Рамбам

אבַּעֲלֵי דִּינִין שֶׁבָּאוּ לְבֵית דִּין - טָעַן הָאֶחָד וְאָמַר 'מָנֶה יֵשׁ לִי אֵצֶל זֶה שֶׁהִלְוִיתִיהוּ' אוֹ 'שֶׁהִפְקַדְתִּי אֶצְלוֹ' אוֹ 'שֶׁגָּזַל מִמֶּנִּי' אוֹ 'שֶׁיֵּשׁ לִי אֶצְלוֹ בִּשְׂכָרִי', וְכָל כַיּוֹצֵא בְּזֶה, וְהֵשִׁיב הַנִּטְעָן וְאָמַר 'אֵינִי חַיָּב לְךָ כְּלוּם' אוֹ 'אֵין לְךָ בְּיָדִי כְּלוּם' אוֹ 'שֶׁקֶר הוּא טוֹעֵן' - אֵין זוֹ תְּשׁוּבָה נְכוֹנָה.

אֶלָא אוֹמְרִים בֵּית דִּין לַנִּטְעָן 'הָשֵׁב עַל טַעֲנָתוֹ וּפָרַשׁ הַתְּשׁוּבָה כְּמוֹ שֶׁפֵרֵשׁ זֶה טַעֲנָתוֹ, וֶאֱמֹר אִם לָוִיתָ מִמֶּנּוּ אוֹ לֹא לָוִיתָ', 'הִפְקִיד אֶצְלְךָ אוֹ לֹא הִפְקִיד אֶצְלְךָ', 'גְּזַלְתּוֹ אוֹ לֹא גְזַלְתּוֹ', 'שָׂכַרְתָּ אוֹתוֹ אוֹ לֹא שָׂכַרְתָּ'. וְכֵן בִּשְׁאָר הַטְּעָנוֹת.

וּמִפְּנֵי מַה אֵין מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ תְּשׁוּבָה זוֹ? שֶׁמָּא טוֹעֶה הוּא בְּדַעְתּוֹ, וְיָבוֹא לְהִשָּׁבַע עַל שֶׁקֶר.

שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁהִלְוָהוּ כְּמוֹ שֶׁטָּעַן, וְהֶחֱזִיר זֶה אֶת הַחוֹב לִבְנוֹ אוֹ לְאִשְׁתּוֹ, אוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ מַתָּנָה כְּנֶגֶד הַחוֹב, וִידַמֶּה בְּדַעְתּוֹ שֶׁנִּפְטַר מִן הַחוֹב.

לְפִיכָךְ אוֹמְרִים לוֹ 'הֵיאַךְ תֹּאמַר אֵינִי חַיָּב כְּלוּם, שֶׁמָּא אַתָּה מִתְחַיֵּב מִן הַדִּין לְשַׁלֵּם וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ, אֶלָא הוֹדִיעַ לַדַּיָּנִין פֵּרוּשׁ הַדְּבָרִים, וְהֵם יוֹדִיעוּךָ אִם אַתָּה חַיָּב אוֹ אֵין אַתָּה חַיָּב'.

וְאַפִלּוּ הָיָה חָכָם גָּדוֹל, אוֹמְרִים לוֹ 'אֵין לְךָ הֶפְסֵד שֶׁתָּשִׁיב עַל טַעֲנָתוֹ וְתוֹדִיעֵנוּ כֵּיצַד אֵין אַתָּה חַיָּב לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם אוֹ מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ וְהִחְזַרְתָּ לוֹ, שֶׁהֲרֵי אָנוּ דָּנִין בְּמִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר בְּכָל מָקוֹם'.

