ב"ה
Рамбам
נחלות - פרק ב
אהַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם כְּאֶחָד בְּנִכְסֵי אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר "לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם" (דברים כא, יז).
כֵּיצַד? הִנִּיחַ חֲמִשָּׁה בָּנִים, וְאֶחָד מֵהֶן בְּכוֹר - הַבְּכוֹר נוֹטֵל שְׁלִישׁ הַמָּמוֹן וְכָל אֶחָד מִן הָאַרְבָּעָה הַפְּשׁוּטִין נוֹטֵל שְׁתוּת.
הִנִּיחַ תִּשְׁעָה בָּנִים - הֲרֵי הָאֶחָד הַבְּכוֹר נוֹטֵל חֹמֶשׁ, וְכָל אֶחָד מִן הַשְּׁמוֹנָה הַפְּשׁוּטִים נוֹטֵל עִשּׂוּר. וְכֵן עַל הַחֲלוּקָה הַזֹּאת חוֹלְקִין לְעוֹלָם.
בבְּכוֹר שֶׁנֹּלַּד לְאַחַר מִיתַת אָבִיו - אֵינוֹ נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו... כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר" (דברים כא, טז-יז).
וְאִם יָצָאת פַּדַּחְתּוֹ בְּחַיֵּי אָבִיו, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצָא כָּל רֹאשׁוֹ לְאַוִּיר הָעוֹלָם אֶלָא לְאַחַר מִיתַת אָבִיו - הֲרֵי זֶה נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם.
גבְּכוֹר טֻמְטוּם שֶׁנִּקְרַע וְנִמְצָא זָכָר, אֵינוֹ נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם, וּפָּשׁוּט שֶׁנִּקְרַע וְנִמְצָא זָכָר, אֵינוֹ מְמַעֵט בְּחֵלֶק בְּכוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיָלְדוּ לוֹ בָנִים" (דברים כא, טו) - עַד שֶׁיִּהְיֶה בֵּן מִשְּׁעַת לִידָה.
דכֵּיצַד אֵינוֹ מְמַעֵט בְּחֵלֶק בְּכוֹרָה? הֲרֵי שֶׁהָיָה לוֹ בֶּן בְּכוֹר וּשְׁנֵי פְּשׁוּטִים וְזֶה הַטֻמְטוּם שֶׁנִּקְרַע וְנִמְצָא זָכָר - הַבְּכוֹר נוֹטֵל חֲצִי הַמָּמוֹן, וּכְאִלּוּ אֵין עִמּוֹ אֶלָא שְׁנֵי הַפְּשׁוּטִים בִּלְבַד, וְהַחֵצִי הַנִּשְׁאָר חוֹלְקִין אוֹתוֹ שְׁנֵי הַפְּשׁוּטִין עִם הַנִּקְרָע בְּשָׁוֶה. (נ"א הבכור נוטל רביע הממון בחלק הבכורה, וכאילו אין עמו אלא שני הפשוטים בלבד, וחצי ורביע הנשאר חולקין אותו שני הפשוטין עם הנקרע ועם הבכור בשוה.)
הקָטָן בֶּן יוֹם אֶחָד - מְמַעֵט בְּחֵלֶק בְּכוֹרָה, אֲבָל לֹא הָעֻבָּר. וּבֵן שֶׁנֹּלַּד לְאַחַר מִיתַת אָבִיו אֵינוֹ מְמַעֵט בְּחֵלֶק בְּכוֹרָה.
ובֵּן שֶׁנִּסְתַּפֵּק לָנוּ אִם הוּא בְּכוֹר אוֹ פָּשׁוּט, כְּגוֹן שֶׁנִּתְעָרַב עִם אַחֵר - אֵינוֹ נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם.
וְכֵיצַד עוֹשִׂין? אִם הֻכְּרוּ וְלִבְסוֹף נִתְעָרְבוּ - כּוֹתְבִין הַרְשָׁאָה זֶה לְזֶה וְנוֹטְלִין חֵלֶק בְּכוֹרָה עִם אֲחֵיהֶם; וְאִם לֹא הֻכְּרוּ, כְּגוֹן שֶׁיָּלְדוּ בְּמַחְבּוֹאָה אַחַת - אֵין כּוֹתְבִין הַרְשָׁאָה, וְאֵין כָּאן חֵלֶק בְּכוֹרָה.
זמִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים, בְּכוֹר וּפָשׁוּט, וּמֵתוּ שְׁנֵיהֶם בְּחַיָּיו, וְהִנִּיחוּ בָּנִים, הַבְּכוֹר הִנִּיחַ בַּת וְהַפָּשׁוּט הִנִּיחַ בֵּן - הֲרֵי בֶּן הַפָּשׁוּט יוֹרֵשׁ בְּנִכְסֵי הַזָּקֵן שְׁלִישׁ, שֶׁהוּא חֵלֶק אָבִיו, וּבַת הַבְּכוֹר יוֹרֶשֶׁת שְׁנֵי שְׁלִישִׁים, שֶׁהוּא חֵלֶק אָבִיהָ.
וְכֵן הַדִּין בִּבְנֵי הָאַחִין, וּבִבְנֵי אֲחֵי הָאָב, וּבְכָל הַיּוֹרְשִׁין - אִם הָיָה אֲבִי אֶחָד מִן הַיּוֹרְשִׁים בְּכוֹר, נוֹטֵל חֵלֶק בְּכוֹרָה שֶׁלּוֹ זֶה הַיּוֹרֵשׁ מֵחֲמָתוֹ.
חאֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בְּנִכְסֵי הָאֵם.
כֵּיצַד? בְּכוֹר וּפָשׁוּט שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת אִמָּן - חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה, בֵּין שֶׁהָיָה בְּכוֹר לַנַּחֲלָה בֵּין שֶׁהָיָה פֶּטֶר רֶחֶם.
טבְּכוֹר הַנַּחֲלָה - הוּא הַנּוֹלָד לְאָב רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ" (דברים כא, יז). וְאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל הָאֵם. אַפִלּוּ יָלְדָה כַּמָּה בָּנִים, הוֹאִיל וְזֶה רִאשׁוֹן לְאָבִיו, יִירַשׁ פִּי שְׁנַיִם.
יהַבָּא אַחַר הַנְּפָלִים, אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא רֹאשׁ הַנֵּפֶל כִּשֶׁהוּא חַי, הַבָּא אַחֲרָיו בְּכוֹר לַנַּחֲלָה.
וְכֵן בֶּן תִּשְׁעָה שֶׁיָּצָא רֹאשׁוֹ מֵת, הַבָּא אַחֲרָיו בְּכוֹר לַנַּחֲלָה. שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר "רֵאשִׁית אֹנוֹ" (דברים כא, יז) - הוּא שֶׁלֹּא נֹלַּד לוֹ קֹדֶם לְזֶה וָלָד שֶׁיָּצָא חַי לְאַוִּיר הָעוֹלָם.
לְפִיכָךְ בֶּן תִּשְׁעָה שֶׁיָּצָא רֹב רֹאשׁוֹ חַי, הַבָּא אַחֲרָיו אֵינוֹ בְּכוֹר.
יאיוֹצֵא דֹּפֶן, וְהַבָּא אַחֲרָיו - שְׁנֵיהֶן אֵינָן בְּכוֹרִים. הָרִאשׁוֹן לְפִי שֶׁלֹּא נֹלַּד, וְנֶאֱמַר "וְיָלְדוּ לוֹ בָנִים" (דברים כא, טו); וְהַשֵּׁנִי, שֶׁהֲרֵי קְדָמוֹ אַחֵר.
יבהָיוּ לוֹ בָּנִים כְּשֶׁהָיָה עוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְנִתְגַּיֵּר - אֵין לוֹ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן מִן הַשִּׁפְחָה וּמִן הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים - הוֹאִיל וְאֵינוֹ קָרוּי בְּנוֹ, הֲרֵי הַבָּא לוֹ אַחֲרָיו מִן הַיִּשְׂרְאֵלִית, בְּכוֹר לַנַּחֲלָה וְנוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם.
יגהָיָה הַבְּכוֹר מַמְזֵר - נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר" (דברים כא, יז) - זוֹ שֶׁשְּׂנוּאָה בְּנִשּׂוּאֶיהָ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הָיָה בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה.
ידשְׁלֹשָׁה נֶאֱמָנִין עַל הַבְּכוֹר - חָיָה, וְאִמּוֹ, וְאָבִיו.
חָיָה – מִיָּד; שֶׁאִם אָמְרָה 'זֶה יָצָא רִאשׁוֹן', נֶאֱמֶנֶת. אִמּוֹ - כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַלִּידָה נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר 'זֶה הוּא הַבְּכוֹר'. אָבִיו – לְעוֹלָם. אַפִלּוּ אָמַר הָאָב עַל מִי שֶׁלֹּא הֻחְזַק בְּנוֹ כְּלָל, 'זֶה הוּא בְּנִי וּבְכוֹרִי הוּא' נֶאֱמָן. וְכֵן אִם אָמַר עַל הַמֻּחְזָק לָנוּ שֶׁהוּא בְּכוֹרוֹ 'אֵינוֹ בְּכוֹר' - נֶאֱמָן.
טוהָאָב שֶׁנִּשְׁתַּתֵּק - בּוֹדְקִין אוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁבּוֹדְקִין לְגִטִּין. אִם רָמַז אוֹ כָּתַב שֶׁזֶּה בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ, הֲרֵי זֶה נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם.
טזהֵעִידוּ עֵדִים שֶׁהֵן שָׁמְעוּ אָבִיו שֶׁל זֶה אוֹמֵר דְּבָרִים כָּךְ וְכָּךְ, שֶׁהֲרֵי אוֹתָן הַדְּבָרִים יִוָּדַע מִכְּלָלָן שֶׁזֶּה בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ - הֲרֵי זֶה נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר הָאָב בַּפֵּרוּשׁ 'זֶה בְּנִי בְּכוֹרִי'.
יזשָׁמְעוּ מִן הָאָב שֶׁאָמַר 'זֶה בְּנִי בְּכוֹר' - אֵינוֹ נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בְּעֵדוּת זוֹ; שֶׁמָּא בְּכוֹר לְאִמּוֹ הוּא, וּלְזֶה נִתְכַּוַּן הָאָב. עַד שֶׁיֹּאמַר 'בְּנִי בְּכוֹרִי'.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
טקסט מנוקד באדיבות תורת אמת ברישיון CC 2.5.
Эта страница содержит священный текст. Пожалуйста, после распечатки обращайтесь с ним осторожно.
