ב"ה
Рамбам - 3 Chapters
עבדים - פרק א, עבדים - פרק ב, עבדים - פרק ג
הִלְכוֹת עֲבָדִים
יֵשׁ בִּכְלָלָן שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת - חָמֵשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה, וּשְׁמוֹנֶה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה; וְזֶה הוּא פְּרָטָן: (א) דִּין קִנְיַן עֶבֶד עִבְרִי; (ב) שֶׁלֹּא יִמָּכֵר מִמְכֶּרֶת עֶבֶד; (ג) שֶׁלֹּא יַעֲבִידֶנּוּ בְּפֶרֶךְ; (ד) שֶׁלֹּא נַעֲבֹד בּוֹ עֲבוֹדַת עֶבֶד; (ה) שֶׁלֹּא נַנִּיחַ גֵּר תּוֹשָׁב לִרְדּוֹת בּוֹ בְּפֶרֶךְ; (ו) לְהַעֲנִיק לוֹ בְּצֵאתוֹ חָפְשִׁי; (ז) שֶׁלֹּא יֵצֵא רֵיקָם; (ח) לִפְדּוֹת אָמָה עִבְרִיָּה; (ט) לְיַעֲדָהּ; (י) שֶׁלֹּא תִמָּכֵר; (יא) לַעֲבֹד בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי לְעוֹלָם, אֶלָא אִם כֵּן הִפִּיל לוֹ אֲדוֹנָיו אֶחָד מֵרָאשֵׁי אֵבָרָיו; (יב) שֶׁלֹּא לְהַסְגִּיר עֶבֶד שֶׁבָּרַח מֵחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; (יג) שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת עֶבֶד זֶה הַנִּצָּל אֵלֵינוּ.
וּבֵאוּר מִצְווֹת אֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ.
א“עֶבֶד עִבְרִי" (שמות כא, ב) הָאָמוּר בַּתּוֹרָה - זֶה יִּשְׂרְאֵלִי שֶׁמָּכְרוּ אוֹתוֹ בֵּית דִּין עַל כָּרְחוֹ, אוֹ הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ לִרְצוֹנוֹ. כֵּיצַד? גָּנַב, וְאֵין לוֹ לְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן - בֵּית דִּין מוֹכְרִין אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת גְּנֵבָה. וְאֵין לְךָ אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁמּוֹכְרִין אוֹתוֹ בֵּית דִּין אֶלָא הַגַּנָּב בִּלְבָד. וְעַל זֶה שֶׁמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין הוּא אוֹמֵר "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי" (שמות כא, ב); וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה "כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי" (דברים טו, יב).
מוֹכֵר עַצְמוֹ כֵּיצַד? יִשְׂרָאֵל שֶׁהֶעֱנִי בְּיוֹתֵר - נָתְנָה לוֹ תּוֹרָה רְשׁוּת לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ" (ויקרא כה, לט).
וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ וּלְהַצְנִיעַ דָּמָיו, אוֹ לִקְנוֹת בָּהֶם סְחוֹרָה אוֹ כֵּלִים, אוֹ לִתְּנָם לְבַעַל חוֹבוֹ, אֶלָא אִם כֵּן צָרִיךְ לְאָכְלָן בִּלְבַד. וְאֵין אָדָם רַשַּׁאי לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר לוֹ כְּלוּם, וְאַפִלּוּ כְּסוּת לֹא תִשָּׁאֵר לוֹ; וְאַחַר כָּךְ יִמְכֹּר עַצְמוֹ.
בכְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָתָהּ, וְכֵן אֵינָהּ מוֹכֶרֶת אֶת עַצְמָהּ; וְאֵינָהּ קוֹנָה עֶבֶד לֹא עִבְרִי וְלֹא כְּנַעֲנִי, מִפְּנֵי הַחֲשָׁד. וְאֵין הַגֵּר נִקְנֶה בְּעֶבֶד עִבְרִי - שֶׁנֶּאֱמַר "וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ" (ויקרא כה, מא), מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשְׁפָּחָה.
געֶבֶד עִבְרִי שֶׁמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין - אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ אֶלָא לְיִשְׂרָאֵל, אוֹ לְגֵר צֶדֶק. וְכֵן הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ - אֵינוֹ רַשַּׁאי לִמְכֹּר עַצְמוֹ לַעוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְאַפִלּוּ לְגֵר תּוֹשָׁב; וְאִם עָבַר וּמָכַר עַצְמוֹ אַפִלּוּ לְעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וְאַפִלּוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ - הֲרֵי זֶה מָכוּר; שֶׁנֶּאֱמַר "אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר" (ויקרא כה, מז) - "לְעֵקֶר", זֶה הַנִּמְכָּר לַעֲבוֹדָה זָרָה.
