Рамбам

אמִצְוַת עֲשֵׂה לְהַקְטִיר הַקְּטֹרֶת עַל מִזְבַּח הַזָּהָב שֶׁבַּהֵיכָל פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם, בַּבֹּקֶר וּבֵין הָעַרְבַּיִם - שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים" (שמות ל, ז). לֹא הִקְטִירוֹ בַּבֹּקֶר - יַקְטִירוֹ בֵּין הָעַרְבַּיִם, אַפִלּוּ הָיוּ מְזִידִין.

וְאֵין מְחַנְּכִין מִזְבַּח הַזָּהָב אֶלָא בַּקְּטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם.

בכַּמָּה מַקְטִירִין מִמֶּנָּה בְּכָל יוֹם? מִשְׁקַל מֵאָה דֵּינָרִין. חֲמִשִּׁים בַּבֹּקֶר, וַחֲמִשִּׁים בֵּין הָעַרְבַּיִם. מִזְבֵּחַ שֶׁנֶּעֱקַר, מַקְטִירִין קְטֹרֶת בִּמְקוֹמוֹ. וּקְטֹרֶת שֶׁפָּקְעָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, אַפִלּוּ קְרָטִין שֶׁבָּהּ - אֵין מַחְזִירִין אוֹתָן.

גבְּעֵת שֶׁמַּקְטִירִין הַקְּטֹרֶת בַּהֵיכָל בְּכָל יוֹם - פּוֹרְשִׁין כָּל הָעָם מִן הַהֵיכָל וּמִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ. לֹא יִהְיֶה שָׁם אָדָם עַד שֶׁיֵּצֵא זֶה שֶׁהִקְטִיר הַקְּטֹרֶת.

וְכֵן בְּשָׁעָה שֶׁיִּכָּנֵס בְּדַם חַטָּאוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בִּפְנִים, פּוֹרְשִׁים הַכֹּל מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ עַד שֶׁיֵּצֵא, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, יז) - בִּנְיַן אָב לְכָל כַּפָּרָה שֶׁבַּקֹּדֶשׁ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם אָדָם.

דכֵּיצַד סֵדֶר הַקְטָרַת הַקְּטֹרֶת בְּכָל יוֹם? מִי שֶׁזָּכָה בְּדִשּׁוּן הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי נִכְנָס וּכְלִי קֹדֶשׁ, וּ'טְנִי' הָיָה שְׁמוֹ, וְשֶׁל זָהָב הָיָה, וּמַחְזִיק קַבַּיִם וְחֵצִי; מַנִּיחַ הַטְּנִי בָּאָרֶץ לְפָנָיו, וְחוֹפֵן בְּיָדָיו הָאֵפֶר וְהַפֶּחָם שֶׁבְּתוֹךְ הַמִּזְבֵּחַ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַטְּנִי, וּבָאַחֲרוֹנָה מְכַבֵּד אֶת הַשְּׁאָר לְתוֹכוֹ, וּמַנִּיחוֹ שָׁם בַּהֵיכָל וְיוֹצֵא.

וּמִי שֶׁזָּכָה בַּקְּטֹרֶת נוֹטֵל כְּלִי מָלֵא קְטֹרֶת גָּדוּשׁ, וְכִסוּי הָיָה לוֹ וּ'בָזָךְ' הָיָה שְׁמוֹ, וְנוֹתֵן הַבָּזָךְ בְּתוֹךְ כְּלִי אַחֵר, וְ'כַף' הָיָה שְׁמוֹ. וּמְכַסֶּה אֶת הַכַּף בְּבֶגֶד קָטָן, וְאוֹחֵז הַכַּף בְּיָדוֹ, וְנִכְנָס וְעִמּוֹ אַחֵר, בְּמַחְתָּה שֶׁל אֵשׁ בְּיָדוֹ.

