Рамбам

אאֵין עוֹשִׂין מִלְחָמָה עִם אָדָם בָּעוֹלָם עַד שֶׁקּוֹרְאִין לוֹ לְשָׁלוֹם - אֶחָד מִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת, וְאֶחָד מִלְחֶמֶת מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם" (דברים כ, י). אִם הִשְׁלִימוּ וְקִבְּלוּ שֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ עֲלֵיהֶן - אֵין הוֹרְגִין מֵהֶן נְשָׁמָה, וַהֲרֵי הֵן לָמַּס, שֶׁנֶּאֱמַר "יִהְיוּ לְךָ לָמַס וַעֲבָדוּךָ" (דברים כ, יא).

קִבְּלוּ עֲלֵיהֶן הַמַּס וְלֹא קִבְּלוּ הָעַבְדוּת, אוֹ שֶׁקִּבְּלוּ הָעַבְדוּת וְלֹא קִבְּלוּ הַמַּס - אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶם, עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ שְׁנֵיהֶם. וְהָעַבְדוּת שֶׁיְּקַבְּלוּ הוּא, שֶׁיִּהְיוּ נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְמַטָּה, וְלֹא יָרִימוּ רֹאשׁ בְּיִשְׂרָאֵל, אֶלָא יִהְיוּ כְּבוּשִׁים תַּחַת יָדָם; וְלֹא יִתְמַנּוּ עַל יִשְׂרָאֵל לְשׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם.

וְהַמַּס שֶׁיְּקַבְּלוּ - הוּא שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִים לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ בְּגוּפָם וּמְמוֹנָם, כְּגוֹן בִּנְיַן הַחוֹמוֹת וְחִזּוּק הַמְּצוּדוֹת וּבִנְיַן אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְזֶה דְבַר הַמַּס אֲשֶׁר הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּיתוֹ וְאֶת הַמִּלּוֹא וְאֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם... וְאֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה... וַיַּעֲלֵם שְׁלֹמֹה לְמַס עֹבֵד עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וּמִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא נָתַן שְׁלֹמֹה עָבֶד כִּי הֵם אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וַעֲבָדָיו וְשָׂרָיו וְשָׁלִישָׁיו וְשָׂרֵי רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו" (מלכים א ט, טו-כב).

בוְיֵשׁ לַמֶּלֶךְ לְהַתְנוֹת עִמָּהֶם שֶׁיִּקַּח חֲצִי מְמוֹנָם, אוֹ הַקַּרְקָעוֹת וְיַנִּיחַ כָּל הַמִּטַּלְטְלִין, אוֹ כָּל הַמִּטַּלְטְלִין וְיַנִּיחַ הַקַּרְקָעוֹת - כְּפִי מַה שֶׁיַּתְנוּ.

גוְאָסוּר לְשַׁקֵּר בִּבְרִיתָם וּלְכַזֵּב לָהֶם אַחַר שֶׁהִשְׁלִימוּ וְקִבְּלוּ שֶׁבַע מִצְוֹת.

דוְאִם לֹא הִשְׁלִימוּ, אוֹ שֶׁהִשְׁלִימוּ וְלֹא קִבְּלוּ שֶׁבַע מִצְוֹת - עוֹשִׁין עִמָּהֶם מִלְחָמָה, וְהוֹרְגִין כָּל הַזְּכָרִים הַגְּדוֹלִים, וּבוֹזְזִין כָּל מְמוֹנָם וְטַפָּם. וְאֵין הוֹרְגִין אִשָּׁה וְלֹא קָטָן, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף" (ראה דברים כ,יד) - זֶה טַף שֶׁל זְּכָרִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת שֶׁהוּא עִם שְׁאָר הָאֻמּוֹת. אֲבָל שִׁבְעָה עֲמָמִין וַעֲמָלֵק שֶׁלֹּא הִשְׁלִימוּ, אֵין מַנִּיחִין מֵהֶם נְשָׁמָה, שֶׁנֶּאֱמַר "כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל הֶעָרִים... רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים... לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה" (דברים כ, טו-טז), וְכֵן הוּא אוֹמֵר בַּעֲמָלֵק "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק" (דברים כה, יט).

