Рамбам

אבֶּן נֹחַ שֶׁשָּׁגַג בְּאַחַת מִמִצְוֹתָיו - פָּטוּר מִכְּלוּם; חוּץ מֵרוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה, שֶׁאִם הֲרָגוֹ גּוֹאֵל הַדָּם - אֵינוֹ נֶהֱרָג עָלָיו, וְאֵין לוֹ עִיר מִקְלָט; אֲבָל בָּתֵּי דִּינֵיהֶן אֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשׁוֹגֵג בְּאַחַת מִמִצְוֹת וְעָבַר בְּלֹא כַּוָּנָה, כְּגוֹן שֶׁבָּעַל אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ וְדִמָּה שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ אוֹ פְּנוּיָה.

אֲבָל אִם יָדַע שֶׁהִיא אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, וְלֹא יָדַע שֶׁהִיא אֲסוּרָה עָלָיו, אֶלָא עָלָה עַל לִבּוֹ שֶׁדָּבָר זֶה מֻתָּר לוֹ, וְכֵן אִם הָרַג, וְהוּא לֹא יָדַע שֶׁאָסוּר לַהֲרֹג - הֲרֵי זֶה קָרוֹב לְמֵזִיד, וְנֶהֱרָג. וְלֹא תֵּחָשֵׁב זוֹ לָהֶם שְׁגָגָה, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לוֹ לִלְמֹד וְלֹא לָמַד.

בבֶּן נֹחַ שֶׁאֲנָסוֹ אַנָּס לַעֲבֹר עַל אַחַת מִמִצְוֹתיו, מֻתָּר לוֹ לַעֲבֹר. אַפִלּוּ נֶאֱנָס לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה - עוֹבֵד, לְפִי שֶׁאֵינָן מְצֻוִּין עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. וּלְעוֹלָם אֵין עוֹנְשִׁין מֵהֶן לֹא קָטָן, וְלֹא חֵרֵשׁ, וְלֹא שׁוֹטֶה - לְפִי שֶׁאֵינָן בְּנֵי מִצְוֹת.

גבֶּן נֹחַ שֶׁנִּתְגַּיֵּר, וּמָל וְטָבַל, וְאַחַר כָּךְ רָצָה לַחֲזֹר מֵאַחֲרֵי ה' וְלִהְיוֹת גֵּר תּוֹשָׁב בִּלְבַד כְּשֶׁהָיָה מִקֹּדֶם - אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, אֶלָא יִהְיֶה כְּיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר, אוֹ יֵהָרֵג. וְאִם הָיָה קָטָן כְּשֶׁהִטְבִּילוּ אוֹתוֹ בֵּית דִּין - יָכוֹל לְמַחוֹת בְּשָׁעָה שֶׁיַּגְדִּיל, וְיִהְיֶה גֵּר תּוֹשָׁב בִּלְבָד. וְכֵיוָן שֶׁלֹּא מִחָה בִּשְׁעָתוֹ - שׁוּב אֵינוֹ מְמַחֶה, אֶלָא הֲרֵי הוּא גֵּר צֶדֶק.

לְפִיכָךְ אִם בָּא לִקְטַנָּה שֶׁהִטְבִּילוּהָ בֵּית דִּין - כֶּסֶף כְּתֻבָּתָהּ אוֹ קְנַס אוֹנֵס אוֹ מְפַתֶּה, יִהְיֶה הַכֹּל תַּחַת יַד בֵּית דִּין, עַד שֶׁתַּגְדִּיל וְלֹא תְמַחֶה בַּגֵּרוּת; שֶׁמָּא תִּטֹּל וְתַגְדִּיל וּתְמַחֶה, וְנִמְצֵאת זוֹ אוֹכֶלֶת בְּגַיוּתָהּ מָעוֹת שֶׁאֵין לָהּ זְכוּת בָּהֶן, אֶלָא בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל.

דבֶּן נֹחַ שֶׁבֵּרַךְ אֶת הַשֵּׁם, אוֹ שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁהָרַג חֲבֵרוֹ, וְנִתְגַּיֵּר - פָּטוּר. הָרַג בֶּן יִשְׂרָאֵל, אוֹ שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל, וְנִתְגַּיֵּר – חַיָּב. וְהוֹרְגִין אוֹתוֹ עַל בֶּן יִשְׂרָאֵל, וְחוֹנְקִין אוֹתוֹ עַל אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעַל - שֶׁהֲרֵי נִשְׁתַּנָּה דִּינוֹ.

הכְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁכָּל מִיתַת בְּנֵי נֹחַ בְּסַיִף; אֶלָא אִם כֵּן בָּעַל אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל נַעֲרָה מְאֹרָסָה, יִסָּקֵל, וְאִם בְּעָלָהּ אַחַר שֶׁנִּכְנְסָה לַחֻפָּה קֹדֶם שֶׁתִּבָּעֵל, יֵחֶנֶק.

ומִפִּי הַקַּבָּלָה, שֶׁבְּנֵי נֹחַ אֲסוּרִין בְּהַרְבָּעַת בְּהֵמָה וּבְהַרְכָּבַת אִילָן בִּלְבָד, וְאֵין נֶהֱרָגִין עֲלֵיהֶן.

וְגוֹי שֶׁהִכָּה יִשְׂרָאֵל, אַפִלּוּ חָבַל בּוֹ כָּל שֶׁהוּא - אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה, אֵינוֹ נֶהֱרָג.

זהַמִּילָה - נִצְטַוָּה בָּהּ אַבְרָהָם וְזַרְעוֹ בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר "אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם" (בראשית יז, ט) - יָצָא זַרְעוֹ שֶׁל יִשְׁמָעֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (בראשית כא, יב). וְיָצָא עֵשָׂו, שֶׁהֲרֵי יִצְחָק אָמַר לְיַעֲקֹב "וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ" (בראשית כח, ד) - מִכְּלָל שֶׁהוּא לְבַדּוֹ זַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הַמַחֲזִיק בְּדָתוֹ וְדַרְכּוֹ הַיְּשָׁרָה, וְהֵם הַמְּחֻיָּבִין בַּמִּילָה.

חאָמְרוּ חֲכָמִים, שֶׁבְּנֵי קְטוּרָה, שֶׁהֵם זַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁבָּאוּ אַחַר יִשְׁמָעֵאל וְיִצְחָק - חַיָּבִין בַּמִּילָה.

וְהוֹאִיל וְנִתְעָרְבוּ הַיּוֹם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל בִּבְנֵי קְטוּרָה, יִתְחַיְּבוּ הַכֹּל בַּמִּילָה בַּשְּׁמִינִי; וְאֵין נֶהֱרָגִין עָלֶיהָ.

טגּוֹי שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה, חַיָּב מִיתָה. לֹא יַעֲסֹק אֶלָא בְּשֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁלָּהֶן בִּלְבַד. וְכֵן גּוֹי שֶׁשָּׁבַת, אַפִלּוּ בְּיוֹם מִיְּמוֹת הַחֹל - אִם עָשָׂה אוֹתוֹ לְעַצְמוֹ כְּמוֹ שַׁבָּת, חַיָּב מִיתָה; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם עָשָׂה מוֹעֵד לְעַצְמוֹ.

כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: אֵין מַנִּיחִין אוֹתָן לְחַדֵּשׁ דָּת, וְלַעֲשׂוֹת מִצְוֹת לְעַצְמָן מִדַּעְתָּן, אֶלָא אוֹ יִהְיֶה גֵּר צֶדֶק וִיקַבֵּל כָּל הַמִצְוֹת, אוֹ יַעֲמֹד בְּתוֹרָתוֹ וְלֹא יוֹסִיף וְלֹא יִגְרַע. וְאִם עָסַק בַּתּוֹרָה אוֹ שָׁבַת אוֹ חִדֵּשׁ דָּבָר - מַכִּין אוֹתוֹ וְעוֹנְשִׁין אוֹתוֹ וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה עַל זֶה; אֲבָל אֵינוֹ נֶהֱרָג.

יבֶּן נֹחַ שֶׁרָצָה לַעֲשׂוֹת מִצְוָה מִשְּׁאָר מִצְוֹת הַתּוֹרָה כְּדֵי לְקַבֵּל שָׂכָר - אֵין מוֹנְעִין אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ כְּהִלְכָתָהּ. וְאִם הֵבִיא עוֹלָה, מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ. נָתַן צְדָקָה, מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁנּוֹתְנִין אוֹתָהּ לַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל, הוֹאִיל וְהוּא נִזּוֹן מִיִּשְׂרָאֵל, וּמִצְוָה עֲלֵיהֶם לְהַחֲיוֹתוֹ. אֲבָל הַגּוֹי שֶׁנָּתַן צְדָקָה - מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ, וְנוֹתְנִין אוֹתָהּ לַעֲנִיֵּי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים.

יאחַיָּבִין בֵּית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְהַעֲמִיד שׁוֹפְטִים לְאֵלּוּ הַגֵּרִים הַתּוֹשָׁבִים, לָדוּן לָהֶן עַל פִּי מִשְׁפָּטִים אֵלּוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁחֵת הָעוֹלָם. אִם רָאוּ בֵּית דִּין שֶׁיַּעֲמִידוּ שׁוֹפְטֵיהֶם מֵהֶן, מַעֲמִידִין, וְאִם רָאוּ שֶׁיַּעֲמִידוּ לָהֶן מִיִּשְׂרָאֵל, יַעֲמִידוּ.

יבשְׁנֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁבָּאוּ לְפָנֶיךָ לָדוּן בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל וְרָצוּ שְׁנֵיהֶן לָדוּן דִּין תּוֹרָה - דָּנִין. הָאֶחָד רוֹצֶה וְהָאֶחָד אֵינוֹ רוֹצֶה - אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לָדוּן אֶלָא בְּדִינֵיהֶן.

הָיָה יִשְׂרָאֵל וְגוֹי: אִם יֵשׁ זְכוּת לְיִשְׂרָאֵל בְּדִינֵיהֶן - דָּנִים לוֹ בְּדִינֵיהֶם, וְאוֹמְרִים לוֹ 'כָּךְ דִּינֵיכֶם'. וְאִם יֵשׁ זְכוּת לְיִשְׂרָאֵל בְּדִינֵינוּ - דָּנִין לוֹ דִּין תּוֹרָה, וְאוֹמְרִים לוֹ 'כָּךְ דִּינֵינוּ'. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין כֵּן לְגֵר תּוֹשָׁב, אֶלָא לְעוֹלָם דָּנִים לוֹ בְּדִינֵיהֶם.

וְכֵן יֵרָאֶה לִי שֶׁנּוֹהֲגִין עִם גֵּרֵי תּוֹשָׁב בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ וּגְמִילוּת חֲסָדִים כְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי אָנוּ מְצֻוִּין לְהַחֲיוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ" (דברים יד, כא). וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים 'אֵין כּוֹפְלִין לָהֶן שָׁלוֹם' - בַּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, לֹא בְּגֵר תּוֹשָׁב.

אַפִלּוּ הַעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, צִוּוּ חֲכָמִים לְבַקֵּר חוֹלֵיהֶם וְלִקְבֹּר מֵתֵיהֶם עִם מֵתֵי יִשְׂרָאֵל וּלְפַרְנֵס עֲנִיֵּיהֶם בִּכְלַל עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי דַּרְכֵּי שָׁלוֹם. הֲרֵי נֶאֱמַר: "טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו" (תהילים קמה, ט), וְנֶאֱמַר: "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם" (משלי ג, יז).