Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.

Рамбам - 3 Chapters

שאר אבות הטומאה - פרק טו, שאר אבות הטומאה - פרק טז, שאר אבות הטומאה - פרק יז

Отображение текста:

שאר אבות הטומאה - פרק טו

א

ספק ד"ס כיצד ספק אכל אוכלין טמאין ושתה משקין טמאין ספק שלא אכל ושלא שתה ספק שבא ראשו ורובו במים שאובין או שנפלו עליו שלשה לוגין מים שאובין ספק שלא בא ושלא נפלו ה"ז טהור וכן אם אכל אוכלין טמאין או שתה משקין טמאין או בא במים שאובין או נפלו עליו שלשה לוגין מים שאובין וספק נגע בטהרות אלו ספק לא נגע הרי טהרות אלו טהורות וכן האוכל ספק אוכלין טמאים והשותה משקין שהן טמאים בספק ה"ז טהור וכן האוכל תרומה תלויה טהור וכן כל כיוצא באלו מולדי טומאות שהן מד"ס ספיקן טהור אבל אב [הטומאה] שהוא מד"ס ספיקו טמא אלא אם כן היה האב עצמו טמא בספק כגון בית הפרס וארץ העמים שאין שורפין על ספק מגען כמו שביארנו:

ב

ספק החולין היא טהרת אוכלי חוליהן בטהרה והן הנקראים פרושים כיצד אוכלי חוליהן בטהרה שנולד להן ספק טומאה בטהרותיהן הרי אלו טהורים ככל הספיקות כולן ואין להן טומאה אלא טומאה ודאית:

ג

ספק הקרבנות כיצד מחוסר כיפורים שיש עליו ספק חמשה קרבנות כגון האשה שיש עליה ספק חמש זיבות או ספק חמש לידות מביאין קרבן אחד וטהור לאכול בקדשים ואין השאר עליו חובה כמו שביארנו בהלכות מחוסרי כפרה:

ד

ספק נגעים כיצד עד שלא נזקק לטומאה ספיקו טהור כמו שביארנו בפ"ו מהלכות נגעים:

ה

ספק עומד ועובר כיצד מצורע שיושב תחת האילן והטהור עובר ספק האהיל עליו האילן וטמא ספק לא האהיל עליו וכן אם היה הטהור יושב תחת האילן והמצורע עובר תחתיו ספק עמד המצורע ונטמא הטהור ספק לא עמד ספיקו טהור:

ו

ספק שרצים זה ספק הנזרקין כיצד זרק שרץ או דבר טמא לבין הככרות או שזרק ככר לבין הטמאות וספק נגע ספק לא נגע הרי זה טהור הואיל ומצא הככר הטהור שאינו נוגע בטומאה שכל הטומאות כשעת מציאתן ואין אומרין שמא נגע בו ואח"כ נפל בצדו אלא הרי הן כשעת מציאתן:

ז

השרץ בפי החולדה ומהלכת על גבי ככרות של תרומה ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טהור מפני שלא נחה הטומאה היתה מהלכת בו ונוגעת בככרות ספק חי ספק מת הרי הן טהורות במה דברים אמורים בזמן שנטלתו והלכה לה אבל אם נמצא מת בפיה הרי אלו טמאות ראוהו חי בפיה אף על פי שמצאוהו מת בפיה הרי אלו טהורות וכן השרץ בפי החולדה והנבילה בפי הכלב ועברו בין הטהורים או שעברו טהורים ביניהן ספיקו טהור מפני שאין לטומאה מקום קבוע היו מנקרין בהן על הארץ הרי הן כמונחין ומטמאין למפרע מספק אם היו ברשות היחיד כמו שיתבאר:

ח

ספק ר"ה כיצד טומאה שמונחת בר"ה ספק נגע בה ספק לא נגע ספיקו טהור היתה ברה"י וספק נגע בה ספק לא נגע ספיקו טמא וכל אלו הספיקות שטהרו חכמים אפילו ברה"י מפני שאין בהן דעת להשאל כמו שיתבאר:

ט

ספק שתי רשויות כיצד היה דבר טמא ברה"י ודבר טהור בר"ה או שהיה הדבר להפך ונגע באחד מהם ואין ידוע באי זה מהן נגע או שהסיט את אחד מהן ואין ידוע אי זה הסיט אם היה הדבר הטמא מטמא במשא או שהיה אחד מהן מטמא באהל והאהיל על אחד מהן ואין ידוע אי זה מהן האהיל ה"ז טהור אף על פי שספק ר"ה טהור כשיבוא לישאל אומרין לו אם טבלת אין בכך הפסד אם טבל ה"ז משובח ואם לא טבל ועשה טהרות הרי הן טהורות שספק רשות הרבים טהור:

י

שרץ שנמצא שרוף ומונח ע"ג אוכלין וכן טלית שנמצאת בלויה ומחט שנמצאת שבורה או חלודה בין הכלים הרי אלו טהורין בין בר"ה בין ברה"י ואין אומרין שמא אחר שנגע באוכלין נשרף ואחר שנטמאו הכלים במגע הטלית והמחט נשברה או החלידה ובלתה הטלית עד שטהרה שכל הטומאות כשעת מציאתן:

יא

שני עדים אומרין לו נטמא והוא אומר טהור אני הוא נאמן על ידי עצמו ואעפ"כ אין אומרין לו עסוק בטהרות אלא אם עשה טהרות הרי הן טהורות ויחוש לעצמו עד אומר נטמא ושנים אומרים לא נטמא בין ברשות הרבים בין ברה"י טהור שנים אומרים נטמא ועד אחד אומר לא נטמא בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים ה"ז נטמא עד אומר נטמא ועד אומר לא נטמא אשה אומרת נטמא ואשה אומרת לא נטמא ברה"י טמא ברשות הרבים טהור:

שאר אבות הטומאה - פרק טז

א

מפני מה טהרו חכמים ספק טומאה בר"ה שהרי הציבור עושין פסח בטומאה בזמן שהטמאים מרובין אם טומאה ודאית נדחית מפניהן קל וחומר לספק טומאה שאיסור כל הספקות מדבריהן כמו שביארנו בהלכות ביאות אסורות ומפני מה החמירו בספק רה"י שהרי סוטה שנסתרה אף ע"פ שהדבר ספק הרי היא טמאה לבעלה עד שתשתה:

ב

וכשם שהסוטה ובועלה שנים כך ספק טומאה בשנים אבל אם היו שלשה ברה"י הרי ספק טומאתן שם טהור כר"ה בד"א כשהיה זה שנטמא בספק יש בו דעת להשאל ולדרוש ממנו מה אירע לו כסוטה אבל אם היה חרש או שוטה או קטן שאינו יודע להשיב על הענין כששואלין אותו הרי ספיקו טהור כיצד חרש או שוטה או קטן שאין בו דעת להשאל שנמצאו בחצר או במבוי שיש שם טומאה וספק נגעו וספק לא נגעו הרי אלו טהורין וכן כל שאין בו דעת להשאל אע"פ שנולד לו הספק ברה"י ספיקו טהור:

ג

הסומא והישן והמהלך בלילה ספיקן ברה"י טמא מפני שיש בו דעת להשאל במה דברים אמורים שכל שאין בו דעת לישאל ספיקו טהור בשהיה הדבר שקול ואין שם חזקה אבל אם היה הדבר ידוע שחזקתו שנטמא ה"ז טמא כיצד תינוק טמא שנמצא בצד העיסה והבצק בידו הרי העיסה טמאה שדרך התינוק לטפח ובכך היא חזקתו ואין שורפין על חזקה זו:

ד

היו משקין טמאין ובצק טהור ובהמה או חיה או עופות בבית ונמצא בבצק מקום נשיכתן חזקה ששתו משקין ונשכו בבצק וטמאוהו היתה שם פרה ובין המשקין והבצק כדי שתלחך את לשונה הרי הבצק טהור ובשאר כל הבהמה כדי שתנגב את פיה פחות מזה הבצק טמא ואם היה כלב אפילו היו משקין בצד הבצק ה"ז טהור שאין דרכו של כלב להניח המזון ולילך לו אל המים נמצא בבצק נקירת התרנגולין אם יש בין המשקין והבצק כדי שינגבו את פיהן בארץ הבצק טהור ואם לאו טמא שחזקתן ששתו וניקרו בבצק במשקין שבפיהם בד"א בשהיו המשקין צלולין שבבואה של תינוק ניכרת בהן אבל עכורים הבצק טהור שאילו נקרו במשקין היה מקום המשקין ניכר בבצק אם היו צלולין אף על פי שהבצק בחזקת טומאה אין שורפין על חזקה זו אלא תולין:

ה

איזו היא חזקה ששורפין עליה ברשות היחיד עיסה בבית ושרצים וצפרדעים מטפלין שם ונמצאו חתיכות מבשרן בעיסה אם רוב המטפלים שרצים העיסה טמאה ותשרף ואם הרוב צפרדעים טהורה:

ו

היו טמאות וטהרות בצדו או למעלה ממנו ונתעטף בטליתו וספק נגעו ספק לא נגעו בעת שנתעטף אם היו ברשות היחיד ספיקו טמא שספק טומאה הבאה בידי אדם נשאלין עליה אפילו בכלי המונח על גבי קרקע הרי הוא כמי שיש בו דעת לישאל ואם היו ברשות הרבים ספיקו טהור ואם אי אפשר שלא יגע ספיקו טמא:

ז

ככר של תרומה שנתון על גבי הדף ומדרס נתון תחתיו ואי אפשר לו כשיפול שלא יגע במדרס אע"פ שהוא במקום מדרון ובא ומצא הככר במקום אחר הרי הוא בטהרתו שאני אומר אדם בא ונטלו ונתנו במקום זה ואם אמר ברי לי שלא בא אדם לכאן טמא שודאי נפל ונגע במדרס כשנפל:

ח

תינוק שנמצא בצד בית הקברות והשושנים בידו אף על פי שאין שם שושנים אלא במקום הטומאה ספיקו טהור שמא אחר ליקטן ונתנם לו וכן חמור העומד בבית הקברות כליו טהורין ואין אומרין שמא נתמעך בהן ונגעו בקבר מפני שאין בו דעת לישאל וכשנמצאו לא נמצאו נוגעין וכל הטומאות כשעת מציאתן:

ט

תינוק שהיה תופש בידו של אביו או שהיה רוכב על גבי כתיפו של אביו ספיקו ברה"י טמא מפני שאביו נשאל עליו:

י

וארבעה ספיקות אמרו חכמים בתינוק תינוק שאינו יכול להלך שהניחתו אמו ובאה ומצאתו כמו שהוא במקומו טהור ואין אומרין שמא טומאה באה ונשקתו וגפפתו התחיל התינוק לצאת ולהכניס בגדיו טהורין ואין מדרס כשאר בגדי עם הארץ ואע"פ שהן טהורין אין עושין על גביהן טהרות הגדיל עד שיהיה בו דעת לישאל ספיקו טמא ברה"י הגדיל עד שיהיה בו דעת לשמור את גופו אוכלין על גופו טהרות יודע לשמור את ידיו אוכלין על גבן טהרות כיצד בודקין אותו מטבילין אותו ונותנין לו חולין לשם תרומה אם יודע לשמור את גופו אוכלין אגב גופו טהרות ואם יודע לשמור את ידיו אוכלים אגב ידו טהרות:

שאר אבות הטומאה - פרק יז

א

כזית מן המת בפי העורב ספק האהיל על האדם ועל הכלים ברה"י ספק שלא האהיל הרי האדם טמא מספק והוא שיהיה בו דעת לישאל והכלים טהורים מפני שאין להן דעת לישאל וכן הממלא בכלי ונתן בעשרה כלים ונמצא השרץ באחד מהן הוא טמא והכלים טהורין אף על פי שכולן ספק שמא השרץ בכלי שמילא בו היה תחלה מפני שהן כלים ואין בהן דעת לישאל ואם היה לכלי שמילא בו אזנים הואיל ואפשר שיצאו המים ויתאחר בו השרץ כולן טמאים וכן הממלא בעשרה דליים זה אחר זה ונתן בעשרה כלים מדלי אחד לכלי אחר ואין ידוע הראשון מן האחרון ונמצא השרץ בכלי אחד מהן הרי התשעה כלים עם עשרת הדליים טהורין שאני אומר שמא בכלי זה היה השרץ מתחלתו ואם יש לדליים אזנים הרי כל הדליים עם כל הכלים טמאין המערה מכלי לכלי ונמצא השרץ בתחתון העליון טהור ואין אומרין מהעליון נפל אלא שמא בתחתון היה מפני שהן כלים ואין להן דעת לישאל וכן כל כיוצא בזה:

ב

קופה שנשתמש בה בטהרות ונמצא בה שרץ אם יש לה שוליים או אזנים אע"פ שאין לה שוליים הרי כל הטהרות שנשתמשו בה טמאות אפילו היה בדוקה ומכוסה שמא עם הגבהת ידו מן הבדיקה נפל השרץ ואפילו נשתמש בה בטהרות בזוית זו וטלטלה לזוית אחרת ונמצא בה השרץ כולן טמאות לפי שמחזיקין טומאה ממקום למקום לתלות אבל לא לשרוף:

ג

הזולף את הבור וממלא ממנו חביות אם היה משקיע כל חבית וחבית בבור וממלא אותן ונמצא השרץ בראשונה כולן טמאות נמצא באחרונה היא טמאה וכולן טהורות שאני אומר אחר שמילא את הראשונות נפל שרץ לבור היה זולף בכלי ונותן לתוך החביות עד שמלאן ונמצא השרץ באחת מהן היא בלבד טמאה וכולן טהורות שאני אומר בזו בלבד נפל השרץ או היה בה עד שלא זלף לתוכה לפיכך אם היה בודק כל חבית מהן ואחר כך נותן בה היין ומכסה אותה אחר שזולף לתוכה ונמצא השרץ באחת מהן כולן טמאות וכן אם נמצא השרץ בבור או בכלי שזולף בו הכל טמא:

ד

היה קוצה זיתים מן המעטן ומעלה אותן לגג ונמצא השרץ בגג זיתים שבמעטן טהורים נמצא במעטן המעטן טמא נמצא בין כותל לזיתים הזיתים טהורים נמצא השרץ בתוך גוש של זיתים והגוש בגג אם בתוך שלשת ימים אף המעטן טמא שאני אומר גוש זה מן המעטן עלה והשרץ בתוכו ואם נמצא אחר שלשה ימים משהעלה זיתים לגג הרי המעטן טהור שמא בגג נתקבצו ונעשו גוש בתוך השלשה ימים:

ה

הקורץ מקרצת מן העיסה ונמצא שרץ במקרצת המקרצת לבדה טמאה נמצא בעיסה העיסה לבדה טמאה נמצא בתוך המקרצת אף העיסה טמאה:

ו

אוכל טמא שנמצא גרעינה שלו בתוך הככר או על גבי תבשיל רותח אף על פי שאין עליה משקה טופח הרי הן טמאים שאני אומר האוכל כולו נפל שם ונימוח בתוך הככר או מחמת הרתיחה ונשארה גרעינתו נמצאת הגרעינה על גבי הככר או בתוך תבשיל צונן הרי אלו טהורין אף ע"פ שיש עליה משקה שאני אומר גרעינה זו לבדה נפלה אחר שאבד האוכל מעליה שהרי אינה מטמאה:

ז

היו בבית אוכלין טמאין ואוכלין טהורים ונמצאת גרעינה בבית הולכין אחר הרוב וכן אם היו דמים טהורים ודמים טמאים בתוך הבית ונמצא דם על האוכל הולכים אחר הרוב מעשה היה בככר של תרומה שנמצא עליו דם ובא מעשה לפני חכמים וטהרוהו שאפילו נאמר דם שרץ הוא הריני אומר דם שרץ חי הוא שהוא טהור:

ח

עיר שיש בה נבלות ושחוטות בשר הנמצא בה הולכים אחר הרוב וכן אם היה הנמצא בה ספק שרץ ספק צפרדע הולכין אחר הרוב שיש באותה העיר באותו הזמן זה הכלל בנמצא הלך אחר הרוב:

ט

האשה שמגבבת גבבא בחצר ונמצא שרץ בתוך גבבה הרי זו טהורה שאין השרץ מטמא במשא נמצא על גבי גבבא הרי זו טמאה שמא נגעה בו היתה כוברת בכברה ונמצא שרץ בתוך הפירות שבכברה הרי זו טהורה נמצא על גבי הכברה הרי זו ספק טמאה שמא נגעה בו וכל ספק ברשות היחיד טמא כמו שביארנו:

The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
Эта страница на других языках