Рамбам

אעֶבֶד כְּנַעֲנִי - נִקְנֶה בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים, וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁלוֹשָׁה. נִקְנֶה בְּכֶּסֶף, אוֹ בִּשְׁטַר, אוֹ בַּחֲזָקָה, אוֹ בַּחֲלִיפִין, אוֹ בִּמְשִׁיכָה; וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בְּכֶּסֶף, אוֹ בִּשְׁטַר, אוֹ בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים.

וְעֶבֶד קָטָן - הֲרֵי הוּא כִּבְהֵמָה, וְנִקְנֶה בִּמְשִׁיכָה כִּמְשִׁיכַת הַבְּהֵמָה. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בִּתְחִלַּת סֵפֶר זֶה, כָּל הַדְּרָכִים שֶׁהָעֲבָדִים נִקְנִין בָּהֶן.

בכֵּיצַד קוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בְּכֶּסֶף? כְּגוֹן שֶׁנָּתַן אֶחָד לְרַבּוֹ מָעוֹת וְאָמַר לוֹ 'עַל מְנָת שֶׁיֵּצֵא עַבְדְּךָ בָּהֶם לְחֵרוּת' - כֵּיוָן שֶׁקִבֵּל הָרַב הַכֶּסֶף אוֹ שָׁוֶה כֶּסֶף, יָצָא הָעֶבֶד לְחֵרוּת. וְאֵינוֹ צָרִיךְ דַּעַת הָעֶבֶד - שֶׁזְּכוּת הִיא לוֹ, וְזָכִין לָאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו.

וְכֵן אִם נָתַן אֶחָד לָעֶבֶד מָעוֹת וְאָמַר 'עַל מְנָת שֶׁתֵּצֵא בָּהֶם לְחֵרוּת': אִם רָצָה הָאָדוֹן וְקִבֵּל הַמָּעוֹת, יָצָא הָעֶבֶד לְחֵרוּת; וְאִם לֹא רָצָה, לֹא קָנָה הָעֶבֶד הַמָּעוֹת, שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ, אֶלָא עַל מְנָת שֶׁיֵּצֵא בָּהֶם לְחֵרוּת.

וְאֶחָד הַכֶּסֶף אוֹ שָׁוֶה כֶּסֶף, בֵּין לִקְנוֹתוֹ בֵּין לְהַקְנוֹת עַצְמוֹ לוֹ.

גכֵּיצַד בִּשְׁטַר? כָּתַב לוֹ עַל הַנְּיָר אוֹ עַל הַחֶרֶס 'הֲרֵי אַתָּה בֶּן חוֹרִין' אוֹ 'הֲרֵי אַתָּה שֶׁל עַצְמָךְ' אוֹ 'אֵין לִי עֵסֶק בָּךְ', וְכָל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָן זֶה - שֶׁזֶּה הוּא גּוּפוֹ שֶׁל גֶט שִׁחְרוּר - וּמוֹסַר לוֹ אֶת הַשְׁטָר בִּפְנֵי שְׁנֵי עֵדִים,

אוֹ שֶׁהָיוּ הָעֵדִים חֲתוּמִים בּוֹ וּמָסְרוּ לוֹ בֵּינוֹ לְבֵינוֹ - הֲרֵי זֶה יָצָא לְחֵרוּת, שֶׁהֲרֵי גִטּוֹ וְיָדוֹ בָּאִין כְּאַחַת. אָמַר לוֹ שֶׁלֹּא בִּכְתָב 'הֲרֵי אַתָּה בֶּן חוֹרִין', 'הֲרֵי אַתָּה שֶׁל עַצְמָךְ' - אַף עַל פִּי שֶׁהֵעִיד עָלָיו עֵדִים בְּבֵית דִּין, וְאַף עַל פִּי שֶׁקָּנָה מִיָּדוֹ - עֲדַיִן לֹא נִשְׁתַּחְרֵר; שֶׁאֵין הָעֶבֶד יוֹצֵא לְחֵרוּת, אֶלָא בְּכֶּסֶף אוֹ בִּשְׁטַר אוֹ בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים.

וְהַכּוֹתֵב לְשִׁפְחָתוֹ 'הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם', לֹא אָמַר כְּלוּם.

דכֵּיצַד בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים? הַמַּכֶּה אֶת עַבְדּוֹ בְּכַוָּנָה, וְחִסְּרוֹ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֵבָרִים שֶׁאֵינָן חוֹזְרִין - יָצָא לְחֵרוּת, וְצָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר.

אִם כֵּן לָמָּה לֹא נֶאֱמָר בַּתּוֹרָה אֶלָא "שֵׁן" (שמות כא,כז) וְ"עַיִן" (שמות כא,כו)? לִדוֹן מֵהֶן: מַה שֵׁן וְעַיִן, מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי וְאֵינָן חוֹזְרִין - אַף כָּל מוּם שֶׁבַּגָּלוּי שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר, יָצָא הָעֶבֶד בּוֹ לְחֵרוּת. אֲבָל הַמְּסָרֵס עַבְדּוֹ בַּבֵּיצִים, אוֹ הַחוֹתֵךְ לְשׁוֹנוֹ - אֵינוֹ יוֹצֵא לְחֵרוּת, שֶׁאֵינָן מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי. וְכֵן הַמַּפִּיל שֵׁן הַקָּטָן - אֵינוֹ יוֹצֵא לְחֵרוּת, שֶׁהֲרֵי סוֹפוֹ לַחֲזֹר.

האֵין יוֹצֵא בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים אֶלָא עֲבָדִים שֶׁמָּלוּ וְטָבְלוּ, שֶׁהֲרֵי יֶשְׁנָן בְּמִקְצָת מִצְווֹת; אֲבָל עֶבֶד שֶׁהוּא בְּגַיוּתוֹ, אֵינוֹ יוֹצֵא בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים.

אֵלּוּ הֵן רָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁאֵינָן חוֹזְרִין - אֶצְבְּעוֹת יָדַיִם וְרַגְלַיִם עֶשְׂרִים, רָאשֵׁי הָאָזְנַיִם, וְרֹאשׁ הַחֹטֶם, וְרֹאשׁ הַגְּוִיָּה, וְרָאשֵׁי הַדַּדִּין שֶׁבָּאִשָּׁה; אֲבָל הָעֵינַיִם וְהַשִּׁנַּיִם, הֲרֵי הֵן מְפֹרָשִׁין בַּתּוֹרָה.

והָיְתָה לוֹ אֶצְבָּע יְתֵרָה, וַחֲתָכָהּ - אִם נִסְפֶּרֶת עַל גַּב הַיָּד, עֶבֶד יוֹצֵא בָּהּ לְחֵרוּת. הָיְתָה עֵינוֹ סְמוּיָה, וַחֲטָטָהּ - עֶבֶד יוֹצֵא בָּהּ לְחֵרוּת, שֶׁהֲרֵי חִסְּרוֹ אֵבֶר.

וְהוּא הַדִּין לְאֶחָד מֵרָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁהָיָה בָּטֵל, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה - שֶׁאִם חֲתָכוֹ, הֲרֵי חִסְּרוֹ אֵבֶר וְיָצָא לְחֵרוּת.

זהִכָּהוּ עַל עֵינוֹ וְסִמְּאָהּ, עַל אָזְנוֹ וְחֵרְשָׁהּ - עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵרוּת. הִכָּהוּ כְּנֶגֶד עֵינוֹ וְאֵינוֹ רוֹאֶה, כְּנֶגֶד אָזְנוֹ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ - אֵין עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵרוּת.

חהִכָּהוּ עַל עֵינוֹ וְחָסְּרָה מְאוֹרָהּ, עַל שִׁנּוֹ וְנָדְדָה: אִם יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, אֵינוֹ יוֹצֵא לְחֵרוּת; וְאִם לָאו, יָצָא לְחֵרוּת.

טהָיְתָה עֵינוֹ כֵּהָה וְחָסֵר מְאוֹרָהּ, אוֹ שִׁנּוֹ נוֹדֶדֶת, וְהִכָּהוּ הָאָדוֹן וְהִפִּיל הַשֵּׁן הַנּוֹדֶדֶת, אוֹ סִמֵּא הָעַיִן הַכֵּהָה: אִם הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן כְּבָר כָּל שֶׁהוּא, יָצָא לְחֵרוּת; וְאִם לָאו, לֹא יָצָא לְחֵרוּת.

יהִכָּהוּ עַל יָדוֹ וְצָבְתָה יָדוֹ, וְסוֹפָהּ לַחֲזֹר - אֵינוֹ יוֹצֵא לְחֵרוּת.

תָּלַשׁ בִּזְקָנוֹ וְדִלְדֵּל בּוֹ עֶצֶם מִן הַלֶּחִי - יָצָא לְחֵרוּת, שֶׁהֲרֵי בִּטֵּל מַעֲשֵׂה הַשִּׁנַּיִם הַקְּבוּעִים בְּאוֹתוֹ הָעֶצֶם.

יאהִפִּיל אֶת שִׁנּוֹ אוֹ סִמֵּא עֵינוֹ בְּלֹא כַּוָּנָה, כְּגוֹן שֶׁזָּרַק אֶבֶן לִבְהֵמָה, וְנָפְלָה בָּעֶבֶד וְהִפִּילָה שִׁנּוֹ אוֹ חָתְכָה אֶצְבָּעוֹ - לֹא יָצָא לְחֵרוּת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל" (שמות כא, כז) - עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּן.

יבהוֹשִׁיט יָדוֹ לִמְעֵי שִׁפְחָתוֹ, וְסִמֵּא עֵין הָעֻבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ - לֹא יָצָא לְחֵרוּת, שֶׁהֲרֵי לֹא יָדַע דָּבָר שֶׁיִּתְכַּוֵּן לוֹ.

יגהָיָה רַבּוֹ רוֹפֵא, וְאָמַר לוֹ 'כְּחֹל לִי עֵינִי', וְסִמְּאָהּ; 'חֲתֹר לִי שִׁנִּי' וְהִפִּילָהּ - שִׂחֵק בָּאָדוֹן, וְיָצָא לְחֵרוּת; שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְהַזִּיק, הֲרֵי נִתְכַּוֵּן לִנְגֹּעַ בְּאֵבָרֵי הָעֶבֶד וּלְסַכֵּן בָּהֶן.

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, אִם הָיְתָה שֵׁן הָעֶבֶד כּוֹאֶבֶת, וְהָיָה רַבּוֹ אֻמָּן, וַעֲקָרָהּ לוֹ - שֶׁהֲרֵי יָצָא לְחֵרוּת.

ידהַמַּפִּיל שֵׁן עַבְדּוֹ, וְסִמֵּא אֶת עֵינוֹ - הֲרֵי זֶה יָצָא לְחֵרוּת בְּשִׁנּוֹ, וְנוֹתֵן לוֹ דְּמֵי עֵינוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

טומִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין, וְעֶבֶד שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין - אֵינוֹ יוֹצֵא בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד לְרַבּוֹ שֶׁחָבַל בּוֹ.

טזעַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל - יוֹצְאִין בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים, אִם חִסְּרָן הַבַּעַל; אֲבָל לֹא הָאִשָּׁה.

וְעַבְדֵי מְלוֹג - אֵינָן יוֹצְאִין בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים, לֹא אִם הִפִּילָן הַבַּעַל, שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ בָּהֶם אֶלָא פֵּרוֹת, וְלֹא אִם הִפִּילָה אוֹתָן הָאִשָּׁה, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן מְיֻחָדִין לָהּ.

יזיְצִיאַת הָעֶבֶד בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים, נוֹהֵג בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמָן, וְאֵין דָּנִין בּוֹ אֶלָא בֵּית דִּין סְמוּכִין, מִפְּנֵי שֶׁהוּא קְנָס. לְפִיכָּךְ עֶבֶד שֶׁאָמַר לְרַבּוֹ 'הִפַּלְתָּ אֶת שִׁנִּי, וְסִמִּיתָ אֶת עֵינִי', וְהָאָדוֹן אוֹמֵר 'לֹא עָשִׂיתִי זֶה' – פָּטוּר; שֶׁאִם יוֹדֶה מֵעַצְמוֹ, אֵינוֹ חַיָּב לְהוֹצִיאוֹ לְחֵרוּת בְּלֹא עֵדִים, שֶׁהַמּוֹדֶה בַּקְּנָס, פָּטוּר.

כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת גְּנֵבָה, שֶׁכָּל מוֹדֶה בִּקְּנָס, פָּטוּר מִלְּשַׁלְּמוֹ.