Рамбам

אכָּל חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה - אֵין מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ לֹא שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה וְלֹא שְׁבוּעָה מִדִּבְרֵיהֶם וְלֹא שְׁבוּעַת הֶסֵּת. וְאַפִלּוּ רָצָה הַתּוֹבֵעַ, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.

באֶחָד הַנִּשְׁבָּע לַשֶּׁקֶר שְׁבוּעַת בִּטּוּי, אוֹ שְׁבוּעַת הָעֵדוּת, אוֹ שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, אוֹ שְׁבוּעַת שָׁוְא - הֲרֵי הוּא חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה.

וְכֵן כָּל הַפָּסוּל לְעֵדוּת מִשּׁוּם עֲבֵרָה - בֵּין פַּסְלָנוּת שֶׁל תּוֹרָה, כְּגוֹן בַּעֲלֵי רִבִּית וְאוֹכְלֵי נְבֵלוֹת וְגַזְלָנִין, בֵּין פַּסְלָנוּת שֶׁל דִבְרֵיהֶם, כְּגוֹן מְשַׂחֵק בַּקֻּבְיָא וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים - הֲרֵי הוּא חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה, וְאֵין מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ.

גאֵין אָדָם נַעֲשֶׂה חָשׁוּד, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ עָלָיו עֵדִים שֶׁהוּא עָבַר עֲבֵרָה שֶׁנִּפְסַל בָּהּ.

אֲבָל הַמּוֹדֶה מִפִּי עַצְמוֹ שֶׁהוּא חָשׁוּד, וְשֶׁעָבַר עֲבֵרָה שֶׁנִּפְסַל בָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁחוֹשְׁשִׁין לוֹ, וְאֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹתוֹ עֵד לְכַתְּחִלָּה - אִם נִתְחַיֵּב שְׁבוּעָה, מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ; שֶׁהֲרֵי אָנוּ אוֹמְרִים לוֹ 'אִם אֱמֶת אַתָּה אוֹמֵר הִשָּׁבַע, וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁעָבַרְתָּ עֲבֵרָה אָסוּר לְךָ לְהִשָּׁבַע בֶּאֱמֶת, וְאִם שֶׁקֶר אַתָּה אוֹמֵר, הוֹדֵה לְבַעַל דִּינְךָ'.

אֲבָל הַנֶּחְשָׁד בְּעֵדִים - אֵין אָנוּ מַאֲמִינִים אוֹתוֹ שֶׁיִּשָּׁבַע.

דתַּקָּנַת חֲכָמִים הִיא: שֶׁכָּל הַמְּחֻיָּב שְׁבוּעָה מִן הַתּוֹרָה עַל טַעֲנַת וַדַּאי - אִם הָיָה חָשׁוּד, הֲרֵי הַתּוֹבֵעַ נִשְׁבָּע מִדִּבְרֵיהֶם וְנוֹטֵל מַה שֶׁטָּעַן. הָיוּ שְׁנֵיהֶם חֲשׁוּדִין - חָזְרָה שְׁבוּעָה לַמְּחֻיָּב לָהּ, שֶׁהוּא הַנִּתְבָּע; וּמִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע, מְשַׁלֵּם.

הָיָה הֶחָשׁוּד שׁוֹמֵר, וְטָעַן שֶׁאָבַד הַפִּקָּדוֹן אוֹ נִגְנַב - אֵין שֶׁכְּנֶגְדוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁבַע וְלִטֹּל, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ טוֹעֲנוֹ וַדַּאי שֶׁאֲכָלוֹ. לְפִיכָךְ, אִם טָעַן בַּעַל הַפִּקָּדוֹן וְאָמַר 'בְּפָנַי שָׁלַח יָד בְּפִקְדוֹנִי' אוֹ 'פָּשַׁע בּוֹ' - הֲרֵי הַתּוֹבֵעַ נִשְׁבָּע בְּתַקָּנַת חֲכָמִים, וְנוֹטֵל.

הנִתְחַיֵּב הֶחָשׁוּד שְׁבוּעָה מִדִּבְרֵיהֶם - אִם הָיָה מִן הַנִּשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין, אֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁבַע וְלִטֹּל, אֶלָא הַנִּתְבָּע שֶׁכְּנֶגְדוֹ יִשָּׁבַע הֶסֵּת וְיִפָּטֵר.

וְכֵן פּוֹגֵם שְׁטָרוֹ וְכָל כַיּוֹצֵא בּוֹ שֶׁהָיָה חָשׁוּד, אוֹ שֶׁטָּעַן הַלֹוֶה שֶׁפְּרָעוֹ, וְאָמַר 'יִשָּׁבַע לִי' - הֲרֵי הַנִּתְבָּע נִשְׁבָּע הֶסֵּת וְיִפָּטֵר אַף מִן הַשְּׁטָר.

והָיָה הֶחָשׁוּד מִן הַנִּשְׁבָּעִין בְּטַעֲנַת סָפֵק - אֵינוֹ נִשְׁבָּע, וְאֵין שֶׁכְּנֶגְדוֹ נִשְׁבָּע; לְפִי שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב זֶה שְׁבוּעָה מִן הַתּוֹרָה, וּלְפִי שֶׁאֵין הַתּוֹבֵעַ טוֹעֲנוֹ טַעֲנַת וַדַּאי, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁבַע עַל טַעֲנָתוֹ.

זנִתְחַיֵּב הֶחָשׁוּד שְׁבוּעַת הֶסֵּת - אֵין שֶׁכְּנֶגְדוֹ נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל; שֶׁשְּׁבוּעַת הֶסֵּת עַצְמָהּ תַּקָּנָה הִיא, וְלֹא עָשׂוּ לָהּ תַּקָּנָה אַחֶרֶת שֶׁיִּשָּׁבַע הַתּוֹבֵעַ, אֶלָא הֲרֵי הַנִּתְבָּע נִפְטָר בְּלֹא שְׁבוּעָה.

חמִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁבוּעַת הֶסֵּת, וְהָיָה הַתּוֹבֵעַ חָשׁוּד - אֵין הַנִּתְבָּע יָכוֹל לַהֲפֹּךְ עָלָיו הַשְּׁבוּעָה, שֶׁהֲרֵי אֵין זֶה יָכוֹל לְהִשָּׁבַע, אֶלָא יְשַׁלֵּם אוֹ יִשָּׁבַע הֶסֵּת.

אֵין שׁוֹמְעִין לְזֶה לִתְלוֹת בְּדָבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר. וַהֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁהָפַךְ שְׁבוּעָתוֹ עַל הַקָּטָן, שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, אֶלָא אוֹ יִשָּׁבַע הֶסֵּת אוֹ יְשַׁלֵּם.

טמִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁבוּעָה, בֵּין מִן הַתּוֹרָה בֵּין מִדִּבְרֵיהֶם, וְנִשְׁבַּע וְנָטַל אוֹ נִשְׁבַּע וְנִפְטַר, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עָלָיו עֵדִים שֶׁהוּא חָשׁוּד - אֵין שְׁבוּעָתוֹ שֶׁנִּשְׁבַּע כְּלוּם, וְיֵשׁ לְבַעַל דִּינוֹ לְהוֹצִיא מִיָּדוֹ מַה שֶׁנָּטַל, אוֹ יִשָּׁבַע זֶה שֶׁכְּנֶגְדוֹ וְיִטֹּל מִמֶּנּוּ.

ילְעוֹלָם כְּזֶה דָּנִין לֶחָשׁוּד, עַד שֶׁיִּלְקֶה בְּבֵית דִּין.

וְאִם הָיוּ עָלָיו עֵדִים, שֶׁלָּקָה עַל יָדָם וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה - יַחְזֹר לְכַשְׁרוּתוֹ בֵּין לְעֵדוּת בֵּין לִשְׁבוּעָה.

יאמִי שֶׁטָּעַן עַל חֲבֵרוֹ וְכָפַר בּוֹ וְנִשְׁבָּע, בֵּין שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה בֵּין שְׁבוּעַת הֶסֵּת, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים, וְהֵעִידוּ עָלָיו שֶׁעַל שֶׁקֶר נִשְׁבַּע - הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם, וְהֻחְזַק חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה.

וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בִּשְׁבוּעוֹת, שֶׁכָּל הַנִּשְׁבָּע עַל מָמוֹן חֲבֵרוֹ וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה - חַיָּב לְהוֹסִיף חֹמֶשׁ.

יבטְעָנוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹב אֶצְלוֹ בְּעֵדִים וְקִנְיָן, וְאָמַר 'כֵּן הָיָה וּפְרַעְתִּיךָ', אוֹ שֶׁאָמַר 'אֵינִי חַיָּב לְךָ כְּלוּם', וְנִשְׁבַּע הֶסֵּת, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדֵי הַקִּנְיָן, אוֹ הוֹצִיא שְׁטָר וְנִתְקַיֵּם - הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם, וְאֵינוֹ חָשׁוּד; שֶׁהֲרֵי לֹא הֵעִידוּ שֶׁלֹּא פְרָעוֹ, וְלֹא אָמַר הַנִּתְבָּע 'לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם'. וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה.