Рамбам

אאֶחָד הַבְּהֵמָה וְאֶחָד הָעוֹף שֶׁנִּרְבַּע, אוֹ שֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם, אוֹ הֻקְצָה, אוֹ נֶעְבַּד - הַכֹּל פָּסוּל לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.

בהָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע וְשֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם, אִם הָיוּ שָׁם שְׁנֵי עֵדִים - הֲרֵי הַבְּהֵמָה אוֹ הָעוֹף נִסְקָלִין, וּבְשָׂרָן אָסוּר בַּהֲנָאָה; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּאֵלּוּ שֶׁהֵן אֲסוּרִין לְגָבוֹהַּ.

וּבַמֶה אָמְרוּ שֶׁהֵן אֲסוּרִין לַמִּזְבֵּחַ? כְּשֶׁהָיוּ מֻתָּרִין לַהֶדְיוֹט, כְּגוֹן שֶׁהָיָה שָׁם עֵד אֶחָד בִּלְבַד וְהַבְּעָלִים שׁוֹתְקִין, אוֹ עַל פִּי הַבְּעָלִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם עֵד כְּלָל.

הָיָה שָׁם עֵד אֶחָד וְהַבְּעָלִים מַכְחִישִׁין אוֹתוֹ - הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין אַף לַמִּזְבֵּחַ.

גבְּהֵמָה שֶׁשִּׂחֲקוּ בָּהּ וְהִגִּיחוּהָ עַד שֶׁהֵמִיתָה אֶת הָאָדָם - הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה לַמִּזְבֵּחַ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כַּאֲנוּסָה. אֵין הַבְּהֵמָה נִפְסֶלֶת מִשּׁוּם רוֹבֵעַ אוֹ נִרְבָּע עַד שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם שֶׁרְבָעָהּ בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. בֵּין יִשְׂרָאֵל בֵּין גּוֹי אוֹ עֶבֶד, הוֹאִיל וּרְבָעָהּ אָדָם - נִפְסְלָה.

וְאִם הָאָדָם הוּא שֶׁנִּרְבָּע מִן הַבְּהֵמָה - אֵינָהּ נִפְסֶלֶת עַד שֶׁתִּהְיֶה הָאִשָּׁה הַנִּרְבַּעַת בַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, אוֹ יִהְיֶה הָאִישׁ הַנִּרְבָּע בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד.

דמֵאֵימָתַי תִּפָּסֵל הַבְּהֵמָה אוֹ הָעוֹף מִשּׁוּם מֻקְצֶה? מִשֶּׁיַּעֲשׂוּ בָּהֶן הַכְּמָרִין מַעֲשֶׂה, כְּגוֹן שֶׁיִּגְזְזוּ אוֹתוֹ אוֹ יַעַבְדוּ בּוֹ לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה. אֲבָל בִּדְבָרִים - אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֻקְצֶה, שֶׁאֵין הֶקְדֵּשׁ לַעֲבוֹדָה זָרָה.

ההָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע - בֵּין שֶׁהָיְתָה הַבְּהֵמָה שֶׁלּוֹ בֵּין שֶׁהָיְתָה שֶׁל חֲבֵרוֹ, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן, בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה, בֵּין לִפְנֵי הֶקְדֵּשָׁה בֵּין לְאַחַר הֶקְדֵּשָׁה - הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לַמִּזְבֵּחַ.

אֲבָל הַמֻּקְצֶה, אִם הָיָה שֶׁלּוֹ וְהִקְצָה קֹדֶם שֶׁיַּקְדִּישׁ - נִפְסַל. הִקְצָה שֶׁל חֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁהִקְצָה שֶׁלּוֹ אַחַר שֶׁהִקְדִּישׁוֹ - הֲרֵי זֶה מֻתָּר, שֶׁאֵין אָדָם מַקְצֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ.

והַנֶּעְבָד - בֵּין שֶׁעָבַד שֶׁלּוֹ בֵּין שֶׁל חֲבֵרוֹ, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן, בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה, בֵּין לִפְנֵי הֶקְדֵּשׁ בֵּין לְאַחַר הֶקְדֵּשׁ - הֲרֵי זֶה אָסוּר; וְיִרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם קָבוּעַ, וְיִפָּדֶה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

וְהַנֶּעְבָד - הוּא וְכָל מַה שֶׁעָלָיו אֲסוּרִין לַמִּזְבֵּחַ, שֶׁכָּל צִפּוּי נֶעֱבָד אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה; אֲבָל הַמֻּקְצֶה - הוּא אָסוּר, וּמַה שֶׁעָלָיו מֻתָּר לַמִּזְבֵּחַ.

זהַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְהַר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֻתָּר בַּהֲנָאָה, הֲרֵי אֲבָנָיו אֲסוּרִין לַמִּזְבֵּחַ. וְכֵן הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְמַעְיָן הַנּוֹבֵעַ בְּאַרְצוֹ, הֲרֵי מֵימָיו פְּסוּלִין לְנַסֵךְ. אֲשֵׁרָה שֶׁבָּטְלָה, אֵין מְבִיאִין מִמֶּנָּה גְּזָרִין לַמַּעֲרָכָה.

וְכֵן הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לַבְּהֵמָה - כְּשֵׁם שֶׁנִּפְסְלָה לַמִּזְבֵּחַ, כָּךְ צֶמֶר שֶׁלָּהּ פָּסוּל לְבִגְדֵי כְּהֻנָּה, וּקְרָנֶיהָ פְּסוּלִין לַחֲצוֹצְרוֹת, וְשׁוֹקֶיהָ לַחֲלִילִין, וּבְנֵי מֵעֶיהָ לְנִימִין. הַכֹּל פָּסוּל.

חכָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה - לֹא יֵעָשֶׂה לִמְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֻתָּר בַּהֲנָאָה. אֵיזֶה הוּא 'אֶתְנָן'? הָאוֹמֵר לְזוֹנָה 'הֵא לִיךְ דָּבָר זֶה בִּשְׂכָרֵךְ'.

אֶחָד זוֹנָה גּוֹיָה, אוֹ שִׁפְחָה, אוֹ יִשְׂרְאֵלִית שֶׁהִיא עֶרְוָה עָלָיו, אוֹ מֵחַיָּבֵי לַאוִין.

אֲבָל הַפְּנוּיָה, אַפִלּוּ הָיָה כּוֹהֵן, אֶתְנַנָּהּ מֻתָּר. וְכֵן אִשְׁתּוֹ נִדָּה - אֶתְנַנָּהּ מֻתָּר, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא עֶרְוָה.

טנָשָׂא אַחַת מֵחַיְּבֵי לַאוִין - כָּל שֶׁיִּתֵּן לָהּ מֵחֲמַת בְּעִילָה, הֲרֵי זֶה אֶתְנָן וְאָסוּר. וְהַזְּכוּר, אֶתְנַנּוֹ אָסוּר.

נָתְנָה הָאִשָּׁה אֶתְנָן לַבּוֹעֵל, הֲרֵי זֶה מֻתָּר מִשּׁוּם אֶתְנָן.

יהָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'הֵא לְךָ דָּבָר זֶה וְתָלִין שִׁפְחָתְךָ אֵצֶל עַבְדִּי הָעִבְרִי' - הֲרֵי זֶה אֶתְנָן.

וְהוּא, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים; אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים - הֲרֵי זֶה מֻתָּר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְהוּא הַדִּין בָּאוֹמֵר לַזּוֹנָה 'הֵא לָךְ דָּבָר זֶה וְהִבָּעֲלִי לִפְלוֹנִי הַיִּשְׂרְאֵלִי' - הֲרֵי זֶה אֶתְנָן.

יאפָּסַק עִם הַזּוֹנָה שֶׁיִּתֵּן לָהּ טָלֶה אֶחָד, וְנָתַן לָהּ הַרְבֵּה, אַפִלּוּ נָתַן לָהּ אֶלֶף - כֻּלָּן אֶתְנָן, וַאֲסוּרִין לַמִּזְבֵּחַ.

נָתַן לָהּ אֶתְנַנָּהּ, וְלֹא בָא עָלֶיהָ, אֶלָא אָמַר לָהּ 'יְהִי אֶצְלֵךְ עַד שֶׁאָבוֹא עָלַיִךְ' - כְּשֶׁיָּבוֹא עָלֶיהָ יֵאָסֵר. קָדְמָה וְהִקְרִיבַתּוּ קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא עָלֶיהָ - כָּשֵׁר. וְהוּא, שֶׁיֹּאמַר לָהּ בְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן 'אֵימָתַי שֶׁתֵּרָצִי לִי קְנִי אוֹתוֹ מֵעַכְשָׁו', אֲבָל אִם לֹא אָמַר לָהּ כֵּן - אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַקְרִיב דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהּ.

יבקָדְמָה וְהִקְדִּישַׁתּוּ קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא עָלֶיהָ, וְאַחַר כָּךְ בָּא עָלֶיהָ - הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם הוּא אֶתְנָן, הוֹאִיל וּבָא עָלֶיהָ קֹדֶם שֶׁתַּקְרִיבֶנּוּ, אוֹ אֵינוֹ אֶתְנָן, שֶׁהֲרֵי הִקְדִּישַׁתּוּ קֹדֶם בִּיאָה. לְפִיכָךְ, לֹא יִקְרַב; וְאִם קָרַב, נִרְצָה.

יגבָּא עָלֶיהָ, וְלֹא נָתַן לָהּ, וּלְאַחַר זְמַן נָתַן לָהּ, אַפִלּוּ אַחַר כַּמָּה שָׁנִים - הֲרֵי זֶה אֶתְנָן.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּגוֹיָה שֶׁאָמַר לָהּ 'בְּטָלֶה זֶה', שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה מְשִׁיכָה, אוֹ בְּיִשְׂרְאֵלִית שֶׁהָיָה הַטָּלֶה בַּחֲצֵרָהּ וְאָמַר לָהּ 'אִם לֹא אֶתֵּן לָךְ מָעוֹת בְּיוֹם פְּלוֹנִי הֲרֵי הוּא שֶׁלָּךְ'.

אֲבָל אִם אָמַר לָהּ 'הִבָּעֲלִי לִי בְּטָלֶה' סְתָם, וּבָא עָלֶיהָ, וּלְאַחַר זְמַן שָׁלַח לָהּ טָלֶה - הֲרֵי זֶה מֻתָּר מִשּׁוּם אֶתְנָן.

ידאֵין אָסוּר מִשּׁוּם אֶתְנָן וּמְחִיר אֶלָא גּוּפָן, לְפִיכָךְ אֵינוֹ חָל אֶלָא עַל דָּבָר הָרָאוּי לִקָּרֵב לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, כְּגוֹן בְּהֵמָה טְהוֹרָה וְתוֹרִין וּבְנֵי יוֹנָה וְיַיִן וְשֶׁמֶן וְסֹלֶת. נָתַן לָהּ מָעוֹת וְלָקְחָה בָּהֶן קָרְבָּן - הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר.

טונָתַן לָהּ חִטִּים וַעֲשָׂאָתָן סֹלֶת, זֵיתִים וַעֲשָׂאָתָן שֶׁמֶן, עֲנָבִים וַעֲשָׂאָתָן יַיִן - הֲרֵי אֵלּוּ כְּשֵׁרִים, שֶׁכְּבָר נִשְׁתַּנּוּ.

נָתַן לָהּ בֶּהֱמַת קֳדָשִׁים בְּאֶתְנַנָּהּ - לֹא נֶאְסְרָה לַמִּזְבֵּחַ. וְאַפִלּוּ מָנָה אוֹתָהּ עַל פִּסְחוֹ וְעַל חֲגִיגָתוֹ בְּאֶתְנַנָּהּ - לֹא נִפְסְלוּ הַמֻּקְדָּשִׁין, שֶׁכְּבָר זָכָה בָּהֶן גָּבוֹהַּ מִשָּׁעָה שֶׁהֻקְדְּשׁוּ. וְכֵן אִם נָתַן לָהּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, אֶלָא אִם כֵּן נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים. אֲבָל אִם נָתַן לָהּ עוֹפוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מֻקְדָּשִׁין - אֶתְנָן חָל עֲלֵיהֶם וַאֲסוּרִים. וּבְדִבְרֵי קַבָּלָה הוּא דָּבָר זֶה.

טזאֵיזֶה הוּא "מְחִיר כֶּלֶב" (דברים כג, יט)? זֶה הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'הֵא לְךָ טָלֶה זֶה תַּחַת כֶּלֶב זֶה'. וְכֵן אִם הֶחֱלִיף כֶּלֶב בְּכַמָּה בְּהֵמוֹת אוֹ עוֹפוֹת, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - כֻּלָּן אֲסוּרוֹת לַמִּזְבֵּחַ.

יזשְׁנֵי שֻׁתָּפִין שֶׁחָלְקוּ, זֶה לָקַח עֲשָׂרָה טְלָאִים וְזֶה לָקַח תִּשְׁעָה וְכֶלֶב - שֶׁעִם הַכֶּלֶב, מֻתָּרִין. אֲבָל הָעֲשָׂרָה שֶׁכְּנֶגְדּוֹ: אִם יֵשׁ אֶחָד מֵהֶם דָּמוֹ כִּדְמֵי הַכֶּלֶב, אוֹ יָתֵר עַל דְּמֵי הַכֶּלֶב - מוֹצִיאוֹ מִן הָעֲשָׂרָה כְּנֶגֶד הַכֶּלֶב וְיִהְיֶה מְחִירוֹ, וּשְׁאָרָן מֻתָּר; וְאִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן דָּמָיו פְּחוּתִין מִדְּמֵי הַכֶּלֶב, הֲרֵי הָעֲשָׂרָה כֻּלָּן אֲסוּרִים.

יחנִשְׁתַּנָּה הַמְּחִיר, כְּגוֹן שֶׁהֶחֱלִיף כֶּלֶב בְּחִטִּים וְנַעֲשׂוּ סֹלֶת - הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

אֶתְנַן כֶּלֶב וּמְחִיר זוֹנָה, מֻתָּרִין. "אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב" (דברים כג, יט) - מֻתָּרִין לְבֶדֶק הַבַּיִת, שֶׁהֲרֵי הֵן מִשְּׁתַּנִּין. אֲבָל גּוּפוֹ שֶׁל אֶתְנָן לֹא יֵעָשֶׂה רִקּוּעִים לַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר "לְכָל נֶדֶר" (שם) - לְהָבִיא אֶת הָרִקּוּעִים.