Рамбам

אהַמּוֹדֶה בִּפְנֵי שְׁנַיִם שֶׁיֵּשׁ לִפְלוֹנִי אֶצְלוֹ מָנֶה, וְאָמַר לָהֶן בְּדֶרֶךְ הוֹדָיָה לֹא דֶּרֶךְ שִׂיחָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר לָהֶם 'אַתֶּם עֵדַי', וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַתּוֹבֵעַ עִמּוֹ - הֲרֵי זוֹ עֵדוּת.

תְּבָעוֹ בַּדִּין לְמָחָר: אִם אָמַר 'לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם', אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, וּמְשַׁלֵּם עַל פִּיהֶם. וְאִם הָיָה עֵד אֶחָד - נִשְׁבָּע, הוֹאִיל וְאָמַר דֶּרֶךְ הוֹדָיָה. טָעַן כְּשֶׁתְּבָעוֹ בְּעֵדִים אֵלּוּ וְאָמַר 'שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ אֶת עַצְמִי הוֹדֵיתִי' - נֶאֱמָן וְנִשְׁבָּע הֶסֵּת.

וְאִם כְּשֶׁהוֹדָה בִּפְנֵיהֶם הָיָה הַתּוֹבֵעַ עִמּוֹ - אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹן וְלוֹמַר, כְּדֵי לְהַרְאוֹת שֶׁאֵינִי עָשִׁיר הוֹדֵיתִי; אֲבָל אִם טָעַן שֶׁנָּתַן, נֶאֱמָן וְנִשְׁבָּע הֶסֵּת.

בכָּל הַמּוֹדֶה בִּפְנֵי שְׁנַיִם, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר וְלוֹמַר 'מַשְׁטֶה הָיִיתִי בּוֹ', וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, אִם הוֹדָה בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה; אֲבָל מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִתֵּן בְּהוֹדָיַת פִּיו; שֶׁכָּל הָאוֹמֵר בְּדֶרֶךְ הוֹדָיָה, הֲרֵי זֶה כְּאוֹמֵר 'אַתֶּם עֵדַי'.

אֲבָל אֵין כּוֹתְבִין אֶלָא אִם אָמַר לָהֶם 'כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וּתְנוּ לוֹ'. וּצְרִיכִין לְהִמָּלֵךְ בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכֵן אִם הוֹדָה בְּבֵית דִּין אַחַר שֶׁשָּׁלְחוּ לוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר - הֲרֵי אֵלּוּ כּוֹתְבִין. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ בֵּית דִּין מַכִּירִין אֶת שְׁנֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲרִימוּ שְׁנֵיהֶם לְחַיֵּב אִישׁ אַחֵר.

גבֵּית דִּין שֶׁל שְׁלֹשָׁה שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין מֵעַצְמָן בַּמָּקוֹם הַקָּבוּעַ לָהֶן, וּבָא הַתּוֹבֵעַ וְקִבֵּל לִפְנֵיהֶם, וְשָׁלְחוּ שָׁלִיחַ אֵצֶל הַנִּתְבָּע, וּבָא וְהוֹדָה בִּפְנֵיהֶם - הֲרֵי אֵלּוּ כּוֹתְבִין, וְנוֹתְנִין לְבַעַל דִּינוֹ.

אֲבָל אִם לֹא הָיוּ קְבוּעִין, וְלֹא שָׁלְחוּ לוֹ, אַפִלּוּ קָבַץ אוֹתָן וְהוֹשִׁיב הַשְׁלֹשָׁה, וְהוֹדָה בִּפְנֵיהֶן וְאָמַר 'הֱיוּ עָלַי דַּיָּנִין', וּבָא אַחַר כָּךְ הַתּוֹבֵעַ, וְאָמַר לָהֶם 'כִּתְבוּ לִי הוֹדָיָתוֹ' - אֵין כּוֹתְבִין; שֶׁמָּא יִתֵּן לוֹ וְנִמְצָא זֶה תּוֹבֵעַ אוֹתוֹ בִּשְּׁטָר.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִּטַּלְטְלִין. אֲבָל אִם הוֹדָה בַקַּרְקָעוֹת, אַפִלּוּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קָנוּ מִיָּדוֹ וְלֹא אָמַר לָהֶם כִּתְבוּ וּתְנוּ - הֲרֵי אֵלּוּ כּוֹתְבִים וְנוֹתְנִין.