דבָּא וְאָמַר לְךָ: הֲרֵינִי מוֹכֵר עַצְמִי לַעוֹבֵד כּוֹכָבִים - אֵין אַתָּה זָקוּק לוֹ, עַד שֶׁיִּמָּכֵר. אֲבָל אַחַר שֶׁנִּמְכַּר לַעוֹבֵד כּוֹכָבִים - אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר וְעָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, מִצְוָה לִפְדּוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִטָּמַע בָּהֶם; שֶׁנֶּאֱמַר "אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ" (ויקרא כה, מח).
האֶחָד הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ, אוֹ שֶׁמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין - אֵינוֹ נִּמְכָּר בְּפַרְהֶסְיָא עַל אֶבֶן הַמִקָּח, וְלֹא בְּסִמְטָא כְּדֶרֶךְ שֶׁהָעֲבָדִים נִּמְכָּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד" (ויקרא כה, מב)- אֵינוֹ נִּמְכָּר אֶלָא בְּצִנְעָה וְדֶרֶךְ כָּבוֹד.
וכָּל עֶבֶד עִבְרִי, אָסוּר לַעֲבֹד בּוֹ בְּפֶרֶךְ. וְאֵיזוֹ הִיא עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ? זוֹ עֲבוֹדָה שֶׁאֵין לָהּ קִצְבָּה, אוֹ עֲבוֹדָה שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָהּ, אֶלָא תִּהְיֶה מַחְשַׁבְתּוֹ לְהַעֲבִידוֹ בִּלְבָד, שֶׁלֹּא יִבָּטֵל.
מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ 'עֲדֹר תַּחַת הַגְּפָנִים עַד שֶׁאָבוֹא', שֶׁהֲרֵי לֹא נָתַן קִצְבָּה; אֶלָא יֹאמַר לוֹ 'עֲדֹר עַד שָׁעָה פְּלוֹנִית' אוֹ 'עַד מָקוֹם פְּלוֹנִי'. וְכֵן לֹא יֹאמַר לוֹ 'חֲפֹר מָקוֹם זֶה', וְהוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ. וְאַפִלּוּ לְהָחֵם לוֹ כּוֹס שֶׁל חַמִּין, אוֹ לְהָצֵן לוֹ, וְהוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ - אָסוּר, וְעוֹבֵר עָלָיו בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ" (ויקרא כה, מג; ויקרא כה, מו). הָא אֵינוֹ עוֹשֶׂה לוֹ אֶלָא דָּבָר קָצוּב שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ.
וְכֵן הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁנִּמְכַּר לוֹ - אִם רָדָה בּוֹ בְּפֶרֶךְ, הֲרֵי יִשְׂרָאֵל מְצֻוִּין לְמָנְעוֹ. וְאִם הִנִּיחוּהוּ - עוֹבְרִים בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ" (ויקרא כה, נג). וְאֵין אָנוּ נִזְקָקִין לְהִכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְלִבְדֹּק אַחֲרָיו שֶׁלֹּא יַעֲבִידֶנּוּ בְּפֶרֶךְ; שֶׁנֶּאֱמַר "לְעֵינֶיךָ", בִּזְמַן שֶׁאַתָּה רוֹאֶה.
זכָּל עֶבֶד עִבְרִי - אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁקָּנָהוּ לְהַעֲבִידוֹ בִּדְבָרִים בְּזוּיִים שֶׁהֵם מְיֻחָדִים לַעֲשִׂיַּת הָעֲבָדִים, כְּגוֹן שֶׁיּוֹלִיךְ אַחֲרָיו כֵּלָיו לְבֵית הַמֶּרְחָץ, אוֹ יַחְלֹץ לוֹ מַנְעָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד" (ויקרא כה, לט). אֵינוֹ נוֹהֵג בּוֹ אֶלָא כְּשָׂכִיר, שֶׁנֶּאֱמַר "כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ" (ויקרא כה ,מ). וּמֻתָּר לְסַפֵּר לוֹ שְׂעָרוֹ, וּלְכַבֵּס לוֹ כְּסוּתוֹ, וְלֶאֱפוֹת לוֹ עִיסָתוֹ.
אֲבָל לֹא יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ בַּלָּן לָרַבִּים, אוֹ סַפָּר לָרַבִּים, אוֹ נַחְתּוֹם לָרַבִּים; וְאִם הָיְתָה אֻמָּנוּתוֹ זֹאת קֹדֶם שֶׁיִּמָּכֵר, הֲרֵי זֶה יַעֲשֶׂה. אֲבָל רַבּוֹ לֹא יְלַמְּדֶנּוּ כַּתְּחִלָּה מְלָאכָה כְּלָל; אֶלָא אֻמָּנוּת שֶׁהָיָה בָּהּ, הִיא שֶׁעוֹשֶׂה כְּשֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מִקֹּדֶם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּעֶבֶד עִבְרִי, מִפְּנֵי שֶׁנַּפְשׁוֹ שְׁפָלָה בַּמְּכִירָה. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא נִמְכַּר - מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּעֶבֶד, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ עוֹשֶׂה מְלָאכָה זוֹ אֶלָא בִּרְצוֹנוֹ וּמִדַּעַת עַצְמוֹ.
חאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָן נוֹהֲגִין כַּשּׁוּרָה, מֻתָּר לִרְדּוֹתָן בְּחָזְקָה וּלְהִשְׁתַּעְבֵּד בָּהֶן. מֶלֶךְ שֶׁגָּזַר שֶׁכָּל מִי שֶׁלֹּא יִתֵּן הַמַּס הַקָּצוּב עַל כָּל אִישׁ וְאִישׁ, יִשְׁתַּעְבֵּד לְזֶה שֶׁנָּתַן הַמַּס עַל יָדוֹ - הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ יוֹתֵר מִדַּי, אֲבָל לֹא כְּעֶבֶד; וְאִם אֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה, מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּעֶבֶד.
טכָּל עֶבֶד עִבְרִי אוֹ אָמָה עִבְרִיָּה - חַיָּב הָאָדוֹן לְהַשְׁווֹתָן אֵלָיו בְּמַאֲכָל וּבְמַשְׁקֶה בִּכְסוּת וּבְמָדוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ" (דברים טו, טז) - שֶׁלֹּא תִהְיֶה אַתָּה אוֹכֵל פַּת נְקִיָּה וְהוּא אוֹכֵל פַּת קֵיבָר, אַתָּה שׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן וְהוּא שׁוֹתֶה יַיִן חָדָשׁ, אַתָּה יָשֵׁן עַל גַּבֵּי מוֹכִין וְהוּא יָשֵׁן עַל גַּבֵּי הַתֶּבֶן, אַתָּה דָּר בַּכְּרָךְ וְהוּא דָּר בַּכְּפָר אוֹ אַתָּה בַּכְּפָר וְהוּא בַּכְּרָךְ - שֶׁנֶּאֱמַר "וְיָצָא מֵעִמָּךְ" (ויקרא כה, מא).
מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל הַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי, כְּקוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ. וְחַיָּב לִנְהֹג בּוֹ מִנְהַג אַחְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו" (ויקרא כה, מו). וְאַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ הָעֶבֶד לִנְהֹג בְּעַצְמוֹ מִנְהַג עַבְדוּת, בְּאוֹתָן הָעֲבוֹדוֹת שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לוֹ.
יאֵין אָמָה עִבְרִיָּה נוֹהֶגֶת וְלֹא עֶבֶד עִבְרִי נוֹהֵג, אֶלָא בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג, בֵּין עֶבֶד עִבְרִי שֶׁמּוֹכֵר עַצְמוֹ, בֵּין זֶה שֶׁמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ מָתַי בָּטְלוּ הַיּוֹבְלוֹת.
אעֶבֶד עִבְרִי שֶׁמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין וְהַמּוֹכֵר עַצְמוֹ, נִקְנֶה בְּכֶּסֶף וּבְשָׁוֶה כֶּסֶף וּבִשְּׁטָר.
כֵּיצַד בִּשְּׁטָר? כּוֹתֵב לוֹ עַל הַנְּיָר אוֹ עַל הַחֶרֶס 'הֲרֵינִי מָכוּר לָךְ', 'הֲרֵינִי קָנוּי לָךְ', וְנוֹתֵן לוֹ הַשְּׁטָר.
במְכָרוּהוּ בֵּית דִּין - עוֹבֵד שֵׁשׁ שָׁנִים מִיּוֹם מְכִירָתוֹ, וּבִתְחִלַּת הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שֶׁלּוֹ יֵצֵא בֶּן חוֹרִין. וְאִם פָּגְעָה בּוֹ שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בִּכְלַל הַשֵּׁשׁ, הֲרֵי זֶה עוֹבֵד בָּהּ.
אֲבָל אִם פָּגְעָה בּוֹ שְׁנַת יוֹבֵל, אַפִלּוּ נִמְכַּר שָׁנָה אַחַת לִפְנֵי הַיּוֹבֵל - הֲרֵי זֶה יָצָא לַחֵרוּת, שֶׁנֶּאֱמַר, "בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת..." (ויקרא כה, יג).
גהַמּוֹכֵר עַצְמוֹ, יֵשׁ לוֹ לִמְכֹּר עַצְמוֹ לְיָתֵר עַל שֵׁשׁ.
הֲרֵי שֶׁמָּכַר עַצְמוֹ לְעֶשֶׂר שָׁנִים, אוֹ לְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וּפָגַע בּוֹ יוֹבֵל, אַפִלּוּ אַחַר שָׁנָה - הֲרֵי זֶה יֵצֵא בַּיּוֹבֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ" (ויקרא כה, מ).
דאֶחָד הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ אוֹ שֶׁמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין, וּבָרַח - חַיָּב לְהַשְׁלִים שֵׁשׁ; וְאִם פָּגַע בּוֹ יוֹבֵל, יֵצֵא לְחֵרוּת.
החָלָה, בֵּין שֶׁחָלָה שָׁנָה אַחַר שָׁנָה אוֹ שֶׁחָלָה חֳלָאִים מְקֻטָּעִים: אִם הַכֹּל פָחוֹת מֵאַרְבַּע שָׁנִים - עוֹלִין לוֹ לְמִנְיָן שֵׁשׁ; אֲבָל אִם חָלָה אַרְבַּע - חַיָּב לְהַשְׁלִים כָּל יְמֵי הַחֹלִי, שֶׁנֶּאֱמַר "כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב" (ויקרא כה, מ). וְאִם פָּגַע בּוֹ יוֹבֵל, יֵצֵא.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁמְּחַשְּׁבִין יְמֵי הַחֹלִי? כְּשֶׁהָיָה חָלְיוֹ כָּבֵד, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה. אֲבָל אִם לֹא הָיָה חָלְיוֹ כָּבֵד, אֶלָא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה מַחַט - אַפִלּוּ חָלָה כָּל שֵׁשׁ, עוֹלִין לוֹ.
והַמּוֹכֵר עַצְמוֹ לַעוֹבֵד כּוֹכָבִים - אִם לֹא נִפְדָּה, אֵינוֹ יוֹצֵא אֶלָא בַּיּוֹבֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ" (ויקרא כה, נד).
זהַנִּמְכָּר לַעוֹבֵד כּוֹכָבִים, אִם לֹא הִשִּׂיגָה יָדוֹ לִגְאֹל עַצְמוֹ - קְרוֹבָיו פּוֹדִין אוֹתוֹ; וְקָּרוֹב קָּרוֹב קוֹדֵם, שֶׁנֶּאֱמַר "אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ..." (ויקרא כה, מט). וּבֵית דִּין כּוֹפִין אֶת קְרוֹבָיו לִפְדּוֹתוֹ, שֶׁלֹּא יִטָּמַע בַּעוֹבֵד כּוֹכָבִים.
לֹא פָדוּהוּ קְרוֹבָיו, אוֹ שֶׁאֵין יָדָם מַשֶּׂגֶת - מִצְוָה בְּיַד כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לִפְדּוֹתוֹ. וּבֵין שֶׁפָּדוּהוּ קְרוֹבִים, בֵּין שֶׁפָּדָהוּ שְׁאָר אָדָם - יֵצֵא לְחֵרוּת. וְיֵשׁ לוֹ לִלְווֹת וְלִגְאֹל עַצְמוֹ מִיַּד הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין.
אֲבָל הַנִּמְכָּר לְיִשְׂרָאֵל - אֵין הַקְּרוֹבִים פּוֹדִין אוֹתוֹ, וְאֵינוֹ לוֹוֶה וְגוֹאֵל, וְאֵינוֹ גּוֹאֵל לַחֲצָאִין. אֶלָא כֵּיצַד דִּינוֹ? אִם הִשִּׂיגָה יָדוֹ לִתֵּן כְּפִי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרוֹת, נוֹתֵן וְיוֹצֵא; וְאִם לָאו, לֹא יֵצֵא.
חאֶחָד הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ, בֵּין לְיִשְׂרָאֵל בֵּין לַעוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְאֶחָד שֶׁמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין - הֲרֵי זֶה מְגָרֵעַ פִּדְיוֹנוֹ, וְיוֹצֵא.
כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁמְכָרוּהוּ בְּשִׁשִּׁים דִּינָר, וְעָבַד אַרְבַּע שָׁנִים, וּמָצְאָה יָדוֹ - הֲרֵי זֶה נוֹתֵן עֶשְׂרִים דִּינָר לַאֲדוֹנָיו, וְיֵצֵא לְחֵרוּת. וְכֵן אִם מָכַר עַצְמוֹ בְּאַרְבָּעִים דִּינָר לְעֶשֶׂר שָׁנִים - הֲרֵי זֶה מְגָרֵעַ אַרְבָּעָה דִּינָרִין לְכָל שָׁנָה שֶׁעָבַד, וְנוֹתֵן הַנִשְׁאָר כֶּסֶף אוֹ שָׁוֶה כֶּסֶף, וְיוֹצֵא.
וְכֵן הַנִּמְכָּר לַעוֹבֵד כּוֹכָבִים - מְחַשֵּׁב הַדָּמִים לְפִי הַשָּׁנִים הַנִשְׁאָרוֹת עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל" (ויקרא כה, נ).
כֵּיצַד? מָכַר עַצְמוֹ בְּמֵאָה וְנִשְׁאָר לַיּוֹבֵל בִּשְׁעַת מְכִירָה עֶשֶׂר שָׁנִים - מְחַשֵּׁב עֶשֶׂר לְכָל שָׁנָה שֶׁעָבַד, וְגוֹרֵעַ מִן הַדָּמִים, וּמֵשִׁיב הַשְּׁאָר כֶּסֶף; לֹא תְּבוּאָה וְלֹא כֵּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר "כֶּסֶף מִמֶכֶרוֹ" (שם) - בְּכֶּסֶף הוּא נִגְאָל מִיַּד הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְאֵינוֹ נִגְאָל בְּשָׁוֶה כֶּסֶף.
טכָּל עֶבֶד עִבְרִי אוֹ עִבְרִיָּה שֶׁיֵּצֵא בְּגֵרְעוֹן כֶּסֶף, וְהִבְרִיא וְהוֹסִיפוּ דָּמָיו, אוֹ נִשְׂחַף וּפָחֲתוּ דָּמָיו - מְחַשְּׁבִין לוֹ לְהָקֵל עָלָיו. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁנִּמְכַּר בְּמֵאָה, וַהֲרֵי הוּא עַתָּה שָׁוֶה מָאתַיִם - אֵינוֹ מְחַשֵּׁב עִם אֲדוֹנָיו אֶלָא לְפִי מֵאָה. נִמְכַּר בְּמָאתַיִם, וַהֲרֵי הוּא שָׁוֶה מֵאָה - מְחַשֵּׁב עִמּוֹ עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרוֹת לְפִי מֵאָה.
יהַנִּמְכָּר לַעוֹבֵד כּוֹכָבִים - הוֹאִיל וְיֵשׁ לוֹ לִגְאֹל עַצְמוֹ לַחֲצָאִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, פְּעָמִים יִהְיֶה לְהָקֵל וּפְעָמִים לְהַחְמִיר. כֵּיצַד לְהָקֵל? קָנָה אוֹתוֹ הַעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּמָאתַיִם, וְנִשְׂחַף וַהֲרֵי הוּא עַתָּה שָׁוֶה מֵאָה, וְנָתַן לוֹ חֲמִשִּׁים חֲצִי דָּמָיו, וְהִבְרִיא וַהֲרֵי הוּא שָׁוֶה מָאתַיִם - נוֹתֵן לוֹ מֵאָה שֶׁהֵן חֲצִי דָּמָיו הַנִשְׁאָר, וְיוֹצֵא.
כֵּיצַד לְהַחְמִיר? קָנָה אוֹתוֹ בְּמָאתַיִם, וְנָתַן לוֹ חֲצִי דָּמָיו מֵאָה, וְנִשְׂחַף וַהֲרֵי הוּא עַתָּה שָׁוֶה מֵאָה - נוֹתֵן לוֹ חֲמִשִּׁים שֶׁהֵן דְּמֵי חֶצְיוֹ הַנִשְׁאָר, וְנִמְצָא שֶׁנָּתַן מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עַתָּה שָׁוֶה מֵאָה.
יאהָרַב שֶׁמָּחַל לָעֶבֶד עַל הַכֶּסֶף שֶׁנִשְׁאַר לוֹ לַעֲבֹד כְּנֶגְדוֹ - אֵינוֹ מָחוּל, עַד שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ שְׁטָר שִׁחְרוּר. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁקָּנָהוּ בְּשִׁשִּׁים, וְעָבַד שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם, וְאָמַר לוֹ 'שְׁאָר הַדָּמִים מְחוּלִין לָךְ, לֵךְ לְדַרְכָּךְ' - לֹא נִפְטַר מִשִּׁעְבּוּדוֹ, עַד שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ שְׁטָר.
יבאָדוֹן שֶׁמֵּת: אִם הִנִּיחַ בֵּן זָכָר - הֲרֵי הָעֶבֶד עוֹבֵד אֶת הַבֵּן עַד סוֹף הַשֵּׁשׁ, אוֹ עַד סוֹף הַשָּׁנִים שֶׁמָּכַר עַצְמוֹ לָהֶן, אוֹ עַד שֶׁיִּפְגַּע בּוֹ יוֹבֵל, אוֹ עַד שֶׁיִּגָּרַע פִּדְיוֹנוֹ וְיִתֵּן הַשְּׁאָר.
אֲבָל אִם לֹא הִנִּיחַ בֵּן זָכָר - הֲרֵי זֶה יֵצֵא לְחֵרוּת, וְאֵינוֹ עוֹבֵד אֶת הַבַּת וְלֹא אֶת הָאָח; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד שְׁאָר הַיּוֹרְשִׁין.
וְהַנִּמְכָּר לְגֵר צֶדֶק אוֹ לַעוֹבֵד כּוֹכָבִים - אַפִלּוּ הַבֵּן אֵינוֹ עוֹבֵד; אֶלָא כֵּיוָן שֶׁמֵּת הָאָדוֹן, יֵצֵא לְחֵרוּת.
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁעֶבֶד עִבְרִי נִקְנֶה בְּכֶּסֶף אוֹ בִּשְּׁטָר. וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים - בַּשָּׁנִים, אוֹ בַּיּוֹבֵל, אוֹ בְּגִרְעוֹן כֶּסֶף, אוֹ בִּשְׁטָר שִׁחְרוּר, אוֹ בְּמִיתַת הָאָדוֹן בְּלֹא בֵּן; וּבַעוֹבֵד כּוֹכָבִים אוֹ בְּגֵּר, אַפִלּוּ הִנִּיחַ בֵּן.
מִצְוָה לוֹמַר לוֹ 'צֵא' בִּשְׁעַת יְצִיאָתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא אָמַר לוֹ, הֲרֵי הוּא יוֹצֵא בְּחִנָּם, וְאֵינוֹ צָרִיךְ שְׁטָר. אַפִלּוּ חָלָה וְהוֹצִיא עָלָיו רַבּוֹ הוֹצָאוֹת הַרְבֵּה - אֵינוֹ חַיָּב לוֹ כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר "יֵצֵא לַחָפְשִׁי, חִנָּם" (שמות כא,ב).
אכָּל עֶבֶד עִבְרִי - הֲרֵי הָאָדוֹן חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת אִשְׁתּוֹ הַנְּשׂוּאָה, וְלֹא אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם. וְהוּא, שֶׁתִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לוֹ. אֲבָל אִם הָיְתָה מֵאִסּוּרֵי לָאוִין, אַפִלּוּ שְׁנִיָּה - אֵינוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר "אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ" (שמות כא, ג) - אִשָּׁה הָרָאוּי לַעֲמֹד עִמּוֹ. וְכֵן חַיָּב בִּמְזוֹן בָּנָיו וּבְנוֹתָיו.
בִּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין נֶאֱמָר "אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ" (שמות כא, ג). וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִקְנֶה זֶה, נִשְׁתַּעְבְּדָה אִשְׁתּוֹ?! אֶלָא לֹא בָא לְלַמַּד אֶלָא שֶׁהָאָדוֹן חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ.
וּבַמּוֹכֵר עַצְמוֹ נֶאֱמָר "וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ" (ויקרא כה, מא); וּבַנִּמְכָּר לַעוֹבֵד כּוֹכָבִים נֶאֱמָר "וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ" (ויקרא כה, נד). אֶחָד אִשָּׁה וּבָנִים שֶׁהָיוּ לוֹ בִּשְׁעַת מְכִירָה, אוֹ אִשָּׁה וּבָנִים שֶׁהָיוּ לוֹ אַחַר מְכִירָתוֹ. וְהוּא, שֶׁיִּקָּחֶנָּה מִדַּעַת הָאָדוֹן. אֲבָל אִם לְקָחָהּ שֶׁלֹּא מִדַּעַת רַבּוֹ, אֵינוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ.
באַף עַל פִּי שֶׁהָאָדוֹן חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, אֵין לוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם כְּלוּם, אֶלָא הֲרֵי מַעֲשֶׂה יְדֵי הָאִשָּׁה וּמְצִיאָתָהּ, לְבַעְלָהּ. וְכָל שֶׁזּוֹכֶה הַבַּעַל בְּאִשְׁתּוֹ - זוֹכֶה זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עֶבֶד עִבְרִי.
גמִי שֶׁמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין, יֵשׁ לְרַבּוֹ לִתֵּן לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית. בֵּין הָאָדוֹן בֵּין בְּנוֹ שֶׁל אָדוֹן, אִם מֵת אָבִיו - הֲרֵי זֶה נוֹתֵן לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית, וְכוֹפֵהוּ עַל זֶה כְּדֵי שֶׁיּוֹלִיד לוֹ מִמֶּנָּה עֲבָדִים. וַהֲרֵי הִיא מֻתֶּרֶת לוֹ כָּל יְמֵי עַבְדוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה..." (שמות כא, ד). וְהַמּוֹכֵר עַצְמוֹ, אָסוּר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית כִּשְׁאָר כָּל יִשְׂרָאֵל.
דאֵין עֶבֶד עִבְרִי מֻתָּר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית, עַד שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וּבָנִים, אֲבָל אִם אֵין לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים, אֵין רַבּוֹ מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית; וְדָבָר זֶה, קַבָּלָה הוּא. אַפִלּוּ הָיָה הַנִּמְכָּר כּוֹהֵן - הֲרֵי זֶה מֻתָּר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית כָּל יְמֵי עַבְדוּתוֹ.
האִם הָיוּ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים, אַף עַל פִּי שֶׁמָּסַר לוֹ רַבּוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית - אֵינוֹ יָכוֹל לְהַפְרִישׁוֹ מֵאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ" (שמות כא, ג). וְאֵינוֹ יָכוֹל לִתֵּן לוֹ שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת; וְלֹא לִתֵּן שִׁפְחָה אַחַת לִשְׁנֵי עֲבָדָיו הָעִבְרִים כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹתֵן לַכְּנַעֲנִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר "יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה" (שמות כא, ד).
נִרְצָע שֶׁמָּסַר לוֹ רַבּוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית, וְהִגִּיעַ יוֹבֵל, וְהָיָה רַבּוֹ מְסָרֵב בּוֹ לָצֵאת וְאֵינוֹ רוֹצֶה לָצֵאת, וְחָבַל בּוֹ - פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי נֶאֱסַר בַּשִּׁפְחָה.
והַמּוֹכֵר עַצְמוֹ, אֵינוֹ נִרְצָע. אֲבָל מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין, וְעָבַד שֵׁשׁ, וְלֹא רָצָה לָצֵאת - הֲרֵי זֶה נִרְצָע; וְעוֹבֵד עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל, אוֹ עַד שֶׁיָּמוּת הָאָדוֹן.
זאַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחַ בֵּן, אֵין הַנִּרְצָע עוֹבֵד אֶת הַבֵּן. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ "וַעֲבָדוֹ" (שמות כא, ו) - וְלֹא לִבְנוֹ; "לְעֹלָם" (שם) - לְעוֹלָמוֹ שֶׁל יּוֹבֵל. נִמְצֵאתָ לָמֵד, שֶׁהַנִּרְצָע אֵינוֹ קוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ אֶלָא בַּיּוֹבֵל אוֹ בְּמִיתַת הָאָדוֹן.
חעֶבֶד עִבְרִי כּוֹהֵן - אֵינוֹ נִרְצָע, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה בַּעַל מוּם. וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ" (ויקרא כה, מא), לַחֲזָקָה שֶׁהָיָה בָּהּ; וְאֵינוֹ שָׁב לַשְּׂרָרָה שֶׁהָיָה בָּהּ.
טכֵּיצַד רוֹצְעִין? מְבִיאוֹ לְבֵית דִּין שֶׁל שְׁלוֹשָׁה, וְאוֹמֵר דְּבָרָיו לִּפְנֵיהֶם. וּמַגִּישׁוֹ לְּסוֹף שֵׁשׁ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה כִּשֶׁהֵן עוֹמְדִין בַּבִּנְיָן, בֵּין דֶּלֶת וּמְזוּזָה שֶׁל אָדוֹן בֵּין שֶׁל כָל אָדָם. וְנוֹקֵב אֶת אָזְנוֹ הַיְּמָנִית בְּגוּפָהּ שֶׁל אֹזֶן, בְּמַרְצֵעַ שֶׁל מַתֶּכֶת, עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַדֶּלֶת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת" (דברים טו, יז).
וְלֹא נֶאֱמָר "מְזוּזָה" (שמות כא, ו) אֶלָא שֶׁיִּהְיֶה עוֹמֵד, בֵּין אֵצֶל דֶּלֶת בֵּין אֵצֶל מְזוּזָה. וּמַה מְזוּזָה כִּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת, אַף דֶּלֶת כִּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת; אֲבָל הָרְצִיעָה בַּדֶּלֶת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם מְזוּזָה. הָאָדוֹן הוּא שֶׁרוֹצֵעַ בְּעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְרָצַע אֲדֹנָיו" (שמות כא, ו) - לֹא בְּנוֹ, וְלֹא שְׁלוּחוֹ, וְלֹא שְׁלִיחַ בֵּית דִּין. וְאֵין רוֹצְעִין שְׁנֵי עֲבָדִים כְּאֶחָד, שֶׁאֵין עוֹשִׂין מִצְווֹת חֲבִלּוֹת חֲבִלּוֹת.
י"וְאִם אָמֹר יֹאמַר" (שמות כא, ה) - עַד שֶׁיֹּאמַר, וְיִשְׁנֶה. "הָעֶבֶד" (שם) - עַד שֶׁיֹּאמַר, כְּשֶׁהוּא עֶבֶד; אֲבָל אִם אָמַר אַחַר שֵׁשׁ, אֵינוֹ נִרְצָע, עַד שֶׁיֹּאמַר וְיִשְׁנֶה בְּסוֹף שֵׁשׁ, בִּתְחִלַּת פְּרוּטָה אַחֲרוֹנָה.
כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁנִשְׁאָר מִן הַיּוֹם כְּדֵי שָׁוֶה פְּרוּטָה מִדְּמֵי מְכִירָתוֹ אוֹ יָתֵר מְעַט; אֲבָל אִם נִשְׁאָר פָחוֹת מִפְּרוּטָה, הֲרֵי זֶה כְּאוֹמֵר אַחַר שֵׁשׁ.
יאהָיְתָה לָעֶבֶד אִשָּׁה שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית, וְלוֹ מִמֶּנָּה בָּנִים, וּלְרַבּוֹ אֵין אִשָּׁה וּבָנִים - אֵינוֹ נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת בֵּיתֶךָ" (דברים טו, טז). לְרַבּוֹ אִשָּׁה וּבָנִים, וְלוֹ אֵין אִשָּׁה וּבָנִים - אֵינוֹ נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר "אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי" (שמות כא, ה). הוּא אוֹהֵב אֶת רַבּוֹ, וְרַבּוֹ אֵינוֹ אוֹהֲבוֹ - אֵינוֹ נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ" (דברים טו, טז). רַבּוֹ אוֹהֲבוֹ, וְהוּא אֵינוֹ אוֹהֵב אֶת רַבּוֹ - אֵינוֹ נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אֲהֵבְךָ". הוּא חוֹלֶה וְרַבּוֹ אֵינוֹ חוֹלֶה, רַבּוֹ חוֹלֶה וְהוּא אֵינוֹ חוֹלֶה, אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם חוֹלִים - אֵינוֹ נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ" - עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם בְּטוֹבָה.
יבמַה בֵּין מוֹכֵר עַצְמוֹ, לִמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין? מוֹכֵר עַצְמוֹ, אֵינוֹ נִרְצָע; וּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין, נִרְצָע. מוֹכֵר עַצְמוֹ, אָסוּר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית; וּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין, רַבּוֹ מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית. מוֹכֵר עַצְמוֹ, נִּמְכָּר לַעוֹבֵד כּוֹכָבִים; וּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין, אֵינוֹ נִּמְכָּר אֶלָא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ" (דברים טו, יב) - אֵין בֵּית דִּין מוֹכְרִין אוֹתוֹ אֶלָא לְךָ. מוֹכֵר עַצְמוֹ, נִּמְכָּר לְשֵׁשׁ וְיָתֵר עַל שֵׁשׁ; מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין, אֵינוֹ נִּמְכָּר אֶלָא לְשֵׁשׁ. מוֹכֵר עַצְמוֹ, אֵין מַעֲנִיקִין לוֹ; מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין, מַעֲנִיקִין לוֹ.
יגמִפִּי הַשְּׁמוּעָה, לָמְדוּ שֶׁאֵין הָאִשָּׁה נִרְצַעַת. וְכֵן יֵרָאֶה מֵעִנְיַן הַכָּתוּב, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בַּנִּרְצָע "אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי" (שמות כא, ה).
וּמַה הוּא זֶה שֶׁנֶּאֱמַר "וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן" (דברים טו, יז)? לְהַעֲנִיק. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה לְהַעֲנִיק עֶבֶד עִבְרִי, כָּךְ מַעֲנִיק אָמָה עִבְרִיָּה.
ידכָּל הַמְּשַׁלֵּחַ עַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ רֵיקָם - עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם" (דברים טו, יג); וַהֲרֵי הַכָּתוּב נִתְּקוֹ לַעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק, לוֹ" (דברים טו, יד).
אֶחָד הַיוֹצֵא בְּסוֹף שֵׁשׁ, אוֹ שֶׁיָּצָא בַּיּוֹבֵל, אוֹ בְּמִיתַת אָדוֹן, וְכֵן אָמָה עִבְרִיָּה שֶׁיָּצָאת בְּאֶחָד מִכָּל אֵלּוּ, אוֹ בְּסִימָנִין - הֲרֵי אֵלּוּ מַעֲנִיקִין לָהֶם.
אֲבָל הַיּוֹצְאִין בְּגִרְעוֹן כֶּסֶף - אֵין מַעֲנִיקין לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ" (דברים טו, יג). וְזֶה לֹא שִׁלְּחוֹ חָפְשִׁי, אֶלָא הָעֶבֶד נָתַן שְׁאָר הַדָּמִים שֶׁנִשְׁאָר לוֹ לַעֲבֹד בָּהֶן, וְאַחַר כָּךְ יָצָא.
“הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" (ראה דברים טו, יד) - כְּעִנְיַן צֹאן גֹּרֶן וְיֶקֶב, דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם בְּרָכָה מֵחֲמַת עַצְמָן הוּא שֶׁחַיָּב לְהַעֲנִיק לוֹ מֵהֶם; אֲבָל הַכְּסָפִים וְהַבְּגָדִים, אֵינוֹ חַיָּב לִתֵּן לוֹ מֵהֶם.
וְכַמָּה נוֹתֵן לוֹ? אֵין פָחוֹת מִשָּׁוֶה שְׁלוֹשִׁים סֶלַע, בֵּין מִמִּין אֶחָד בֵּין מִמִּינִין הַרְבֵּה, כִּשְׁלוֹשִׁים שֶׁל קְנַס הָעֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "יִתֵּן לַאדֹנָיו" (שמות כא, לב).
בֵּין שֶׁנִּתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ, בֵּין שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר "הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ" (דברים טו, יד) - מִכָּל מָקוֹם. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמָר "אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ" (שם), הַכֹּל לְפִי הַבְּרָכָה תֵּן לוֹ.
טואִם בָּרַח, וּפָגַע בּוֹ יוֹבֵל כְּשֶׁהוּא בּוֹרֵחַ, וְיָצָא לְחֵרוּת - אֵינוֹ חַיָּב לְהַעֲנִיקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ" (דברים טו, יג). עֲנָק עֶבֶד עִבְרִי - לְעַצְמוֹ, וְאֵין בַּעַל חוֹבוֹ גּוֹבֶה מִמֶּנּוּ. וַעֲנָק אָמָה עִבְרִיָּה, וְכֵן מְצִיאָתָהּ – שֶׁל אָבִיהָ; וְאִם מֵת אָבִיהָ קֹדֶם שֶׁיָּבוֹאוּ לְיָדוֹ - הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ, וְאֵין לְאַחֶיהָ בָּהֶם כְּלוּם; שֶׁאֵין אָדָם מוֹרִישׁ זְכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּבִתּוֹ לִבְנוֹ.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
טקסט מנוקד באדיבות תורת אמת ברישיון CC 2.5.
Эта страница содержит священный текст. Пожалуйста, после распечатки обращайтесь с ним осторожно.
Недельная глава Торы