וְכֵן אִם טָעַן הַטּוֹעֵן וְאָמַר 'זֶה חַיָּב לִי מָנֶה', אוֹ 'מָנֶה יֵשׁ לִי אֵצֶל זֶה' - אוֹמְרִים לוֹ 'מֵאֵיזֶה פָּנִים? הִלְוִיתָ אוֹתוֹ, אוֹ הִפְקַדְתָּ אֶצְלוֹ, אוֹ הִזִּיק מְמוֹנָךְ, אֱמֹר הֵיאַךְ נִתְחַיֵּב לְךָ' שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁיְּדַמֶּה שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ, וְהוּא אֵינוֹ חַיָּב - כְּגוֹן שֶׁחֲשָׁדוֹ שֶׁגְּנָבוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ שֶׁאֶתֵּן לְךָ מַתָּנָה, וְכַיּוֹצֵא בְּזֶה.

הֲרֵי שֶׁטָּעַן עָלָיו שֶׁהִלְוָהוּ מָנֶה, וְהֵשִׁיב זֶה וְאָמַר לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם, וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא הַטּוֹעֵן עֵדִים שֶׁהִלְוָהוּ בִּפְנֵיהֶם, וְחָזַר הַנִּטְעָן וְאָמַר כֵּן הָיָה לָוִיתִי וּפָרַעְתִּי - אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ, אֶלָא הֻחְזַק כַּפְרָן וּמְשַׁלֵּם.

אֲבָל אִם הֵשִׁיב 'אֵינִי חַיָּב לְךָ כְּלוּם', אוֹ 'אֵין לְךָ בְּיָדִי כְּלוּם', אוֹ 'שֶׁקֶר אַתָּה טוֹעֵן', וְכָל כַיּוֹצֵא בְּזֶה, וְהָלַךְ הַתּוֹבֵעַ וְהֵבִיא עֵדִים שֶׁהִלְוָהוּ בִּפְנֵיהֶם, וְאָמַר הַנִּתְבָּע 'כֵּן הָיָה אֲבָל הֶחֱזַרְתִּי לוֹ פִּקְדוֹנוֹ, אוֹ פְּרַעְתִּיו חוֹבוֹ' - לֹא הֻחְזַק כַּפְרָן, וְנִשְׁבָּע הֶסֵּת וְנִפְטָר.

ברָאוּהוּ עֵדִים שֶׁמָּנָה לוֹ מָעוֹת וְלֹא יָדְעוּ מַה הֵן - תְּבָעוֹ בְּבֵית דִּין וְאָמַר לוֹ 'תֵּן לִי מָעוֹת שֶׁהִלְוִיתִיךָ', וְאָמַר לוֹ 'מַתָּנָה נְתַתֶּם לִי', אוֹ 'פֵּרָעוֹן הָיוּ' - הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן, וְנִשְׁבָּע הֶסֵּת וְנִפְטָר.

אָמַר 'לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם', וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ הָעֵדִים שֶׁמָּנָה לוֹ בִּפְנֵיהֶם - הֻחְזַק כַּפְרָן.

וּלְעוֹלָם אֵין אָדָם יֻחְזַק כַּפְרָן, עַד שֶׁיִּכְפֹּר בְּבֵית דִּין, וְיָבוֹאוּ שְׁנֵי עֵדִים, וְיַכְחִישׁוּהוּ בְּמַה שֶׁכָּפַר.

ג'מָנֶה הִלְוִיתִיךָ', כָּפַר בְּבֵית דִּין וְאָמַר 'לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם', וּבָאוּ שְׁנֵי עֵדִים שֶׁלָּוָה מִמֶּנּוּ מָנֶה וּפְרָעוֹ, וְהַמַּלְוֶה אוֹמֵר 'לֹא נִפְרַעְתִּי' - הֲרֵי זֶה חַיָּב לְשַׁלֵּם; שֶׁכָּל הָאוֹמֵר 'לֹא לָוִיתִי', וּבָאוּ עֵדִים שֶׁלָּוָה - כְּאוֹמֵר לֹא פָרַעְתִּי דָמֵי, וְנִמְצָא הַלֹוֶה אוֹמֵר: לֹא פָרַעְתִּי, וְהָעֵדִים מְעִידִים שֶׁפָּרַע - הוֹדָאַת בַּעַל דִּין כְּמֵאָה עֵדִים דָמֵי.

