Рамбам

אכְּשֵׁם שֶׁשְּׁבוּעַת שָׁוְא וְשֶׁקֶר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, כָּךְ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁיִּשָּׁבַע מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁבוּעָה בְּבֵית דִּין בְּשֵׁם, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ" (דברים ו, יג; דברים י, כ)- זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה. שֶׁהַשְּׁבוּעָה בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל וְהַקָדוֹשׁ, מִדַּרְכֵי הָעֲבוֹדָה הִיא, וְהִדּוּר וְקִדּוּשׁ גָּדוֹל הוּא לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ.

בוְאָסוּר לְהִשָּׁבַע בְּדָבָר אַחֵר עִם שְׁמוֹ. וְכָל הַמְּשַׁתֵּף דָּבָר אַחֵר עִם שֵׁם הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁבוּעָה, נֶעְקָר מִן הָעוֹלָם. שֶׁאֵין שָׁם מִי שֶׁרָאוּי לַחְלֹק לוֹ כָּבוֹד שֶׁנִּשְׁבָּעִין בִּשְׁמוֹ אֶלָא הָאֶחָד בָּרוּךְ הוּא.

גוּמֻתָּר לָאָדָם לְהִשָּׁבַע עַל הַמִּצְוָה לַעֲשׂוֹתָהּ, כְּדֵי לְזָרַז אֶת עַצְמוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֻשְׁבָּע עָלֶיהָ מֵהַר סִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר "נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ" (תהילים קיט, קו).

דשְׁבוּעָה זוֹ שֶׁמַּשְׁבִּיעִין הַדַּיָּנִין לְמִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁבוּעָה, הִיא הַנִּקְרֵאת 'שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין', בֵּין שֶׁהָיָה חַיָּב בִּשְׁבוּעָה זוֹ מִן הַתּוֹרָה, בֵּין שֶׁהָיָה חַיָּב בָּהּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.

השְׁלוֹשָׁה מִינֵי שְׁבוּעוֹת הֵן שֶׁחַיָּבִין בָּהֶן מִן הַתּוֹרָה, וְאֵלּוּ הֵן: מִי שֶׁטְּעָנוֹ חֲבֵרוֹ מִטַּלְטְלִין, וְהוֹדָה בְּמִקְצָתָן וְכָפַר בְּמִקְצָתָן, וּמִי שֶׁכָּפַר בְּכָל הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁטְּעָנוֹ, וְעֵד אֶחָד מֵעִיד עָלָיו וּמַכְחִישׁוֹ - הֲרֵי אֵלּוּ שְׁתֵּי שְׁבוּעוֹת עַל יְדֵי טַעֲנַת וַדַּאי וּכְפִירָה. וְכֵן שׁוֹמֵר שֶׁטָּעַן שֶׁאָבַד דָּבָר שֶׁהִפְקִידוֹ אֶצְלוֹ אוֹ נִגְנַב אוֹ מֵת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה - הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע מִסָּפֵק, שֶׁאֵין בַּעַל הַפִּקָּדוֹן יוֹדֵעַ אִם אֱמֶת טָעַן זֶה הַשּׁוֹמֵר אוֹ שֶׁקֶר. וְהוּא נִשְׁבָּע מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "שְׁבֻעַת ה' תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם" (שמות כב, י).

וכָּל שְׁבוּעָה שֶׁמַּשְׁבִּיעִין הַדַּיָּנִין אוֹתָהּ, חוּץ מִשְּׁלוֹשָׁה מִינֵי שְׁבוּעוֹת אֵלּוּ - הֲרֵי הִיא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְגַם הִיא נִקְרֵאת 'שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין'. וְגַם שְׁבוּעוֹת אֵלּוּ שֶׁל דִבְרֵיהֶם, שְׁנֵי מִינֵי שְׁבוּעוֹת הֵן: יֵשׁ מֵהֶן שְׁבוּעוֹת עַל יְדֵי טַעֲנַת וַדַּאי וּכְפִירָה, כְּגוֹן שְׁבוּעַת שָׂכִיר, וּפוֹגֵם שְׁטָרוֹ, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן; וְיֵשׁ מֵהֶן שְׁבוּעוֹת בִּטַעֲנַת סָפֵק, כְּגוֹן שְׁבוּעַת הַשֻּׁתָּפִין, וְהָאֲרִיסִין, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וּבְדִינֵי מְמוֹנוֹת יִתְבָּאֵר חִיּוּב כָּל אַחַת וְאַחַת מֵאֵלּוּ הַשְּׁבוּעוֹת וְדִינֵיהֶם.

זיֵשׁ שָׁם שְׁבוּעָה אַחֶרֶת, וְהִיא תַּקָּנַת חַכְמֵי תַּלְמוּד, וְהִיא הַנִּקְרֵאת 'שְׁבוּעַת הֶסֵּת'. וְאַף עַל פִּי שֶׁבֵּית דִּין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ הַיּוֹם, אֵינָהּ נִקְרֵאת 'שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין'.

חשְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין - בֵּין שֶׁהָיְתָה שֶׁל תּוֹרָה אוֹ שֶׁל דִבְרֵי סוֹפְרִים, בֵּין עַל טַעֲנַת וַדַּאי בֵּין עַל טַעֲנַת סָפֵק, כָּךְ הִיא: הַנִּשְׁבָּע אוֹחֵז סֵפֶר תּוֹרָה בִּזְרוֹעוֹ, וְהוּא עוֹמֵד וְנִשְׁבָּע בְּשֵׁם אוֹ בְּכִנּוּי, בִּשְׁבוּעָה אוֹ בְּאָלָה, מִפִּיו אוֹ מִפִּי הַדַּיָּנִין. וְהוֹרוּ רַבּוֹתַי שֶׁאֵין מַשְׁבִּיעִין שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין אֶלָא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.

טכֵּיצַד מִפִּיו? כְּגוֹן שֶׁיֹּאמַר 'הֲרֵינִי נִשְׁבָּע בַּה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹ 'הֲרֵינִי נִשְׁבָּע בְּמִי שֶׁשְּׁמוֹ חַנּוּן' אוֹ 'בְּמִי שֶׁשְּׁמוֹ רַחוּם, שֶׁאֵין אֲנִי חַיָּב לְזֶה כְּלוּם'. וְכֵן אִם אָמַר 'הֲרֵי הוּא אָרוּר לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל' אוֹ 'אָרוּר לְמִי שֶׁשְּׁמוֹ חַנּוּן, אִם יֵשׁ לְזֶה אֶצְלִי כְּלוּם'.

יוְכֵיצַד מִפִּי הַדַּיָּנִין? כְּגוֹן שֶׁאָמְרוּ לוֹ 'מַשְׁבִּיעִין אָנּוּ אוֹתָךְ בַּה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל' אוֹ 'בְּמִי שֶׁשְּׁמוֹ חַנּוּן, שֶׁאֵין לְזֶה בְּיָדְךָ כְּלוּם', וְהוּא עוֹנֶה 'אָמֵן'. אוֹ שֶׁאָמְרוּ 'הֲרֵי פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי אָרוּר לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל' אוֹ 'לְמִי שֶׁשְּׁמוֹ חַנּוּן, אִם יֵשׁ לִפְלוֹנִי אֶצְלוֹ מָמוֹן וְלֹא יוֹדֶה לוֹ', וְהוּא עוֹנֶה 'אָמֵן'. זוֹ הִיא שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין.

יאהַדַּיָּנִין שֶׁהִשְׁבִּיעוּ בְּלֹא נְקִיטַת חֵפֶץ בְּיָדוֹ - הֲרֵי אֵלּוּ טוֹעִין, וְחוֹזֵר וְנִשְׁבָּע וְסֵפֶר תּוֹרָה בְּיָדוֹ. וְאִם אָחַז תְּפִלִּין בְּיָדוֹ, וְהִשְׁבִּיעוּהוּ - אֵינוֹ חוֹזֵר וְנִשְׁבָּע; שֶׁהֲרֵי אָחַז תּוֹרָה בְּיָדוֹ, וּכְמוֹ סֵפֶר הֵן. הִשְׁבִּיעוּהוּ מִיּוּשָׁב, אֵינוֹ חוֹזֵר וְנִשְׁבָּע.

יבתַּלְמִיד חָכָם - לְכַתְּחִלָּה מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ, וְהוּא יוֹשֵׁב וּתְפִלִּין בְּיָדוֹ. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִטֹּל סֵפֶר תּוֹרָה, אֶלָא תְּפִלִּין בְּכַפּוֹ חֵפֶץ הִיא. וְנִשְׁבָּע בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יגאֵין בֵּין שְׁבוּעַת הֶסֵּת לִשְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין אֶלָא נְקִיטַת חֵפֶץ, שֶׁאֵין הַנִּשְׁבָּע שְׁבוּעַת הֶסֵּת אוֹחֵז סֵפֶר תּוֹרָה: אֲבָל מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ בְּשֵׁם אוֹ בְּכִנּוּי, בִּשְׁבוּעָה אוֹ בְּאָלָה, מִפִּיו אוֹ מִפִּי בֵּית דִּין, כְּמוֹ שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין. וּכְבָר נָהֲגוּ הַכֹּל לִהְיוֹת סֵפֶר תּוֹרָה בְּיַד חַזָּן הַכְּנֶסֶת אוֹ שְׁאָר הָעָם בְּעֵת שֶׁמַּשְׁבִּיעִין שְׁבוּעַת הֶסֵּת - כְּדֵי לְאַיֵּם עָלָיו.

ידהַדַּיָּנִין שֶׁהִשְׁבִּיעוּ אֶת הַנִּשְׁבָּע בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהוּא מַכִּירָהּ, הֲרֵי זוֹ כְּמִצְוָתָהּ. וְכֵן הוֹרוּ הַגְּאוֹנִים. אֲבָל רַבּוֹתַי הוֹרוּ, שֶׁאֵין מַשְׁבִּיעִין אֶלָא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְאֵין רָאוּי לִסְמֹךְ עַל הוֹרָאָה זוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁנָּהֲגוּ כָּל בָּתֵּי דִּינִין לְהַשְׁבִּיעַ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ - צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ אֶת הַנִּשְׁבָּע, עַד שֶׁיִּהְיֶה מַכִּיר לְשׁוֹן הַשְּׁבוּעָה. שֶׁשְּׁבוּעַת הַדַּיָּנִין הִיא שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן בְּעַצְמָהּ. וְאַף שְׁבוּעַת הֶסֵּת נָהֲגוּ כָּל הָעָם לְהַשְׁבִּיעַ אוֹתָהּ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.

טוכָּל מִי שֶׁיִּתְחַיֵּב שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין שֶׁהִיא עַל יְדֵי טַעֲנַת וַדַּאי וּכְפִירָה, בֵּין שֶׁהָיְתָה מִן הַתּוֹרָה בֵּין שֶׁהָיְתָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים - מְאַיְּמִין עָלָיו כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְכָל מִי שֶׁיִּתְחַיֵּב בָּהּ בִּטַעֲנַת סָפֵק, בֵּין מִן הַתּוֹרָה בֵּין מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים - אֵינוֹ צָרִיךְ אִיּוּם.

טזוְכֵיצַד מְאַיְּמִין עַל הַנִּשְׁבָּע? אוֹמְרִין לוֹ 'הֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזְדַּעְזַע בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא" (שמות כ, ו; דברים ה, י). וְכָל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמַר בָּהֶן 'נַקֵּה', וְכָאן נֶאֱמַר "לֹא יְנַקֶּה" (שם). כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ; וְכָאן, מִמֶּנּוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, שֶׁמְּחַפִּין עָלָיו. וְלֹא עוֹד, אֶלָא גּוֹרֵם לְהִפָּרַע מִכָּל שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל - שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִין זֶה בְּזֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "אָלֹה וְכַחֵשׁ וְרָצֹח..." (הושע ד, ב), וְכָתוּב אַחֲרָיו "עַל כֵּן תֶּאֱבַל הָאָרֶץ וְאֻמְלַל כָּל יוֹשֵׁב בָּהּ" (הושע ד, ג). כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, תּוֹלִין לוֹ שְׁנַיִם וּשְׁלוֹשָׁה דּוֹרוֹת, אִם יֵשׁ לוֹ זְכוּת. וְכָאן, נִפְרָעִין מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר "הוֹצֵאתִיהָ נְאֻם ה' צְבָאוֹת וּבָאָה אֶל בֵּית הַגַּנָּב וְאֶל בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר" (זכריה ה, ד) - "הוֹצֵאתִיהָ", מִיָּד; "וּבָאָה אֶל בֵּית הַגַּנָּב" - זֶה הַגּוֹנֵב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת, וְאֵין לוֹ מָמוֹן עַל חֲבֵרוֹ, וְטוֹעֲנוֹ בְּחִנָּם וּמַשְׁבִּיעוֹ; "וְאֶל בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר", כְּמַשְׁמָעוֹ. "וְכִלַּתּוּ וְאֶת עֵצָיו וְאֶת אֲבָנָיו" (שם) - דְּבָרִים שֶׁאֵין אֵשׁ וּמַיִם מְכַלִּין אוֹתָן, שְׁבוּעַת שֶׁקֶר מְכַלָּה אוֹתָן'.

יזוְעִנְיַן הָאִיּוּם הַזֶּה כֻּלּוֹ - בְּלָשׁוֹן שֶׁהֵן מַכִּירִין אוֹמְרִין לָהֶם, כְּדֵי שֶׁיָּבִינוּ בַּדְּבָרִים וְיַחְזֹר הַחוֹטֵא לַמּוּטָב. אָמַר 'אֵינִי נִשְׁבָּע' - פּוֹטְרִין אוֹתוֹ, וְנוֹתֵן מַה שֶׁטְּעָנוֹ חֲבֵרוֹ. וְכֵן אִם אָמַר הַטּוֹעֵן 'אֵינִי מַשְׁבִּיעוֹ', וּפְטָרוֹ - הוֹלְכִין לָהֶן.

יחאָמַר 'הֲרֵינִי נִשְׁבָּע', וַחֲבֵרוֹ תּוֹבְעוֹ - הָעוֹמְדִים שָׁם אוֹמְרִין זֶה לְזֶה "סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה" (במדבר טז, כו); וְאוֹמְרִין לוֹ 'לֹא עַל דַּעְתְּךָ אָנוּ מַשְׁבִּיעִין אוֹתְךָ, אֶלָא עַל דַּעְתֵּנוּ, וְעַל דַּעַת בֵּית דִּין'.

יטאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְאַיְּמִין אִיּוּם זֶה בִּשְׁבוּעַת טַעֲנַת סָפֵק, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְלֹא בִּשְׁבוּעַת הֶסֵּת - צְרִיכִין הַדַּיָּנִין לִפְצֹר בְּבַעֲלֵי דִּינִין, אוּלַי יַחְזְרוּ בָּהֶן עַד שֶׁלֹּא תִהְיֶה שָׁם שְׁבוּעָה כְּלָל.

כדָּבָר בָּרוּר וְגָלוּי, שֶׁכָּל הַנִּשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין אוֹ שְׁבוּעַת הֶסֵּת בְּשֶׁקֶר - שֶׁהוּא חַיָּב מִשּׁוּם שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, שֶׁכְּבָר נִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפָּטֶיהָ. וְאֵינוֹ לוֹקֶה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֵזִיד. וְנִתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם מַה שֶׁנִּשְׁבַּע עָלָיו, בְּתוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ - שֶׁהוּא רְבִיעַ הַקֶּרֶן, עַד שֶׁיִּהְיֶה הוּא וְחֻמְשׁוֹ חֲמִשָּׁה. וּמֵבִיא קָרְבָּן אָשָׁם, אִם יֵשׁ שָׁם בֵּית (דִין), כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.