Рамбам

אכֵּיצַד דִּין הַתְּמוּרוֹת לִקָּרֵב? תְּמוּרַת הָעוֹלָה, תִּקְרַב עוֹלָה. וְאִם הָיְתָה תְּמוּרָתָהּ נְקֵבָה אוֹ בַּעֲלַת מוּם - תִּרְעֶה הַנְּקֵבָה עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהּ מוּם וְתִמָּכֵר, וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ עוֹלָה.

תְּמוּרַת הַחַטָּאת - תָּמוּת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין. תְּמוּרַת הָאָשָׁם - תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהּ מוּם, וְיִפְּלוּ דָּמֶיהָ לִנְדָבָה. תְּמוּרַת הַשְּׁלָמִים - כִּשְׁלָמִים לְכָל דָּבָר, טְעוּנָה סְמִיכָה, וּנְסָכִים, וּתְנוּפַת חָזֶה וְשׁוֹק.

תְּמוּרַת הַתּוֹדָה - כַּתּוֹדָה, אֶלָא שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה לֶחֶם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין.

תְּמוּרַת הַפֶּסַח: אִם הֵמִיר בּוֹ קֹדֶם חֲצוֹת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר, אֵין תְּמוּרָתוֹ קְרֵבָה, אֶלָא תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהּ מוּם, וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ שְׁלָמִים; וְאִם הֵמִיר בּוֹ אַחַר חֲצוֹת, הֲרֵי הַתְּמוּרָה עַצְמָהּ תִּקְרַב שְׁלָמִים.

תְּמוּרַת הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר - אֵינָן קְרֵבִין לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר בַּבְּכוֹר "לַה' הוּא" (ויקרא כז, כו; ויקרא כז, ל) - מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, הוּא קָרֵב, וְאֵין תְּמוּרָתוֹ קְרֵבָה.

וְדִין הַמַּעֲשֵׂר, כַּבְּכוֹר. תְּמוּרָתָן תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהּ מוּם, וְתֵאָכֵל.

בתְּמוּרַת הַבְּכוֹר, לַכּוֹהֲנִים; וּתְמוּרַת הַמַּעֲשֵׂר, לַבְּעָלִים.וּכְשֵׁם שֶׁאֵין פּוֹדִין בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר שֶׁנָּפַל בָּהֶן מוּם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִסּוּרֵי מִזְבֵּחַ - כָּךְ אֵין פּוֹדִין תְּמוּרָתָן.

גבְּהֵמָה שֶׁהִקְדִּישָׁהּ חֶצְיָהּ עוֹלָה וְחֶצְיָהּ שְׁלָמִים, תְּמוּרָתָהּ כָּמוֹהָ.

וְכֵן כָּל בֶּהֱמַת הֶקְדֵּשׁ שֶׁאֵינָהּ קְרֵבָה מִפְּנֵי תְּחִלַּת הֶקְדֵּשָׁהּ, הֲרֵי תְּמוּרָתָהּ כָּמוֹהָ.

אָמַר 'חֲצִי בְּהֵמָה זוֹ תְּמוּרָה וְחֶצְיָהּ עוֹלָה', הֲרֵי זוֹ תִּקְרַב עוֹלָה; 'חֶצְיָהּ עוֹלָה וְחֶצְיָהּ מַעֲשֵׂר', תִּקְרַב עוֹלָה; 'חֶצְיָהּ תְּמוּרָה וְחֶצְיָהּ מַעֲשֵׂר' - הֲרֵי זוֹ סָפֵק, וְאֵינָהּ קְרֵבָה.

דהַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלַת מוּם עוֹבֵר, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר תְּמִימָה, וְאַחַר כָּךְ נּוֹלַּד בָּהּ מוּם קָבוּעַ וְנִפְדֵּית, וְהֵמִיר בָּהּ אַחַר שֶׁנִּפְדֵּית - הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה, וְאֵינָהּ קְרֵבָה וְאֵינָהּ נִפְדֵּית, אֶלָא מַנִּיחָהּ עַד שֶׁתָּמוּת. אֵינָהּ קְרֵבָה, מִפְּנֵי שֶׁבָּאָה מִכּוֹחַ קְדֻשָּׁה דְּחוּיָה; וְאֵינָהּ נִפְדֵּית, שֶׁאֵין בְּכוֹחַ קְדֻשָּׁתָהּ לִתְפֹּס פִּדְיוֹנָהּ.

הכָּל הַתְּמוּרוֹת שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי מוּמִין קְבוּעִין מִתְּחִלָּתָן - הֲרֵי אֵלּוּ יִפָּדוּ, וְאֵינָן יוֹצְאִין לְחֻלִּין לְכָל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מֻתָּרִין בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה אַחַר פִּדְיוֹנָן. שֶׁהַקְּדֻשָּׁה חָלָה בַּתְּמוּרָה עַל בַּעֲלַת מוּם קָבוּעַ, שֶׁנֶּאֱמַר "אוֹ רַע בְּטוֹב" (ויקרא כז, י) - וְ"רַע" הָאָמוּר כָּאן, הוּא בַּעַל מוּם וְכַיּוֹצֵא בּוֹ שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְקָרְבָּן, וְאַף עַל פִּי כֵן כָּתוּב בּוֹ "יִהְיֶה קֹּדֶשׁ" (שם).

ועוֹלָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בִּזְבָחִים, וְהֵמִיר בְּאֶחָד מִן הַתַּעֲרֹבֶת - הֲרֵי זֶה מֵבִיא בְּהֵמָה אַחֶרֶת וְאוֹמֵר 'אִם תְּמוּרַת עוֹלָה הִיא זוֹ הֲרֵי בְּהֵמָה זוֹ שְׁלָמִים, וְאִם תְּמוּרַת שְׁלָמִים הִיא הֲרֵי בְּהֵמָה זוֹ עוֹלָה'. וְנִמְצֵאת בְּהֵמָה שֶׁהֵבִיא עִם הַתְּמוּרָה, כְּעוֹלָה וּשְׁלָמִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ זֶה בְּזֶה.

חָזַר וְהֵמִיר בְּאַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן וְאֵין יָדוּעַ בְּאֵיזוֹ מֵהֶן הֵמִיר - מֵבִיא זֶבַח אַחֵר מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ, וְאוֹמֵר עַל הַתְּמוּרָה הַשְּׁנִיָּה 'אִם תְּמוּרַת תְּמוּרָה הִיא זוֹ הֲרֵי זֶה שֶׁהֵבִיא חֻלִּין, וְאִם תְּמוּרַת עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים הִיא הֲרֵי זֶה שֶׁהֵבִיא עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים'. וַהֲרֵי זֶה שֶׁהֵבִיא עִם הַתְּמוּרָה הַשְּׁנִיָּה, כְּזֶבַח וּתְמוּרָה שֶׁנִּתְעָרְבוּ זֶה בְּזֶה.

וּכְבָר בֵּאַרְנוּ דִּין הַתַּעֲרֹבֶת בְּהִלְכוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין.

זשְׁלָמִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בִּבְכוֹר אוֹ בְּמַעֲשֵׂר וְהֵמִיר בְּאֶחָד מֵהֶן - הֲרֵי זֶה לֹא יִקְרַב; אֶלָא יִרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם, וְיֵאָכֵל כַּבְּכוֹר אוֹ כַּמַּעֲשֵׂר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.