שֶׁאֵין כָּאן לָחוּשׁ שֶׁמָּא יִתֵּן לוֹ וְנִמְצָא תּוֹבְעוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה.

דשְׁטָר הוֹדָיָה שֶׁיָּצָא, וְלֹא הָיָה כָּתוּב בּוֹ 'אָמַר לָנוּ כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וּתְנוּ לוֹ' - הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר; שֶׁחֲזָקָה הִיא שֶׁאִלּוּ לֹא אָמַר לָהֶם 'כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וּתְנוּ לוֹ', לֹא הָיוּ כּוֹתְבִין.

הָיָה כָּתוּב בִּשְּׁטָר 'הוֹדָה פְּלוֹנִי בְּפָנֵינוּ בְּבֵית דִּין', אִם אֵין כָּתוּב בּוֹ 'שֶׁהָיוּ שְׁלֹשָׁה', אוֹ דְּבָרִים שֶׁשּׁוֹמְעִין מִכְּלָלָן שֶׁהָיוּ שְׁלֹשָׁה - חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא שְׁנַיִם הָיוּ, וְטָעוּ וְדִמּוּ שֶׁהַהוֹדָיָה בִּשְׁנַיִם הוֹדָיָה בְּבֵית דִּין הִיא. וּלְפִיכָךְ אֵין דָּנִין בּוֹ דִּין שְׁטָר כָּשֵׁר.

הכְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהוֹדָיָה בְּבֵית דִּין אוֹ עֵדוּת בְּבֵית דִּין, כְּמַלְוָה הַכְּתוּבָה בִּשְּׁטָר; וּלְפִיכָךְ כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין לְבַעַל דִּינוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁלֹּא קִבֵּל עָלָיו אֶת הַדִּין עַד שֶׁשָּׁלְחוּ וֶהֱבִיאוּהוּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ לַדִּין, וְתָבַע אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ וְאָמַר 'מָנֶה לִי בְּיָדְךָ', וְאָמַר לוֹ הַנִּתְבָּע 'הֵן יֵשׁ לְךָ בְּיָדִי', בֵּין שֶׁאָמְרוּ לוֹ הַדַּיָּנִין 'חַיָּב אַתָּה לִתֵּן לוֹ', בֵּין שֶׁאָמְרוּ לוֹ 'צֵא תֵּן לוֹ', וְיָצָא וְאָמַר 'פָּרַעְתִּי' - נֶאֱמָן, וְיִשָּׁבַע הֶסֵּת שֶׁפְּרָעוֹ.

לְפִיכָךְ אִם חָזַר הַתּוֹבֵעַ לַדַּיָּנִים, וְאָמַר 'כִּתְבוּ לִי הוֹדָיָתוֹ' - אֵין כּוֹתְבִין לוֹ, שֶׁמָּא פְּרָעוֹ.

וְכֵן מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁבוּעָה בְּבֵית דִּין, וְיָצָא וְאָמַר 'נִשְׁבַּעְתִּי' - נֶאֱמָן, וְאֵין מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ שֶׁנִּשְׁבַּע.

הָיוּ הָעֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא נִשְׁבַּע, הֻחְזַק כַּפְרָן לְאוֹתָהּ שְׁבוּעָה; וְאֵינוֹ נֶאֱמָן לְעוֹלָם לוֹמַר נִשְׁבַּעְתִּיהָ, עַד שֶׁיּוֹדֶה לוֹ בַּעַל דִּינוֹ אוֹ יָבִיא עֵדִים שֶׁנִּשְׁבַּע בִּפְנֵיהֶם.

ושְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ לַדִּין, וְנִתְחַיֵּב הָאֶחָד לַשֵּׁנִי, וְאָמְרוּ לוֹ 'צֵא תֵּן לוֹ', וְיָצָא, וְחָזַר וְאָמַר 'פָּרַעְתִּי', וְעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁלֹּא פְרָעוֹ - הֻחְזַק כַּפְרָן לְאוֹתוֹ מָמוֹן.

אָמְרוּ לוֹ 'חַיָּב אַתָּה לִתֵּן לוֹ', וְיָצָא, וְחָזַר וְאָמַר 'פָּרַעְתִּי', וְעֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא פְרָעוֹ - לֹא הֻחְזַק כַּפְרָן; שֶׁזֶּה נִשְׁמַט מֵהֶן עַד שֶׁיַּחְקְרוּ דִּינוֹ.

לְפִיכָךְ אִם חָזַר פַּעַם אַחֶרֶת, וְטָעַן שֶׁפָּרַע זֶה הַמָּמוֹן שֶׁנִּתְחַיֵּב בּוֹ בִּפְנֵיהֶם, וְלֹא הָיוּ שָׁם עֵדִים שֶׁמַּכְחִישִׁין אוֹתוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה - הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת שֶׁפְּרָעוֹ, וְנִפְטָר.

לְפִיכָךְ הָיוּ בְּקִיאֵי הַדַּעַת בִּסְפָרַד, כְּשֶׁיּוֹדֶה הַלֹוֶה אוֹ כְּשֶׁיִּתְחַיֵּב שְׁבוּעָה בְּבֵית דִּין, אוֹמֵר לוֹ בִּפְנֵי בֵּית דִּין 'הֱיוּ עָלַי עֵדִים שֶׁלֹּא יִפְרָעֵנִי אוֹ שֶׁלֹּא יִשָּׁבַע לִי אֶלָא בִּפְנֵי עֵדִים'.

זמִי שֶׁהוֹדָה בְּבֵית דִּין שֶׁאֲנִי חַיָּב לְזֶה הַתּוֹבֵעַ מָנֶה, וְאַחַר כָּךְ אָמַר 'נִזְכַּרְתִּי שֶׁפָּרַעְתִּי לוֹ חוֹבוֹ זֶה שֶׁהוֹדֵיתִי בּוֹ, וַהֲרֵי עֵדִים' - הֲרֵי זוֹ עֵדוּת מוֹעֶלֶת, וְעוֹשִׂין עַל פִּיהֶם; שֶׁהֲרֵי לֹא הִכְחִישׁ עֵדָיו, וְאֵינוֹ כְּאוֹמֵר 'לֹא לָוִיתִי מֵעוֹלָם'.

חיֵשׁ לַטּוֹעֵן בְּבֵית דִּין לַחֲזֹר וְלִטְעֹן טַעֲנָה אַחֶרֶת, לְהַכְחִישׁ הַטַעֲנָה הָרִאשׁוֹנָה, וְסוֹמְכִין עַל טַעֲנָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן אֲמַתְלָא לַטַעֲנָה הָרִאשׁוֹנָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא מִבֵּית דִּין וְחָזַר, יֵשׁ לוֹ לַחֲזֹר וְלִטְעֹן וְלַהֲפֹּךְ כָּל טַעֲנָה שֶׁיִּרְצֶה, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ הָעֵדִים. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁיָּבוֹאוּ הָעֵדִים, וְיַכְחִישׁוּ טַעֲנָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה שֶׁסָּמַךְ עָלֶיהָ - אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשִּׂיאוֹ לִטַעֲנָה אַחֶרֶת, אֶלָא אִם כֵּן נָתַן אֲמַתְלָא לַטַעֲנָה שֶׁסָּמַךְ עָלֶיהָ, וְיֵשׁ בְּמַשְׁמָעָהּ כְּמוֹ שֶׁהִשִּׂיא בְּזֹאת הַטַעֲנָה הָאַחֶרֶת.

וְהוּא, שֶׁלֹּא יָצָא מִבֵּית דִּין; אֲבָל אִם יָצָא מִבֵּית דִּין - אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר וְלִטְעֹן אַחַר שֶׁבָּאוּ עֵדִים, שֶׁמָּא אֲנָשִׁים רָעִים לִמְּדוּהוּ טְעָנוֹת שֶׁל שֶׁקֶר. וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה.