Рамбам

אהַבָּא עַל אֵשֶׁת קָטָן, אַפִלּוּ הָיְתָה יְבָמָה שֶׁבָּא עָלֶיהָ בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד - הֲרֵי זֶה פָּטוּר. וְכֵן הַבָּא עַל אֵשֶׁת חֵרֵשׁ וְשׁוֹטֶה, וְאֵשֶׁת טֻמְטוּם וְאַנְדְּרֹגִּינוֹס, וְהַחֵרֶשֶׁת וְהַשּׁוֹטָה אֵשֶׁת הַפִּקֵּחַ, וְעַל אִשָּׁה שֶׁהִיא מְקֻדֶּשֶׁת בְּסָפֵק אוֹ מְגֹרֶשֶׁת בְּסָפֵק - כֻּלָּן פְּטוּרִין. וְאִם הָיוּ מְזִידִין, מַכִּין אוֹתָן מַכַּת מַרְדּוּת.

בהַבָּא עַל הַקְּטַנָּה אֵשֶׁת הַגָּדוֹל, אִם קִדְּשָׁהּ אָבִיהָ - הֲרֵי זֶה בְּחֶנֶק, וְהִיא פְּטוּרָה מִכְּלוּם. וְנֶאֶסְרָה עַל בַּעְלָהּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת סוֹטָה. וְאִם הִיא בַּת מֵאוּן, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת, וְהִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ, וְאַפִלּוּ הָיָה כּוֹהֵן.

גבַּת כּוֹהֵן שֶׁזִּנְּתָה כְּשֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ, בֵּין שֶׁהָיָה בַּעְלָהּ כּוֹהֵן בֵּין שֶׁהָיָה יִשְׂרָאֵל, וְאַפִלּוּ הָיָה בַּעְלָהּ מַמְזֵר אוֹ נָתִין אוֹ שְׁאָר מְחַיָּבֵי לָאוִין - הֲרֵי זוֹ בִּשְׂרֵפָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת" (ויקרא כא, ט); וּבוֹעֲלָהּ בְּחֶנֶק.

וְכֵן בַּת יִשְׂרָאֵל אֵשֶׁת כּוֹהֵן בְּחֶנֶק, כְּדִין כָּל אֵשֶׁת אִישׁ.

דהַבָּא עַל נַעֲרָה מְאֹרָסָה, שְׁנֵיהֶן בִּסְקִילָה. וְאֵינָן חַיָּבִין סְקִילָה עַד שֶׁתִּהְיֶה נַעֲרָה בְּתוּלָה מְאֹרָסָה, וְהִיא בְּבֵית אָבִיהָ.

הָיְתָה בּוֹגֶרֶת, אוֹ שֶׁנִּכְנְסָה לַחֻפָּה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה, אַפִלּוּ מְסָרָהּ הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל וְזִנְּתָה בַּדֶּרֶךְ - הֲרֵי זוֹ בְּחֶנֶק.

הוְהַבָּא עַל קְטַנָּה מְאֹרָסָה בְּבֵית אָבִיהָ - הוּא בִּסְקִילָה, וְהִיא פְּטוּרָה. וְנַעֲרָה מְאֹרָסָה בַּת כּוֹהֵן שֶׁזִנְּתָה, בִּסְקִילָה.

ובָּאוּ עָלֶיהָ עֲשָׂרָה, וְהִיא בְּתוּלָה בִּרְשׁוּת אָבִיהָ, זֶה אַחַר זֶה - הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה, וְכֻלָּן בְּחֶנֶק.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁבָּאוּ עָלֶיהָ כְּדַרְכָּהּ; אֲבָל אִם בָּאוּ עָלֶיהָ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ - עֲדַיִן הִיא בְּתוּלָה, וְכֻלָּן בִּסְקִילָה.

זנַעֲרָה מְאֹרָסָה שֶׁהָיְתָה מְשֻׁחְרֶרֶת אוֹ גִּיּוֹרֶת - אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרָה אוֹ נִתְגַּיְּרָה, וְהִיא פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים - הֲרֵי זוֹ בְּחֶנֶק כְּכָל אֵשֶׁת אִישׁ.

חדִּין חָדָשׁ יֵשׁ בְּמוֹצִיא שֵׁם רָע. וּמַה הוּא הַחִדּוּשׁ? שֶׁאִם נִמְצָא הַדָּבָר אֱמֶת, וּבָאוּ עֵדִים שֶׁזִּנְּתָה כְּשֶׁהָיְתָה נַעֲרָה מְאֹרָסָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁזִּנְּתָה אַחַר שֶׁיָּצְאָה מִבֵּית אָבִיהָ, וְאַפִלּוּ זִנְּתָה אַחַר שֶׁנִּכְנְסָה לַחֻפָּה קֹדֶם בְּעִילַת הַבַּעַל - סוֹקְלִין אוֹתָהּ עַל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ.

אֲבָל שְׁאָר נְעָרוֹת מְאֹרָסוֹת שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶן דִּין הוֹצָאַת שֵׁם רָע, שֶׁזִּנּוּ מֵאַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִבֵּית הָאָב - הֲרֵי הֵן בְּחֶנֶק כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

הָא לָמַדְתָּ, שֶׁבְּאֵשֶׁת אִישׁ שָׁלוֹשׁ מִיתוֹת: יֵשׁ אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁהִיא בְּחֶנֶק, וְיֵשׁ אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁהִיא בִּשְׂרֵפָה, וְיֵשׁ אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁהִיא בִּסְקִילָה.

טוְהֵיכָן סוֹקְלִין אֶת נַעֲרָה מְאֹרָסָה שֶׁזִּנְּתָה? אִם זִנְּתָה בְּבֵית אָבִיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֵעִידוּ עָלֶיהָ הָעֵדִים אֶלָא אַחַר שֶׁבָּאָה לְבֵית חָמִיהָ - הֲרֵי זוֹ נִסְקֶלֶת עַל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ.

זִנְּתָה בְּבֵית חָמִיהָ קֹדֶם שֶׁיִּמְסֹר אוֹתָהּ הָאָב, אַף עַל פִּי שֶׁהֵעִידוּ עָלֶיהָ אַחַר שֶׁחָזְרָה לְבֵית אָבִיהָ - הֲרֵי זוֹ נִסְקֶלֶת עַל פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר הַהִיא.

יבָּאוּ הָעֵדִים אַחַר שֶׁבָּגְרָה אוֹ אַחַר שֶׁבְּעָלָהּ בַּעְלָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהֵעִידוּ שֶׁזִּנְּתָה בְּבֵית אָבִיהָ כְּשֶׁהָיְתָה נַעֲרָה - הֲרֵי זוֹ נִסְקֶלֶת בְּבֵית הַסְקִילָה.

יאהָיְתָה הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה, וְלֵידָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה - נִסְקֶלֶת עַל פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר. כָּל מִי שֶׁמִּצְוָתָהּ לִסְקֹל אוֹתָהּ עַל פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר - אִם הָיְתָה עִיר שֶׁרֻבָּהּ גּוֹיִים, סוֹקְלִין אוֹתָהּ עַל פֶּתַח בֵּית דִּין. וְכָל מִי שֶׁמִּצְוָתָהּ לִסְקֹל אוֹתָהּ עַל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ - אִם לֹא הָיָה לָהּ אָב, אוֹ שֶׁהָיָה לָהּ אָב וְלֹא הָיָה לוֹ בַּיִת, הֲרֵי זוֹ נִסְקֶלֶת בְּבֵית הַסְקִילָה. לֹא נֶאֱמַר "פֶּתַח בֵּית אָב" (ראה דברים כב, כא) אֶלָא לְמִצְוָה.

יבהַבָּא עַל עֶרְוָה מִן הָעֲרָיוֹת בִּיאוֹת הַרְבֵּה - חַיָּב כָּרֵת אוֹ מִיתַת בֵּית דִּין, עַל כָּל בִּיאָה וּבִיאָה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בֵּית דִּין יְכוֹלִין לְהָמִית אֶלָא מִיתָה אַחַת, הֲרֵי הַבִּיאוֹת נֶחְשָׁבוֹת לוֹ כַּעֲבֵרוֹת הַרְבֵּה. וְכֵן אִם בָּא בִּיאָה אַחַת שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ מִשֵּׁמוֹת הַרְבֵּה - אִם הָיָה שׁוֹגֵג, מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל שֵׁם וְשֵׁם, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בִּיאָה אַחַת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת שְׁגָגוֹת.

וְאִם הָיָה מֵזִיד, הֲרֵי זוֹ נֶחְשֶׁבֶת לוֹ כַּעֲבֵרוֹת הַרְבֵּה.

וְכֵן יֵשׁ בָּא בִּיאָה אַחַת וְלוֹקֶה עָלֶיהָ מַלְקִיּוֹת הַרְבֵּה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.

יגשִׁפְחָה חֲרוּפָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה, הִיא שֶׁחֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין, וּמְקֻדֶּשֶׁת לְעֶבֶד עִבְרִי, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יוּמְתוּ כִּי לֹא חֻפָּשָׁה" (ויקרא יט, כ). הָא אִם נִשְׁתַּחְרְרָה כֻּלָּהּ, חַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין, שֶׁהֲרֵי תֵּעָשֶׂה אֵשֶׁת אִישׁ גְּמוּרָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִישׁוּת.

ידבִּיאַת שִׁפְחָה זוֹ מְשֻׁנָּה מִכָּל בִּיאוֹת אֲסוּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הִיא לוֹקָה, שֶׁנֶּאֱמַר "בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה" (ויקרא יט, כ). וְהוּא חַיָּב קָרְבַּן אָשָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ" (ויקרא יט, כא).

וְאֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד בְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה, מֵבִיא אָשָׁם. וְהַבָּא עָלֶיהָ בִּיאוֹת הַרְבֵּה, בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה - מֵבִיא אָשָׁם אֶחָד.

אֲבָל הִיא חַיֶּבֶת מַלְקוּת עַל כָּל בִּיאָה וּבִיאָה, אִם הָיְתָה מְזִידָה, כִּשְׁאָר חַיָּבֵי לָאוִין.

טוהַמַּעֲרֶה בְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה, וְלֹא גָמַר בִּיאָתוֹ - פָּטוּר, עַד שֶׁיִּגְמֹר בִּיאָתוֹ. וְאֵינוֹ חַיָּב אֶלָא עַל הַגְּדוֹלָה, הַבְּעוּלָה, הַמְּזִידָה, וּבִרְצוֹנָהּ. אֲבָל אִם הָיְתָה קְטַנָּה, אוֹ שֶׁלֹּא הָיְתָה בְּעוּלָה, אוֹ שֶׁהָיְתָה שׁוֹגֶגֶת, אוֹ אֲנוּסָה, אוֹ יְשֵׁנָה - פָּטוּר. וְכֵן אִם בָּא עָלֶיהָ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, פָּטוּר; שֶׁבְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה לֹא הִשְׁוָה בִּיאָה כְּדַרְכָּהּ לְבִיאָה שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר "שִׁכְבַת זֶרַע" (ויקרא יט, כ). אֲבָל בִּשְׁאָר בִּיאוֹת לֹא חָלַק בֵּין בִּיאָה לְבִיאָה, שֶׁנֶּאֱמַר "מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה" (ויקרא יח, כב; ויקרא כ, יג) - מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁשְּׁנֵי מִשְׁכָּבוֹת לָאִשָּׁה.

טזכָּל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ בַּשִּׁפְחָה חֲרוּפָה שֶׁהוּא פָּטוּר - הוּא פָּטוּר מִן הַקָּרְבָּן, וְהִיא פְּטוּרָה מִן הַמַּלְקוּת. אֲבָל מַכִּין אוֹתָן מַכַּת מַרְדּוּת מִדִּבְרֵיהֶם, אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶן מְזִידִין וּגְדוֹלִים.

יזבֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל שִׁפְחָה חֲרוּפָה - הִיא לוֹקָה, וְהוּא מֵבִיא קָרְבָּן. וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה גְּדוֹלָה וּבְעוּלָה וּבִרְצוֹנָהּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; שֶׁאֵין הָאִישׁ חַיָּב קָרְבָּן עַד שֶׁתִּתְחַיֵּב הִיא מַלְקוּת, שֶׁנֶּאֱמַר "בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה... וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ" (ויקרא יט, כ – כא).