וּמִנַיִן שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָא בְּאֵלּוּ שֶׁלֹּא הִשְׁלִימוּ? שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא הָיְתָה עִיר אֲשֶׁר הִשְׁלִימָה אֶת יִשְׂרָאֵל בִּלְתִּי הַחִוִּי יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן אֶת הַכֹּל לָקְחוּ בַמִּלְחָמָה כִּי מֵאֵת ה' הָיְתָה לְחַזֵּק אֶת לִבָּם לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְמַעַן הַחֲרִימָם" (ראה יהושוע יא, יט-כ) - מִכְּלַל שֶׁשָּׁלְחוּ לָהֶם לְשָׁלוֹם וְלֹא קִבְּלוּ.

השְׁלוֹשָׁה כְּתָבִים שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ עַד שֶׁלֹּא נִכְנַס לָאָרֶץ: הָרִאשׁוֹן שָׁלַח לָהֶם - מִי שֶׁרוֹצֶה לִבְרֹחַ, יִבְרַח; וְחָזַר וְשָׁלַח - מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַשְׁלִים, יַשְׁלִים; וְחָזַר וְשָׁלַח - מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה, יַעֲשֶׂה. אִם כֵּן, מִפְּנֵי מַה הֶעֱרִימוּ יוֹשְׁבֵי גִּבְעוֹן? לְפִי שֶׁשָּׁלַח לָהֶם בִּכְלָל וְלֹא קִבְּלוּ, וְלֹא יָדְעוּ מִשְׁפַּט יִשְׂרָאֵל, וְדִמּוּ שֶׁשׁוּב אֵין פּוֹתְחִין לָהֶם לְשָׁלוֹם.

וְלָמָּה קָשֶׁה הַדָּבָר לַנְּשִׂיאִים וְרָאוּ שֶׁרָאוּי לְהַכּוֹתָם לְפִי חֶרֶב לוּלֵי הַשְּׁבוּעָה? מִפְּנֵי שֶׁכָּרְתוּ לָהֶם בְּרִית, וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית" (דברים ז, ב); אֶלָא הָיָה דִּינָם שֶׁיִּהְיוּ לְמַס עֲבָדִים. וְהוֹאִיל וּבִטָעוּת נִשְׁבְּעוּ לָהֶן - בְּדִּין הָיָה שֶׁיֵּהָרְגוּ עַל שֶׁהִטְעוּם, לוּלֵי חִלּוּל הַשֵּׁם.

ועַמּוֹן וּמוֹאָב - אֵין שׁוֹלְחִין לָהֶם לְשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם" (דברים כג, ז). אָמְרוּ חֲכָמִים: לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם" (דברים כ, י), יָכוֹל עַמּוֹן וּמוֹאָב כֵּן? תַלְמוּד לוֹמַר "לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם". לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ... בַּטּוֹב לוֹ" (דברים כג, יז), יָכוֹל עַמּוֹן וּמוֹאָב כֵּן? תַלְמוּד לוֹמַר "וְטֹבָתָם".

וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמָם, אִם הִשְׁלִימוּ מֵעַצְמָם תְּחִלָּה, מְקַבְּלִין אוֹתָן.

זכְּשֶׁצָּרִין עַל עִיר לְתָפְשָׂהּ, אֵין מַקִּיפִין אוֹתָהּ מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ, אֶלָא מִשָּׁלוֹשׁ רוּחוֹתֶיהָ; וּמַנִּיחִין מָקוֹם לַבּוֹרֵחַ וּלְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה" (במדבר לא, ז) - מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁבְּכָּךְ צִוָּהוּ.

חאֵין קוֹצְצִין אִילָנֵי מַאֲכָל שֶׁחוּץ לַמְּדִינָה, וְאֵין מוֹנְעִין מֵהֶם אַמַּת הַמַּיִם כְּדֵי שֶׁיִּיבְשׁוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ" (דברים כ, יט); וְכָל הַקּוֹצֵץ, לוֹקֶה. וְלֹא בַּמָּצוֹר בִּלְבַד, אֶלָא בְּכָל מָקוֹם, כָּל הַקּוֹצֵץ אִילַן מַאֲכַל דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה - לוֹקֶה. אֲבָל קוֹצְצִין אוֹתוֹ, אִם הָיָה מַזִּיק אִילָנוֹת אֲחֵרוֹת, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁמַּזִּיק בִּשְׂדֵה אֲחֵרִים, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁדָּמָיו יְקָרִים; לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָא דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה.

טכָּל אִילַן סְרָק - מֻתָּר לָקֹץ אוֹתוֹ, וְאַפִלּוּ אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ. וְכֵן אִילַן מַאֲכָל שֶׁהִזְקִין וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָא דָּבָר מוּעָט שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִטְרֹחַ בּוֹ - מֻתָּר לְקֻצּוֹ.

וְכַמָּה יִהְיֶה הַזַּיִת עוֹשֶׂה וְלֹא יְקֻצֶּנּוּ? רֹבַע הַקַּב זֵיתִים. וְדֶקֶל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה קַב תְּמָרִים, לֹא יְקֻצֶּנּוּ.

יוְלֹא הָאִילָנוֹת בִּלְבַד, אֶלָא כָּל הַמְּשַׁבֵּר כֵּלִים וְקוֹרֵעַ בְּגָדִים וְהוֹרֵס בִּנְיָן וְסוֹתֵם מַעְיָן וּמְאַבֵּד מַאֲכָלוֹת דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה - עוֹבֵר בְּ"לֹא תַשְׁחִית" (דברים כ, יט), וְאֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָא מַכַּת מַרְדּוּת מִדִּבְרֵיהֶם.

יאצָרִין עַל עֲיָרוֹת שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שְׁלֹשָׁה יָמִים קוֹדֵם הַשַּׁבָּת, וְעוֹשִׂין עִמָּהֶם מִלְחָמָה בְּכָל יוֹם וְיוֹם, וְאַפִילוּ בַּשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר "עַד רִדְתָּהּ" (דברים כ, כ) - וְאַפִלּוּ בַּשַּׁבָּת. בֵּין מִלְחֶמֶת מִצְוָה, בֵּין מִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת.

יבכְּשֶׁחוֹנִין, חוֹנִין בְּכָל מָקוֹם. וּמִי שֶׁנֶּהֱרַג בַּמִּלְחָמָה - בִּמְקוֹם שֶׁיִּפֹּל, שָׁם יִקָּבֵר; קוֹנֶה מְקוֹמוֹ כְּמֵת מִצְוָה.

יגאַרְבָּעָה דְּבָרִים פָּטְרוּ בַּמַּחֲנֶה: אוֹכְלִים הַדְּמַאי; וּפְטוּרִים מֵרְחִיצַת יָדַיִם בַּתְּחִלָּה; וּמְבִיאִין כָּל מִינֵי עֵצִים, מִכָּל מָקוֹם - וְאַפִלּוּ מְצָאָן תְּלוּשִׁים וִיבֵשִׁים, אֵין מַקְפִּידִין עַל כָּךְ בַּמַּחֲנֶה. וְכֵן פְּטוּרִין מִלְּעָרֵב עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת בַּמַּחֲנֶה, אֶלָא מִטַּלְטְלִין מֵאֹהֶל לְאֹהֶל וּמִסֻּכָּה לְסֻכָּה. וְהוּא, שֶׁיַּקִּיפוּ כָּל הַמַּחֲנֶה מְחִצָּה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה רְשׁוּת יָחִיד, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת שַׁבָּת. וְאֵין מְחִצָּה פְּחוּתָה מֵעֲשָׂרָה. וּכְשֵׁם שֶׁפְּטוּרִין מִכָּל אֵלּוּ בַּהֲלִיכָתָן, כָּךְ פְּטוּרִין בַּחֲזִירָתָן.

ידוְאָסוּר לְהִפָּנוֹת בְּתוֹךְ הַמַּחֲנֶה, אוֹ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּכָל מָקוֹם. אֶלָא מִצְוַת עֲשֵׂה לְתַקֵּן שָׁם דֶּרֶךְ מְיֻחֶדֶת לְהִפָּנוֹת בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיָד תִּהְיֶה לְךָ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" (דברים כג, יג).

טווְכֵן מִצְוַת עֲשֵׂה לִהְיוֹת יָתֵד לְכָל אֶחָד וְאֶחָד תְּלוּיָה עִם כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ, וְיֵצֵא בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ, וְיַחְפֹּר בָּהּ, וְיִפַנֶה וִיכַסֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ..." (דברים כג, יד). וּבֵין שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶן אָרוֹן בֵּין שֶׁאֵין עִמָּהֶן - כָּךְ הֵם עוֹשִׂים תָּמִיד, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ" (דברים כג, טו).