הוְכֵיצַד חוֹתֶה? זֶה שֶׁזָּכָה בַּמַּחְתָּה לוֹקֵחַ מַחְתָּה שֶׁל כֶסֶף, וְעוֹלֶה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּמְפַנֶּה אֶת הַגֶּחָלִים אֵילַּךְ וְאֵילַּךְ, וְנוֹטֵל מִן הַגֶּחָלִים שֶׁנִּתְאַכְּלוּ בְּמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה, וְיוֹרֵד וּמְעָרָן לְתוֹךְ מַחְתָּה שֶׁל זָהָב. אִם נִתְפַּזְּרוּ מִן הַגֶּחָלִים כְּמוֹ קַב אוֹ פָּחוֹת, מְכַבְּדָן לָאַמָּה; וּבַשַּׁבָּת, כּוֹפֶה עֲלֵיהֶן הַפְּסַכְתֵּר. וְאִם נִתְפַּזֵּר יָתֵר עַל קַב, חוֹזֵר וְחוֹתֶה.

ושְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים הָיָה הַפְּסַכְתֵּר מְשַׁמֵּשׁ: כּוֹפִין אוֹתוֹ עַל הַגֶּחָלִים, וְעַל הַשֶּׁרֶץ בַּשַּׁבָּת, וּמוֹרִידִין בּוֹ אֶת הַדֶּשֶׁן מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ.

זוּמַקְדִּים לִפְנֵיהֶם זֶה שֶׁדִּשֵּׁן הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, וְנוֹטֵל הַטְּנִי שֶׁבּוֹ דִּשּׁוּן הַמִּזְבֵּחַ, וּמִשְׁתַּחֲוֶה וְיוֹצֵא.

וְזֶה שֶׁבְּיָדוֹ הַמַּחְתָּה צוֹבֵר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, וּמְרַדְּדָן בְּשׁוּלֵי הַמַּחְתָּה, וּמִשְׁתַּחֲוֶה וְיוֹצֵא.

וְזֶה שֶׁבְּיָדוֹ הַכַּף, נוֹטֵל אֶת הַבָּזָךְ מִתּוֹךְ הַכַּף, וְנוֹתְנוֹ לַאֲהוּבוֹ אוֹ לִקְרוֹבוֹ, וְרוֹאֶה אִם נִתְפַּזֵּר מִן הַקְּטֹרֶת מְעַט בַּכַּף - אֲהוּבוֹ אוֹ קְרוֹבוֹ נוֹתֵן לוֹ לְתוֹךְ חָפְנָיו זֶה שֶׁנִּתְפַּזֵּר עִם הַקְּטֹרֶת שֶׁבַּבָּזָךְ, וּמִשְׁתַּחֲוֶה וְיוֹצֵא.

חוְאוֹמְרִין לְזֶה הַמַּקְטִיר 'הִזָּהֵר שֶׁלֹּא תַּתְחִיל מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁלֹּא תִכָּוֶה'.

וּמַתְחִיל וּמַשְׁלִיךְ הַקְּטֹרֶת עַל הָאֵשׁ בְּנַחַת כְּמִי שֶׁמְּרַקֵּד סֹלֶת, עַד שֶׁתִּתְרַדֶּה עַל כָּל הָאֵשׁ.

טוְאֵין הַמַּקְטִיר מַקְטִיר עַד שֶׁהַמְּמֻנֶּה אוֹמֵר לוֹ 'הַקְטֵר'.

וְאִם כּוֹהֵן גָּדוֹל הוּא, אוֹמֵר לוֹ הַמְּמֻנֶּה 'אִישִׁי כּוֹהֵן גָּדוֹל, הַקְטֵר'.

וְאַחַר שֶׁאוֹמֵר, יִפְרְשׁוּ כָּל הָעָם, וְיַקְטִיר הַמַּקְטִיר, וְיִשְׁתַּחֲוֶה וְיֵצֵא.

ידִּשּׁוּן הַמְּנוֹרָה, וַהֲטָבַת נֵרוֹתֶיהָ בַּבֹּקֶר וּבֵין הָעַרְבַּיִם - מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו" (שמות כז, כא).

וְהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטֻּמְאָה, כַּקָּרְבָּנוֹת שֶׁקָּבוּעַ לָהֶן זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר "לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (שמות כז, כ; ויקרא כד, ב).

יאוְכַמָּה שֶׁמֶן הוּא נוֹתֵן לְכָל נֵר? חֲצִי לוֹג, שֶׁנֶּאֱמַר "מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר" (שמות כז, כא; ויקרא כד, ג) - תֵּן לוֹ כַּמִּדָּה שֶׁיִּהְיֶה דּוֹלֵק מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר.

