ב"ה
Рамбам
דעות - פרק ז
אהַמְּרַגֵּל בַחֲבֵרוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ", וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹקִין עַל לַאו זֶה - עָוֹן גָּדוֹל הוּא וְגוֹרֵם לַהֲרֹג נְפָשׁוֹת רַבּוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. לְכָךְ נִסְמַךְ לוֹ "וְלֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ". צֵא וּלְמַד מָה אֵרַע לְדוֹאֵג הָאֲדוֹמִי.
באֵי זֶהוּ 'רָכִיל'? זֶה שֶׁטּוֹעֵן דְּבָרִים וְהוֹלֵךְ מִזֶּה לָזֶה וְאוֹמֵר 'כָּךְ אָמַר פְּלוֹנִי', 'כָּךְ וְכָךְ שָׁמַעְתִּי עַל פְּלוֹנִי', אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אֱמֶת הֲרֵי זֶה מַחְרִיב אֶת הָעוֹלָם.
יֵשׁ עָוֹן גָּדוֹל מִזֶּה עַד מְאֹד וְהוּא בִּכְלָל לַאו זֶה, וְהוּא לָשׁוֹן הָרָע. וְהוּא: הַמְסַפֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר אֱמֶת. אֲבָל הָאוֹמֵר שֶׁקֶר נִקְרָא: 'מוֹצִיא שֵׁם רַע' עַל חֲבֵרוֹ.
אֲבָל 'בַּעַל לָשׁוֹן הָרַע' - זֶה שֶׁיּוֹשֵׁב וְאוֹמֵר: 'כָּךְ וְכָךְ עָשָׂה פְּלוֹנִי', 'וְכָךְ וְכָךְ הָיוּ אֲבוֹתָיו', 'וְכָךְ וְכָךְ שָׁמַעְתִּי עָלָיו', וְאָמַר דְּבָרִים שֶׁל גְּנַאי, עַל זֶה אָמַר הַכָּתוּב: "יַכְרֵת יְיָ כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת".
גאָמְרוּ חֲכָמִים: שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת נִפְרָעִין מִן הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא: עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים - וְלָשׁוֹן הָרַע כְּנֶגֶד כֻּלָּם.
וְעוֹד אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל הַמְסַפֵּר בְּלָשׁוֹן הָרַע כְּאִלּוּ כּוֹפֵר בָּעִקָּר, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשׁוֹנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ".
וְעוֹד אָמְרוּ חֲכָמִים: שְׁלשָׁה לָשׁוֹן הָרַע הוֹרֶגֶת: הָאוֹמְרוֹ, וְהַמְקַבְּלוֹ, וְזֶה שֶׁאוֹמֵר עָלָיו, וְהַמְקַבְּלוֹ יוֹתֵר מִן הָאוֹמְרוֹ.
דוְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם אֲבַק לָשׁוֹן הָרָע. כֵּיצַד? 'מִי יֹאמַר לִפְלוֹנִי שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹת שֶׁהוּא עַתָּה'; אוֹ שֶׁיֹּאמַר 'שִׁתְקוּ מִפְּלוֹנִי, אֵינִי רוֹצֶה לְהוֹדִיעַ מָה אֵרַע וּמֶה הָיָה'. וְכַיּוֹצֵא בַדְּבָרִים הָאֵלּוּ.
וְכָל הַמְּסַפֵּר בְּטוֹבַת חֲבֵרוֹ בִּפְנֵי שׂוֹנְאָיו - הֲרֵי זֶה אֲבַק לָשׁוֹן הָרַע שֶׁזֶּה גּוֹרֵם לָהֶם שֶׁיְּסַפְּרוּ בִּגְנוּתוֹ, וְעַל זֶה הָעִנְיָן אָמַר שְׁלֹמֹה: "מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם - קְלָלָה תֵּחָשֶׁב לוֹ", שֶׁמִּתּוֹךְ טוֹבָתוֹ בָּא לִידֵי רָעָתוֹ.
וְכֵן הַמְּסַפֵּר בְּלָשׁוֹן הָרַע דֶּרֶךְ שְׂחוֹק וְדֶרֶךְ קַלּוּת רֹאשׁ, כְּלוֹמַר - שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר בְּשִׂנְאָה, הוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה אָמַר בְּחָכְמָתוֹ: "כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיּוֹרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת... וְאָמַר הֲלֹא מְשַׂחֵק אָנִי". וְכֵן הַמְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע דֶּרֶךְ רַמָּאוּת, וְהוּא: שֶׁיְּסַפֵּר לְתֻמּוֹ כְּאִלּוּ אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁדָּבָר זֶה שֶׁדִּבֵּר לָשׁוֹן הָרַע הוּא, אֶלָּא כְּשֶׁמְּמַחִין בּוֹ אוֹמֵר 'אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁדָּבָר זֶה לָשׁוֹן הָרַע, אוֹ שֶׁאֵלּוּ מַעֲשָׂיו שֶׁל פְּלוֹנִי'.
האֶחָד הַמְסַפֵּר בְּלָשׁוֹן הָרַע בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וְהַמְסַפֵּר דְּבָרִים שֶׁגּוֹרְמִים, אִם נִשְׁמְעוּ אִישׁ מִפִּי אִישׁ לְהַזִּיק חֲבֵרוֹ בְּגוּפוֹ אוֹ בְמָמוֹנוֹ, וַאֲפִלּוּ לְהָצֵר לוֹ אוֹ לְהַפְחִידוֹ - הֲרֵי זֶה לָשׁוֹן הָרַע. וְאִם נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים אֵלּוּ בִּפְנֵי שְׁלשָׁה - כְּבָר נִשְׁמַע הַדָּבָר וְנוֹדָע. וְאִם סִפֵּר הַדָּבָר אֶחָד מִן הַשְׁלשָׁה פַּעַם אַחֶרֶת - אֵין בּוֹ מִשּׁוּם לָשׁוֹן הָרָע; וְהוּא - שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לְהַעֲבִיר הַקּוֹל וּלְגַלּוֹתוֹ יוֹתֵר.
וכָּל אֵלּוּ הֵם בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרַע שֶׁאָסוּר לָדוּר בִּשְׁכוּנָתָם, וְכָל שֶׁכֵּן לֵישֵׁב עִמָּהֶם וְלִשְׁמֹעַ דִּבְרֵיהֶם. וְלֹא נֶחְתַּם גְּזָר דִּין עַל אֲבוֹתֵינוּ בְּמִדְבָּר אֶלָּא עַל לָשׁוֹן הָרַע בִּלְבַד.
זהַנּוֹקֵם מֵחֲבֵרוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תִקֹּם". וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה עָלָיו, [דֵּעָה] רָעָה הִיא עַד מְאֹד. אֶלָּא רָאוּי לוֹ לְאָדָם לִהְיוֹת מַעֲבִיר [עַל מִדּוֹתָיו] עַל כָּל דִּבְרֵי הָעוֹלָם שֶׁהַכֹּל אֵצֶל הַמְּבִינִים דִּבְרֵי הֶבֶל וַהֲבַאי וְאֵינָן כְּדַי לִנְקֹם עֲלֵיהֶם.
כֵּיצַד הִיא הַנְּקִימָה? אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ 'הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמֶּךָ'. אָמַר לוֹ 'אֵינִי מַשְׁאִילֶךָ'. לְמָחָר צָרִיךְ לִשְׁאֹל מִמֶּנּוּ, אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ 'הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמֶּךָ'. אָמַר לוֹ 'אֵינִי מַשְׁאִילְךָ כְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתַּנִי כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי מִמְּךָ - הֲרֵי זֶה נוֹקֵם'.
אֶלָּא כְּשֶׁיָּבֹא לוֹ לִשְׁאֹל יִתֵּן בְּלֵב שָׁלֵם וְלֹא יִגְמֹל לוֹ כַּאֲשֶׁר גְּמָלוֹ, וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָאֵלּוּ. וְכֵן אָמַר דָּוִד בְּדֵעוֹתָיו הַטּוֹבוֹת "אִם גָּמַלְתִּי שׁוֹלְמִי רָע וָאֲחַלְּצָה וְגוֹ'".
חוְכֵן כָּל הַנּוֹטֵר לְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ".
כֵּיצַד [הִיא הַנְּטִירָה]? רְאוּבֵן שֶׁאָמַר לְשִׁמְעוֹן 'הַשְׂכֵּר לִי בַּיִת זֶה', אוֹ 'הַשְׁאִילֵנִי שׁוֹר זֶה'; וְלֹא רָצָה שִׁמְעוֹן. לְיָמִים בָּא שִׁמְעוֹן לִרְאוּבֵן לִשְׁאֹל מִמֶּנּוּ אוֹ לִשְׂכֹּר מִמֶּנּוּ, וְאָמַר לוֹ רְאוּבֵן 'הֵא לְךָ, הֲרֵינִי מַשְׁאִילְךָ וְאֵינִי כְמוֹתְךָ, לֹא אֲשַׁלֵּם לְךָ כְּמַעֲשֶׂיךָ' - הָעוֹשֶׂה כָזֶה עוֹבֵר בְּ"לֹא תִטֹּר".
אֶלָּא יִמְחֶה הַדָּבָר מִלִּבּוֹ וְלֹא יִטְּרֶנּוּ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא נוֹטֵר אֶת הַדָּבָר וְזוֹכְרוֹ שֶׁמָּא יָבֹא לִנְקֹם - לְפִיכָךְ הִקְפִּידָה תוֹרָה עַל הַנְּטִירָה עַד שֶׁיִּמְחֶה הֶעָוֹן מִלִּבּוֹ וְלֹא יִזְכְּרֶנוּ כְּלָל.
וְזוֹ הִיא הַדֵּעָה הַנְּכוֹנָה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּהּ יִשּׁוּב הָאָרֶץ, וּמַשָּׂאָם וּמַתָּנָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם זֶה עִם זֶה.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
טקסט מנוקד באדיבות תורת אמת ברישיון CC 2.5.
Эта страница содержит священный текст. Пожалуйста, после распечатки обращайтесь с ним осторожно.