וְאֵין הַמַּלְוֶה חַיָּב שְׁבוּעָה כְּלָל, שֶׁהֲרֵי הֻחְזַק זֶה כַּפְרָן.

וְכֵן אִם הוֹצִיא עָלָיו כְּתָב יָדוֹ שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ, וְאָמַר 'לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם וְזֶה אֵינוֹ כְּתָב יָדִי', אִם הֻחְזַק כְּתָב יָדוֹ בְּבֵית דִּין אוֹ שֶׁבָּאוּ עֵדִים שֶׁהוּא כְּתָב יָדוֹ - הֲרֵי זֶה הֻחְזַק כַּפְרָן, וּמְשַׁלֵּם.

ד'מָנֶה הִלְוִיתִיךָ וְהוּא לִי בְּיָדְךָ', אָמַר לוֹ הַנִּטְעָן 'וַהֲלוֹא פְרַעְתִּיךָ בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי', וּבָאוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְאָמְרוּ 'לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם' - לֹא הֻחְזַק כַּפְרָן, שֶׁאֵין הָעֵדִים זוֹכְרִין אֶלָא דָּבָר שֶׁהֵם עֵדִים בּוֹ.

לְפִיכָךְ יִשָּׁבַע הַלֹוֶה הֶסֵּת, וְיִפָּטֵר.

כַיּוֹצֵא בּוֹ: 'תֵּן לִי מָנֶה שֶׁהִלְוִיתִיךָ וְאַתָּה בְּצַד עַמּוּד פְּלוֹנִי', וְאָמַר הַנִּטְעָן 'לֹא עָמַדְתִּי בְּצַד עַמּוּד זֶה מֵעוֹלָם', וּבָאוּ עֵדִים שֶׁעָמַד - לֹא הֻחְזַק כַּפְרָן; שֶׁאֵין אָדָם מֵשִׂים דַּעְתּוֹ לִדְבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ. וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה.

ה'תֵּן לִי מָנֶה שֶׁהִלְוִיתִיךָ וַהֲרֵי הָעֵדִים', וְאָמַר הַנִּטְעָן 'פְּרַעְתִּיךָ בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי' - אוֹמְרִין לַלֹוֶה 'הָבֵא אוֹתָם וְהִפָּטֵר'.

לֹא בָאוּ אוֹ שֶׁמֵּתוּ אוֹ שֶׁהָלְכוּ לִמְדִינַת הַיָּם - יִשָּׁבַע הֶסֵּת שֶׁפְּרָעוֹ. שֶׁאֵין אָנוּ מַצְרִיכִים אוֹתוֹ לַהֲבִיאָן אֶלָא לְבָרֵר דְּבָרָיו וּלְהִפָּטֵר אַף מִשְּׁבוּעָה, שֶׁהַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ בְּעֵדִים אֵינוֹ צָרִיךְ לְפָרְעוֹ בְּעֵדִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ואָמַר לוֹ בִּפְנֵי עֵדִים, 'מָנֶה לִי בְּיָדְךָ', אָמַר לוֹ 'הֵן', לְמָחָר תְּבָעוֹ בַּדִּין וְהֵבִיא עֵדִים, וְטָעַן וְאָמַר 'מַשְׁטֶה הָיִיתִי בָּךְ וְאֵין לְךָ בְּיָדִי כְּלוּם' - פָּטוּר, וְנִשְׁבָּע הֶסֵּת שֶׁאֵין לוֹ בְּיָדוֹ כְּלוּם. אַפִלּוּ אָמַר 'לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם'.

שֶׁהֲרֵי לֹא אָמַר לָהֶם 'אַתֶּם עֵדַי', וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ עֵדוּת אֵין אָדָם זוֹכְרוֹ.

וּלְפִיכָךְ אִם אָמַר 'לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם', לֹא הֻחְזַק כַּפְרָן.

זוְלֹא עוֹד, אֶלָא אַפִלּוּ הִטְמִין לוֹ עֵדִים אֲחוֹרֵי הַגָּדֵר, וְאָמַר לוֹ 'מָנֶה לִי בְּיָדְךָ', אָמַר לוֹ 'הֵן, רְצוֹנְךָ שֶׁיָּעִיד פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי', אָמַר לוֹ 'לֹא, שֶׁמָּא תִּכְפֵּנִי בַּדִּין לְמָחָר, וְאֵין לִי מַה אֶתֵּן לְךָ', וּלְמָחָר תְּבָעוֹ בַּדִּין בְּאֵלּוּ הָעֵדִים - בֵּין שֶׁטָּעַן וְאָמַר 'מַשְׁטֶה הָיִיתִי בּוֹ', בֵּין שֶׁאָמַר 'לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם' - הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת וְנִפְטָר.

שֶׁאֵין כָּאן עֵדוּת, עַד שֶׁיֹּאמַר הַלֹוֶה 'אַתֶּם עֵדַי', אוֹ יֹאמַר הַמַּלְוֶה בִּפְנֵי הַלֹוֶה וְיִשְׁתֹּק הַלֹוֶה. אֲבָל בְּעֵדוּת הַזֶה לֹא הֻחְזַק כַּפְרָן.

מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיוּ קוֹרִין לוֹ 'קָב רְשׁוּ', כְּלוֹמַר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו חוֹבוֹת הַרְבֵּה - אָמַר 'מִי הוּא שֶׁאֲנִי חַיָּב לוֹ אֶלָא פְּלוֹנִי', וּבָא פְּלוֹנִי וּתְבָעוֹ, וְאָמַר הוּא 'אֵינִי חַיָּב לוֹ כְּלוּם'. וְאָמְרוּ חֲכָמִים: יִשָּׁבַע הֶסֵּת וְיִפָּטֵר.

וְכֵן אֶחָד הָיוּ אוֹמְרִים עָלָיו שֶׁהוּא בַּעַל מָמוֹן - בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ אָמַר 'אִלּוּ הָיָה לִי מָמוֹן הֲלוֹא הָיִיתִי פּוֹרְעוֹ לִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי'? וְאַחַר מִיתָתוֹ בָּא אוֹתוֹ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי לִתְבֹּעַ. וְאָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין לָהֶם כְּלוּם, שֶׁאָדָם עָשׂוּי לְהַרְאוֹת עַצְמוֹ שֶׁאֵינוֹ בַּעַל מָמוֹן, וְשֶׁלֹּא הִנִּיחַ בָּנָיו בַּעֲלֵי מָמוֹן. וְכֵן כָּל כַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ.

חאַף עַל פִּי שֶׁהַמַּטְמִין עֵדִים אֵינָהּ עֵדוּת, וְכֵן הַמּוֹדֶה מֵעַצְמוֹ וְעֵדִים שׁוֹמְעִין אוֹתוֹ, וְכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ בִּפְנֵי עֵדִים 'מָנֶה לִי בְּיָדְךָ' וְאָמַר לוֹ 'הֵן' - בְּכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לְבֵית דִּין, אוֹמְרִין לַנִּתְבָּע 'לָמָּה לֹא תִתֵּן לְזֶה מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶצְלְךָ'?

אָמַר 'אֵין לוֹ אֶצְלִי כְּלוּם', אוֹמְרִים לוֹ 'וַהֲלוֹא אַתָּה אָמַרְתָּ בִּפְנֵי אֵלּוּ כָּךְ וְכָּךְ', אוֹ 'אַתָּה הוֹדֵיתָ מֵעַצְמָךְ'. אִם עָמַד וְשִׁלֵּם, הֲרֵי מוּטָב; וְאִם לֹא טָעַן, אֵין טוֹעֲנִין לוֹ.

אֲבָל אִם טָעַן וְאָמַר 'מַשְׁטֶה הָיִיתִי בּוֹ', אוֹ 'לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם', אוֹ 'שֶׁלֹּא לְהַשְׁבִּיעַ אֶת עַצְמִי נִתְכַּוַּנְתִּי' - פָּטוּר, וְנִשְׁבָּע הֶסֵּת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.