וְאֵין מְחַנְּכִין הַמְּנוֹרָה אֶלָא בְּהַדְלָקַת שִׁבְעָה נֵרוֹתֶיהָ בֵּין הָעַרְבַּיִם.

יבמַה הוּא דִּשּׁוּן הַמְּנוֹרָה? כָּל נֵר שֶׁכָּבָה - מֵסִיר הַפְּתִילָה וְכָל הַשֶּׁמֶן שֶׁבַּנֵּר, וּמְקַנְּחוֹ, וְנוֹתֵן בּוֹ פְּתִילָה אַחֶרֶת וְשֶׁמֶן אַחֵר בְּמִדָּה, שֶׁהוּא חֲצִי לוֹג.

וְזֶה שֶׁהֵסִיר, מַשְׁלִיכוֹ בִּמְקוֹם הַדֶּשֶׁן אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ, עִם דִּשּׁוּן הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַחִיצוֹן; וּמַדְלִיק נֵר שֶׁכָּבָה.

וְהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת הִיא הֲטָבָתָם.

וְנֵר שֶׁמְּצָאוֹ שֶׁלֹּא כָּבָה, מְתַקְּנוֹ.

יגנֵר מַעְרָבִי שֶׁכָּבָה - אֵין מַדְלִיקִין אוֹתוֹ אַחַר דִּשּׁוּנוֹ, אֶלָא מִמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. אֲבָל שְׁאָר הַנֵּרוֹת - כָּל נֵר שֶׁכָּבָה מֵהֶן, מַדְלִיקוֹ מִנֵּר חֲבֵרוֹ.

ידוְכֵיצַד מַדְלִיקוֹ? מוֹשֵׁךְ הַפְּתִילָה עַד שֶׁמַּדְלִיקָהּ וּמַחֲזִירָהּ. לְפִי שֶׁהַנֵּרוֹת קְבוּעִים בַּמְּנוֹרָה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַדְלִיק בְּנֵר אַחֵר, מִשּׁוּם בִּזָּיוֹן.

טוכָּל הַפְּתִילוֹת שֶׁאָסוּר לְהַדְלִיק בָּהֶן בַּשַּׁבָּת, אָסוּר לְהַדְלִיק בָּהֶן בַּמִּקְדָּשׁ בַּמְּנוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (שמות כז, כ; ויקרא כד, ב) - שֶׁתִּהְיֶה שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ.

טזלֹא הָיָה מֵטִיב כָּל הַנֵּרוֹת בְּפַעַם אַחַת, אֶלָא מֵטִיב חֲמִשָּׁה נֵרוֹת וּמַפְסִיק, וְעוֹשֶׂה עֲבוֹדָה אַחֶרֶת; וְאַחַר כָּךְ נִכְנָס וּמֵטִיב הַשְּׁנַיִם, כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ אֶת כָּל הָעֲזָרָה.

יזכָּל נֵר שֶׁכָּבָה, מַדְלִיקִין אוֹתוֹ מִנֵּר אַחַר מֵהֶן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

וְכֵיצַד סֵדֶר הַהֲטָבָה? זֶה שֶׁזָּכָה בְּדִשּׁוּן הַמְּנוֹרָה נִכְנָס, וּכְלִי בְּיָדוֹ, וְ'כוּז' שְׁמוֹ, וְשֶׁל זָהָב הָיָה, דּוֹמֶה לְקִתּוֹן גָּדוֹל. מְדַשֵּׁן בּוֹ אֶת הַפְּתִילוֹת שֶׁכָּבוּ, וְאֶת הַשֶּׁמֶן שֶׁנִּשְׁאָר בַּנֵּר. וּמֵטִיב חֲמִשָּׁה נֵרוֹת. וּמַנִּיחַ הַכּוּז שָׁם לִפְנֵי הַמְּנוֹרָה, עַל מַעֲלָה שְׁנִיָּה מִשָּׁלוֹשׁ מַעֲלוֹת שֶׁלְּפָנֶיהָ, וְיוֹצֵא.

וְאַחַר כָּךְ נִכְנָס וּמֵטִיב שְׁנֵי הַנֵּרוֹת, וְנוֹטֵל הַכּוּז בְּיָדוֹ, וּמִשְׁתַּחֲוֶה וְיוֹצֵא.

יחחֲבִתֵּי כּוֹהֵן גָּדוֹל - מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַקְרִיבָן בְּכָל יוֹם, מֶחְצָה בַּבֹּקֶר עִם תָּמִיד שֶׁל שַּׁחַר וּמֶחְצָה בֵּין הָעַרְבַּיִם עִם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם.

וְלִישָׁתָן וַאֲפִיָּתָן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטֻּמְאָה, כְּכָל קָרְבָּן שֶׁקָּבוּעַ לוֹ זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר "תֻּפִינֵי" (ויקרא ו, יד) - שֶׁתִּהְיֶה נָאָה, וְלֹא תֵאָפֶה מִבָּעֶרֶב.

וְעוֹד, אִם תֵּאָפֶה מִבָּעֶרֶב - תִּפָּסֵל בַּלִּינָה, שֶׁהַמַּרְחֶשֶׁת מִכְּלֵי הַקֹּדֶשׁ הִיא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יטטְחִינַת סָלְתָּן וְהֶרְקֵדָן - בַּחוּץ, וְאֵינָן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת.

ככּוֹהֵן שֶׁהִקְרִיב מֶחְצָה בַּשַּׁחְרִית, וּמֵת אוֹ נִטְמָא אוֹ נֹלַּד לוֹ מוּם, וּמִנּוּ כּוֹהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו - לֹא יָבִיא חֲצִי עִשָּׂרוֹן מִבֵּיתוֹ, וְלֹא חֲצִי עִשָּׂרוֹן שֶׁל רִאשׁוֹן; אֶלָא מֵבִיא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם וְחוֹצֵהוּ, וּמַקְרִיב מֶחְצָה, וּמֶחְצָה אָבֵד.

כאנִמְצְאוּ שְׁנֵי חֲצָאִין קְרֵבִין, וּשְׁנֵי חֲצָאִין אוֹבְדִין.

וְאֵלּוּ שְׁנֵי הַחֲצָאִין הָאוֹבְדִין - מַנִּיחִין אוֹתָן עַד שֶׁתַּעֲבֹר צוּרָתָן, וְיוֹצְאִין לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.

וְכֵן אִם אָבַד אוֹ נִטְמָא הַחֵצִי שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם.

וְהֵיכָן שׂוֹרְפִין אוֹתָן? בָּעֲזָרָה.

כבמֵת כּוֹהֵן גָּדוֹל בְּשַּׁחְרִית אַחַר שֶׁהִקְרִיב חֲצִי הָעִשָּׂרוֹן, וְלֹא מִנּוּ כּוֹהֵן אַחֵר - מְבִיאִין הַיּוֹרְשִׁין עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם, וְעוֹשִׂין אוֹתוֹ חֲבִתִּין; וּשְׁלֵמָה הָיְתָה קְרֵבָה.

מֵת כּוֹהֵן גָּדוֹל קֹדֶם שֶׁיַּקְרִיבוֹ בַּבֹּקֶר, וְלֹא מִנּוּ כּוֹהֵן אַחֵר - מַקְרִיבִין אוֹתָהּ עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם בַּבֹּקֶר, וְעִשָּׂרוֹן שָׁלֵם בֵּין הָעַרְבַּיִם.

וְאֵין כּוֹפְלִין שַׁמְנָהּ וּלְבוֹנָתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְפְּלָה הַסֹּלֶת; אֶלָא מַפְרִישִׁין לָהֶם שְׁלֹשֶׁת לוּגִין שֶׁמֶן, וְקֹמֶץ לְבוֹנָה, לוֹג וּמֶחְצָה שֶׁמֶן וַחֲצִי קֹמֶץ לְבוֹנָה לָעִשָּׂרוֹן שֶׁל בֹּקֶר, וְלוֹג וּמֶחְצָה שֶׁמֶן וַחֲצִי קֹמֶץ לְבוֹנָה לָעִשָּׂרוֹן שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם.