Рамбам

אאֵי זֶהוּ 'תְּנוּךְ אֹזֶן'? זֶה גָּדֵר הָאֶמְצָעִי. נָתַן עַל צִדֵּי הַבְּהֹנוֹת, כָּשֵׁר; נָתַן עַל צִדֵּי צִדֵּיהֶן, פָּסוּל.

בֵּין שֶׁנָּתַן הַשֶּׁמֶן עַל דַּם הָאָשָׁם עַצְמוֹ מִלְמַעְלָה, בֵּין שֶׁנָּתַן בְּצַד הַדָּם, אַפִלּוּ נִתְקַנַּח הַדָּם קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן הַשֶּׁמֶן - נוֹתֵן הַשֶּׁמֶן עַל הַבּהֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "עַל מְקוֹם דַּם הָאָשָׁם" (ויקרא יד, כח).

אֵין לוֹ בֹּהֶן יָד יְמָנִית אוֹ בֹּהֶן רֶגֶל יְמָנִית, אוֹ שֶׁאֵין לוֹ אֹזֶן יְמָנִית - אֵין לוֹ טָהֳרָה עוֹלָמִית.

באֲשַׁם מְצֹרָע שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא נָתַן מִדָּמוֹ עַל גַּבֵּי בְּהֹנוֹת - הֲרֵי זֶה עוֹלֶה לַמִּזְבֵּחַ, וְטָעוּן נְסָכִים כְּנִסְכֵּי אֲשַׁם מְצֹרָע; וְצָרִיךְ הַמְּצֹרָע אָשָׁם אַחֵר לְהַכְשִׁירוֹ.

גהִקְדִּים חַטָּאתוֹ לַאֲשָׁמוֹ - לֹא יִהְיֶה אֶחָד מְמָרֵס בְּדָמָהּ, אֶלָא תַּעֲבֹר צוּרָתָהּ, וְתֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.

דיֵשׁ לָאָדָם לְהָבִיא אֲשָׁמוֹ הַיּוֹם, וְלוֹגוֹ אַחַר עֲשָׂרָה יָמִים. וְאִם רָצָה לְשַׁנּוֹת הַלּוֹג לַאֲשַׁם מְצֹרָע אַחֵר - מְשַׁנֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁקָדַּשׁ בִּכְלִי.

חָסַר הַלּוֹג עַד שֶׁלֹּא יָצַק, יְמַלְּאֶנּוּ; חָסַר מֵאַחַר שֶׁיָּצַק, יָבִיא אַחֵר כַּתְּחִלָּה.

היָצַק מִן הַשֶּׁמֶן לְכַפּוֹ וְהִתְחִיל לְהַזּוֹת וְנִשְׁפַּךְ הַלּוֹג: אִם עַד שֶׁלֹּא גָמַר מַתַּן שֶׁבַע נִשְׁפַּךְ הַלּוֹג - יָבִיא אַחֵר, וְיַתְחִיל בְּמַתַּן שֶׁבַע; גָּמַר מַתַּן שֶׁבַע וְנִשְׁפַּךְ הַלּוֹג - יָבִיא אַחֵר, וְיַתְחִיל לְכַתְּחִלָּה בַּבְּהֹנוֹת.

הִתְחִיל בַּבְּהֹנוֹת וְנִשְׁפַּךְ הַלּוֹג קֹדֶם שֶׁיִּגְמֹר - יָבִיא אַחֵר, וְיַתְחִיל לְכַתְּחִלָּה בַּבְּהֹנוֹת.

גָּמַר הַבְּהֹנוֹת וְאַחַר כָּךְ נִשְׁפַּךְ הַלּוֹג קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן שְׁאָר הַשֶּׁמֶן שֶׁבְּכַפּוֹ עַל רֹאשׁ הַמִּטַּהֵר - אֵינוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא לוֹג אַחֵר; שֶׁמַּתְּנַת הָרֹאשׁ אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַנּוֹתָר בַּשֶּׁמֶן" (ויקרא יד, יח), "וּמִיֶּתֶר הַשֶּׁמֶן" (ויקרא יד, יזׂ).

והִקְדִּים מַתַּן שֶׁמֶן לְמַתַּן דָּם - יְמַלֵּא הַלּוֹג שֶׁמֶן, וְיַחְזֹר וְיִתֵּן הַשֶּׁמֶן אַחַר הַדָּם.

הִקְדִּים מַתַּן הַשֶּׁמֶן עַל הַבְּהֹנוֹת לְמַתַּן שֶׁבַע - יְמַלֵּא הַלּוֹג, וְיַחְזֹר וְיִתֵּן עַל הַבְּהֹנוֹת אַחַר מַתַּן שֶׁבַע, שֶׁנֶּאֱמַר "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע" (ויקרא יד, ב) - שֶׁתִּהְיֶה כָּל תּוֹרָתוֹ עַל הַסֵּדֶר.

זנָתַן שֶׁבַע הַמַּתָּנוֹת שֶׁלֹּא לִשְׁמָן - לֹא הֻרְצָה, וְהֻכְשַׁר הַמְּצֹרָע.

חמְצֹרָע שֶׁנִּתְנַגַּע אַחַר שֶׁהֵבִיא אֲשָׁמוֹ, צָרִיךְ קָרְבָּן אַחֵר לְצָרַעַת שְׁנִיָּה.

וְכֵן אִם הֵבִיא אֲשָׁמוֹ וְנִתְנַגַּע, הֵבִיא אֲשָׁמוֹ וְנִתְנַגַּע - צָרִיךְ קָרְבָּן עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.

אֲבָל אִם נִתְנַגַּע, וְנִתְרַפֵּא, וְהֵבִיא צִפֳּרָיו, וְחָזַר וְנִתְנַגַּע, וְנִרְפָּא, וְהֵבִיא צִפֳּרָיו - קָרְבָּן אֶחָד לְכֻלָּן.

טמְצֹרָע שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָנִי וְהֶעֱשִׁיר, אוֹ עָשִׁיר וְהֶעֱנִי, קֹדֶם שֶׁיַּקְרִיב קָרְבְּנוֹתָיו - הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הָאָשָׁם: אִם הָיָה בִּשְׁעַת שְׁחִיטַת הָאָשָׁם עָשִׁיר, יַשְׁלִים קָרְבַּן עָשִׁיר; וְאִם הָיָה עָנִי, יַשְׁלִים קָרְבַּן עָנִי.

ישְׁנֵי מְצֹרָעִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ קָרְבְּנוֹתֵיהֶן, וְנִזְרַק דָּם אַחַת מִשְּׁתֵּי הַחַטָּאוֹת שֶׁלָּהֶן, וְאַחַר כָּךְ מֵת אֶחָד מִן הַמְּצֹרָעִים, כֵּיצַד עוֹשֶׂה זֶה הַמְּצֹרָע הַחַי? לְהָבִיא חַטַּאת בְּהֵמָה אֵינוֹ יָכוֹל, שֶׁמָּא זוֹ שֶׁנִּזְרַק דָּמָהּ חַטָּאתוֹ הִיא, וְאֵין מְבִיאִין חַטַּאת בְּהֵמָה עַל הַסָּפֵק; וּלְהָבִיא חַטַּאת הָעוֹף אֵינוֹ יָכוֹל, שֶׁעָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָנִי לֹא יָצָא.

וְכֵיצַד יַעֲשֶׂה? יִכְתֹּב כָּל נְכָסָיו לְאַחֵר, וְנִמְצָא עָנִי, וְיָבִיא חַטַּאת הָעוֹף מִסָּפֵק, וְלֹא תֵאָכֵל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְנִמְצָא אוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים.

יאעָשִׁיר שֶׁאָמַר 'קָרְבָּנוֹ שֶׁל מְצֹרָע זֶה עָלַי', וְהָיָה הַמְּצֹרָע עָנִי - הֲרֵי זֶה מֵבִיא עַל יָדוֹ קָרְבְּנוֹת עָשִׁיר, שֶׁהֲרֵי יַד הַנּוֹדֵר מַשֶּׂגֶת.

וְעָנִי שֶׁאָמַר 'קָרְבְּנוֹ שֶׁל מְצֹרָע זֶה עָלַי', וְהָיָה הַמְּצֹרָע עָשִׁיר - הֲרֵי זֶה מֵבִיא עַל יָדוֹ קָרְבְּנוֹת עָשִׁיר, שֶׁהֲרֵי זֶה הַנּוֹדֵר חַיָּב בְּקָרְבְּנוֹת עָשִׁיר.

בְּרִיךְ רַחְמָנָא דְּסַיְּעַן.