מַכִּיר: עַד שֶׁלֹּא חָתְמוּ - מְעִידִין בְּפָנָיו וְחוֹתֵם; שֶׁהָעֵדִים נַעֲשִׂים דַּיָּנִים בְּדָבָר שֶׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

אֲבָל אַחַר שֶׁחָתְמוּ - אֵין מְעִידִין בְּפָנָיו וְחוֹתֵם; שֶׁהֲרֵי בְּעֵת שֶׁחָתְמוּ לֹא הָיוּ הַמַּכִּירִין אֶלָא שְׁנַיִם, וְאֵין מְקַיְּמִין בִּשְׁנַיִם אֶלָא עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁלָשְׁתָּן מַכִּירִין, אוֹ יָעִידוּ הָעֵדִים עַל הַכְּתָב בִּפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד.

זשְׁנַיִם שֶׁהָיוּ חֲתוּמִין עַל הַשְּׁטָר וָמֵתוּ, וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ 'כְתַב יָדָם הוּא זֶה, אֲבָל אֲנוּסִים הָיוּ', 'קְטַנִּים הָיוּ', 'פְּסוּלֵי עֵדוּת הָיוּ', אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁם עֵדִים אֲחֵרִים שֶׁזֶּה כְּתָב יָדָם, אוֹ שֶׁהָיָה כְתַב יָדָם יוֹצֵא מִשְּׁטָר שֶׁקָּרָא עָלָיו עַרְעָר וְהֻחְזַק בְּבֵית דִּין - הֲרֵי זֶה לֹא נִתְקַיֵּם; אֶלָא מַעֲמִידִין הַשְּׁנַיִם שֶׁבַּשְּׁטָר כְּנֶגֶד הַשְּׁנַיִם שֶׁהֵעִידוּ עֲלֵיהֶן שֶׁהֵן פְּסוּלִין, וְאֵין גּוֹבִין בּוֹ כְּלוּם.