Рамбам

אכֵּיצַד סֵדֶר לְבִישַׁת הַבְּגָדִים? לוֹבֵשׁ הַמִּכְנָסַיִם תְּחִלָּה, וְחוֹגֵר אֶת הַמִּכְנָסַיִם לְמַעְלָה מִטַּבּוּרוֹ מֵעַל מָתְנָיו, וְאַחַר כָּךְ לוֹבֵשׁ הַכֻּתֹּנֶת, וְאַחַר כָּךְ חוֹגֵר אֶת הָאַבְנֵט כְּנֶגֶד אֲצִילֵי יָדָיו, וּמַקִּיפוֹ כָּרָךְ עַל כָּרָךְ עַד שֶׁגּוֹמֵר, וְקוֹשֵׁר.

בוְעַל הָאַבְנֵט מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה, "וְלֹא יַחְגְּרוּ בַּיָּזַע" (ראה יחזקאל מד, יח) - בְּמָקוֹם שֶׁמַּזִיעִין. וְכָּךְ קִבֵּל יוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל מִפִּי הַנְּבִיאִים, וְתִרְגֵּם 'עַל לִבְבֵהוּן יֵסְרוּן'.

וְאַחַר כָּךְ צוֹנֵף בַּמִּצְנֶפֶת כְּמִין כּוֹבַע.

גכּוֹהֵן גָּדוֹל אַחַר שֶׁחוֹגֵר בָּאַבְנֵט, לוֹבֵשׁ הַמְּעִיל. וְעַל הַמְּעִיל - הָאֵפוֹד וְהַחֹשֶׁן, וְחוֹגֵר בְּחֵשֶׁב הָאֵפוֹד עַל הַמְּעִיל מִתַּחַת הַחֹשֶׁן.

וּלְפִיכָךְ נִקְרָא "מְעִיל הָאֵפוֹד" (שמות כח, לא; שמות כט, ה; שמות לט, כב) - שֶׁחוֹגְרוֹ בָּאֵפוֹד.

וְאַחַר כָּךְ צוֹנֵף בַּמִּצְנֶפֶת, וְקוֹשֵׁר הַצִּיץ לְמַעְלָה מִן הַמִּצְנֶפֶת.

וּשְׂעָרוֹ הָיָה נִרְאֶה בֵּין צִיץ לַמִּצְנֶפֶת, וְשָׁם הָיָה מַנִּיחַ תְּפִלִּין בֵּין צִיץ לַמִּצְנֶפֶת.

דמִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת בְּגָדִים אֵלּוּ וְלִהְיוֹת הַכּוֹהֵן עוֹבֵד בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ..." (שמות כח, ב), "וְאֶת בָּנָיו תַּקְרִיב וְהִלְבַּשְׁתָּם כֻּתֳּנֹת" (שמות כט, ח).

וְכוֹהֵן גָּדוֹל שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּפָחוֹת מִשְּׁמוֹנָה בְּגָדִים אֵלּוּ, אוֹ כּוֹהֵן הֶדְיוֹט שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּפָחוֹת מֵאַרְבָּעָה בְּגָדִים אֵלּוּ - הוּא הַנִּקְרָא 'מְחֻסַּר בְּגָדִים'.

וַעֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה, וְחַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, כְּזָר שֶׁשִּׁמֵּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט... וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה" (שמות כט, ט) - בִּזְמַן שֶׁבִּגְדֵיהֶם עֲלֵיהֶן, כְּהֻנָּתָם עֲלֵיהֶן; אֵין בִּגְדֵיהֶם עֲלֵיהֶן, אֵין כְּהֻנָּתָם עֲלֵיהֶן, אֶלָא הֲרֵי הֵן כְּזָרִים, וְנֶאֱמַר "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת" (במדבר א, נא; במדבר ג, י).

הכְּשֵׁם שֶׁמְּחֻסַּר בְּגָדִים חַיָּב מִיתָה וּפוֹסֵל הָעֲבוֹדָה, כָּךְ הַיָּתֵר בְּגָדִים.

כְּגוֹן שֶׁלָּבַשׁ שְׁתֵּי כֻּתֳּנוֹת אוֹ שְׁנֵי אַבְנֵטִים, אוֹ כּוֹהֵן הֶדְיוֹט שֶׁלָּבַשׁ בִּגְדֵי כּוֹהֵן גָּדוֹל וְעָבַד - הֲרֵי זֶה מְחַלֵּל הָעֲבוֹדָה, וְחַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם.

ונֶאֱמַר בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה "עַל בְּשָׂרוֹ... וּלְבֵשָׁם" (ויקרא טז, ד; וראה ויקרא ו, ג) - מְלַמֵּד, שֶׁלֹּא יִהְיֶה דָּבָר חוֹצֵץ בֵּין בְּשָׂרוֹ לַבְּגָדִים.

אַפִלּוּ נִימָה אַחַת אוֹ עָפָר אוֹ כִּנָּה מֵתָה, אִם הָיְתָה בֵּין בְּשָׂרוֹ לַבֶּגֶד - הֲרֵי זוֹ חֲצִיצָה, וַעֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה.

לְפִיכָךְ אֵין הַכּוֹהֵן יָכוֹל לַעֲבֹד בַּתְּפִלִּין שֶׁל יָּד, שֶׁהֲרֵי חוֹצֶצֶת; אֲבָל שֶׁל רֹאשׁ אֵינָהּ חוֹצֶצֶת, וְאִם רָצָה לְהַנִּיחָם בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה, מַנִּיחַ.

זוְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּשָׁעָה שֶׁלּוֹבֵשׁ שֶׁלֹּא יִהְיֶה אָבָק בֵּין בִּגְדוֹ לִבְשָׂרוֹ, וְלֹא כִּנָּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא בַּחַיִּים. וְשֶׁלֹּא תִכָּנֵס הָרוּחַ בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה בֵּין בְּשָׂרוֹ לְבִגְדוֹ, עַד שֶׁיִּתְרַחַק הַבֶּגֶד מֵעָלָיו. וְלֹא יַכְנִיס יָדוֹ תַּחַת חֲלוּקוֹ לָחֹךְ, וְלֹא יֵצֵא שְׂעָרוֹ מִן הַבֶּגֶד, וְלֹא יִהְיֶה בַּבֶּגֶד נִימָה מְדֻלְדֶּלֶת.

וְאִם הָיָה שָׁם אֶחָד מִכָּל אֵלּוּ, עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה.

חכָּרַךְ עַל בְּשָׂרוֹ בֶּגֶד שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם בְּגָדִים, כְּגוֹן שֶׁכְּרָכוֹ עַל אֶצְבָּעוֹ אוֹ עַל עֲקֵבוֹ: אִם הָיָה בּוֹ שָׁלוֹשׁ אֶצְבָּעוֹת עַל שָׁלוֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, הֲרֵי זֶה חוֹצֵץ וּפוֹסֵל; פָּחוֹת מִכָּאן, אֵינוֹ חוֹצֵץ.

וְאִם הָיָה צִלְצוּל קָטָן, הוֹאִיל וְהוּא חָשׁוּב בֶּגֶד בִּפְנֵי עַצְמוֹ - הֲרֵי זֶה פּוֹסֵל, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ שָׁלוֹשׁ עַל שָׁלוֹשׁ.

טכּוֹהֵן שֶׁלָּקָה בְּאֶצְבָּעוֹ - מֻתָּר לִכְרֹךְ עָלֶיהָ גֳּמִי בַּשַּׁבָּת, אוֹ בֶּגֶד שֶׁאֵין בּוֹ שָׁלוֹשׁ עַל שָׁלוֹשׁ, וְעוֹבֵד.

וְאִם נִתְכַּוֵּן לְהוֹצִיא דָּם, אָסוּר.

וְהוּא שֶׁלֹּא יָחֹץ הַגְּמִי אוֹ הַבֶּגֶד בֵּין בְּשָׂרוֹ לַכְּלִי בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה.

יעָשׂוּ בְּבַיִת שֵׁנִי אוּרִים וְתֻמִּים, כְּדֵי לְהַשְׁלִים שְׁמוֹנָה בְּגָדִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיוּ נִשְׁאָלִין בָּהֶן.

וּמִפְּנֵי מַה לֹא הָיוּ שׁוֹאֲלִין בָּהֶן? מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְכָל כּוֹהֵן שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה עָלָיו - אֵין נִשְׁאָלִין בּוֹ.

יאוְכֵיצַד שׁוֹאֲלִין? עוֹמֵד הַכּוֹהֵן וּפָנָיו לִפְנֵי הָאָרוֹן, וְהַשּׁוֹאֵל מֵאַחֲרָיו, פָּנָיו לַאֲחוֹרֵי הַכּוֹהֵן.

וְאוֹמֵר הַשּׁוֹאֵל 'אֶעֱלֶה אוֹ לֹא אֶעֱלֶה?' וְאֵינוֹ שׁוֹאֵל בְּקוֹל רָם, וְלֹא מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ, אֶלָא בְּקוֹל נָמוּךְ, כְּמִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ.

וּמִיַּד רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לוֹבֶשֶׁת אֶת הַכּוֹהֵן, וּמַבִּיט בַּחֹשֶׁן וְרוֹאֶה בּוֹ בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה 'עֲלֵה' אוֹ 'לֹא תַעֲלֶה' בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁבּוֹלְטוֹת מִן הַחֹשֶׁן כְּנֶגֶד פָּנָיו.

וְהַכּוֹהֵן מְשִׁיבוֹ וְאוֹמֵר לוֹ 'עֲלֵה' אוֹ 'לֹא תַעֲלֶה'.

יבאֵין שׁוֹאֲלִין עַל שְׁנֵי דְּבָרִים כְּאֶחָד. וְאִם שָׁאַל, מְשִׁיבִין עַל הָרִאשׁוֹן בִּלְבַד.

וְאֵין נִשְׁאֲלִין בָּהֶן לַהֶדְיוֹט, אֶלָא לַמֶּלֶךְ אוֹ לְבֵית דִּין אוֹ לְמִי שֶׁצֹּרֶךְ הַצִּבּוּר בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד..." (במדבר כז, כא), "הוּא" (שם) - זֶה הַמֶּלֶךְ; "וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שם) - זֶה מְשׁוּחַ מִלְחָמָה אוֹ מִי שֶׁצֹּרֶךְ הַצִּבּוּר בִּשְׁאֵלָתוֹ; "וְכָל הָעֵדָה" (שם) - אֵלּוּ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל.

יגזֶה שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בְּדִבְרֵי נְבִיאִים שֶׁכּוֹהֲנִים רַבִּים הָיוּ חוֹגְרִין אֵפוֹד בַּד - לֹא הָיוּ כּוֹהֲנִים גְּדוֹלִים, שֶׁאֵין הָאֵפוֹד שֶׁל כוֹהֵן גָּדוֹל בַּד.

אַף הַלְוִיִּם הָיוּ חוֹגְרִין אוֹתוֹ - שֶׁהֲרֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא לֵוִי הָיָה, וְנֶאֱמַר בּוֹ "נַעַר, חָגוּר אֵפוֹד בָּד" (שמואל א ב,יח).

אֶלָא אֵפוֹד זֶה - הָיוּ חוֹגְרִין אוֹתוֹ בְּנֵי הַנְּבִיאִים וּמִי שֶׁהוּא רָאוּי שֶׁתַּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, לְהוֹדִיעַ כִּי הִגִּיעַ זֶה לְמַעֲלַת כּוֹהֵן גָּדוֹל שֶׁמְּדַבֵּר עַל פִּי הָאֵפוֹד וְהַחֹשֶׁן בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְסַיְעַן