Рамбам

אאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַמִּתְחַלֶּקֶת לַשְּׁבָטִים אֵינָהּ נִמְכֶּרֶת לִצְמִיתוּת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת" (ויקרא כה, כג). וְאִם מָכַר לִצְמִיתוּת, שְׁנֵיהֶם עוֹבְרִין בְּלֹא תַעֲשֶׂה; וְאֵין מַעֲשֵׂיהֶן מוֹעִילִין, אֶלָא תַּחְזֹר הַשָּׂדֶה לִבְעָלֶיהָ בַּיּוֹבֵל.

בוְהַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ לְשִׁשִּׁים שָׁנָה, אֵינָהּ יוֹצְאָה בַּיּוֹבֵל; שֶׁאֵין חוֹזֵר בַּיּוֹבֵל אֶלָא דָּבָר הַנִּמְכָּר סְתָם אוֹ הַנִּמְכָּר לִצְמִיתוּת.

גלֹא יִמְכֹּר אָדָם בֵּיתוֹ אוֹ שְׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם חוֹזְרִין אַחַר זְמַן, אֶלָא אִם כֵּן הֱעֶנִי, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ" (ראה ויקרא כה, כה). אֲבָל לִמְכֹּר וּלְהַנִּיחַ הַדָּמִים בְּכִיסוֹ, אוֹ לַעֲשׂוֹת בָּהֶן סְחוֹרָה, אוֹ לִקַּח בָּהֶן כֵּלִים וַעֲבָדִים וּבְהֵמָה - אֵינוֹ רַשַּׁאי; אֶלָא לִמְזוֹנוֹת בִּלְבָד. וְאִם עָבַר וּמָכַר מִכָּל מָקוֹם, הֲרֵי אֵלּוּ מְכוּרִין.

דוְדָנִין בְּבַּיִת דִּין בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה; וּבַשָּׂדֶה דִּין שְׂדֵה אֲחֻזָּה. דִּין מוֹכֵר שְׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ - לְחַשֵּׁב אֶת הַדָּמִים לְפִי הַשָּׁנִים הַנִּשְׁאָרוֹת לַיּוֹבֵל; וּבְכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה לִפְדּוֹת, מְחַשֵּׁב עִם הַלּוֹקֵחַ עַל הַשָּׁנִים שֶׁאָכַל, וְגוֹרֵעַ מִדְּמֵי הַמֶּכֶר, וּמַחְזִיר לוֹ אֶת הַשְּׁאָר.

הכֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁנִּשְׁאַר לַיּוֹבֵל עֶשֶׂר שָׁנִים, וּמָכַר לוֹ שָׂדֵהוּ בְּמֵאָה דִּינָר, אֲכָלָהּ הַלּוֹקֵחַ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, וְרָצָה הַמּוֹכֵר לִגְאֹל - נוֹתֵן לוֹ שִׁבְעִים דִּינָר, וּמַחְזִיר שָׂדֵהוּ. וְכֵן אִם אֲכָלָהּ שֵׁשׁ שָׁנִים - נוֹתֵן לוֹ אַרְבָּעִים דִּינָר, וּמַחְזִיר שָׂדֵהוּ.

לֹא גְאָלָהּ אֶלָא הָיְתָה בְּיַד הַלּוֹקֵחַ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל - תַּחְזֹר לַבְּעָלִים בְּלֹא דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר "מִסְפַּר תְּבוּאֹת יִמְכָּר לָךְ" (ראה ויקרא כה, טו; ויקרא כה, טז).

ומְכָרָהּ לוֹ וְהִיא מְלֵאָה פֵּרוֹת, וּלְאַחַר שָׁנִים גְּאָלָהּ - אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ 'הַחְזִירֶנָּה לִי מְלֵאָה פֵּרוֹת כְּמוֹ שֶׁמָּכַרְתִּי לָךְ'.

לְפִיכָךְ אִם מְכָרָהּ לוֹ מְלֵאָה פֵּרוֹת לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְאָלָהּ אַחַר שְׁתֵּי שָׁנִים - הֲרֵי זֶה אוֹכֵל שָׁלוֹשׁ תְּבוּאוֹת בִּשְׁתֵּי הַשָּׁנִים, וְאֵינוֹ מְחַשֵּׁב עִמּוֹ אֶלָא לְפִי שְׁתֵּי שָׁנִים בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר "עַל פִּי הַשָּׁנִים" (ויקרא כז, יח) - לֹא עַל פִּי הַתְּבוּאוֹת.

זהַקָּנִים וְהַזְּמוֹרוֹת וּפֵרוֹת שִׁקְמָה שֶׁבְּתוֹכָהּ, הֲרֵי הֵן שֶׁל לּוֹקֵחַ כִּשְׁאָר הַפֵּרוֹת שֶׁלָּהּ. אֲבָל אִילָן שֶׁנִּכְסַח אוֹ שֶׁיָּבַשׁ, שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין בּוֹ.

כֵּיצַד יֵעָשֶׂה? יִמָּכֵר וְיִלָּקַח בְּדָמָיו קַרְקַע, וְהַלּוֹקֵחַ אוֹכֵל פֵּרוֹתֶיהָ עַד שֶׁתִּגָּאֵל הַשָּׂדֶה מִיָּדוֹ.

חהַלּוֹקֵחַ שְׂדֵה אֲחֻזָּה וּנְטָעָהּ אִילָנוֹת וְהִשְׁבִּיחָה, כְּשֶׁהִיא חוֹזֶרֶת בַּיּוֹבֵל - שָׁמִין שֶׁבַח הָאִילָנוֹת שֶׁבְּתוֹכָהּ, וְנוֹתֵן בַּעַל הַשָּׂדֶה דְּמֵי הַשֶׁבַח לַלּוֹקֵחַ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיָצָא מִמְכַּר בַּיִת" (ויקרא כה, לג) - מִמְכָּר חוֹזֵר, וְאֵין הַשֶׁבַח חוֹזֵר.

טהַמּוֹכֵר אֶת שָׂדֵהוּ בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ - אֵינוֹ מֻתָּר לִגְאֹל לְפָחוֹת מִשְׁתֵּי שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכָּר לָךְ" (ויקרא כה, טו). וְאַפִלּוּ רָצָה הַלּוֹקֵחַ - הֲרֵי זֶה אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּמִסְפַּר שָׁנִים אַחַר הַיּוֹבֵל תִּקְנֶה מֵאֵת עֲמִיתֶךָ" (שם) - אֵין פָּחוֹת מִשְׁתֵּי שָׁנִים מֵעֵת לְעֵת מִיּוֹם הַמְּכִירָה.

יוְצָרִיךְ שֶׁיֹּאכַל הַלּוֹקֵחַ שְׁתֵּי תְּבוּאוֹת בִּשְׁתֵּי הַשָּׁנִים, וְאַחַר כָּךְ יִגְאַל, שֶׁנֶּאֱמַר "שְׁנֵי תְבוּאֹת" (ויקרא כה, טו). לְפִיכָךְ, אִם הָיְתָה אַחַת מִשְׁתֵּי הַשָּׁנִים שְׁבִיעִית אוֹ שְׁנַת שִׁדָּפוֹן אוֹ יֵרָקוֹן - אֵינָהּ עוֹלָה מִן הַמִּנְיָן.

יאהִנִּיחָהּ הַלּוֹקֵחַ בּוּרָה שָׁנָה וַאֲכָלָהּ שָׁנָה, אוֹ אֲכָלָהּ שָׁנָה וְנָרָהּ שָׁנָה וְלֹא זְרָעָהּ - הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלִין לַמִּנְיָן. מְכָרָהּ בִּשְׁנַת יוֹבֵל עַצְמָהּ - אֵינָהּ נִמְכֶּרֶת, וְהַדָּמִים חוֹזְרִין לַבְּעָלִים.

יבמְכָרָהּ שָׁנָה אַחַת לִפְנֵי הַיּוֹבֵל - הֲרֵי הַלּוֹקֵחַ אוֹכֵל אוֹתָהּ שָׁנָה שְׁנִיָּה אַחַר הַיּוֹבֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "שְׁנֵי תְבוּאֹת" (ויקרא כה, טו).

יגמָכַר נְקָעִים מְלֵאִים מַיִם, אוֹ סְלָעִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִין לִזְרִיעָה - הֲרֵי זֶה פּוֹדֶה בְּפָחוֹת מִשְׁתֵּי שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת" (ויקרא כה, טו) - שָׂדֶה הָרְאוּיָה לִתְבוּאָה הִיא שֶׁאֵינָהּ נִגְאֶלֶת אֶלָא אַחַר שְׁתֵּי שָׁנִים.

וְאִם לֹא נִגְאֲלָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִזְרִיעָה - חוֹזֶרֶת לַבְּעָלִים בַּיּוֹבֵל.

ידמָכַר אִילָנוֹת - אֵין נִגְאָלִין לְפָחוֹת מִשְׁתֵּי שָׁנִים, שֶׁהֲרֵי רְאוּיִין לִתְבוּאוֹת.

וְאִם לֹא גְאָלָן - אֵינָן חוֹזְרִין לַבְּעָלִים בַּיּוֹבֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ" (ויקרא כה, כז; ויקרא כה, כח) - וְלֹא לָאִילָנוֹת.

טומָכַר שָׂדֵהוּ לְרִאשׁוֹן, וּמְכָרָהּ רִאשׁוֹן לְשֵׁנִי, וְשֵׁנִי לִשְׁלִישִׁי, אַפִלּוּ מֵאָה - בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל תַּחְזֹר לְאָדוֹן רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל יָשׁוּב הַשָּׂדֶה לַאֲשֶׁר קָנָהוּ מֵאִתּוֹ לַאֲשֶׁר לוֹ אֲחֻזַּת הָאָרֶץ" (ויקרא כז, כד).

טזמְכָרָהּ לָרִאשׁוֹן בְּמֵאָה דִּינָר, וְרִאשׁוֹן לְשֵּׁנִי בְּמָאתַיִם, וְרָצָה הָאָדוֹן לִגְאֹל - אֵינוֹ מְחַשֵּׁב אֶלָא עִם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ" (ויקרא כה, כז).

מְכָרָהּ לָרִאשׁוֹן בְּמָאתַיִם, וּמְכָרָהּ הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי בְּמֵאָה - הֲרֵי זֶה מְחַשֵּׁב עִם הָאַחֲרוֹן.

וְכֵן אִם מְכָרָהּ בְּמֵאָה, וְהִשְׁבִּיחָה בְּיַד הַלּוֹקֵחַ וַהֲרֵי הִיא רְאוּיָה לְהִמָּכֵר בְּמָאתַיִם - מְחַשֵּׁב לְפִי מַה שֶׁמָּכַר.

וְאִם מְכָרָהּ בְּמָאתַיִם, וְהִכְסִיפָה וַהֲרֵי הִיא רְאוּיָה לְהִמָּכֵר בְּמֵאָה - מְחַשֵּׁב לְפִי מַה שֶׁהִיא.

לְעוֹלָם מְיַפִּין כּוֹחַ הַמּוֹכֵר שְׂדֵה אֲחֻזָּה, וּמְרִיעִין כּוֹחַ הַלּוֹקֵחַ.

יזהַמּוֹכֵר שְׂדֵה אֲחֻזָּה וְהָיוּ לוֹ שָׁדוֹת אֲחֵרוֹת, וּמָכַר מֵאוֹתָן הַשָּׂדוֹת כְּדֵי לִגְאֹל שָׂדֶה שֶׁמָּכַר - אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ" (ויקרא כה, כו) - עַד שֶׁיִּמְצָא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי לוֹ בְּשָׁעָה שֶׁמָּכַר.

וְכֵן אִם לָוָה לִגְאֹל - אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ" (שם) - לֹא שֶׁיִּלְוֶה.

יחמָצָא מְעַט, וְרָצָה לִגְאֹל חֲצִי הַשָּׂדֶה שֶׁמָּכַר - אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ" (ויקרא כה, כו) - אוֹ גּוֹאֵל אֶת כֻּלָּהּ אוֹ אֵינוֹ גּוֹאֵל. וְאִם רָצוּ קְרוֹבָיו לִגְאֹל - גּוֹאֲלִים, שֶׁנֶּאֱמַר "אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ" (ויקרא כה, מט).

יטהַנּוֹתֵן שָׁדֵּהוּ מַתָּנָה - הֲרֵי זוֹ חוֹזֶרֶת לוֹ בַּיּוֹבֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ" (ויקרא כה, יג) - לְרַבּוֹת אֶת הַמַּתָּנָה.

כהָאַחִין שֶׁחָלְקוּ - כְּלָקוֹחוֹת הֵן, וּמַחְזִירִין זֶה לְזֶה חֶלְקוֹ בַּיּוֹבֵל; וְלֹא תִבָּטֵל חֲלֻקָּתָן מִכְּמוֹת שֶׁהָיְתָה. וְכֵן הַבְּכוֹר וְהַמְּיַבֵּם אֵשֶׁת אָחִיו - מַחְזִיר בַּיּוֹבֵל חֵלֶק שֶׁנָּטַל, וְנוֹטֵל הַחֵלֶק שֶׁכְּנֶגְדּוֹ.

כאאֲבָל הַיּוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁיְּרֻשַּׁת הַבַּעַל מִדִּבְרֵיהֶם - עָשׂוּ חִזּוּק לְדִבְרֵיהֶם כְּשֶׁל תּוֹרָה, וְאֵינוֹ מַחְזִיר בַּיּוֹבֵל.

וְאִם יָרַשׁ מִמֶּנָּה בֵּית הַקְּבָרוֹת - יַחְזִיר לִבְנֵי מִשְׁפָּחָה, מִשּׁוּם פְּגָם מִשְׁפָּחָה; וְיִתְּנוּ לוֹ דָּמֶיהָ, וּמְנַכִּין לוֹ דְּמֵי קֶבֶר אִשְׁתּוֹ, שֶׁהֲרֵי חַיָּב בִּקְבוּרָתָהּ.