ב"ה
Рамбам
מלכים ומלחמות - פרק ה
אאֵין הַמֶּלֶךְ נִלְחָם תְּחִלָּה אֶלָא מִלְחֶמֶת מִצְוָה. וְאֵי זוֹ הִיא מִלְחֶמֶת מִצְוָה? זוֹ מִלְחֶמֶת שִׁבְעָה עֲמָמִים, וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, וְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל מִצָּר שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם. וְאַחַר כָּךְ נִלְחָם בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת - וְהִיא הַמִּלְחָמָה שֶׁנִּלְחָם עִם שְׁאָר הָעַמִּים כְּדֵי לְהַרְחִיב גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וּלְהַרְבּוֹת בִּגְדֻלָּתוֹ וְשָׁמְעוֹ.
במִלְחֶמֶת מִצְוָה, אֵינוֹ צָרִיךְ לִטֹּל בָּהּ רְשׁוּת בֵּית דִּין, אֶלָא יוֹצֵא מֵעַצְמוֹ בְּכָל עֵת וְכוֹפֶה הָעָם לָצֵאת. אֲבָל מִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת, אֵינוֹ מוֹצִיא הָעָם בָּהּ אֶלָא עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד.
גוּפוֹרֵץ לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶּרֶךְ וְאֵין מְמַחִין בְּיָדוֹ. וְדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ אֵין לָהּ שִׁעוּר, אֶלָא כְּפִי מַה שֶׁהוּא צָרִיךְ. אֵינוֹ מְעַקֵּם הַדְּרָכִים מִפְּנֵי כַּרְמוֹ שֶׁל זֶה אוֹ מִפְּנֵי שָׂדֵהוּ שֶׁל זֶה, אֶלָא הוֹלֵךְ בְּשָׁוֶה וְעוֹשֶׂה מִלְחַמְתּוֹ.
דמִצְוַת עֲשֵׂה לְהַחֲרִים שִׁבְעָה עֲמָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר "הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם" (דברים כ, יז). וְכָל שֶׁבָּא לְיָדוֹ אֶחָד מֵהֶן וְלֹא הֲרָגוֹ - עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה" (דברים כ, טז). וּכְבָר אָבַד זִכְרָם.
הוְכֵן מִצְוַת עֲשֵׂה לְאַבֵּד זֶרַע עֲמָלֵק, שֶׁנֶּאֱמַר "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק" (דברים כה, יט). וּמִצְוַת עֲשֵׂה לִזְכֹּר תָּמִיד מַעֲשָׂיו הָרָעִים וַאֲרִיבָתוֹ, כְּדֵי לְעוֹרֵר אֵיבָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק" (דברים כה, יז). מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, "זָכוֹר" – בַּפֶּה, "לֹא תִּשְׁכָּח" (דברים כה,יט) - בַּלֵּב, שֶׁאָסוּר לִשְׁכֹּחַ אֵיבָתוֹ וְשִׂנְאָתוֹ.
וכָּל הָאֲרָצוֹת שֶׁכּוֹבְשִׁין יִשְׂרָאֵל בַּמֶלֶךְ עַל פִּי בֵּית דִּין - הֲרֵי זֶה כִּבּוּשׁ רַבִּים, וַהֲרֵי הִיא כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּבַשׁ יְהוֹשֻׁעַ לְכָל דָּבָר. וְהוּא שֶׁכָּבְשׁוּ אַחַר כִּבּוּשׁ כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה.
זוּמֻתָּר לִשְׁכֹּן בְּכָל הָעוֹלָם, חוּץ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. מִן הַיָּם הַגָּדוֹל וְעַד הַמַּעֲרָב, אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה, כְּנֶגֶד אֶרֶץ כּוּשׁ וּכְנֶגֶד הַמִּדְבָּר - הַכֹּל אָסוּר לְהִתְיַשֵּׁב בָּהּ.
בִשְׁלוֹשָׁה מְקוֹמוֹת הִזְהִירָה תּוֹרָה שֶׁלֹּא לָשׁוּב לְמִצְרַיִם - "לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד" (דברים יז, טז), "לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ" (דברים כח, סח), "לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם" (שמות יד, יג). וַאֲלֶכְסַנְדַּרְיָא בִּכְלַל הָאִסּוּר.
חמֻתָּר לַחֲזֹר לְאֶרֶץ מִצְרַיִם לִסְחוֹרָה וְלִפְרַקְמַטְיָא וְלִכְבֹּשׁ אֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת, וְאֵין אָסוּר אֶלָא לְהִשְׁתַּקֵּעַ שָׁם. וְאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה - שֶׁבְּעֵת הַכְּנִיסָה מֻתָּר הוּא; וְאִם יְחְשֹּׁב לֵישֵׁב וּלְהִשְׁתַּקֵּעַ שָׁם, אֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁאִם כָּבַשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִצְרַיִם עַל פִּי בֵּית דִּין, שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת; וְלֹא הִזְהִירָה תּוֹרָה אֶלָא לָשׁוּב לָהּ יְחִידִים, אוֹ לִשְׁכֹּן בָּהּ וְהִיא בְּיַד נָכְרִים, מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מְקֻלְקָלִין יוֹתֵר מִכָּל הָאֲרָצוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם..." (ויקרא יח, ג).
טאָסוּר לָצֵאת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּצָה לָאָרֶץ לְעוֹלָם - אֶלָא לִלְמֹד תּוֹרָה, אוֹ לִשָּׂא אִשָּׁה, אוֹ לְהַצִּיל מִיַּד הַעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְיַחֲזֹר לָאָרֶץ. וְכֵן יוֹצֵא הוּא לִסְחוֹרָה. אֲבָל לִשְׁכֹּן בְּחוּצָה לָאָרֶץ – אָסוּר, אֶלָא אִם כֵּן חָזַק שָׁם הָרָעָב עַד שֶׁנַּעֲשָׂה שָׁוֶה דִּינָר חִטִּין בִּשְׁנֵי דִּינָרין.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהָיוּ הַמָּעוֹת מְצוּיוֹת וְהַפֵּרוֹת בְּיֹקֶר. אֲבָל אִם הָיוּ הַפֵּרוֹת בְּזוֹל, וְלֹא יִמְצָא מָעוֹת וְלֹא בְּמַה יִשְׂתַּכֵּר, וְאָבְדָה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס - יֵצֵא לְכָל מָקוֹם שֶׁיִּמְצָא בּוֹ רֶוַח. וְאַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לָצֵאת, אֵינָהּ מִדַּת חֲסִידוּת, שֶׁהֲרֵי מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן שְׁנֵי גְּדוֹלֵי הַדּוֹר הָיוּ, וּמִפְּנֵי צָרָה גְּדוֹלָה יָצְאוּ, וְנִתְחַיְּבוּ כְּלָיָה לַמָּקוֹם.
יגְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים הָיוּ מְנַשְּׁקִין עַל תְּחוּמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמְנַשְּׁקִין אֲבָנֶיהָ וּמִתְגַּלְגְּלִין עַל עֲפָרָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ" (תהילים קב, טו).
יאאָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל הַשּׁוֹכֵן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל - עֲווֹנוֹתָיו מְחוּלִין, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי, הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשֻׂא עָוֹן" (ישעיהו לג, כד). אַפִלּוּ הָלַךְ בָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת, זוֹכֶה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
וְכָל הַקָּבוּר בָּהּ, נִתְכַּפֵּר לוֹ, וּכְאִלּוּ הַמָּקוֹם שֶׁהוּא בּוֹ מִזְבַּח כַּפָּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ" (דברים לב, מג). וּבְפֻרְעָנוּת הוּא אוֹמֵר "עַל אֲדָמָה טְמֵאָה תָּמוּת" (עמוס ז, יז). וְאֵינוֹ דּוֹמֶה קוֹלְטַתּוֹ מֵחַיִּים לְקּוֹלְטַתּוֹ לְאַחַר מִיתָה. וְאַף עַל פִּי כֵן גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים הָיוּ מוֹלִיכִין אֶת מֵתֵיהֶן לְשָׁם. צֵא וּלְמַד מִיַעֲקֹב אָבִינוּ וְיוֹסֵף הַצַּדִּיק.
יבלְעוֹלָם יָדוּר אָדָם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַפִלּוּ בְּעִיר שֶׁרֻבָּהּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְאַל יָדוּר בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְאַפִלּוּ בְּעִיר שֶׁרֻבָּהּ יִשְׂרָאֵל; שֶׁכָּל הַיוֹצֵא לְחוּצָה לָאָרֶץ, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה' לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (שמואל א כו, יט). וּבְפֻרְעָנוּת הוּא אוֹמֵר "וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ" (יחזקאל יג, ט).
כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לָצֵאת מֵהָאָרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ - כָּךְ אָסוּר לָצֵאת מִבָּבֶל לִשְׁאָר אֲרָצוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "בָּבֶלָה יוּבָאוּ וְשָׁמָּה יִהְיוּ" (ירמיהו כז, כב).
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
טקסט מנוקד באדיבות תורת אמת ברישיון CC 2.5.
Эта страница содержит священный текст. Пожалуйста, после распечатки обращайтесь с ним осторожно.
