Рамбам

אֵין בֵּית דִּין עוֹנְשִׁין בְּאֹמֶד הַדַּעַת אֶלָּא עַל פִּי עֵדִים בִּרְאָיָה בְּרוּרָה. אֲפִלּוּ רָאוּהוּ הָעֵדִים רוֹדֵף אַחַר חֲבֵרוֹ וְהִתְרוּ בּוֹ וְהֶעֱלִימוּ עֵינֵיהֶם אוֹ שֶׁנִּכְנְסוּ אַחֲרָיו לְחֻרְבָּה וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו וּמְצָאוּהוּ הָרוּג וּמְפַרְפֵּר וְהַסַּיִף מְנַטֵּף דָּם בְּיַד הַהוֹרֵג הוֹאִיל וְלֹא רָאוּהוּ בְּעֵת שֶׁהִכָּהוּ אֵין בֵּית דִּין הוֹרְגִין בְּעֵדוּת זוֹ וְעַל זֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ נֶאֱמַר (שמות כג ז) "וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג". וְכֵן אִם הֵעִידוּ עָלָיו שְׁנַיִם שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה זֶה רָאָהוּ שֶׁעָבַד אֶת הַחַמָּה וְהִתְרָה בּוֹ וְזֶה רָאָהוּ שֶׁעָבַד אֶת הַלְּבָנָה וְהִתְרָה בּוֹ אֵין מִצְטָרְפִין. שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג" הוֹאִיל וְיֵשׁ שָׁם צַד לְנַקּוֹתוֹ וְלִהְיוֹתוֹ צַדִּיק אַל תַּהַרְגוּהוּ:

כָּל מִי שֶׁעָשָׂה דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין בְּאֹנֶס אֵין בֵּית דִּין מְמִיתִין אוֹתוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה מְצֻוֶּה שֶׁיֵּהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר אַף עַל פִּי שֶׁחִלֵּל אֶת הַשֵּׁם וְהוּא אָנוּס אֵינוֹ נֶהֱרָג שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב כו) "וְלַנַּעֲרָה לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר" זוֹ אַזְהָרָה לְבֵית דִּין שֶׁלֹּא יַעַנְשׁוּ אֶת הָאָנוּס:

אִישׁ שֶׁאֲנָסוּהוּ עַד שֶׁבָּא עַל הָעֶרְוָה חַיָּב מִיתַת בֵּית דִּין שֶׁאֵין קִשּׁוּי אֶלָּא לְדַעַת. אֲבָל הָאִשָּׁה הַנִּבְעֶלֶת בְּאֹנֶס אֲפִלּוּ אָמְרָה אַחַר שֶׁנֶּאֶנְסָה הָנִיחוּ לוֹ הֲרֵי הִיא פְּטוּרָה מִפְּנֵי שֶׁיִּצְרָהּ נִתְגַּבֵּר עָלֶיהָ:

אָסוּר לְבֵית דִּין לָחוּס עַל הַהוֹרֵג שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ כְּבָר נֶהֱרַג זֶה וּמַה תּוֹעֶלֶת יֵשׁ בַּהֲרִיגַת הָאַחֵר וְנִמְצְאוּ מִתְרַשְּׁלִין בַּהֲרִיגָתוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט יג) "וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וּבִעַרְתָּ דַם הַנָּקִי". וְכֵן אָסוּר לְבֵית דִּין לָחוּס עַל מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב קְנָס שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ עָנִי הוּא זֶה שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה עָשָׂה אֶלָּא מַגְבִּין מִמֶּנּוּ כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּלֹא חֲנִינָה שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ". וְכֵן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת אֵין מְרַחֲמִין עַל הַדַּל. שֶׁלֹּא תֹּאמַר עָנִי הוּא זֶה וּבַעַל דִּינוֹ עָשִׁיר הוֹאִיל וַאֲנִי וְהֶעָשִׁיר חַיָּבִין לְפַרְנְסוֹ אֲזַכֶּנּוּ בַּדִּין וְנִמְצָא מִתְפַּרְנֵס בְּכָבוֹד. עַל זֶה הִזְהִירָה תּוֹרָה (שמות כג ג) "וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ". וְנֶאֱמַר (ויקרא יט טו) "לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל". אָסוּר לְהַדֵּר פְּנֵי גָּדוֹל. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁבָּאוּ לְפָנֶיךָ שְׁנַיִם לְדִין אֶחָד חָכָם גָּדוֹל וְאֶחָד הֶדְיוֹט לֹא תַּקְדִּים לִשְׁאל בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל גָּדוֹל וְלֹא תַּסְבִּיר לוֹ פָּנִים וְלֹא תְּכַבְּדֶנּוּ. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתָיו שֶׁל אַחֵר. אֶלָּא אֵינוֹ נִפְנֶה לְאֶחָד מֵהֶן עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט טו) "לֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל". אָמְרוּ חֲכָמִים אַל תֹּאמַר עָשִׁיר הוּא זֶה בֶּן גְּדוֹלִים הוּא זֶה הֵיאַךְ אֲבַיְּשֶׁנּוּ וְאֶרְאֶה בְּבוּשָׁתוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר "לֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל":

בָּאוּ לְפָנֶיךָ שְׁנַיִם אֶחָד כָּשֵׁר וְאֶחָד רָשָׁע אַל תֹּאמַר הוֹאִיל וְרָשָׁע הוּא וְחֶזְקָתוֹ מְשַׁקֵּר וְחֶזְקַת זֶה שֶׁאֵינוֹ מְשַׁנֶּה בִּדְבָרוֹ אַטֶּה הַדִּין עַל הָרָשָׁע. עַל זֶה נֶאֱמַר (שמות כג ו) "לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ" אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אֶבְיוֹן בְּמִצְוֹת לֹא תַּטֶּה דִּינוֹ:

(ויקרא יט טו) "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט" זֶה הַמְעַוֵּת אֶת הַדִּין וּמְזַכֶּה אֶת הַחַיָּב וּמְחַיֵּב אֶת הַזַּכַּאי. וְכֵן הַמְעַנֶּה אֶת הַדִּין וּמַאֲרִיךְ בִּדְבָרִים בְּרוּרִים כְּדֵי לְצַעֵר אֶחָד מִבַּעֲלֵי דִּינִים הֲרֵי זֶה בִּכְלַל עָוֶל:

הַגַּס לִבּוֹ בְּהוֹרָאָה וְקוֹפֵץ וְחוֹתֵךְ אֶת הַדִּין קֹדֶם שֶׁיַּחְקְרֵהוּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ עַד שֶׁיְּהֵא לוֹ בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ הֲרֵי זֶה שׁוֹטֶה רָשָׁע וְגַס רוּחַ. כָּךְ צִוּוּ חֲכָמִים (גמרא סנהדרין ז ב) "הֱווּ מְתוּנִין בַּדִּין". וְכֵן אִיּוֹב הוּא אוֹמֵר (איוב כט טז) "וְרִב לֹא יָדַעְתִּי אֶחְקְרֵהוּ":

כָּל דַּיָּן שֶׁבָּא לְפָנָיו דִּין וְהִתְחִיל לְדַמּוֹתוֹ בְּדִין פָּסוּק שֶׁכְּבָר יָדַע אוֹתוֹ וְיֵשׁ בַּמְּדִינָה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ וְנִמְלָךְ בּוֹ הֲרֵי זֶה בִּכְלַל הָרְשָׁעִים שֶׁלִּבָּם גַּס בְּהוֹרָאָה. וְאָמְרוּ חֲכָמִים רָעָה עַל רָעָה תָּבוֹא לוֹ שֶׁכָּל הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִגַּסּוּת הָרוּחַ הֵן הַמְּבִיאוֹת לִידֵי עִוּוּת הַדִּין. (משלי ז כו) "כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה" זֶה תַּלְמִיד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וּמוֹרֶה. (משלי ז כו) "וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ" זֶה שֶׁהִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וְאֵינוֹ מוֹרֶה. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַדּוֹר צָרִיךְ לוֹ. אֲבָל אִם יָדַע שֶׁיֵּשׁ לְשָׁם רָאוּי לְהוֹרָאָה וּמָנַע עַצְמוֹ מִן הַהוֹרָאָה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וְכָל הַמּוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִן הַדִּין מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ אֵיבָה וְגֵזֶל וּשְׁבוּעַת שָׁוְא וְהַגַּס לִבּוֹ בְּהוֹרָאָה שׁוֹטֶה רָשָׁע וְגַס רוּחַ:

תַּלְמִיד אַל יוֹרֶה הֲלָכָה לִפְנֵי רַבּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה רָחוֹק מִמֶּנּוּ שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת כְּנֶגֶד מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל:

אַל תֹּאמַר שֶׁכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים בְּדִין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הוֹצָאַת מָמוֹן הַרְבֵּה מִזֶּה וּנְתִינָתוֹ לָזֶה. לְעוֹלָם יְהִי דִּין אֶלֶף מָנֶה וְדִין פְּרוּטָה אַחַת שָׁוִין בְּעֵינֶיךָ לְכָל דָּבָר:

אֵין הַדַּיָּנִין יוֹשְׁבִין לָדִין בְּדִין פָּחוֹת מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה. וְאִם הֻזְקְקוּ לִשְׁוֵה פְּרוּטָה גּוֹמְרִין אֶת דִּינוֹ אֲפִלּוּ לְפָחוֹת מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה:

כָּל הַמַּטֶּה מִשְׁפָּט אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עוֹבֵר בְּלָאו אֶחָד שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט טו) "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט". וְאִם הָיָה גֵּר עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד יז) "לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר". וְאִם הָיָה יָתוֹם עוֹבֵר בִּשְׁלֹשָׁה לָאוִין שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד יז) "מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם":